התגובה של שרי ו. על למה אני לא הולכת ל – EMDR
"איך שאת צודקת, אפרת.
כל מילה.
טור אחר טור, אני מתפעלת מבריאות הנפש שלך, מהגישה הבריאה למצוקה, להתמודדות. מופלא בעיני.
ואת כל כך צודקת במה שכתבת כאן.
חשוב גם בשבילנו וגם כהורים לילדים מתבגרים, לא להאמין בשיטות ומטפלים מסוימים וכו', אלא להיות עם העינים והלב והקשב – כמו שהגדרת – לעולם הספציפי הזה. שלנו ושל מי שסביבנו..
תודה גדולה לך על מה שאת כותבת. את נותנת מילים להרבה אנשים.
בנושא אחר –
בהקשר למה שהזכרת בטורים אחרים, שלא מאבחנים פוסט טראומה אם לא שידוע שהייתה טראומה – המקרים הקשים שנופלים בגלל הדבר הזה, הם נפגעי התעללות נרקיסיסטית. התעללות שהיום כבר יודעים שהיא גורמת לפוסט טראומה, אבל מה שיוצר בנפש את הטראומה – הוא חמקמק וקשה להגדרה. אדם עלול להיות במצב של פוסט טראומה קשה, וכשהוא מנסה לבטא את הסיבה לכך – הוא נקלע לעמדת התגוננות, כאילו בעצם לא קרה כמעט כלום.
תודה גם על שאת מחזקת אצל כולנו את האמון ביכולת של הנפש להשתקם ולקום גם ממה שנראה אין תקומה ממנו.
שומעים כל כך הרבה סיפורים קשים למרבה הצער, ומה שאת כותבת – נותן תקוה."
התגובה של שושי על אמא על המסילה
"ואוו, כמה זה חשוב לזכור את הילדים שבבית, אני מהקטנים ומשום מה נשכחתי.
הנשואים קיבלו בלי סוף עזרה שבאמת היתה נצרכת, והיום כאשה צעירה אני מבינה את זה, אבל עדיין כועסת. כמה שהצרכים של הנשואים חשובים, גם פרטיות של בחורה או רצון לשבת שקטה יותר, הם צרכים חשובים לא פחות, למרות שזה לא נראה כך.
זוכרת תקופה שהייתי פשוט מתקשרת הביתה בסוף יום, שומעת אם יש אחיינים, ואם כן הולכת לחברה, לכותל, ברמה מסוימת מסתובבת ברחובות, כי כבר לא יכולתי לשאת את החוסר שקט שבבית.
ההורים שלי לא הצליחו לומר לא לאחיות נשואות, ורק בייביסיטר ורק שבת (בחדר שלי) וכו' וכו', והכל היה חשוב. תמיד היתה מישהי בתחילת-סוף הריון, או אחרי לידה, ועדיין, עד היום כואב לי למרות שעברו שנים."
התגובה של שירה על אני רוצה לעבור למטפחת, איך עושים את זה?
"תמשיכי לחפש ותמצאי פתרונות,
חבלי לי עלייך, אפילו לא בשביל צניעות, אפילו בשביל הנוחות…
לי אישית הסרטים לוחצים וכואבים, אז אני שמה משהו אחר מדהים (כבר 15 שנה שאני לא לובשת מטפחת בלי זה…)
רשת מיוחדת, זה נראה כמו הרשתות שהיו שמים על ה"קוקסים" של פעם (בערך כמו הרשתות של קופסאות הפירות בחנות…).
אני קונה את זה בחנות "הפאה" (מה שהיה פעם "סלון הפאה") ברבי עקיבא פינת רחוב ירושלים בבני ברק, הם מוכרים ב-25 ש"ח כמדומני (הרבה זמן לא קניתי), יש לי 2-3 כאלו – וזה מוצר מדהים!!!
לא מרגישים אותו בכלל (זה רשת) הוא תופס את כל השיער בפנים – שום שערה לא יוצאת (לפעמים בערב, אני כבר צריכה לסדר את זה מחדש) וזה גם גורם למטפחת להיתפס טוב, ככה היא לא ישירות על השיער והיא לא מחליקה בכלל – גם מטפחות משי!
ממליצה מאד לקנות את זה, מוצר חובה למי שהולכת עם מטפחת בעיני (אפילו חלק מהזמן), ייתכן שיש עוד פאניות שמוכרות את זה, שווה לבדוק.
ואגב – אני מאמינה שלא ניסית הרבה סוגי מטפחות, אבל באמת יש הבדל עצום בין המטפחות.
