הי כולם,
בסיעתא דשמיא שוב מגיע בינהזמנים ואיתו הבעיה:)
איך אתן משלבות ילדים ועבודה בזמן כזה?
יש לי ילדים קטנים וממש רוצה שיהנו וישתחררו אבל לא רק הבעל אמור לשאת בעול…
חוצמזה שאני גם ממש רוצה לחוות איתם את הזמן הזה..
איך אתן משלבות?
אודה לקבל עצות פרקטיות ויעילות לשילוב מושלם:)
את אומרת "לא רק הבעל אמור לשאת בעול" אז דבר ראשון. ללכת לעבודה זה תפקיד שלו ככה השם ברא את העולם. זה שאת עובדת במקומו לפרנס כדי שהוא ילמד שר כוח לך!! הילדים הם שלו באותו מידה שהם שלך.
אם את רוצה להקל עליו תחשבי האם יש שכנות/קרובות משפחה/בחורות שיכולות להעסיק את הקטנים
בלי לקחת חופש, קשה מאוד לשלב
אבל מה הכוונה לא רק הבעל אמור לשאת בעול? את עובדת בזמן הזה, לא נחה, די עם המצפון המיותר הזה
כמה פתרונות שאני מצאתי לאורך השנים:
א. לוקחת לאורך בין הזמנים כ-5-10 ימי חופשה מפוזרים, לא ברצף.
ב. לוקחת מחשב נייד מהעבודה ומטפלת מהבית שעתיים בערב, רק בדברים הדחופים.
ג. מוצאים לילדים סידורים יומיים- אצל אחיות וגיסות וכו', בכל משפחה יש כמה שנמצאות בחל"ד או לא עובדות בבין הזמנים
ד. באחת השנים רשמנו לקיטנת בין הזמנים, עלה הון תועפות אבל היה שווה, כי זה היווה את שסתום הביטחון שלנו לימים שבהם לא היה סידור אחר (לא שלחנו כל הימים כמובן)
היתה שנה אחת שהפכנו את היוצרות בין יום ללילה
השארנו את הילדים ערים עד מאוחר והם גם קמו לנו מאוחר
בדיעבד אני חושבת שזה לא היה בריא
אבל זה הפתרון שמצאנו באותו זמן
היינו יוצאים בשעות הערב לפארקים וכו' ונותנים לילדים לפרוק מרץ עד אמצע הלילה
בבוקר הייתי יוצאת מוקדם לעבודה כדי לחזור יותר מוקדם
הילדים התעוררו סביב 12:00 ואז בעלי אירגן אותם (הוא התפלל מוקדם בבוקר ואז חזר לנוח)
ומי שסיים להתלבש, להתפלל ולאכול, התיישב ליד השולחן בסלון
שם קניתי מראש מלא חומרי יצירה- פלסטלינה, קרפים, מדבקות, עיניים זזות, מגזרות ודפי עבודה שונים
באיזור 15:00- 16:00 כבר הייתי חוזרת הביתה ואז היינו ממשיכים את היום- לפעמים הייתי מבשלת, לפעמים עשינו מנגל, לפעמים יצאנו עם אחים וגיסים וכו'
היינו נותנים לילדים לפרוק מרץ עד אמצע הלילה
וחוזר חלילה….
לא מתאים לכל משפחה ולא לכל גיל אבל זה היה פתרון שפשוט התהווה אצלנו בשטח…
זה ממש מסירות נפש מצידך, כי בעלך התפלל מוקדם והלך לנוח אבל את פשוט הלכת לעבוד בבוקר אחרי לילה ללא שינה
אני גם ישמח לשילוב המושלם 0בינתיים לא מצאתי אחד כזה 🙁
אולי לא יעזור לך להשנה, אבל אחרי שהיתה לי את אותה סיטואציה שנה שעברה, שגם שלקחתי כמה ימים, בפועל בין הזמנים מתפרס על 3 שבועות, וגם הייתי לחוצה בימים האלה להספיק כמה שיותר מה שהוריד לי את ההנאה מהחופש, ובשאר הימים שעבדתי, גם אם יש תעסוקה, בגילאים הקטנים כמעט כל תעסוקה הם צריכים את עזרתך, מה שכבר גורם לזה להיות תעסוקה לא יעילה,
אני ובעלי החלטנו, שאנחנו מתכוננים לחופש הגדול בדיוק כמו לכל זמן אחר בשנה, חגים וכו',
ופשוט אוספים כסף לקופה בצד כדי שאוכל לקחת ימים על חשבוני,
ובאמת עבדנו על זה קשה, כל סכום מיותר שהיה לנו שמנו בצד בקרן כספית, והשנה ב"ה אני לוקחת שבועיים חופש, (כמובן שחלקם מימי חופשה, וכל השאר על חשבוני,)
זו נראה לי השנה הראשונה שאהיה בחופש מהעבודה כ"כ הרבה זמן ולא בגלל חג או חל"ד,
ואני לא מנסה להוציא עיניים לאף אחת, כי הייתי באותו מצב, והכל עניין של תכנון נכון ומבט קדימה לטווח ארוך, אולי להשנה, זו עיצה שכבר לא תעזור לך, אבל אם תתחילו לחשוב על זה מהיום שהחופש הגדול יגמר, יש לכם סיכוי טוב להגיע ליעד הזה שנה הבאה,
בהצלחה!
