תגידו זה לא נראה לכם מופרך הכמות של המאובחנים בהפרעת קשב?
איך זה הגיוני שכל כך הרבה מאובחנים, בתהליך, חושבים שאולי …
בכל משפחה יש כמה וכמה.
מה קרה?
לפני 20 שנה היה אולי תלמיד בכיתה..
איך מאחוזים בודדים נהייה הצפה של לפחות 50 אחוז?
מי כאן התבלבל?
אנחנו? הצוות שאינו מוכן להתמודד?
ההסחות המטורפות של הדור.
חברה׳,
זה מוגזם לגמרי!
אם תשאלי את המומחים הם יאמרו לך שהג'אנק פוד גורם לזה,ושגם האוכל ה"בריא" כבר מתועש וגם מפריע,
שכל המסכים המרצדים מעלים את הכמות,
ובקרב המחנכים קיים חוסר סבלנות או חוסר כלים והם ישר מפנים לאבחון כדי לקבל "שקט תעשייתי" בכיתה…
וגם בקרב ההורים-הם קצרי סבלנות כלפי הילדים שלהם לפעמים ואין להם כח להשקיע ומפילים הכל העל המחנכים וכו'(ואו שנותנים כדור קטן שמשתיק את הבלגן או שמנסים לתמרן בטיפולים)
זה לא דעתי ולא מה שאני חושבת אבל זה מה "שמקובל" לחשוב כיום כגורם לעליה במאובחנים.
אישית אם את שואלת אותי,החיים שלנו הם סטרס אחד גדול-להספיק,לרוץ,לרדוף,להשיג וכולנו לא רגועים.
כילדה הייתי בסדר גמור (לומדת,לא קפיצית,מבינה,שקטה)ולא חושבת שזקוקה לרטילין או משהו בסגנון,
כיום אחרי לידות וכל החיים שמרגישים כמו מכונת כביסה שמסתובבת על עוצמה גבוהה-לפעמים אני מרגישה שאולי אני עם בעיות של קש"ר…..
אז אם זה ככה אצלי למה שלא יהיו עוד כאלה בסגנון?!
ממש לא
הרופאים אומרים שזה מוח שמובנה אחרת, אז איך זה קשור למסכים וסטרס??
מבנה המח זה דבר שמשתנה, תקראי מחקרים.
הילד נולד ככה,
ואין לנו מסכים בבית
וסטרס לילד בן 5? הצחקתם..
סטרס לאלו שמטפלים בו, ההורים והמחנכים…
לא פגשת ילדים בני 4-5 לא רגועים????
אני פוגשת בגן ילדים לחוצים, לא שמחים…
בכמויות…
כמובן, זה יכול להיות גם מולד.
הייתי לאחרונה אצל רופא קשב,
הדרך היחידה לשיטתו להמנע מכדורים זה לעבור לתזונה מיוחדת ללא סוכרים ופחמימות…
קוראים לזה קיטו
https://www.liraz-blumenfeld.co.il/keto-diet/
חד משמעית,
אוכל מתועש, סוכר, צפייה במסכים וכל מרעין בישין-
פוגעים ביכולת הקשב והריכוז.
כמעט כל הרופאים אומרים את זה,
חוץ מכה מוזרים.
פגשתי פעם רופאה שאמרה שאין קשר בין תזונה לבין המוגלובין, מצב רוח וכו'.
אחת כזו- אולי תגיד שגם קשב וריכוז זו גזרת שמים…
[ אם היא מאמינה בכלל. אם לא היא תגיד שזה גורל 🙂 ]
היי,
תודה
באמת נראה שיש בלבול
כנראה מצד הדרישות הלא נורמליות שיש למוסדות..
יש לי עוד שאלה, איך ASD גם נהיה לכל בן אדם שני (ואם את חושבת שאת לא ASD, לכי לקרוא על זה יותר 🙂 )
ואיך כל חמות היא מיד מאובחנת כנרקיסיסטית
ואיך כל אישה מאובחנת בתור HSP
זה חבל מאד שנהיה אופנה מאבחונים, זה מרע לאנשים שבאמת מגיע להם התואר.
לא נכון.
לכי תקראי על ASD, כמו שצריך, אם את חושבת שאת מאובחנת מצבך גרוע…
ואולי גם תקראי את הטור הזה של בתיה.
אני לא בת 20, ואני זוכרת כמה אנשים בסביבה שלי נקראו "טיפוס" או "שרוטים". היום מאבחנים אותם בצורה הנכונה – בעלי ASD.
בנוגע לאבחון השני כנרקיסיסטית – בזה בהחלט יש אופנה, אולי בגלל שנורא נחמד לאבחן כל אדם שמציק לנו ככזה.
אבל גם בזה – בהחלט שיש, ומי שנפל בתהום הזאת – יודע.
יכול להיות בגלל כמות הידע שיש …..
אז משייכים …
ולא תמיד זה מדויק …
אנחנו בנ"א ולכל אחד יש מהכל רק במינון מסויים….
כל עוד זה לא מפריע בתפקוד היומיומי הכל בסדר.
סליחה????
חמותי היא נרקסיסטית, אף אחד בעולם לא מוכן לתת לה הגדרה כזו,
למרות שכל המטפלים והיועצים שהיינו אצלם ישר אמרו שזה נשמע נרקסיסטיות,
הלוואי שהיה הכרה בזה,
אני סובלת נוראות סבל בלתי נגמר, ואף אחד לא מתחיל להבין עם מה אני מתמודדת,
אף אחד לא מגדיר כל אדם שני כנרקסיסט, למרות שיש הרבה יותר נרקסיסטים היום.
אולי סתם אנשים ברחוב שנהנים לדבר בורה כזו, כמו שאומרים על כל אדם שני שהוא לא 100…
פעם פשוט היו קוראים לה "שוויגער קלאפטע"😉
זה הרבה מעבר לקלפטע,
ומי שלא טעם לא מבין ב"ה!!
את ובעלך מאבחנים את חמותך כנקסיסטית, ומציגים אותה כך אצל כל המטפלים והמאבחנים, ופלא הדבר…..הם גם מסכימים איתכם.
זה המצב בכללי היום.
על זה דובר.
זו אכזריות להגיב כך , וזה מראה שאת לא מכירה נרקסיזם מקרוב , אחת ההתמודדיות הקשות של הקרובים לנרקסיסט שהנרקסיסט עצמו מאשים אותם ומצליח תוך כדי לגרום לסביבה הבריאה גם להאשים את הקורבנות שהם אשמים ,
אני סבלתי מרגשות אשמה קשים מקרוב משפחה נרקסיסט שהוא לא מאובחן , שנים זעקתי שישלחו אותו לאבחון ולא אני הרעה ואף אחד לא האמין לי , טענו שגם אני אשמה ואם אוותר (כלומר אמחק את עצמי לחלוטין) אז הוא יתנהג נורמלי , היא התחתן והתחיל כמובן להתכסח עם אשתו וגם אז הוא האשים אותי שבגלל הקפידות שלי עליו אין לו שלום בית, הסוף הוא שיועץ מאוד מאוד מקצועי אמר לי שהוא נרקסיסט וגם אם לא ילך לאבחון , הצורה היחידה לפתור אצלי את המצוקה זה לטפל בעצמי כמו שמטפלים בקורבנות של נרקסיזם ורק אז התחלתי להתרפאות.