אני יכולה לומר שבחורף האחרון קניתי מטפחות ב'זויה' (7 ש"ח למטפחת!) ויש להן גם בד יפה (לא לאירוע, ליום יום), צבעים יפים, וגם הבד שלהם לא מחליק כמעט בכלל (ובכל זאת אני לובשת עם רשת מתחת).
אגב, אתמול מישהי אמרה לי על פתרון אחר – לא יודעת אם מתאים לכולן – היא שמה מטפחת על מטפחת.
המטפחת למטה זה משהו דקיק (סוג של בנדנה דקיקה וקטנה), ומעל זה את המטפחת החיצונית.
בכל מקרה – יש המון פתרונות ורעיונות, תמשיכי לשאול נשים מסביבך עד שתמצאי את הפתרון שמושלם לך.
בהצלחה!"
התגובה של יהודית על רוצה לרדת במשקל! חלק ד' – תכל'ס
"תודה רבה על הזווית החדשה והמרעננת בכל הקשור לירידה במשקל ותזונה
הרגשתי שאת ממש מדבררת את התחושות שלי מזה זמן רב
תודה רבה גדולה
עכשיו אני יכולה להגיד, זה לא רק אני חושבת ככה, זה אפ' היה כתוב במגזין…… 😉"
התגובה של רפואה שלמה על שושנה ברגל – מה עושים?
"היי דבורה,
אבא שלי סובל בשנים האחרונות משושנות חוזרות והולכות
אחרי בירורים מקיפים בתחום.
מסתבר שאחד מהשלכות השושנה זה שכלי הדם באזור השושנה נעצרים ומפסיקים לזרום
ובגלל שהדם מפסיק לזרום שם הדם לא מתחדש והשושנה נשארת או הולכת וחוזרת שוב ושוב
בשביל לפתור את זה, חובה להקפיד כל יום על 20 דקות של מסאז', עיסוי חזק מאוד (עד רמה שהמטופל מסוגל לעמוד בה).
במקום של השושנה, להתחיל בעדינות כי זה מאוד כואב ואז להגביר עוצמה
בגלל שצריך המון כח בשביל לעשות מסאז כזה חזק במשך 20 דקות
מומלץ להשתמש במכשיר או בכורסת עיסוי
לפרטים נוספים והמלצות נוספות, את יכולה לפנות לאמא שלי שנהייתה ממש פרופסור בתחום בשנים האחרונות 02-5000472"
התגובה של שרי על בעלי לא מצליח לנהל את הזמן שלו!
"אח שלי בחור בישי"ג אותו קטע עם הזמנים והשינה ההזויה, הופך יום ולילה. לא בעיה רוחנית, לא רגשית, לא קוגנטיבית. ההורים שלי לא חשבו שזה קשב בגלל שהוא ממש לא מפריע לאחרים וגם כשהוא רוצה הוא ממש ממש מתרכז הרבה יותר מכולנו. הרב שלו אמר שלדעתו זה כן הפרעת קשב וריכוז ולכן בדקו. מאז שהוא לוקח ריטלין הוא נהיה בן אדם מאושר ומצליח.
בבין הזמנים, כשלא, הוא באמת הפוך לגמרי. אבל זה בחירה שלו."
התגובה של עוד אמא על שבתות קיץ – איך לנהל אותן נכון?
"אצלנו גם בית לקטנטנים,
כשהגדול, בן 8, היפר- היפר… סופר- אתגר לכל יום ובמיוחד בשבת..
ומאוד רציתי להעסיק אותם בשעות הצהריים הארוכות של שבת
ושלא יצאו החוצה בשעות האלה,
לכן, התחלתי לקנות "משחקים לשבת"
המשחקים של שבת נמצאים בחדר שינה ולא זמינים להם באמצע השבוע
ויוצאים החוצה רק בשבת.
מידי תקופה אני מוסיפה עוד משחק למאגר.
בעלי ואני מתחלקים בשנ"צ, שעה וחצי בשבילי ושעה וחצי בשבילו-
אני נכנסת לישון בשעות שהקטנטנים ישנים (עד גיל 3 וחצי אני משכיבה לצהרים בשישי ובשבת)
וכשבעלי ישן – אני מוציאה את המשחקים של שבת ומשחקת איתם
זה מעסיק אותם די יפה
וגם נותן להם זמן איכות עם אמא, כל ילד יכול לבחור משחק אחד שהוא משחק רק איתי, ואח"כ הם משחקים ביניהם,
משחקי מזל ותחרות, פאזלים מעניינים,
משחקים פשוטים לגמרי, אפילו סולמות ונחשים,
וזאת נהיתה להם חוייה, לחכות כל השבוע למשחקים של שבת עם אמא,
מאחלת לך הצלחה, סיפוק ורוגע!"
