לא רוצה להרוג עוד צמח… כמה להשקות ואיך?

כולנו מנסות מדי פעם לגדל אדנית או עציץ,

וכולנו מכירות את האכזבה שהצמח בסוף מת…

למה הוא מת? אולי לא השקנו אותו מספיק? אולי השקנו מדי הרבה? אולי בכלל היה חסר לו משהו אחר?

שאלנו את רחל רבינוביץ' שאלות על צמחים, פריחה ומים.

תפרחו איתנו : )

רחל, איך יודעים כמה להשקות? פשוט שופכים מים בנדיבות, וזהו?

"לא ממש. חשוב לדעת שהצמחים מתים מעודף השקיה, לא פחות מאשר מחוסר השקיה. מצד שני, הצמח אכן זקוק למים כדי לגדול ולצמוח. בלי מים – אין לו קיום. אז איך מוצאים את האיזון הנכון? אז אין בזה כללים, צמחים זה עניין אינדיבידואלי לגמרי, הם משהו חי, לא מדע מדויק. אבל כדי לדעת האם הצמח זקוק למים או לא – נוכל להיעזר במבדק פשוט.

כשאנחנו בודקות עוגת טורט, אנחנו מכניסות קיסם, ובודקת כיצד הוא יוצא. אם הוא רטוב ממש – זה אומר שהעוגה עדיין אינה מוכנה. אם הוא יוצא יבש לחלוטין – גם לא מוצלח. זה אומר שהעוגה נאפתה זמן רב מדי, ואולי כבר מעט התייבשה. איך כן הוא אמור להיות? משהו באמצע. פירורים לחים כאלו… נכון?

כך אנחנו בודקים את הצמח שלנו. לא עם קיסם, אבל עם אצבע. מכניסים אצבע לתוך האדמה שסביב הצמח, ובודקים את מצבה. האדמה צריכה להיות לחה, לא רטובה מדי וגם לא יבשה מדי. אם האצבע יוצאת יבשה, זה הזמן המתאים להשקות. ובאיזו כמות של מים משתמשים? נשקה מים בכמות כזו, שהאדמה תהיה לחה, אבל לא רטובה וספוגה מדי.

ובעזרת מה משקים? אפשר להשקות עם משפך 'אמיתי.' אפשר גם עם בקבוק, או אפילו עם כוס. והנה הצעה חוויתית להכנת משפך בכוחות עצמנו –

קחו מיכל ריק עם ידית, מסוג המכלים המכילים חומרי ניקוי, נוזל כביסה / מרכך, עדיף של ה-4 ליטר. חוררו חורים קטנים במכסה המכל, עדיף בעזרת מקדחה או מסמר חם. באזור הידית, צרו פתח קטן (או סדק גדול), כדי לאפשר כניסת אוויר למשפך. קשטו את המכל כיד דמיונכם, עם ציורים בלורד ארטליין, מדבקות וכדומה. פתחו את הפקק המחורר, מלאו את המכל במים. פקקו אותו היטב, והשקו את הצמחים במשפך החדש שלכם".

רחל, את מאמינה בתאוריה שצמחים צומחים טוב יותר אם אומרים להם מילים טובות?

"האמת שיום אחד החלטתי, אחת ולתמיד, לנסות את התאוריה הזאת, שהוכחה בניסוי מדעי, בעצמי. עשינו את הניסוי הזה 'על רטוב,' יחד עם קבוצת תלמידות. זרענו זרעים שונים, כולם היו ממוקמים במיקום זהה, פחות או יותר. ספגו את אותם קרני שמש, קיבלו אור וחום באותה הכמות, השקינו אותם באותה כמות של מים ובתדירות זהה.

בין שני הסוגים, היה הבדל אחד: לקבוצת זרעים אחת אמרנו מילים טובות בזמן שהשקינו אותם. "איך אתה גדל יפה"! החמאנו לזרע הזעיר, "כמה אתה מתפתח! איזה צמח מיוחד אתה הולך להיות!

אנחנו גאות בך"! הצמחים מהקבוצה השנייה, לא זכו ליחס חיובי, אלא להפך. "אתה בקושי צומח," רטנו לעומתו, "אתה עצלן ואיטי כל כך… בטח תגדל לצמח מכוער, עם טעם מר!"