אני התחתנתי עם בעל שאמא שלו כנראה נרקיסיסטית.למה 'כנראה'? כי היא לא עברה אבחון מעולם ואני לא מאבחנת!
מבעלי היא מתעלמת לחלוטין כי הוא לא מספיק 'טוב', ילד אחר הוא ה'טוב' שלה, כמובן עד שהוא עושה משהו לא טוב ואז היא תפסיק לאהוב אותו לתקופה. וזה רק דוגמא קטנה להתייחסות לילדים בצורה שאמא לעולם לא אמורה להתייחס.דורשת מבעלי דברים בלתי אפשריים, מחליטה עליו מה הוא ומי הוא.
אבל לא רואה טעם להחליט עליה אם היא נרקיסיסטית או לא. אני בריאה רגשית, וגם בעלי הלך לטיפול, אנחנו חיים יפה מאד עם/בלי אמא. בכוונה עברנו לגור במרחק גדול ממנה. אז מה זה משנה אם היא סתם קלפטע, או שיש לה נרקיסיזם, או אולי זה תוצאה של PTSD?
לא הצלחתי להתחבר למודה של להאשים את החמות הנרקיסיטית בכל החיים ובכל הצרות. המוטו שלי, אם מישהו עושה רע, אתה לא חייב להתייחס למה שהוא עושה.
כל הכבוד!!!! תמשיכו להיות חזקים…
אשריכם.
אוי, לא!
מי אמר לך?
את מכירה אותה?
אולי היא באמת עוברת התעללות מילולית?
למה את מפקפקת בעובדה שיכולה להיות חמות כזו???
האם מי שהופכת להיות חמות היא קדושה ואסור להרגיש משהו אחר?????
קודם שתהיה בן אדם, אחר כך תקבל את הכבוד הראוי לה.
מדברת לא על גינונים ונימוסים,
ולא על פינוק ויחס מיוחד.
מדברת על הבסיס. לא לפגוע. לא להיות רעה.
לפחות כמו שבן אדם מתנהג לחיית המחמד שלו, סליחה על ההקבלה.
ולא, אני לא סובלת ממישהו נרקיסיסט.
(איך אומרים את זה בכלל?)
אבל יכולה טיפה לדמיין וזה נורא.
מה זה הייץ' הס פי?
אני חושבת שאנשים רגישים מאד
דבר ראשון זה התנאים שהשתנו,
פעם ילדים היו יוצאים החוצה לשחק, משחקים בחול ועצים (בטבע)
היום משחקים הרבה פחות, פחות מתעסקים עם הטבע ובאויר – וזה משפיע מאוד!!
דבר שני אצל הבנות לומדים בצורה שלא מתאימה בכלל לילדים, תכלס קשה עד בלתי אפשרי לשבת להקשיב כל היום. למידה זה דבר שצריך להיות בצורה פעילה, מעניינת, קשורה לילד ולא חומר שצריך לגמור…
גם אצל הבנים יש היום תחרות של הישגים שלא תורמת לאף אחד..
דבר שלישי הרבה מבעיות קשב וריכוז יושבות על רגשי – שהדור שלנו לצערינו מאוד חולה בזה, ובמקום להשקיע בבנית הילד שולחים אוטומטי לאבחון קשב…
אני איתך!!!!!!
ממש מוגזם!!!!
כל קושי קטן מקוטלג להפרעת קשב…
העולם הגזים לגמרי!!!
אני קרובה לארבעים,
והלוואי שכל החברות שלי שנקראו פעם "עצלניות", והיו מבלות שיעורים שלמים בחוץ, היו מקבלות תיוג נכון של הפרעת קשב. הלוואי!
ואז מתי היו עובדים על העצלות …
אני בדעה שכל אחד יכול להוציא מעצמו את המיטב
לא לקרוא לילד עצלן … הוא יבין לבד כשנדבר על עצלות….
אבל להעצים את הטוב שלו מצד אחד … ולדרוש ממנו מצד שני..
אני מכירה מישהו אם חצי גוף משותק שאבא שלו לא ויתר לו
והוא עשה הרבה יותר מכל החברים שלו …..ואפילו היה מגהץ חולצות לחברים בישיבה……..
ולא יכול להיות שיש לו קושי אמיתי והוא לא עצלן?
היום כל דבר קטן הוא קושי …
דור חלש…..
למורים קשה ללמד…. לילדים ללמוד…….וכן על זה הדרך
גם קושי מוטורי -נפתר ע"י אימון
היה לי ילד שעבר טיפולים של פיזיו , ריפוי בעיסוק וקלינאית תקשורת במכינה וא במשך כשנה שנתיים עד שפשוט לא היה לי כח והפסקתי ללכת איתו ..
והוא הסתדר …והיום הוא כותב ורץ ומטפס וכו
התפקיד שלנו לכוון את הילד לתת לו כלים – חכה
לא דגים……
ומה עם הילדים על הרצף, גם שם המספרים עולים כל שנה
זה באותו כיוון
אי אפשר להשוות למה שהיה פעם-
פעם היו פחות מאבחנים והיתה הרבה פחות מודעות.
יו הקדמת אותי…
אני חוקרת את הנושא גם לי 3 מאובחנים……
וגיליתי דבר מאד מעניין
לא ראיתי מחקר שמוכיח שהפרעת קשב היא ביולוגית …..
ובמקביל ראיתי שריטלין לא באמת משפיע על רמת הציונים ….
בנוסף אותה יצירתיות של "ילדי הקשב " נעלמת אם לקיחת הריטלין והם הופכים למעין צמח…
הרבה מהילדים מגיעים לגיל בגרות ומפסיקים ליטול.. ועבודת המידות…. כבר הרבה יותר קשה……
לדעתי כמו ששמעתי בשיחה מאחת הרבניות אנחנו נמצאים בגלות הדעת….
