איך מתכננים חדר לילד על הרצף? כך פתר עיצוב חדר הילדים את קשיי השינה

זו לא הייתה עוד פגישת תכנון.

לפני כמה חודשים הגעתי לפגישת תכנון שנראתה, לכאורה, כמו כל פגישת תכנון אחרת: משפחה שעמדה לפני שיפוץ ביקשה לתכנן מחדש את חדר הילדים.

ככל שהשיחה התקדמה, הבנתי שהאתגר האמיתי בכלל לא היה החדר, הוא גם לא היה הארון או המיטה.

האתגר היה ילד על הרצף בתפקוד גבוה, שלא הצליח למצוא מקום שבו ירגיש בטוח מספיק כדי להירדם.

כל ערב בבית שלהם נראה כמעט אותו דבר:

שעתיים של ניסיונות להרדים אותו, "ששש…" בלתי נגמר, רגישות לכל רעש קטן, חרדות, מתח, אחים שמנסים להירדם, והורים מותשים שמנסים שוב ושוב למצוא דרך שתאפשר לכולם לעבור את הלילה בשלום.

ככל שהעמקתי להכיר את הצרכים שלו, הבנתי שהקושי לא נבע רק משעת ההשכבה –

הרגישות לרעשים, לריחות ולגירויים, לצד הצורך בפרטיות ובתחושת ביטחון, הפכו את החדר עצמו לחלק מהאתגר.

באותו רגע היה לי ברור שהמשימה שלי היא לא למצוא מקום לעוד מיטה, המשימה הייתה ליצור עבור הילד מקום שבו הוא ירגיש בטוח.

דרושה: פינה שקטה

אחרי הרבה מחשבה נולד פתרון פשוט לכאורה, אבל כזה שנתן מענה לכמה צרכים במקביל:

בתוך הנישה הקיימת בחדר, תכננתי ארון בהתאמה אישית ומעליו פינת שינה מוגבהת, כך נוצר עבור הילד מרחב אישי, רחוק יחסית מהרעשים ומהגירויים, אבל עדיין חלק מהחדר ומהמשפחה.

המטרה לא הייתה לבנות מיטה מיוחדת, המטרה הייתה ליצור פינה שתהיה רק שלו, מקום שבו יוכל להרגיש מוגן, רגוע ובטוח.

כל פרט תוכנן מתוך צורך

בשרטוט התוכנית אפשר לראות כיצד הארון והמיטה תוכננו כיחידה אחת המנצלת את גובה החלל ויוצרת לילד פינה פרטית משלו, בלי לוותר על שטח החדר.

לצד המיטה תכננתי נישה פתוחה עם מדפים אישיים לספרים ולחפצים החשובים לילד, כך שלכל דבר יהיה מקום קבוע.

גם האפשרות ליצור הצללה פשוטה העניקה לו תחושת פרטיות נוספת כשהיה זקוק לה.

מבחוץ אולי רואים ארון ומיטה, אבל בפנים היה ניסיון לתת מענה לאוטיזם – לרגישות, לצורך בפרטיות ובמקום לוויסות עצמי.

כל פרט בתכנון נולד מתוך צורך אמיתי של הילד ולא מתוך שיקול עיצובי בלבד.

ואז קרה משהו שלא ציפינו לו – כשהנגר סיים את העבודה, הילד עלה מיד אל הפינה החדשה שלו, הוא פשוט קפץ מאושר!

אבל הרגע המרגש באמת הגיע כמה ימים אחר כך.

ההורים סיפרו שאפשר לחלק את החיים שלהם ל"לפני" ו"אחרי", ממש!

לפני כן, כל ערב היה נמשך שעות של ניסיונות להרגיע ולהשכיב אותו,

והיום? סיפור, נשיקה, וברוך השם הוא עולה בשקט למקום שלו.

גם שאר בני הבית הרוויחו – פחות מריבות, פחות מתח, יותר שקט.

כשפיתרון פרקטי הופך לחלק טבעי מהחדר

כאן כבר אפשר לראות את התמונה השלמה: פינת השינה הפרטית משתלבת מעל הארון, רחוקה משאר המיטות אבל עדיין חלק מהחדר, ולצידה אזור לימוד ואחסון שמשאיר את מרכז החדר פתוח ונעים.

ומילה על הסולם: שאלה אותי הצלמת איך הילד מסתדר עם הסולם על הקיר, אז האמת שהוא מתאים לילד הספציפי הזה – הוא מטפס למיטה שלו בלי לעלות על הסולם בכלל…

ובנוסף, הוא ילד רזה וקטן יחסית, והוא לא ישן בצד של הפתח, אלא בחלק הפנימי של המיטה – לרוחב : )

כך שאין חשש שיתגלגל למטה חלילה.

חדר לילד על הרצף: הפינה שהיא רק שלו

במבט מלמעלה על פינת השינה שתוכננה במיוחד עבור הילד – לצד המיטה – אפשר לראות את הנישה עם שלושת המדפים, מקום קטן ואישי לספרים, לחפצים האהובים ולכל הדברים שהוא רוצה וצריך שיהיו קרובים אליו בשביל הוויסות וההרגעה העצמית.