אני פעלתי בהפוכה …
שהתחלתי מקום עבודה חדש בקשתי במקום תוספת בשכר 2.5 ימי חופש בחודש
ככה הכל נשמר לבין הזמנים ומצליחה לקחת שבועיים פלוס
אלייך שואלת השאלה
לדעתי הכל עניין של בחירה ואישה שרוצה להיות עם הילדים בבית מצליחה
תבדקי עם עצמך טוב טוב בתוך ליבך לפעמים לאישה עדיף ללכת לעבודה ולהשאיר את היילדים ולקטר שאין לה חופש … פשוט זה יותר נח לה !
עדיין לא שמעתי מקום עבודה שכפו על העובדות לא לקחת חופש
אבל זה בשני תנאים :
אולי הדעה שלה לא כ"כ פופלרית אבל היא נכונה
לפעמיים קשה לעמד מול המראה
הצלחות לכולם בכל
לאה, מה שאת אומרת נכון לגבי עובדת ותיקה ומוכרת בעבודה.
לי היתה שנה אחת שהתחלתי עבודה בחודש יוני.
התקופה הראשונה היתה מוגדרת כתקופת ניסיון, ובתור עובדת חדשה לא היה מצב לפקשש אפילו במשהו קטן.
לקחתי שלושה ימי חופש כשנסענו לנופש משפחתי וזהו!
המשרה הזו היתה שידרוג רציני בשכר ולא היתה מחכה לי לאחרי בין הזמנים, אז מה לדעתך הייתי אמורה לעשות?
דווקא בשנים האחרונות אני עם הבעיה ההפוכה, נותנים לי לקחת חופש כמה שאני רוצה, ויש לי יד חופשית בתפקיד שלי, אבל זה אומר שהרבה מהאחריות מוטלת עליי באופן בלעדי,
ולכן אני חושבת פעמיים לפני שלוקחת חופש…
(רק תארי לעצמך שניקית שולחן לפני שיצאת לחופש, וכשאת חוזרת את צריכה לעבוד יומיים שלמים על כל יום שלא היית, את נוחתת באמצע תהליכים שהתקדמו וצריכה מהר מהר להבין איפה כל דבר עומד, בקיצור… כאב ראש)
וברור שאני לוקחת, אבל ההתמודדות לא פשוטה. אם הילדים לא היו בגילאים שצריכים אותי- לא הייתי לוקחת כ"כ הרבה חופשים. ההתמודדות אח"כ היא אמיתית, וזה מדי פשטני לומר שעדיין לא שמעת על מקום עבודה שכפו על העובדות לא לקחת חופש.
ואגב, לפי החוק היבש, המעסיק יכול לקבוע מתי העובד ייצא לחופש, ועובד שאין לו מספיק ימי חופשה צבורים- המעסיק לא חייב לאשר לו ימי חופשה.
ברור שרוב המקומות לא הולכים לפי החוק היבש, אבל מעסיק שרואה שהמקום פשוט מושבת כי כל העובדות בחופש, והלקוחות מחכים, הוא ממש לא חייב לאשר לעובדות לקחת את החופשה השנתית דווקא עכשיו, ואם אין להן ימי חופשה צבורים הוא לא חייב לאשר להן חופש בכלל…
אולי קצת מרגיז לשמוע אבל החוק עומד כאן לטובת המעסיק. הוא שוכר עובדים לעבודה כדי שאם תהיה עבודה לעשות, הם יהיו שם בשביל לעשות אותה. והוא לא אמור להיכנס להפסדים בגלל שהעובדות שלו התחייבו והסכימו לתנאי המשרה ואז החליטו שהן רוצות לחפוש עם הילדים שלושה שבועות בשנה.