יש הרבה הסחות
אני הגעתי למסקנה שהפרעת קשב היא תוצאה של היסח הדעת
בעבר רק אלו שהיו אם אופי של "משורר" הובחנו לא כי זה באמת ביולוגי אלא כי היה להם השראה וחשבו על אלף ואחת דברים כשהחומר הלימודי לא עניין אותם ולכן הגיעו לניתוקים…
היום עם הטכנולוגיה , המוזיקה שמתחדשת בקצב מסחרר, מלחמות וכו
יש הרבה הסחת דעת וכמעט כולם חווים אותה …לכן יש יותר "מאובחנים"
ההבחנה היא כמו כל הפרעה אחרת שלא מסתדרת ל"ממסד"-במקום לכוון את הילד בעבודת מידות כשהוא שתיל רך דוחפים לו פלסטר- או אקמול …
במקום להקרא עצלן , מפוזר, וכל מיני כינויים הוא מכונה מופרע קשב …
(אגב לדעתי זה הדבר היחיד שיצא טוב מהאבחנה הזו – כי כך מעצימים את הילד ונותנים לו הרגשה שהוא בסדר רק יש לו קושי וצריך להתמודד איתו)
יש סיבה לבעיה …לא צריך לעבוד קשה ..
וראיה לכך – אם מורה יקח ריטלין הוא גם יצליח להעביר שיעור בלי היסח הדעת….
כי ילדים אלו מאד רגישים והיסח הדעת שלהם מתבטא כתוצאה מהמון רגש ופגיעה שהם חווים
כי לוקחים את הכל ברצינות ….
ואותו דבר המורה מה שמפריע לו להתרכז לא תמיד זה כי הילדים לא לומדים… אלא
הפגיעה שאני לא מעניין ….וזה מה שמפריע להתרכז ..
מה שעושה הריטאלין זה תרופה פסיכיאטרית שמרגיעה את המקום הזה…..
ובמקום להעצים את הילד ולהדגיש את מה שהוא טוב בו שיתן לו מוטיבציה …משתיקים אותו…….
יש לי ילד מאובחן… שאוהב מאד ללמוד כך שבת"ת הוא בובה מצליח ומוציא ציונים
לעומתו יש לי ילד אחר שלא מעניין אותו הלימודים ….לא מסתדר עם הצעקות של הרב ..
והוא טיפה יותר מאתגר ….למרות שזה שאוהב לימודים מלא יותר במרץ……
בניגוד למה שרוב האנשים חושבים, ריטאלין היא לא תרופה מרגיעה אלא להיפך, מעוררת.
אנשים שיש להם קשיים בקשב, וזה פחות משנה אם הם מאובחנים או לא, מתקשים להתרכז במשימה אחת כי כל הגירויים נתפסים אצלם כדחופים באותה מידה.
הריטאלין מגביר את הקשב וממילא גירויים פחות חשובים מסוננים.
הפרעת קשב אכן יכולה להתפתח כתוצאה מגורמים סביבתיים, אבל חשוב להבין כי מבחינה מעשית זה משנה רק לגבי ההחלטה על הטיפול לטווח הארוך. בטווח המיידי ריטאלין יעזור בכל מקרה.
המוח אצל אנשים בעלי הפרעת קשב, בין אם היא מולדת ובין אם היא התפתחה כתוצאה מתנאים סביבתיים, אכן עובד בצורה אחרת, ואפשר לבדוק את זה קלינית.
מעניין אותי לשמוע איך ניתן לבדוק קלינית
אגב מנסיון… אני יודעת ומרגישה בדיוק איך המח שלהם חושב …
את אומרת שבטווח המיידי זה עוזר … במה ? הציונים גבוהים יותר???
ככל שבדקתי וחקרתי הגעתי למסקנה שככל שאדם עובד לתקן את המידות
ועובד על ערך עצמי יציב ….
האימפולסיביות נרגעת…
ובדיוק כמו שאשה עושה דיאטה ולפעמים מצליחה ולפעמים לא …(תלוי בכח הרצון…)
כך גם בסדר ופיזור הדעת לפעמים מצליחים ולפעמים לא.
אמנם צריך משמעת עצמית גבוהה יותר באופי של "מופרעי קשב" אבל זה אפשרי…
אני מנסה לחקור את הנושא בבדיקה ושאלות למאובחנים…
אשמח לקבל ידע נוסף…מנסיון בלבד …
ולא ממיתוס או ידע כללי שנותנים לנו מייצרי התרופות…
אוקיי בואי נבין קודם מהי הפרעת קשב.
הפרעת קשב היא חוסר יכולת להתמקד במשימה המרכזית. הקשב נתפס בקלות על ידי גירויים אחרים שלאנשים בעלי רמת קשב רגילה, הם בלתי מורגשים.
הקושי הזה הוא אובייקטיבי.
כתוצאה מהקושי הזה הציונים עשויים להיות נמוכים, כי לילד קשה להתרכז במשימת ההקשבה כתוצאה מגירויים צדדיים.
כאשר הסיבה – הקשב המפוזר – יטופל, אז ילד שזו הסיבה לציונים הנמוכים שלו, יקבל מן הסתם ציונים גבוהים יותר. אבל זה לא מוכרח. זה לא שהריטלין כותב במקומו את המבחנים.
קצת מצחיק לדבר על כך שכל מה שבעלי הפרעת קשב צריכים זו משמעת עצמית יותר חזקה – זו בדיוק הנקודה הכואבת אצלם. פשוט אין להם את זה.
מה אפשר לבדוק קלינית? אפשר לראות בהדמיה מוחית שאנשים שסובלים מהפרעת קשב, חלקים שאמורים להיות רדומים, נשארים פעילים, ולהיפך, בלי סינכרון למה שהם צריכים לעשות עכשיו.
אז אני אתן לך הסבר קצת שונה ואם זה יועיל למורים ביננו -אשמח
ישנם 2 חלקים במח אחורי- אחראי על הזכרון וקדמי – אחראי על הקליטה הדופמין זהו חומר שמשתחרר ואחראי על העברת המידע בין שניהם…
כשיש חסר בדופמין העברה איטית יותר
דופמין משתחרר בין היתר על ידי ריגושים ותנועתיות יתר ..
התהליך הוא כזה – החלק הקדמי קולט ומעביר לאחסון .
ובמבחן האמת מהאחסון עובר לקליטה ..
אצל "מופרעי הקשב" המעבר איטי יותר (אגב הם ניחנים כבעלי קליטה מהירה וזכרון מעולה זה המתנות שניתנו להם משמיים .)
ולכן כשיש עומס בחלק הקדמי קיים ניתוק – עד שמשתחרר מקום…
ומנגד גם השליפה לכן ילד כזה נוטה לשכוח …לדוגמא שאסור להרביץ….וזה לא יפה… וכו ומיד אח"כ שהוא קולט הוא מצטער מאד .. רגיש אמרנו….
זה הצד המדעי ..
