שלום לכולן,
הבן שלי… גונב : (
קלפים מחברים, גוגואים מבני דודים, ואפילו – כסף מארנקים שלנו, ההורים.
הגענו למצב שאסור להשאיר כסף גלוי.
הוא מכייס, ואח"כ מספר סיפורים משונים מאיפה יש לו כסף…
אשמח מאד לכל עזרה בנושא!
שרה
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי ל: [email protected] וכולנו ננסה לעזור לך!
בגדול, אם לדעתך הוא לוקח דברים שהוא לא באמת צריך, וסתם אוגר בארון, דעתי האישית היא שזה סוג של פחד שיום אחד יגמר לו הכסף / הגוגואים / הקלפים.
אז כמובן במקביל להתיעצות, שכבר כתבת שהתיעצתם, הייתי משחילה לו באקראי שיש לנו מספיק לכל מה שאנחנו צריכים ואחנו לא עניים או משהו
ילד בן עשר יכול לקרוא בספרים על מציאות של עוני, או אפילו לשמוע שיברי משפטים בבית ולפרש אותם מוטעה, אני זוכרת את עצמי כבר מגיל כזה מפחדת ממש מעוני בבית, אם כי לא הגעתי ל"סחיבות", כן צימצמתי את צרכי באופן קיצוני ממש…
ואולי כמו שהציעו כאן – לתת לו דמי כיס קטנים שיתנו לו תחושת רווחה, או אפילו לשים אצלו קופת חיסכון ולהראות לו שאתם מכניסים לו לשם כספים – שידע שאם הוא ירצה הוא יוכל לפתוח ולקנות לו משהו…
לא הייתי בסיטואציה
אבל ממה שאני יודעת, גניבה מנסה לפצות על חסר רגשי/ נפשי
כדי להפסיק אם הגניבות צריך גם לטפל בחסר הרגשי או הנפשי שגורם לזה
קראתי מרותקת את כל התגובות
ואשמח לשאול בהקשר לזה
ילד בן 6
שסיגל לעצמו הרגל 'לפלח' דברים בבית
פרסים מהארון של אמא, ממתק בלי ששמים לב, גם במשחק משותף 'מגניב' לעצמו כמה קלפים כדי לנצח.
מתוק וחמוד והכל בחכמה.
איך הייתם מגיבות?
אולי לעשות לו "בכאיל" זה היה בשבילו ונעלם
וואי קניתי סוכריה לדרך לגן ופתאום אני לא מוצאת אותה
בצורה הכי פשוטה:
חמוד, בבית שלנו מבקשים רשות.
"הכי פשוט לבקש רשות"
אם התבלבלת- לא נורא
אבל תצטרך ללמוד………
ואם זה ממשיך אז ה"ללמוד" מתרחב לסנקציות.
וכמובן להבין שזה לא נורא…..
כשאנחנו הלכנו לייעוץ מקצועי לבן הסבירו לנו שילד בגיל כזה שגונב ובפרט אם אין לו צורך בדברים יתכן מאוד שזה יושב על קשב וריכוז, הגניבה/השקר מעלים את רמת הדופמין- שזה החומר שחסר אצלם במוח
שווה לבדוק, עצם ההבנה של המנגנון נותנת גם להורים וגם לילד דרכים נוספות להתמודד עם האתגר כשהטיפול לא חייב להיות תרופתי אם יתר ביטויי הקשב הם מינוריים יותר
תודה רבה על התגובה שלך!
מאוד מסביר לי את עצמי…
כילדה הייתי "גונבת" מטבעות להורים שלי והולכת לקנות בהם ממתקים,
לא היו לי חסכים, לא הייתי מסכנה, המקום שלי בחברה היה מעולה…
עכשיו אני מבינה על מה זה ישב… מתאים מאוד!
נראה לי שאת צודקת.
הילד בעל הפרעת קשב, ויש ייתכנות רבה לקשר של זה.
תודה שהערת את עיניי!
הרבה פעמים לילד הזה פשוט קשה לדחות סיפוקים
והוא רוצה לקבל את הכל כאן ועכשיו.
גבולות וכללים זה משהו שמאוד קשה לו להפנים..
לפעמים חלק מקש"ר ולפעמים קושי בויסות רגשי
לפעמים שום קושי.. אבל כן מצב שמלמד על צורך מסויים שלא נענה..
בכל מקרה,
כמו שנכתב כבר למעלה, אין מקום לבהלה,
כן, למענה ולהתייחסות
הרבה פעמים הילד הזה לא הפנים מה שייך לו ומה של אחרים והוא מאוד היה רוצה שיהיה שלו…
ואיך מתמודדים עם תסכול
איך להתאפק ולהתגבר על מה שאני מאוד רוצה..
האם לילד הזה יש מגירה אישית? קופסה לחפצים שלו?
האם הגבולות בבית ברורים לו או שהוא גם לוקח ממתקים בלי רשות? וכו'
כי אז קודם נעבוד על הגבולות בבית ואחכ על השאר..
לשקף ולתקף לו מצבים מתסכלים או מאכזבים,
לשאול אותו "אתה מאוד רוצה את… ועכשיו אי אפשר , ומה תעשה?" כשיש לו בעיה..
"יש כאן משהו שלא שייך לנו וצריך להחזיר למי שזה שייך לו. אני סומכת עליך שאתה תדאג לעשות את זה.."
לעזור לו ולא "לחנך אותו",
להבין את הקושי והמאמץ שלו
ולתת לו כלים להתמודדות יעילה.
כמובן, גם עידוד כשלא לוקח, כששואל רשות, כזוכר לעמוד במה שהוחלט וכדו'
לחזק אצלו את ההתנהגויות הטובות והרצויות.
ככה, קצת על קצה המזלג..
הצלחה רבה,
אפרת מהרשל
"עוגן להורים"
הדרכת הורים ויעוץ חינוכי
לבעיות התנהגות וקשיים בוויסות הרגשי
לילדים (גילאי 3-10)
[email protected]