יום קשה.
יום אבל.
צער עמוק על שירי, כפיר ואריאל, ולא רק עליהם.
גם על כל אלו שהלכו לדרכם האחרונה כשבחוץ שיכלה חרב, ובחדרים אימה,
בחור, בתולה, יונק, איש שיבה.
יום שנראה שנטמנים בו זרעי התקווה והתפילה האחרונים שלנו.
—-
אבל הם נובטים בשקט באדמה, מחכים להיהפך לחוטר מגזע ישי….
—
והנה שתי המלצות לשירים שמביעים את הכאב של כולנו, וגם, קצת נותנים תקווה.
הראשון – קנא לשמך.
עם המילים שנקרא בקרוב, בסליחות לתענית אסתר.
"קנא לשמך נורא ונקדש,
חזה כרמך נהרס ונידש.
זרויינו קבץ ושיר לך יחודש,
קיימם והחיים בבנין בית המקדש.
וכעשותך נוראות באותן הימים,
איתנו הפלא תשועת עולמים,
מצוא לפניך כפר ותנחומים,
אל מלך יושב על כסא רחמים."
(רק לי קפצה המילה "כופר" והזכירה מיד את השם כפיר?)
ועוד שיר וותיק ומנחם ברגעים קשים כאלו – "אמנם"
המילים הקדושות של הרמח"ל מתוך דעת תבונות, עם הביצוע של דדי גראוכר ז"ל.
"אמנם, הנה זה הוא מחוקו של הייחוד העליון לבדו ב"ה להראות עוצם ממשלתו השלמה;
שכל הזמן שהוא רוצה, מניח העולם להיות סוער והולך בילדי הזמן, עת אשר שלט הרע בעולם;
ולא עוד, אלא שאינו מעכב על ידי הרע הזה מעשות כל אשר בכוחו לעשות, ואפילו מגיעות בריותיו עד הדיוטא התחתונה. אפס כי לא מפני זה יאבד עולמו, כי הממשלה לו לבדו, והוא עשה, והוא סובל, והוא מחץ, והוא ירפא, ואין עוד מלבדו.
והנה זה יתד חזק לאמונת בני ישראל, אשר לא ירך לבם לא מאורך הגלות ולא ממרירותו הקשה".
5 Responses
יש לי שיר שכתבתי על ביבס
שמפרק קצת את החרדה של הלחשוב
על המקרה
כי מי אמר שאצלינו – זה לא יקרה?
כמה שאני מנסה,
אני לא מצליחה,
להתרכז
לחשוב רציף
לנסות להמשיך
כי בכל זאת ,
החיים מתקדמים.
אולי כי יש לי
ילדים בגיל
של אריאל וכפיר,
זה יותר מרעיד.
באופן מתמיד,
אני מנסה,
ולא לגמרי מצליחה,
לגרש את המחשבה,
איך זה היה נראה,
איך אמא אחת גיבורה
עם שני תינוקות,
בוכים וצורחים
מבועתים, מאוימים,
מובלת לשבי
בצרחות ומכות
והיא בכל כוחה,
שומרת,
מחבקת,
מלטפת,
איך אפשר?
שניים קטנטנים
עם אמא אחת,
מול חיות אדם
שאוהבים דם,
אבא נעלם,
הכל בלאגן,
והיא אחראית
על שניים –
ל-ב-ד!
וכל התקוות,
וכל החלומות,
הכל מתרסק,
הכל מתפרק,
שירי,
זה מפחיד!
וכל עם ישראל,
ובמיוחד כל אם,
התפללנו,
התחננו,
שיווענו,
שלא תסבלי יותר מידי,
שהילדים,
הקטנים,
יקבלו יחס סביל.
ואיך התפרקנו
כששמענו
בכמה אכזריות
באפס רחמים
רצחו אתכם
הארורים.
והיום,
למנוחת עולמים
אתם מלווים,
והלב –
באופן אחר פועם,
כי זה נשגב מכל הבנה,
מכל יכולת הכלה,
ומלמעלה,
את הגיבורה
יחד עם הילדים,
תפעלו למען ירדן,
שיצליח
לא יודעת איך,
להשתקם.
ואם אפשר –
לנסות לבקש,
תתחנני
בפני יושב מרומים,
על כל עם ישראל
בכל מקום שהם,
בצרה, בשביה
בים וביבשה
שירחם
הכי מהר,
תגידי לו שכבר מידי קשה!!
מחריד לגמריי
שיר מרטיט וכל כך כואב ואמיתי
אוף. ימים נורא קשיםםםםם
די כברררררררררררררררררררררררר
מצרפת כאן 'שיר' שכתבו באתר 'את אחי אנוכי מבקש' – אתר מדהים, למי שלא מכירה https://67406d839d10a.site123.me/
כתבה רינה על צחי עידן:
צחי.
אתה הולך איתי כבר זמן רב.
מפחדת לשמוע.
רוצה אותך חי.
מחבק.
מחייך.
לא רוצה לחשוב על אופציה אחרת.
לא מצליחה לנשום.
כי מחר זה יקרה.💔
וזה קרה..
וצחי חזר….
בארון…
וביתו קיבלה אותו למטה בגן העדן
ופה נשארו אישה ושלושה ילדים…
בוכים….
נשארו לבד…
תקוותם התנפצה
די כבר ה'!! די לגלות!!!
כתבת מקסים💔💔💔💔💔