ולעניות דעתי כל אדם שהחלק הקדמי שלו מתמלא מגיע לניתוק …
רק ש"לבעלי הפרעת קשב"- מבחינתי אופי משורר או אדם עם עומס רגשי , נפשי או אפילו עומס ידע…
החלק הקדמי מתמלא מהר …
לכן בשבילם תנועתיות יתר או ריגושים זה פשוט הישרדות …
ולכן תוכלו לראות תלמידים שאוהבים מורה מסוים יהיו בובות בשיעורים יקשיבו , השתתפו וכו וכן להיפך .
ככל שהילד יעבוד יותר על המידות ותהיה לו סביבה מחנכת ותומכת הוא יצליח להסתיר את העומס על המח אמנם לא יפריע בשיעור …אבל יתעסק בלי שהמורה אפילו ישים לב (תוצאה של חינוך) בהמון דברים אחרים ואפילו מחשבות של ריגוש מה שיגביר אצלו את הדופמין ..
אני בתור ילדה הייתי נכנסת לעולם של דמיון או אפילו מכינה סודוקו או מציירת בזמן השיעור ואפילו קוראת ספרים …
לא תמיד שמו לב … אבל אם המורה היתה שואלת שאלה הייתי עונה תשובה יפה ומלאה
אני זוכרת ששיעור שלם דיברתי עם חברה והמורה התקילה אותי בשאלה ועניתי תשובה כל כך טובה שהיא עמדה בהלם
ומרב הלם אמרה לי" תמשיכי לדבר"……..
מפאת המקום לא ארחיב מקווה שהבנתם מה שניסיתי להעביר…..
..
א. אם הצלחת להקשיב בשיעור תוך כדי קריאת ספר ופטפוט עם חברה, יותר הגיוני שסבלת משיעמום ולא מהפרעת קשב. בהפרעת קשב אמיתית, מה שלא מעניין פשוט לא נקלט. את יכולה לשבת ולעשות את עצמך מקשיבה למורה במשך שיעור שלם, בעוד שאף מילה לא נקלטה. היא לא נכנסה מאוזן אחת ויצאה מאוזן שניה. היא פשוט לא נקלטה. אם לא חווית כזאת חוויה, סביר להניח שלא סבלת מהפרעת קשב.
ב. האמירה שמופרעי קשב הם בהכרח בעלי קליטה מהירה וזיכרון מעולה היא שגויה. אין קשר בין השניים. הפרעת קשב היא לקות, נקודה.
א.מי שסובל משעמום לא מצליח לקלוט רק מה שמעניין אותו …
או לקלוט רק שהוא מתעסק במשהו אחר ….
וכן , כשלא הייתי מתעסקת במשהו אחר החוייה שחוויתי היתה שלא קלטתי יותר מכמה משפטים של תחילת שיעור ….או עד הניתוק…
ב. הם בעלי קליטה מהירה וזכרון חד לא יודעת אם כולם בהכרח אבל רובם כן לא הוכחתי מדעית אבל ממי ששמעתי כן
וזה בעיקר שהם מנסים לקלוט – כי לא תמיד הם עושים זאת……
מה שחשוב להם -קרי מעניין אותם הם קולטים וזוכרים….
את יכולה לדבר איתם שעות ולחשוב שדיברת עם קיר אבל אם תעצרי אותם ותשאלי אותם מה אמרת הם יחזרו על זה מילה במילה…
תפרידי, הם לא זוכרים מה שחשוב להם, הם זוכרים מה שמעניין אותם.
והמשפט הזה פשוט לא נכון עובדתית לגבי בעלי הפרעת קשב:
את יכולה לדבר איתם שעות ולחשוב שדיברת עם קיר אבל אם תעצרי אותם ותשאלי אותם מה אמרת הם יחזרו על זה מילה במילה…
מה שחשוב באמת מעניין
מה שיש להם ספק לגבי חשיבותו – לא מעניין
אולי לא יחזרו מילה במילה אבל שמעו
וכן כנראה לא דייקתי התכוונתי שאני מבקשת מהילדים מספר פעמים משהו והם לא עונים אז אני מנערת אותם והם אומרים לי מה אז אני שואלת מה אמרתי … והם עונים
אגב אני לילדים שלי אומרת שאם הם ביקשו משהו ולא עניתי כנראה הראש שלי חושב על משהו אחר ושינסו שוב….
מה שחשוב באמת מעניין
המשפט הזה חד משמעית לא נכון לגבי הפרעת קשב אמיתית.
אולי את מדברת על משהו אחר.
כי בעיניהם לא הכל חשוב……
ולא כל מה שחשוב בעיני הציבור חשוב להם……
ואם את מדברת מנסיון אישי …
אז תבדקי בתוכך אילו דברים שכחת בחיים והאם הם היו חשובים בעינייך או בעיני אחרים…
האמת, שנשמע שאת לא יודעת מה זה הפרעת קשב אמיתית, אימפולסיביות וכו'
ילדים מופרעי קשב לא מצליחים להקשיב גם אצל המורה הכי אהובה, נכון הם בדר"כ מתאמצים עד לקצה היכולת שלהם, אבל יכולת בלי עזרים – נמוכה מאוד!, הם לפעמים חסרי טאקט ברמה נוראה כי בורחים להם משפטים שהם בכלל לא התכוונו לומר מהפה, זה לא שהם לא זוכרים שאסור להרביץ, הידיים זריזות הרבה יותר מהמחשבה לפעמים, וכשיש דחפים כלשהם שום קיר לא מצליח לעצור בעדם (עד כדי סכנת נפשות לפעמים…..)
עם זאת, חשוב לזכור שאין הפרעת קשב אחת שדומה לשנייה. למרות שיש נרטיב וסימפטומים דומים., הסגנון, המינון, הוויסות הרגשי והיכולות הקוגניטיביות משתנים מאוד מאדם לאדם.
מה שאת מתארת – רמות אימפולסיביות וסיכון כאלו – הוא לעיתים שילוב של הפרעת קשב יחד עם תחלואה נלווית (כמו הפרעת התנהגות או קשיי ויסות קיצוניים). זה קיים, אבל זה לא המודל היחיד של ADHD."
אז 90% מהמאובחנים לא סובלים מבעית קשב!!
איך הגעת למסקנה הזאת?
יש שני סוגים של הפרעות קשב בעלי יכול לעשות את כמה דברים ביחד ואני לא יש מנוע טורבו ומנוע איתי אך שתינו יצירתיים ברמות
נכון מאד ADD מול ADHD
תרשי לי לחלוק על דברייך.
מזדהה עם מירב במאה אחוז!!!!
אני הייתי אותה ילדה בדיוק!
מסתבר שגם בהפרעת קשב יש סוגים…
נכון מאוד,
כשמורות אמרו לי הבת שלך מקשקשת בשיעור, אמרתי להן תנו לה – רק ככה אפשר להתרכז.
