מה שלמדתי מאלי שרעבי: וגם על ADHD שבוחר

ש משהו ברות המואביה שאני מאוד מתחברת אליו. וגם קצת מקנאה, כי תודו שגם אתן הייתן רוצות נכד כמו דוד המלך… אבל עזבו, לא על זה אני מדברת.

בעיניי, רות היא אישה של בחירה.

הבחירה הראשונה והמפורסמת שלה היא לדבוק בנעמי – היא בעצם בוחרת בקשר בידיעה ברורה שיהיה קשה, לא נח, לא ברור ולא מבטיח כלום. אנחנו יודעות את התוצאות, אבל היא לא!

היא מראה לנעמי נאמנות רגשית עמוקה למרות שנעמי במצב הכי לא מושך שלה. זקנה, עניה, ולא נעים לומר בקול, אבל היא גם השוויגר שלה…

גם המיקום שלהן לא משהו. אמצע שום מקום, בדרך למקום שאולי יקבל אותן וכנראה שלא, בגדול היא יודעת שהן הולכות לקושש רחמים, ובתוך כל זה אני רוצה להזכיר שרות היא נסיכה! היא בתו של עגלון מלך מואב!

בכנות, אם הייתי שם הייתי שואלת אותה מה הסיפור שלך? מי מוותר על כל זה לטובת העליבות שהולכת להיות מנת חלקך?

דבר ראשון את גיורת. בטוח לא יקבלו אותך לשום סמינר ובעבודה פשוט יכנו אותך 'ערביה'. דבר שני את מסתובבת עם נעמי שדי מאוסה כרגע על ידי כולם, אחרי שבעלה ברח עם כל הכסף ואף איבד אותו.

את באמת רוצה לדבוק בנעמי האומללה והעלובה ולעזוב מאחורייך ארמון של שפע, מותרות וכבוד??

אבל רות בוחרת. היא לא נהיית אומללה ועלובה, היא לא יורדת מדרגת בת מלך לדרגת בת כפר והיא גם לא מתחרטת.

היא בוחרת בחסד. היא בוחרת בצניעות. היא בוחרת באצילות. והיא מנצחת. בענק.

בספר שהוציא החטוף לשעבר אלי שרעבי הוא מתאר את הרגע שבו הובילו אותו החוטפים אל פתח המנהרה. הוא מבין שהוא עומד לרדת למקום שממנו כנראה לא יחזור – חושך, מחנק, חוסר ודאות מוחלט. הוא כותב על הפחד הפיזי, על הדופק שמאיץ, ועל המחשבה המיידית שהייתה לו: האם זהו הרגע האחרון שבו הוא רואה אור?

באותו רגע, הוא מספר הוא מקבל החלטה פנימית חזקה: לא להיכנע. לא להתפרק. לבחור בחיים.

עכשיו, תשאלו אדם ממוצע איזו בחירה היתה פה? מישהו נתן לו את האופציה לא לרדת למנהרות? הרי תנועת ראש קטנה לכוון פחות רצוי בעיני המחבלים המתועבים, והוא מקבל כדור בראש. מה בדיוק הוא בחר פה?

אבל התיאור שלו מסביר משהו מרגש ברמות אחרות. הוא נוגע במושג המיוחד הזה של בחירה להילחם על החיים מבפנים.

הוא מתאר איך הוא אומר לעצמו שהוא חייב להישאר בשליטה, לשמור על צלילות, לא לתת לפחד להשתלט. הוא מבין שהדרך היחידה לשרוד היא להחזיק חזק בתקווה, גם אם היא דקה כמו חוט.

גם כשהוא חווה מצב כמעט לא אנושי – מדרגות צרות, חושך מוחלט, ריח של אדמה ולחות, והידיעה שכל צעד לוקח אותו עמוק יותר לתוך עולם תת־קרקעי של חמאס. דווקא שם, בתוך האימה, הוא מוצא רגע של בהירות. רגע שאף אחד לא יכול לקחת לו, וזו הבחירה.

כשקראתי את התיאור הזה, זה די טלטל אותי. כאילו אמרו לי: יקירתי. נגמרו התירוצים. תמיד יש לך בחירה ואין שום דבר שבאמת יכול למנוע ממך לעשות את מה שצריך או לקחת לך את מה יש לך. הכל בסוף תלוי בבחירה שלך.

וזה מעצבן כי היה לי מאוד נח.

ההרגשה הזו שאני נמצאת בזוגיות מורכבת של ADHD, שדורשת ממני להתמודד במקומות שבהם לכאורה אני נמצאת 'בחוסר אשמתי' – הרבה יותר נעימה כשאני חושבת עליה כ"משהו שאין לי ברירה וזהו, זו המציאות".