גם כאן עובד הכלל של חכם עיניו בראשו
פשוט להתכונן חודשיים מראש לקראת העומס הגדול
גם בערב פסח אישה יכולה להתלונן שיש לה עומס גדול ואין לה זמן לחג וכו'
ומה ? כולן מגיעות לחג !
אם מתכוננים לחופש כמו לפסח … זה בטוח אפשרי!
הכל הכל בראש….
אוי, באמת,
עומס בעבודה זה אף פעם לא משהו שהעובדים קובעים אותו, כך שאין להם את האפשרות להתארגן מראש, אם נכנס עכשיו פרויקט אז צריך לבצע אותו וזהו,
אני מתכוונת לשכירה שעובדת במקום שעובד לפי פרויקטים שמקבל, ולא נותנים לו אפשרות לנהל את עצמו…
תתפלאי לשמוע שיש הרבה שלא יכולות לקחת יותר מ 3-4 ימים באוגוסט
בעיקר במשרדים יותר קטנים שיש מעט עובדים עם עול גדול. עובדים חדשים או עובד עם קצת פחות הערכה..
כמו בהרבה דברים, בעניין הזה השבע לעולם לא יבין את הרעב.
נכון. יש הרבה מקומות שאי אפשר לקחת חופש. אולי כמה ימים.
חלק מקומות זה אפילו על חשבונך.
אני לא חושבת גם שזה נכון להשוות לעבודות אחרות שיש להם יותר חופשים. כי עבודה זה "עסקת חבילה". לא רק החופשים שלה, אלא גם שכר, תנאים סוציאליים, שעות לא מתוגמלות, האנשים שאת עובדת איתם, מספר האנשים שאת באה איתם במגע, האחריות שיש לך על הראש…
לכן, הדבר הטוב ביותר זה להתמקד במציאות שאת נמצאת בה כרגע. ולקחת מהסביבה את הדברים הטובים שיש לה להציע.
וזה נכון לכל דבר.
אדם לא יכול באמת להבין את הזולת.
הנה יש לי חברה שמזכירה בקופת חולים. היא באמת לא יודעת מה זה חופש. זה מקצוע שעובדים בו גם בחול המועד!
לכל כלל יש יוצאים מן הכלל…
אבל שימי לב שיוצאים מן הכלל זה אולי 10%
והמקטרות … שואלות …. וכו הם 90% שאינן יוצאות מן הכלל
אמנם השבע אינו מבין את הרעב
אבל הוא יכול בקלות להיות גם שבע
הכל תלוי בראש ובחשיבה …
הכי קל לשבת להתבכיין אני רעב במקום לחפש את הצלחת…
הלוואי כדברייך…
איזה תגובה לא יפה!
ומזלזלת ופוגעת באמהות שנקרעות
אצלינו לא מרשים יותר משבוע, כי יש הרבה חרדית והם לא מוכנים להשבתה ככ ארוכה
שמחה שאצלך נותנים יותר זה לא סיבה ככה לשפוט אחרות, בהחלט יש הרבה מקומות כאלה!
כמה ניתוק—
אחותי עובדת טלפנית
והיא ביקשה 3 ימי חופש ולא אישרו לה!
אישרו לה רק 2
אז איך את יכולה להגיד דבר כזה?
עצוב…
קודם כל אני לא יכולה לקחת יותר מיומיים שלושה כי זה יורד לי על חשבוני ואני לא יכולה לאפשר את זה לעצמי, וחוצמיזה שלא מאפשרים לי בעבודה, אני צריכה לאייש פה כל יום, מבקשת מראש יומיים שלושה בשביל נופש משפחתי
לא נכון לכתוב פה משהו גורף כל כך. לצערי אני עובדת קשה בבינזמנים
תגובה פוגענית ביותר :(((
במקום העבודה שלי לא מאפשרים יותר מיומיים לכל אחת
הלב יוצא מגעגוע לילדים בבית ומדאגה לבעל
תאמת? נפגעתי!
ותרשי לי לנחש שאת מורה שנופשת חודשיים ומקטרת 10
מתנצלת במי שפגעתי בה
ממש לא התכוונתי לפגוע
דווקא אני בכלל לא מורה אלא עובדת הייטק בכירה
דעתי לא השתנתה!
לא רוצה לחזור שוב לדיון
בכל אופן כדאי לכן לבחור בטוב ….
אולי בגלל שאת בכירה יש לך יותר זכויות מן הרגיל.