וזה גם מסביר למה ילד שקשה לו רגשי מאובחן כבעית קשב כשזה בעצם קושי רגשי שמנהל אותו
יש הבדל בין עיסוק שלא דורש ריכוז, כמו קשקוש, שאכן עשוי לעזור לשפר את הקשב, לבין עיסוק כמו פיטפוט או קריאת ספר, שעושה את הפעולה ההפוכה.
לא תמיד אם זה מעניין אותם ומרגש אותם אז זה מעורר דופמין
ואז יש להם קשב ברמה גבוהה…..
למה כל כך משנה לך הציונים??
לי משנה שהילד יחווה הצלחה, שלא יהיה כישלון בעיני עצמו
שלא ישלח החוצה 3 פעמים ביום,
שלא יפגע רגשית… כי זה הרבה יותר גרוע
שיציח להוציא את הכשרונות המיוחדים שלו לפעול, הוא גון וחכם יותר מכולם, הקפיצים פשוט לא נותנים לו להתרכז,
מסכימה איתך לגמרי
כיוון שהילדים האלו .. החכמים והנבונים שחושבים מעבר לקופסא…
לא מקובלים בציבור….
ונוטים להתייחס אליהם כעל מטרד אלו התוצאות
ולכן אני אעצים את הילד שלי בדברים שהוא טוב בהם
וסליחה על הבוטות – לא אזלזל במורים אבל כן אעמיד לפני הילד שלי שלא צריך להתייחס למילים פוגעות…
וזה לא שהקפיצים לא נותנים לו להתרכז הם פשוט עוזרים לו לשחרר דופמין…
ואם נדע לכוון אותו בצורה נכונה הוא ילמד לשחרר דופמין גם בלי לקפוץ…
נכון. ריטלין זה דופאמין שמשלים את החסר בנוירוטרנסמיטר הזה במוח.
לא מדויק, ממה שאני יודעת
זו תרופה פסיכיאטרית שמפחיתה את אי השקט אצל מופרעי הקשב
ומעוררת את אלו שלא….
נכון, היא מוגדרת תרופה פסיכיאטרית מכיוון שהיא משפיעה על תפקודי המוח.
גם האיבחון של הפרעת קשב מתבצע בחלקו על ידי פסיכיאטר.
אבל חשוב לא להתבלבל. הפרעת קשב היא לקות נוירולוגית ולא מחלת נפש למרות ההגדרה הזאת.
היא לא מחלת נפש
אך המידות הרעות הן חולי הנפש…
ולדעתי זה לא משנה אם יש הפרעת קשב או ביקורתיות או כעס וכו…
אני באמת מחפשת איזה שהיא הוכחה לכך שזה לקות נוירולוגית
כי ממה שקראתי ואני מבינה אין דרך לבחון באמת
האיבחונים נעשים ע"פ רוב על בחינת התנהגות חיצונית .
לא נכון שרטלין תמיד עוזר, הבן שלי אובחן עם קשב וריכוז,
הרטלין רק גרם לו לתסכול עמוק, הוא מרגיש מכובה, חסר תאבון, חסר חיות, מתייאש מראש,
כשהוא לא לוקח רטלין הוא מרגיש שיש לו כוח ללמוד להתאמץ.
אין כזה גבר הפרעת קשה מתפתחת.
הפרעת קשב היא הפרעה נוירוביולוגית,
מבנה מוח.
יש הפרעות אחרות או תנאי חיים מסויימים,
כמו לחץ וחוסר פניות,
שהסמפטומים שלהם מתבטאים כמו הפרעת קשב.
את צודקת שהמונח הפרעת קשב אמור לשמש רק להפרעת קשב מולדת, והפרעת קשב נרכשת היא לא מונח נכון.
אבל כן חשוב להבין שגם בהפרעת קשב על רקע תנאים סביבתיים, גורמת לשינוי במבנה המוח. הוא לא הופך לזהה לבעלי הפרעת קשב נוירולוגית אבל מספיק דומה בשביל שהסימפטומים יהיו זהים.
הבעיה היא שכיום הרפואה לא מבדילה בין שני הסוגים, וכנראה בגלל זה יש הרגשה של אבחון יתר.
ואני בהחלט מסכימה עם זה שחובה לשלול סיבות רגשיות או סביבתיות לפני שהולכים לטיפול תרופתי.
בסוגריים, איכשהו הפרעת קשב קיבלה מיתוג של פרס נחשק, כביכול מדובר באנשים חכמים או יצירתיים יותר, ולדעתי זה גורם לאנשים דווקא לשמוח על האבחון במקום לנסות לבדוק כיוונים נוספים.
בעוד שהמיתוסים האלו לא בהכרח נכונים, בטח לא לגבי כאלו שהקשיים שלהם הם כתוצאה מתנאים סביבתיים.
מסכימה איתך לגמרי.
את נראית מונחת היטב בנושא.
את מתעסקת בתחום?
תובנה אחת שעלה לי לאחרונה,
שההפרעה היא גם ריגשית.
מכין שהרבה לא יודעם אך אחד הקשיים המהותיים בהפרעה זה הקושי בוויסות הריגשי,
ראיית העולם בשחור לבן,
ההלקאה העצמית,
חוסר פורפרציה לפגיעות וכד‘
ולכן אצל ילדים לפעמים נראה את ההחמרה לבעיות התנהגות.
זה מתחיל הפרעת קשב נוירולוגית,
ועקב ריבוי חוויות כשלון, התמודדות עם כעסים פנימיים וסביבתיים,ואימפולסיביות,
שגורם להורדת הביטחון העצמי והערך והדימוי העצמי,
.חייב לשלב גם טיפול בשיחות, טיפול ריגשי , אימון,
שכחלק מהמטרות באימון זה הכרת הכוחות והמשאבים.
אני מונחת היטב למרות שאני לא מתעסקת בתחום.
יש לי כמה קרובי משפחה מדרגה ראשונה שאובחנו עם הפרעת קשב בעידן הישן שבו היא היתה לקות ולא סמל סטטוס, ולקחו ריטלין בעידן שבו הוא נתפס יותר כציפרלקס מאשר כמשקפיים.
לי עצמי יש תסמינים מובהקים של הפרעת קשב אמיתית – סמויה. לא התסמינים שיש מה להשוויץ בהם כמו יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה, יותר אימפולסיביות, מערכות יחסים מורכבות ואינטלגנציה גבוהה שלא באה לידי ביטוי בחיי היומיום.
לא אובחנתי באופן רשמי, אני לא רואה צורך בזה.
מבחינתי השיח החברתי על הפרעת קשב הוא נושא מרתק למחקר.
אני לא חושבת שניתן להגדיר את ההפרעה כרגשית, אלא ככזו שיש לה השלכות רגשיות, שיתכן שניתן לטפל בהן בנפרד.