אני יודעת שזה נשמע דמיוני, אני יודעת. אם לא ראיתי את זה בעיניי – לא האמנתי. אבל כן, בדיוק כמו בסיפורים, הצמחים שקיבלו מילים טובות – צמחו טוב יותר מהצמחים בקבוצה השניה. זה היה מדהים לראות את ההשפעה של המילים, גם על צמחים שאינם מבינים שום דבר, כביכול.

מאז ועד היום, אני לא מפסיקה לעשות את הניסוי הזה עם קבוצות שונות. רוב המשתתפות מפקפקות בהתחלה, אבל הניסוי מתעקש להצליח, פעם אחר פעם. אתם מוזמנים לנסות גם! לא חייבים לנסות את המילים השליליות… אבל בהחלט מומלץ לנסות מילים חיוביות.

תחמיאו לצמחים, תחייכו אליהם, בכל מקרה – זה ישרה אוירה טובה לפחות עליכם! זה תרגול נהדר לחיים, גם לילדים שמתקשים להחמיא ולפרגן למישהו אחר. לצמחים שמשקיעים בהם ומטפחים אותם באהבה – קל להחמיא, וכך מתרגלים לשחרר מילים טובות לחלל העולם.

ו… הצעת ייעול קטנה: אם החלטתם שכל ילד בבית יטפח צמח אחד, מה דעתכם שכל אחד יחמיא דווקא לצמח של אחיו? התועלת תהיה כפולה…

מעניין לשמוע על ניסוי מרתק לא פחות שנערך לאחרונה, על ידי יהודי שומר תורה ומצוות: גם כאן הוא טיפח שתי קבוצות שתילים, אלא שקבוצה אחת הוא השקה במים רגילים, ואת הקבוצה השניה הוא השקה במים ש… בירכו עליהם ברכת 'שהכל!' גם בניסוי הזה, הצמחים שקיבלו מים שבירכו עליהם – התפתחו בצורה מוצלחת הרבה יותר מאשר הצמחים בקבוצה השניה. נקודה למחשבה על האנרגיות הרוחניות שמשחררת הברכה שלנו לחלל העולם…"

יש לך סיפור מהשטח רחל?

"לעיתים קרובות, אני מעבירה בגני ילדים תוכניות של גינון. יחד עם הילדות, בשיתוף הגננות, אנחנו מקימות גינה קטנה בחצר הגן. הילדות זורעות ושותלות בעצמן צמחים, לומדות על הטבע ומתחברות מאד לתהליך.

באחד הגנים פגשתי את שרי. שרי, שם בדוי לילדה אמיתית, הייתה ילדה מתוקה שסבלה מאילמות סלקטיבית. במשך שנה שלימה, היא לא הוציאה מילה מהפה, בכל שעות שהותה בגן! כל הטיפולים שניסו לא עזרו. הם זרעו פרחים בגינה, ולכל ילדה היה את הפרח שלה, וביום שהפרח שלה פרח – אחרי תקופה שהיא השקתה – באותו יום הילדה התחילה לדבר, הגננת פתאום שומעת אותה מדברת, היא לא האמינה למשמע אוזניה! זו העוצמה של הגינון הטיפולי, זו תרפיה של הקב"ה בכבודו ובעצמו, שנתן לנו את החלק להיות שותפים בבריאה שלו – ודרך זה לרפא אותנו.

ועוד סיפור מחזק לסיום: סיפר הגה"צ רבי שלמה וולבה שבקלם הייתה תופעה מוזרה: בחצר הישיבה צמחה חלקת חיטים. פעם הגיע מישהו ושאל לפשר הדבר, התשובה הייתה שכך היה מאז ומתמיד. אף לא אחד ידע את הסיבה לדבר…

פנה לבתו הישישה של הסבא מקלם, היא אמרה שכך השאיר, ראש הישיבה, אביה בצוואתו , שתמיד יגדלו חיטים בחצר הישיבה – כי סוד הוא בכוחות הנפש שכאשר רואים דברים גדלים – שואפים לגדול! ("אבני שלמה", עמ' ק"ד)".

·  להזמנת פעילות, סדנה או הרצאה https://www.bishvilartzy.com/contact-us

·  לביקור באתר בשביל ארצי https://www.bishvilartzy.com/

רוצות להישאר מעודכנים מה קורה ב"בשביל ארצי?" הרשמו כאן לתפוצה שלנו :https://bishvil5.minisite.ms/%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%94%20%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%94%20%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9C