ז'אנר של עניות 2024

פעם כשהיינו צעירים, קרי זו"צ, חשבנו שאין לנו כסף.

לא שלא קנינו גבינה צהובה או כריות,

אבל נופש או טיול זוגי מושקע היה ענין ששייך לחלומות.

כי אם נבזבז את מה שיש בעובר ושב, חלילה, אולי נתקע עם חשמל ומים של החודש הבא.

אז היה לנו כסף, אמנם מעט,

אבל בעצם לא היה לנו.

וגרנו בשכירות, ולא קנינו רכב ובדקנו מבצעים כמו כל משפחות האברכים,

אבל הרגשנו ממש על הקשקש,

אחר כך עברנו דירה,

ואז באמת לא היה לנו כסף.

ס'תומרת סיימנו את כל העובר ושב,

ועם ה-50 שח מזומן שנשאר בכיס האחורי, שמנו דלק, והרגשנו מיליון דולר לטייל באזור מגורים החדש.

את המתנות מ'פוקס' שקיבלנו לרגל המעבר, החזרנו תמורת זיכוי, ושוב הרגשנו טוב על הלב שיש בידינו לערוך קניות של כלי בית.

אח"כ היו ניסים.

כל יום וה-100 200 שקל שצצו עד שעבר זעם, והתחילה שנת הלימודים ואיתה המשכורת.

אבל אחר כך באמת כבר לא היה לנו כסף,

כי היינו צריכים טיטולים לשלושה ילדים, ומטרנה לתאומים ואחר כך מעון לכל השלושה, שגם ההנחות היפות של משרד העבודה לא מצליח לנרמל את הסכום ההזוי שצריך לשלם כדי לצאת לעבוד, כדי לשלם, כדי לאכול וכו'.

אבל הכנסנו טוב ולא ראינו שקל.

לחסוך היה חלום באספמיה.

ולארנונה לווינו כמה אלפים טובים שעד היום לא הוחזרו למלווה האדיב שלא צריך בהם.

אחר כך, לא הרבה זמן אחר כך,

עדיין בטיטולים (מטרנות נחסכו לטובת הכיס).

אחר כך כבר באמת לא היה כסף.

ואז הבנו שתמיד יכול להיות גרוע יותר.

כי המינוס נגמר, והחודש הבא לא הביא איתו בשורה.

והשבת שהתקרבה היתה כל פעם חידה,

על איזה נס ייתקימו הקניות.

וראינו ניסים של דור המדבר.

ככה פה 100 פה 200,

מעשרות מאחים, תווי קניה מראש הכולל,

שורדים את הסופר הבא ואת זה שאחריו,

ולא מוותרים על גבינה צהובה,

רק כדי לא להרגיש עניים מדי.

אבל זהו. הסתיים הכסף.

ואיתו כל הצריך והחייב.

החשבונות יחכו,

הנעליים ימשיכו להיקרע,

הבגדים מהשכנה,

הדלק מהנס הבא,

הנופש מהחלומות,

והקניות מהשאריות,

והעיקר הבריאות,

הבעיה זו ההתנגשות,

של הארנק עם הטיפול שיניים,

והתרפיסטית והמאבחנת והמשקפיים.

והאשליה שלכולם כן,

והקנאה הקטנה בדשא של השכן.

והזוגיות והמתח והמחנק בגרון,

כי מה כבר ביקשתי?

עוד קצת מזומנים בחשבון : (

זהו,

חוצמזה,

תדעו כלל,

תמיד יש יותר גרוע.

למשל,

המשכנתא שמחכה לנו בסיבוב,

הרכב 7 מקומות כדי שגם הילד הבא יכנס למשפחה (ולאוטו).

בסוף,

נותר לנו רק לצחוק,

איזה ז'אנר של עניות הקב"ה ברא בעולם הזה—

עני עם רכב של 17 אלף,

דירה של מיליון שמונה מאות,

משכנתא על סך ככככל ההכנסות,

וגבינה צהובה במקרר,

(בשר נניח כבר לא, יש גבול)

ובת שחוק על הפנים שלא ברור מאיפה היא באה.

אם לא ניסיון החיים שאומר,

שמי שעשה לנו ניסים הוא יגאלנו ויושיענו שנית.

כי איזה יועץ כלכלי ייתן הסבר מניח את הדעת,

כשההכנסות הן לפחות חצי מההוצאות,

ובכל אופן הגלגלים עוד נעים על פני הכביש.

אומנם הצמיגים קצת שחוקים,

אבל נוסעים,

מתפללים,

משוועים,

ואל תצריכנו לידי מתנות בשר ודם.

וקחו את המשפט הזה לסיום:

"אם הבעיות שלך זה כסף

ואין לך כסף

אז אין לך בעיות 😊"

הלוואי!

מזדהה? מחכה לתגובה שלך ומצדיעה לך!