יש סיכוי גבוה שזה בגלל שאת בהייטק=בהייטק יש יותר גמישות בד"כ , ומשום מה העולם מתחלק למורות והייטקסטיות , אבל שאר המקצועות המשרדיים כמו מזכירה/מנה"ח וכו הרבה פחות גמישים בד"כ
נושא מוכר וכאוב
לחפש קיטנה/ בייביסיטר למתי שאפשר
לעבוד ימים קצרים אם סוג העבודה מאפשר
לבדוק עם הבעל מה החלק היותר מכביד (נגיד בעלי אם אין תעסוקה מוגדרת יותר קשה לו לשמור, הייתי מכינה ממש תכנית יומית עם ריתמיקה ויצירות ואוכל)
להתפלל
ב"ה היום אני קופצת למים ולוקחת שבועיים שלמים, אבל שנים רבות לא הייתי ככה והקושי היה ממש מיום ליום
אפשר הסבר למה זה העול של האישה? למה הבעל המסכן והאומלל חייב לנוח אבל האישה, לא רק שתעבוד בלי טיפת חופש, גם תדאג לבעל שלא יעבוד מידי קשה
מה זה הקורבנות הזאת?
זה לא קרבנות. זה תפקיד של אמא לטפל בילדים.
לכאורה אישה שמרגישה קרבן במילוי התפקיד הזה פטורה ממנו ויכולה להעביר את הסמכות לבעלה.
מלכתחילה – עדיף שאישה תדע מה היכולת שלה ותראה איך למלא את תפקידה בצורה מיטבית ולהוריד על מיותר או להכניס עזרה לדברים חשובים.
טעות. זו לא קורבנות. זו אישה טובה המתחשבת בבעלה.
לגברים הרבה יותר קשה העול של ניהול הבית וטיפול בילדים.
הם עושים את זה בשמחה כי צריך אבל בפרוש לא קל. ושואלת השאלה מבקשת רעיון איך להקל מעליו – אז למה לא? בסה"כ זו החופשה שלו וראוי להתחשב גם בזה.
אצלי כשהיו קטנים ממש סיכמתי עם בייביסיטר שתשמור עליהם עד 12:00 לערך ובעלי היה נשאר ללמוד אחרי התפילה עד אז. ואז נשאר לו רק חצי יום לטפל בהם שבד"כ הם ישנים חלק מהזמן הזה.(ממילא בד"כ בחורות ישנות עד מאוחר אז מי שרוצה להרוויח קצת זה משתלם לה ולא גומר לה את היום… בימים שלא יכלה אז הלכתי מאוחר יותר לעבודה/בעלי חזר מוקדם יותר או שזה נפל על יום חופש שממילא לקחתי ע"מ לצאת איתם קצת…) זה היה שווה לי שהוא לא קורס, אני רגועה בעבודה והילדים מטופלים בסבלנות.
כיום שהילדים גדולים יותר ועמצאיים הם נשארים לבד עד בערך 12:00 (קמים קצת מאוחר ומשאירה להם תעסוקה יצירות וכד') ולאחמ"כ בעלי בשטח….
בהצלחה לכולן!
לשמור על ילדים בחופש זה נורא נורא נורא נורא קשה.
באמת שיותר קל לי לעבוד מאשר לשמור על ילדים משועממים חסרי מסגרת, ול(רב ה)בעלים זה יותר קשה באופן טבעי.
חבל שאי אפשר לתת כמה לייקים לתגובה
זה העול של האשה כמו שהפרנסה היא העול של הבעל.
כשצריכים הלוואה או מגיעים למינוס של מיליון ש"ח זה העול שלו. גם אם האשה היא זו שעובדת בפועל.
גם כשיש שלושה שבועות חופש וצריך השגחה על הילדים זה העול שלה. גם אם הוא זה שמשגיח עליהם בפועל.
המציאות שבה נשים עובדות וגברים מטפלים בילדים היא מעוותת מהיסוד ולא עושה טוב לשני בני הזוג.
אני אשתף מה אני עושה השנה אולי יהיה לעזר
לקחתי ב2 השבועות השניים של בין הזמנים 3 ימים כל שבוע, ככה אני גם אוכל לצאת עם הילדים וגם להרגיש שבועיים לא רגילים בעבודה.
כמובן שלקחתי סופש כדי שירגיש יותר ארוך
בימים האלו נצא בע"ה לפארקים לביקורים שלא יוצא כל השנה סבא רבא וכו… לים, למסלול נחמד ולא קשה עם קטנים. וננסה למקסם את אפשרויות ליציאה מהשגרה
מאחלת לכולן הרבה הנאה והצלחה!!