ממליצה לך בחום על זלטי רוזנטל
היא מסטרית בנושא מערכות יחסים
אימפולסיביות – לא בהכרח קשורה להפרעת קשב למרות שהיא אחת התסמינים
אימפולסיביות – היא היותך מנוהלת ע"י רגש
ומחקר בנושא מערכות יחסים יכול להפחית אימפולסיביות בהחלט
אני מבינה שאת ניזונה מדעות רווחות
אבל במילים שלך אני מוצאת איזה שהיא סתירה
שואלת באמת כדי לדעת כי אני חוקרת את הנושא כבר תקופה
את אומרת שהפרעת קשב על רקע תנאים סביבתיים גורמת לשינוי במבנה המח נשמע לי קצת מוזר …
זה אומר שהמח נפגע כתוצאה מנתונים סביבתיים????
ואם אין פה פגיעה אז לכתחילה הפרעת קשב היא לא פגיעה..
ואז יוצא לי כמו שאמרתי שיש אנשים מסויימים שבטבע שלהם
הם יותר חושבים -אם מסיבה שהם רגישים יותר וכו
ולכן המח מתמלא אצלם מהר יותר
אגב הרפואה מבדילה בין אימפולסיביות הקשורה להפרעת קשב או מתפתחת
רק שהאבחון נעשה לפי סימפטומים
בהחלט, המוח הוא איבר שמשתנה כל הזמן.
לא חושבת שנכון לקרוא לזה פגיעה. זה שינוי והוא בר תיקון, בשונה מהפרעת קשב מולדת.
לא מכחישה את זה שאני ניזונית מדעות רווחות – בקרב הקהילה המקצועית, בשונה מתגובות אחרות כאן שמושפעות מדעות רווחות שאין להן בסיס.
הרפואה לא מבדילה בין סוגי אימפולסיביות. כי אימפולסיביות עשויה להיראות זהה גם במקרים בהם הסיבה לאימפולסיביות היא שונה.
האיבחון אכן נעשה לפי סימפטומים וכאן נקודת התורפה, האיבחון אכן לא מבדיל בין הפרעת קשב מולדת שאין לה פתרון מוחלט, לבין קשיי קשב נרכשים שעשויים להיעלם לחלוטין אם יטופלו הסיבות שגרמו להם להתפתח.
יש מבחן מסוים שיכול להעיד בסבירות גבוהה על הפרעת קשב נוירולוגית התפתחותית או קשיי קשב נרכשים – אם תחת השפעת ריטלין מרגישים בהירות וחדות, הסבירות שמדובר בהפרעה נוירולוגית עולה. אם מרגישים נמרצים יותר, כנראה שלא מדובר בהפרעה נוירולוגית.
את באמת נשמעת מונחת
אבל סלחי לא הצלחת לשכנע אותי
כל מה שאמרת אני יודעת
אדייק הרפואה לא מבדילה ביניהם כי אין לה כלים
אבל כן מציינת שיש הבדל
גם המבחן שציינת לא מוכיח כלום על בדיקה
ואם הפרעת קשב היא מולדת אז אני שואלת
ובאמת כדי לדעת למה לפעמים הם מצליחים ולפעמים לא??
אהבתי את המשפט המח משתנה כל הזמן – ע"י אימון אפשר לשנות גם הפרעת קשב מולדת…
אני לא מדברת מדעות רווחות אני מדברת מהגיון בריא
זה שזה מולד – מסכימה
השאלה שלי האם יש פה הפרעת קשב או סוג של אופי שאקרא לו אופי משורר ולא "רחפן" "עצלן" "מפוזר" וכו
אני לא מנסה לשכנע אלא להציג את מה שידוע לי.
כמובן שזכותך להמשיך להעדיף את ההיגיון הבריא שלך על פני מחקרים.
המבחן שציינתי לא מוכיח במאה אחוז אבל הוא נכון בסבירות גבוהה.
לגבי השאלה שלך האם הפרעת קשב היא דבר אמיתי – כן היא אמיתית ואפשר לראות בסריקות מוחיות הבדל בין בעלי הפרעת קשב לבין כאלו שאינם, אפשר אפילו לזהות הבדל בין בעלי הפרעת קשב מולדת לבין כאלו שהפעילות המוחית שלהם השתנתה בעקבות תנאים סביבתיים.
האיבחון היום לא כולל MRI ואפשר להבין למה.
העובדה שהאיבחון נשען על שאלונים וסימפטומים, היא בדיוק זו שמשאירה מרחב לאנשים לטעות ולחשוב שזה סוג של אופי רחפן ולהציע לעבוד על המידות, במקום להבין שהפרעת קשב אמיתית היא תכונה פיזית כמו גובה.
אני יודעת ולכן אני מנסה להוציא ממך ידע…
האיבחון לא כולל MRI למה??????
אם היה אבחון שמשקף את האמת
ולא נשען על סיפטומים בעיניי היה יותר אמין…..
ואם היה מחקר שמראה מבנה מח של כלל האוכלוסיה ומוכיח שרק בעלי הפרעת קשב שונים הייתי מבינה…ראיתי שהחלק הימני שלהם קטן בכמה אחוזים… אבל לא ברורה המשמעות…אולי זה אומר שקיבולת הקליטה קטנה יותר???ואז הניתוק מהיר …???
אבל לתת תרופה לילד על סמך שאלונים זה מחדל.
ואם יש דרך אחרת לשחרור דופמין אז למה לא משתמשים בה???
מחקרים הראו שתרופה לטווח הארוך משפיעה לרעה
אני ראיתי שאנשים שלקחו והפסיקו הגיעו לייאוש… אבל לא רוצים לחזור לקחת…
ראיתי גם כאלו שלא טופלו והגיעו למצבים קיצוניים…
ולעומת זאת ראיתי אנשים מבתים אוהבים ותומכים שהצליחו
בחיים
אם תצליחי להשיג לי תשובות מאד אשמח
אני אנסה לענות לך.
ההדמיה המוחית של ה mri
היא הדמייה סטטיסטית,
ז"א שאם סרקו 1000 מוחות של הפרעת קשב ואלף מוחות בלי.
יראו הבדל בממוצע,
בהדמיות של ההפרעת קשב יהיה שינוי במבנה.
אך כאשר יסרקו מוח אחד של ילד שמגיע לאבחנה,
לא יהיה ניתן לתלות את זה דווקא בהפרעת קשב, מכיון שקיימים מבני מוחות מיוחדים ללא קשר להפרעה.
הפרעת קשב בעיקרה היא הפרעה תפקודית, כימית,
איך המוח עובד, לא רק איך הוא נראה.
בעולם הרפואה, אבחנות רבות נעשות על ידי סימפטומים,
(מיגרנות, דיכאון, מאניה דיפרסיה )
אבחון קשב נשען על הרבה מידע.
שלילת בעיות רגשיות, היסטוריה של ההתפתחות, בדיקות ראייה ושמיעה.
