שלום לכולן,
אני אמא לקטנטנים, ואשמח לשמוע עצות לגבי השינה של הילדים שכל כך נפגעת בשבתות קיץ הארוכות.
הם הולכים לישון מאד מאוחר בלילה, בשבת בבוקר הם קמים כרגיל מוקדם, וכל היום עצבניים (וגם בלילה עצבניים כי מאוחר להם כבר).
חשבתי אולי להתפלל בפלג מנחה – אבל אז אף פעם לא נוכל להתארח/לארח – אנחנו עדיין זוג צעיר יחסית,
או אולי להאכיל אותם מיד אחרי הדלקת נרות ולהשכיב מיד?
אשמח לשמוע עצות ורעיונות מבעלות ניסיון!
תודה רבה!
רבקי
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי כאן וכולנו ננסה לעזור לך!
ממליצה מאד להשכיב אחרי הדלקת נרות, תוכלי להנות מהשקט, מזמן זוגי
אני מתגעגעת לזמנים האלו שכולם היו קטנים ויכולתי להשכיב והיה לנו ערב שבת שקט, היום אני משכיבה רק את הקטנים
גם הם צריכים לישון מוקדם וזה משבש להם את סדר היום
אני זוכרת בתור ילדה קטנה
(היינו מאד צפופים, כל שנה ילד)
אמא שלי היתה מתיישבת אחרי הדלקת נרות עם כוללללם
מאכילה אותנו תפוחי אדמה מהמרק ועוף
וכשאבא שלי היה חוזר כבר היינו ישנים
ככה הם היוו עושים סעודה זוגית נחמדה 🙂
ואנחנו ישנו בזמן הקבוע שלנו באזור 8 בערב.
תשקלי את זה. לי זה זכור בתור חוויה נחמדה.
(כולם יושבים ליד אמא על הספה, היא מספרת סיפורים ואנחנו אוכלים
על הרצפה בנתיים שפוך הקליקס והקפלה ואנחנו משחקים ואוכלים תוך כדי…)
בהצלחה!
פשוט להשכיב אותם בצהרים ביו שישי
אנחנו ראינו שלעשות פלג זה הכי טוב כי ביום שישי להשכיב זה ממש דורש התעסקות מיוחדת ואין את הזמן הזה בד"כ, ולא רק זה אחר כל קשה להשכיב כי הם ישנו בשישי ולא עייפים אז ככה ששוב הלילה נמרח להכניס שבת ברגיל זה מאוחר ועייפים זה גם קשה למבוגרים לא רק לילדים
לגבי להתארח אז לא חייב כל שבת פלג אין בזה קביעות פשוט בשבת שאתם נוסעים להשכיב בשישי כי אין את כל ההכנות לשבת וככה הילדים רעננים אצל הסבא וסבתא
קודם כל – קטנטנים בהחלט יכולים לאכול אחרי הדלקת נרות וללכת לישון, למה לא, הם מספרים פרשת שבוע או שרים זמירות?
דבר שני, אצלי היתה תקופה שהם קמו מוקדם מדי בשבת, עשיתי להם קידוש והם אכלו, ואח"כ הלכו לנוח… (אנחנו אוכלים יחסית מאור בשבת בבוקר)
אני משכיבה קבוע ביום שישי בצהריים (4 ילדים גילאי 1-7).
מבטיחה ממתק טעים בהדלקת נרות למי שהולך לישון יפה, וב"ה זה עובד יופי.
כך הם לא עייפים בליל שבת.
ביום שבת אני גם כן משכיבה אבל לקצת זמן, לא יותר משעה (חוץ מהקטן שישן רגיל שעתיים+), כדי שישנו בשעה נורמלית במוצ"ש.
פלג המנחה זה גם רעיון מצויין בשבתות שמתאפשר.
לגבי להאכיל מייד בהדלקת נרות ולהשכיב- פעם פעם כשהיו לי רק קטנטנים נהגתי כך, אבל היום חשוב לי שכן יחוו את סעודת השבת.
אצלנו אם אנחנו בבית אז בעלי מתפלל פלג (2 הקטנות בנות 3 ו4 עדיין ישנות ביום שישי שנת צהריים)
ואם מתארחים אז כל הילדים (יש עוד בת 7 ובן 6) ישנים צהריים ואז בערב הם יחסית בסדר והם ישנים מאוחר (אני משכיבה אותם מיד אחרי הסעודה ואז יש לי גם קצת זמן לעצמי)
ביום שבת הם בדר"כ לא ישנים אבל אז אני משכיבה אותם רגיל בסביבות 19-20 בערב.
ואם מתארחים אז אני משכיבה צהריים כי במלא עד שעושים הבדלה וחוזרים הביתה זה יוצא מאוחר.
כמובן שאצלי זה מתאפשר אבל אם אתם במקום עם הרבה אנשים ורעש אז זה קצת יותר קשה להרדים צהריים
אצלי די דומה. מאכילה אותם אחרי הדלקת נרות, אבל כן מחכים לאבא (כן משכיבה את הקטנה בת שנה, זה גם ככה מאוחר מהשעה הרגילה שלה…) שומעים קידוש, נוטלים ידיים, בדגים – הם לא רעבים כי אכלו אז מתעסקים בתיקיות וכולי. אחרי הדגים (שכבר גם אנחנו שבענו…:) עושים הפסקה משכיבים אותם ונהנים מהמשך ליל שבת שקט ורגוע.
ככה אני גם מרגישה שחוו קצת את סעודת שבת וגם זה לא יוצא מאוחר בהגזמה. (21:00 הם כבר במיטה בדר"כ). ועוד דבר, אני סוגרת ממש חזק את התריסים בחדר וזה כן עוזר להם לקום בחצי שעה-שעה מאוחר יותר, כי סך הכל הלכו לישון קצת יותר מאוחר מהרגיל.
ועודבר, משאירה להם בחדר ספרים, קצת בובות ואומרת להם שמי שקם יכול לנוח עוד קצת במיטה עם ספר / משחק, וכשאמא קמה מחלקים משהו טעים למי שהתגבר ולא העיר את אמא. (3 ילדים גילאי 1-4)
וואי אפפם לא חשבתי שסעודת שבת זה רק למבוגרים.
תמיד כולם נשארים ערים ובסוף כולם נשפכים למיטות
לפעמים הם קודם ולפעמים גם אנחנו..
אבל יש סעודה וקידוש וחוויה..
אני חושבת שממש חבל שילדים לא יהיו בסעודה – זה ממש גירסא דינקותא,
אצלינו כשהיו קטנים היינו משכיבים ביום שישי ובשבת בצהריים,
לפעמים הקדמנו את סעודה שלישית (לשבור את הרצף הארוך והמשעמם) ולצאת אח"כ לגינה.
יש לי דודים שהיו תמיד משכיבים את הילדים לישון לפני הבדלה, עד שיום אחד הילד שאל – למה רק סבא עושה הבדלה ואבא לא???
שאלה טובה.
אצלי זה לא הלך להשכיב
לכן אנחנו מכניסים פלג שאנחנו בבית
וכשמתארחים אני כן משתדלת להשכיב
אם לא הם נרדמים מהר
ככה הם יכלים לקום מוקדם ולהיות שמחים.