אפשר את דעתך רגע? (אמיתי, לא טריק שיווקי)

שלום יקרה,

לפני שבוע קיבלתי מייל מאחת הקוראות היקרות כאן, היא רוצה לשתף בקטע שהיא כתבה.

היא איבדה תינוקת שנפטרה ב'מוות בעריסה' וכתבה על זה משהו אישי.

למה? עשה לה טוב הכתיבה, ויותר מזה יעשה לה טוב השיתוף. היא רוצה לקבל תמיכה, חיבוק, היא רוצה אולי הזדהות.

התלבטנו, זה לא קל לקריאה, ליתר ביטחון כתבנו בכותרת: "לא קל לקריאה". 

לא עברה שעה ומישהי כתבה תגובה חריפה על זה שגם אצלם בבית היה מוות בעריסה, וזה רק הציף לה את הקושי והכאב, אחר כך הצטרפה אליה עוד אחת. מהצד השני, כתבו הרבה נשים מילות הזדהות, שיתוף ושלחו חיבוק חם ומעודד.

פולמוס נוסף דומה עלה כשהדס היקרה, מתמודדת נפש, שלחה טורים לפרסום באתר.

הדס, אישה רגילה, רואת חשבון, אמא לשניים, אבל גם מתמודדת.

היא ממש ביקשה לפרסם קטעים על ההתמודדות שלה. חשוב לה להשמיע את הקול, חשוב לה לא להיות שקופה, חשוב לה שנשים ידעו מה עובר עליה ועל חברות שלה.

שוב הייתה פה התלבטות. מצד אחד התועלת של הדס וחברותיה – ושל המון נשים שיחשפו לקטעים האלו, מצד שני – אנחנו לא רוצות לזעזע אף אחת.

בסוף עלה קטע ראשון וקיבל המון פידבקים חיוביים, ושוב על הטקסט האחרון שלה כתבה מישהי שהקריאה הייתה לה מפחידה מדי.

ואנחנו נשארנו בהתלבטות…

לתת במה למקרים כואבים יותר או לא? לשתף או לא? יש מקום או לא?

אולי פשוט לכתוב למעלה מעין אזהרת קריאה (כמו שכתבנו בראש הקטע האחרון), ואז כל אחת שנכנסת זה באחריות שלה?

ואגב, בהזדמנות זאת, נכתוב שתגובות שיש בהם השתלחות אישית לכותבת – לא מפורסמות. ולא משנה אם הן נכתבות מתוך כאב או כעס. והאמת אולי אנחנו לא מספיק מחמירים בזה (כי רוצים לתת מקום לרוב הנשים להגיב), כבר כתבו לי כמה שיש תגובות לא מספיק מכבדות שמתפרסמות.

מה את אומרת?

לתת מקום לדברים מורכבים בחיים שלנו או לא? 

לגעת במקרים חשופים וכואבים או לא?

אשמח לשמוע את דעתך,

שבי

(ובהערת אגב ממש… אישית חושבת שאם מישהי קוראת קטע על מחלת גוף או נפש וזה כל כך מחריד אותה – אולי כן כדאי לה לקרוא… לא, לא לחיות על טקסטים כאלו באופן קבוע, זה לא בריא. 

אבל אם יש משהו שמעורר בי כל כך חרדה – ייתכן שדווקא הקריאה עליו, והידיעה שנשארנו בחיים גם אחרי, דווקא תחזק את החוסן האישי, ולא ההיפך. זה בקטנה "חשיפה" בשפה טיפולית).

ועוד מילה: שימי לב בתגובות על מה שכתבה אחת הקוראות על אמא של קארינה ארייב. מרגש!

הפוסט הוא חלק מהניוזלטר שלנו שנשלח פעמיים בשבוע – ביום שני וחמישי.

רשומה ולא קיבלת? תבדקי בקידומי מכירות או בספאם.

עדיין לא רשומה? בואי שבי איתנו : ) בלחיצה כאן.