שלום חברות
ב"ה אני אמא לתינוק מתוק בן שנתיים
עובדת במשרה מלאה
מטפלת היטב בבן שלי
ולכאורה הכל בסדר…
אלא מה, הלידה הייתה טראומטית מאד ובעקבותיה פיתחתי סימנים של דכאון אחרי לידה, וסימנים של פוסט טראומה.
הטיפול היומיומי והרגשי בבן שלי קשה לי מאד…
ובכלל, מה קרה אצלי?
שומעת הרבה מאד ‘תגידי תודה שיש לך ילד’
‘אסור להתלונן על מתנות’
‘את יודעת כמה נשים היו רוצות להתחלף איתך?’ (כמה באמת? יש לי חברה שמצפה כבר כמה שנים ואמרה לי בפירוש שלא הייתה רוצה להתחלף איתי…)
אני מרגישה שמפני שאין לי חותמת רשמית של ‘דכאון אחרי לידה’ הקושי שלי לא זכאי להבנה…
מבינה אותך מאוד.
ותני לעצמיך חיבוק גדול. בלי להקשיב לכל הקולות האלו.
את יודעת מה את חווה ומרגישה.
וזה לא משנה אייך זה נראה מבחוץ.
להפך. אולי קשה יותר. כי יש פחות לגיטימציה לקושי שלך.
אבל תזכרי שגם זה חלק מהניסיון, שאחרים לא מבינים.
זה לא מפחית מהניסיון. זה רק מעצים אותו.
מצד שיני כשזוכרים שזה ניסיון יותר קל להתמודד עם התגובות האלו ולהבין שגם זה מהשם.
תרחמי על עצמך ולכי לטפל
בלי הפחדות…
זה רק יעשה לך טוב
טיפול זה קשב וכואב אבל בונה ומעצים
כדאי לך
תני לעצמך לבעלך ולילדיך את המתנה הזו