וכדי לקבל תמונה מקיפה גם על יד שאלונים מההורים ומהבית ספר.
הפרעת קשב היא לא גזירת הגורל.
ילד שיש לו סביבה תומכת,
הבנה לצורכי הילד, אין ביקורת הורסת ומשפילה.
וכמו כן השקעה בלימוד אסטרטגיות, הם מתכון להצלחה ולאיזון בסימפטומים של הפרעת הקשב.
התרופה היא לא קסם, היא לא תחליף להרבה דברים.
היא עוד כלי בארגז הכלים, היא אף פעם לא הפתרון היחיד.
אוקי
תודה לך
זה מחזק את ההשערות שלי
אני לא מתכחשת לסימפטומים
אני קוראת לזה בשם אחר…
פשוט המחקרים בעניין כל כך לוקים בחסר
ולאחרונה אולי מכמות המאובחנים גם נוצר בילבול
עזרת לי מאד אני פשוט בדילמה כרגע כי אני ובעלי עם מה שמכונה ADD
ויש לי ילד (בכיתה א )שיש לו קצת תסמיני ADHD
ההתלבטות שלי היא האם לתת לו טיפול ואיזה סוג מפני שמפריע לחברים
(למרות שהוא לא היחיד בכיתה שמפריע…)
היום יש לי פגישה עם הצוות החינוכי.
היה חשוב לי להבין את הנושא טוב כדי לגבש דעה למה שאשמע…
תודה רבה , חידדת את ההבנה שלי ועזרת לי מאד
אגב שמעתי אתמול שהרב סורוצקין העיד על עצמו שאם היה לוקח ריטלין
כל מפעל החיים שלו לא היה קיים..
זה גם חיזק לי את ההשערה שיש פה סוג אוכלוסייה שונה
שקיבלה כלים אחרים משמיים לעבודת ד שונה יש בהם ייחודיות עצומה זה מה ששידרו לי והבנתי תמיד ואם זה הלכתי …
ואם החברה ובמיוחד הממסד יקבלו את זה לא נצטרך לדאוג להם למוסדות נפרדים שמותאמים להלך החשיבה שלהם …(מדברת על המבנה המולד…)
בעלי מאובחן -אחד שלא היה מסוגל לקרוא ספר
והספר הראשון שקרא החזיר אותו בתשובה היום הוא קיבל אהבת תורה – אברך תלמיד חכם שלומד בכל זמן פנוי לא לקח ריטלין והלוואי על כל עמ"י כזו שקידה…..
כל חברותא שלומד איתו לא רוצה לעזוב…..
אם ככה יוצא שאולי כדאי שמורים יקחו רטלין,ככה לא יהיה להם הסחות(או יש יגידו:פגיעה בכבוד שלהם)וגם הילדים יראו שהמורה לא מאבד שליטה 🙂
אהבתי בהחלט .
אבל לא חושבת שהם צריכים ריטלין …
הם צריכים עבודה על ערך עצמי יציב…….
כמו כולנו………
תנסי ללמד פעם בכתה עם 5 מופרעי קשב ואח"כ תדברי.
לצערנו בתנאים של מערכת החינוך היום פשוט לא שייך לנהל שיעור כש30% (הלוואי שרק) מהתלמידים צריכים התאמות אישיות, הכיתה צפופה, כמות תלמידים לא הגיונית, הספקים שנושפים בעורף ומורה בודד מול כולם.
ואני לא מורה, ובבקשה אל תכנסו לדיון על הוראה.
אבל הציפיה ממערכת החינוך להכיל את כל המורכבויות האלו פשוט לא הגיונית, למערכת אין שליש מהמשאבים הנדרשים.
אגב ניסיתי…..ויחסית בתור ממלאת מקום חושבת שדי הצלחתי …
עם 3 על קונצרטה…..רק שחזרתי עם כאבי ראש מטורפים…
זה ברור לי …ודיברתי גם עם מורות …
ובגלל הסיבה הזו אני לא מוכנה להיות מורה …..
אבל בשביל זה לפגוע בילדים…
אני מכירה אישית בחורה שהפסיקה ריטאלין מעצמה ולא מסוגלת לא ללמוד ולא לקחת תרופה … טוענת שרוצה לחיות ולהנות מהחיים….ולא להיות כמו צמח….. (בת 16)
ואם המורים יבינו שהצורך הבסיסי של הילדים האלו הוא אתגרים וריגושים
וילמדו את המורים ללמד אימון קשב …לתת מוטיבציה וריגושים ולא להעמיס ידע מיותר….ולהתעלם מהתעסקויות שקטות של הילדים שלא מפריעים כי בשבילם זה הישרדות ומשחרר דופמין…במקום לדחוף תרופות …
לדעתי זה יועיל לכולם ….
אם את מלמדת את המורים איך ללמד מופרעי קשב את צריכה ללמד אותם גם איך ללמד ילדים שחוו טרגדיה, וילדים שהבית שלהם לא יציב, וילדים להורים גרושים, וילדים שהלכו אתמול לישון מאוחר ואין לזה סוף.
מורים מקבלים הרבה השתלמויות ומידע איך לעזור לילדים האלה אבל לא כל דבר שבאמת יכול לעזור גם הגיוני שייעשה.
יש עוד תלמידים בכיתה שמגיע גם להם לקבל את המקסימום שאפשר.
ודבר נכון שנאמר פה זה לגבי כמות התלמידים שיש היום בכיתה והחוסר במשאבים. לא הגיוני ללמד כיתה של ארבעים פלוס תלמידים ולתת לכל אחד את הטיפול המתאים במיוחד בשבילו, בדיוק בשביל זה הוקמו המוסדות הקטנים שמיועדים למי שרוצה לתת לילד שלו יחס אישי ומדויק לצרכיו.
מערכת החינוך היא לא מערכת לילדים,
היא מערכת לרובוטים,
ומכיוון שכך בהחלט אי אפשר ללמד ילדים לא מרובטים בעזרת כדורים.
ממש ככה…..
אתן יודעותכמה ילדות יש בממוצע בכיתה?
סביבות ה40!!!!!!!!!
זה נראה לכן שפוי?
לי לא!!!!!!!!!!!
אז פלא שזה ככה?!
40?
בסמינרים הגדולים בירושלים זה עומד על 50 בנות בכיתה.
יש ספור על ילד שהיה צריך לקחת רטלין,
אז ההסכם היה שהוא יוצא כל בוקר אחרי התפילה להכין לרבה כוס קפה ובחדר רבעס הוא יבלע..
בפועל, החמוד שלנו שם בכוס קפה,
כשגילנו הבינו שהילד לא היה צריך אלא הרבה….
יש דיון של הרב זילברשטיין על תלמיד שהיה אמור לקחת רטלין, הרב שלח אותו כל פעם להכין לו כוס תה כדי שבדרך הוא יקח את הכדור בלי שיראו..