גם הרצפה היא חלק מהארון

בתמונות אפשר לראות עוד החלטה קטנה שהפכה את הארון להרבה יותר שימושי –

את אזור התלייה תכננתי פתוח עד הרצפה, כך שאפשר לנצל את החלל שמתחת לבגדים גם לאחסון מזוודות, תיקים וחפצים גדולים שבדרך כלל קשה למצוא להם מקום.

והבונוס? אין תחתית ארון שצוברת לכלוך וקשה להגיע אליה, פשוט פותחים את הדלת ומעבירים מגב.

שימת לב לפרטים הקטנים

בחלק התחתון תוכנן ארגז מצעים נגיש ונוח, ובחלק העליון שולבו מדפים עם סלסלות שמאפשרות לנצל טוב יותר את עומק הארון, להכניס יותר ולשמור על סדר בלי להזדקק לפתרונות נגרות יקרים.

מתחת תוכננה מגירה עם כל כלי התפירה, כך שהכל נמצא קרוב, נגיש ומוכן בדיוק לרגע שצריך אותו –

מכנס נקרע בבוקר? במקום להתחיל לחפש את ערכת התפירה, פשוט פותחים את הקלפה, מתקנים בדקה וסוגרים בחזרה, כמובן מתאים לתופרות שבינינו : )

הטיפ שלי: כשמתכננים אחסון, כדאי לחשוב לא רק איפה יש מקום לכל דבר, אלא איפה באמת משתמשים בו!

ככל שהדברים יהיו מוכנים וקרובים למקום השימוש שלהם, כך יהיה קל יותר לשמור על סדר ולהשתמש בהם באמת.

מה שלמדתי מהפרויקט הזה –

הפרויקט הזה חיזק אצלי משהו שאני מאמינה בו עד היום: לכל ילד יש צרכים ייחודיים –

יש ילד שזקוק לשקט, יש ילד שזקוק למרחב, יש ילד שזקוק לקירבה ויש ילד שזקוק לפינה פרטית שהיא רק שלו.

כשמדובר בילד עם צרכים מיוחדים, הצרכים האלה בדרך כלל בולטים יותר ודורשים התייחסות מעמיקה יותר, אבל האמת היא שהעיקרון הזה נכון לכל משפחה.

אני לא מתחילה מהחדר, אני מתחילה באנשים שיחיו בו:

אני מנסה להבין –

איך נראים החיים שלהם?

מה חשוב להם?

מה מרגיע אותם?

מה מקשה עליהם?

ואיך הבית יכול לשרת אותם טוב יותר?

רק אחר כך אני מתחילה לתכנן, כי אין פתרון אחד שמתאים לכולם, אבל יש עיקרון אחד שתמיד נכון:

ככל שהתכנון מתחיל מתוך הקשבה אמיתית לאנשים שחיים בבית, כך גדל הסיכוי שהם ירגישו שהבית באמת נבנה עבורם.

מי אני?

שמי דבורה קרישבסקי, מעצבת פנים והום סטיילינג.

כבר יותר משבע שנים אני מתכננת בתים ויחידות דיור, בעיקר למשפחות ברוכות ילדים.

אני מאמינה שבית טוב הוא בית שמותאם לאנשים שחיים בו, לכן אני מתחילה כל תהליך בהקשבה למשפחה, להרגלים שלה ולאופן שבו היא חיה את הבית.

וכשיש במשפחה ילד עם צרכים מיוחדים, אני משלבת בתכנון גם הסתכלות על הצרכים הרגשיים, התחושתיים והתפקודיים שלו, כדי ליצור בית שנעים ונכון יותר לכל בני המשפחה,

עומדים לפני בנייה או שיפוץ?

אם אתם מתכננים בית חדש או משפצים את הבית הקיים, אל תתחילו בבחירת הרהיטים

התחילו במשפחה!

ככל שנבין טוב יותר את הצרכים של מי שיחיה בבית, כך נוכל לתכנן עבורו בית שלא רק ייראה יפה, אלא גם יעבוד נכון בכל יום מחדש.

ואם במשפחה שלכם יש ילד עם צרכים מיוחדים, ייתכן שדווקא שינוי תכנוני אחד יוכל לעשות הבדל גדול הרבה יותר ממה שנדמה.

הורים לילד מיוחד? מזמינה אתכם לשיחת יעוץ קצרה ללא עלות כלל! 0527698315

במה אני יכולה לעזור?

אני מלווה משפחות בתכנון בתים ודירות המותאמים לאנשים שחיים בהם, בין אם מדובר בבית חדש, בשיפוץ מקיף או בהתאמות מיוחדות לילד עם צרכים ייחודיים, המטרה שלי היא לתכנן בית שלא רק נראה טוב, אלא גם משפר את איכות החיים של כל בני המשפחה.

ליצירת קשר – [email protected]

קרדיטים:

הסלסלות של בסדר פלוס – 026414191 – סלסלות מעולות עם גדלים שונים ומדויקים!
סידרתי לכם קופון באתר https://www.b-plus.co.il/
שמקנה 5% קוד קופון: דבורה5
נגרות  – אברומי ווברמן 0534142537
צלמת – איילה אפין