אחרי תקופה שהיה שיפור ניכר התברר שהתלמיד שם לרבה את הכדור כל יום בכוס תה.
הנידון הה האם הרב צריך לשלם על הכדורים…
מי אמר לך שהם לא לוקחים?
שילוב של מגורים בסביבה בנויה בלי טבע, בלי התרוצצות בחוץ, בלי מפגש עם אדמה ושמיים, ירידה בפעילות גופנית
תזונה גרועה עמוסת סוכרים
וחשיפה הולכת וגוברת למסכים שמורידה עוד ועוד את טווח הקשב ושורפת תאי מוח.
תקראי קצת מחקרים בנושא
אנחנו גרים ביישוב קטן ויש הרבה מרחב ואדמה ושמיים
ויש פה המון קשב וריכוז
כנראה כי ההורים שהיה להם קשב חפשו מקום עם מרחבים
ויש כאן הרבה הורים עם קשב וריכוז
ואחוז גבוה של ילדים עם קשב וריכוז
הטבע עוזר מאד לילדי קשב וריכוז,
לא מונע אותו..
מה שאומר שפעם גם היה, רק שלא כולם היו צריכים לשבת וללמוד כמו היום..
בתור אמא לילדים מחוננים מאד עם קש"ר: ( כמה,לא אחד)
א.לא יעזור לכם כלום, רוצות בן שיושב ולומד? שקוע בלימוד ?יש רק תשובה אחת: ריטלין!
רוצות שהבת שלכם תנהל בית כמו שצריך ולא תסבול מקשיים בניהול וכל הנספח לזה?אז נכון שזה בעיה בגיל הפוריות,אבל אם מתחילים מוקדם ותוך כדי נותנים כלים באימון,היא יכולה להשתמש בכלים האלה בלי ריטלין,כי זה לא לימוד,
גם אני ניסיתי הרבה דברים,כי רק לאחרונה נכנס האטנט שהוא בלי תופעות לוואי, ועד אז הכדורים השפיעו עליהם מבחינה גופנית לרעה,
לא עזר מאומה!
לעומת זאת שהם עם כדור הם לומדים בלי הפסקה!
גם לבעלי יש הפרעת קשב מאובחנת וברור לי שאם אמא שלו לא היתה מתנגדת בכל תוקף לכדור הוא היה יוצא תלמיד חכם בסדר גודל!
כי כשרונות והעמקה בלימוד יש לו,הבעיה היא שקש"רים מתקשים ללמוד ביחד עם עוד מישהו,והבדידות מורידה את החשק ללימוד,
בדור קודם היה הרבה מאובחנים, הענין הוא שההורים פשוט התנגדו לטיפול בריטלין (ריטלין התחיל לפני 30 שנה)
ומי יודע כמה גדולי דור הפסדנו!!!
סתם כך,יש כאן מישהי שנסתה את אקטיב הד?
אני התנסתי באטנט, ויש מלאאאאאאאאא תופעות לוואי…
חוסר שינה, חוסר תאבון, בלבול, יובש בפה ועוד..
חברה שלי ניסתה מירכוזית של דר לביא
וממש מרוצה
תורידי מינון
הבן שלי בכל שאר הסוגים
לקח 30 מ"ג
באטנט הספיק לו 10 מ"ג
לבן שלי מספיק 5 מ"ג
הבן שלי עושה הכול עם האטנט
הוא אוכל טוסט בהפסקה בחידר חוזר הביתה אוכל חצי מנה ממה שהיה אוכל קודם
צריך לבדוק אם המינון נכון
אולי הגוף התרגל כי התחלנו בגיל קטן יחסית ואז הוא לא דוחה אותו
(הבן שלי רוצה לקחת יותר אך אני לא מרשה לו לפני שאני מדברת עם הרבה)
בעלי לא אוהב ללמד רובוטים ואם ילד נהיה רובוט הוא מעדכן את ההורה שאולי המינון גבוהה לו
הפרעות בשיעור בטווח הנורמה לא מפריעות
אך כשזה בצורה שהילדים האחרים לא יכולים לקבל את היחס שמגיע להם זה פשוט פשע (לפי דעתי)
תודה לך אושרת! סוף סוף תגובה לענין והאמת שאני בהלם מהתגובות כאן.
הבן שלי עם קשב וריכוז, ומאז שהתחיל תרופה התחיל לאהוב את הגמרא! פשוט אוהב ללמוד!
יש משהו יותר טוב ונכון מזה? אני לא רוצה לדמיין איך הוא היה נראה בלי תרופה.
התרופה היא הכלי שלו להצליח בלימודים.
משקפיים לא הייתם נותנות לילד? ריטלין זה כמו משקפיים, חד משמעית.
וכל ההתייפיפות של "בדור הקודם זה לא היה" – בבקשה, תחזרו לדור הקודם. תנסו. חפשו
שם את האושר.
זה כל כך מכעיס ומקומם אותי האמירות הריקות מתוכן הללו.
גם טיפולים רגשיים לא היו בדור הקודם. לכן מה? לכן זה אומר שהם מיותרים? שהם המצאה?
ברור לי שבדור הקודם היו ילדים עם קשיי קשב והם סבלו.
נכון, ייתכן שיש היום יותר מהסיבות שפירטו לעיל. לכן מה? נעמוד ונצעק? נתנגד?
זה מה שיעזור?
לדעתי מתפקידה של כל אמא לדאוג שלילד שלה יהיה טוב, שיחווה הצלחה, שיאהב
ללכת לחיידר/לבית הספר.
ואני אחת שהתנגדה לתרופה! פחדתי ממנה מאוד. אמרתי שאני לא רוצה שישנו לי את הילד.
אבל היום אני מבינה שזה מה שצריך לעשות.
ויש מספיק זמנים שהילד בלי תרופה ושם בדיוק המקום לעזור לו, להסביר לו את עצמו
ולתת לו כלים להתמודד עם הקושי.
ויש לו חוויות הצלחה שזה אחד הדברים החשובים
כל מילה
לא היה בדור הקודם כ"כ הרבה רטלין, אבל זה לא אומר שזה היה טוב.
ויש יחידים שההפרעה גרמה להם להקים מפעלים גדולים, אבל יש עוד המון שנפלו בדרך.
אולי תפקידינו כציבור להבין איפה הבעיה של כולם, אבל תפקידינו כאימהות לעזור לילד הפרטי שלנו בלי להסתכל על הציבור ולתת לו את העזרה שהוא צריך, וממש לא מעניין אותי מה אחרים חושבים על העזרה הזאת.
אני ניסיתי. לילד אחד עזר משמעותית מבחינה ארגונית- לימודית (מחונן עם קש"ר) לשניה לא ממש. אציין שהמלמד של הבן ראה את השינוי והמליץ לילדים נוספים