הרבה יותר קשה זה להיות בסיטואציה שבה כולם אשמים חוץ ממני ועדיין לומר לעצמי: את נמצאת כאן מבחירה וכל מה שהולך לקרות כאן זו בחירה שלך.

ולכל המתנגדות, אני רוצה להזכיר לכן שכשירדנו לעולם בחרנו, הסכמנו וחתמנו על קורות החיים שלנו. אנחנו בחרנו את המציאות האלוקית הזו שנקראת מסע החיים שלנו.

סיפרתי לכן כבר על הילד האי.אס.די המתוק שלי בן ה11? אז השנה הוא עשה התקדמות ענקית ביצירת חברים בקבוצת השווים, ואנו צופים בו בהתרגשות ענקית יוצר קשרים יפיפיים עם חברים מהשכונה שעד היום הוא פשוט פחד ונמנע מהם.

בשבוע שקדם לל"ג בעומר הוא עשה את כל מה שילדי ישראל עושים בשבוע זה ואסף קרשים למדורה הענקית שנהרסה הלוך וחזור ע"י אנשי הפיקוח של העיריה (אקשן בפני עצמו).

היות וזו חויה ראשונית בשבילו לעשות משהו בשתופיות חברתית, צפינו ותמכנו בהתלהבות רבה בכל מה שהיה קשור לאירוע. מפה לשם מצאנו את עצמינו מסכימים לשורת דברים שקשורים יותר ופחות לאירוע הזה שנקרא "הילולא": חזרה בשעות הערב המאוחרות, אסיפות תכנון ואסטרטגיה בחצר ביתינו הכוללת הזרמת חטיפים שוטפת באישור ושלא באישור, בית מטונף בעקבות התינוקות שלמדו מאוד מהר את המסלול אל האושר הקרחוני, קרי, איגלואים דביקים ונוטפים. והתכנונים ליום עצמו שלא מביישות את קבוצת הבחורים הכי אקשניסטית בישיבה, החל מקרטוצ'קעס וכלה במנגל בשרים משובחים.

אחרי שהוכרחנו כל ההורים של החבורה החמודה הזו להיפרד מההדלקה המרכזית וללכת להדליק את המדורה המדוברת, ואחרי ששיתפנו פעולה עם כל היצירתיות המתוקה של החבר'ה היינו צריכים לגשת לאירוע המרכזי. המנגל.

אז הצלחנו לדחות את זה ליום המחרת, בכל אופן 12 בלילה ואין חנויות לקנות מרשמלו.

ואז הגיע היום המיוחל שהיה עבור בעלי יום עבודה רגיל כבכל יום, חוץ מהקטע של החבורה שמתקשרת כל 10 דק' לברר מתי הוא חזור כדי לקחת אותם לקנות בשרים (צ צ צ  מושגים שלא היו בדורינו, מצקצקת הדודה המבוגרת).

עכשיו דמיינו גבר איידיאייצ'די אחרי מסע קניות עם ארבעה בנים, שכל אחד שם לו בעגלה משהו הזוי אחר החל מקבב וכלה בנקניק בתיבול מוזר, תשלום מופרך בקופה בשביל מנגל לחבורת בני עשר, טפטוף דביק באוטו כי היה להם ממש חם, אז הם שנוררו אותו בארטיק נוזלי והשאירו את העטיפות להידבק להן בכיסאות הרכב בנחת, העמדת מנגל על ידי זאטוטים כשכל אחד 'מייבין' יותר גדול מחברו, ועוד רגע ואת מתעלפת מפחד מעוצמת הניפנופים הלא-תואמת גובה אש, כיוון ומרחק.

זו קריסת מערכות טוטאלית. גם לגבר רגיל, אבל כשיש ADHD בתמונה זה הרבה יותר גרוע. זו הצפה רגשית בזמן אמת שאתה יודע שאתה לא יכול לשחרר אותה בשום פנים ואופן, כי נפש הילד שלך תיפגע מאוד, ומי כמונו יודעים איזה מרגש זו הסיטואציה הזו בשבילו.

וככה ראיתי אותו. לחוץ, עצבני, פוחד על נפשו ונפשות החבורה, ורק רוצה לגמור ולהיות אחרי זה.

לקחתי אותו הצידה (שמתי את המלשנית בת השבע לשמור על המדורה המנגלית),

ושאלתי אותו אם מישהו מצמיד לו עכשיו אקדח לרקה. הוא אמר שלא.

אז שאלתי אותו, אז למה אתה כאן? הוא ענה שאין לו ברירה.

אז שאלתי שוב: למה אתה כאן? כי אין לי ברירה!!!

שוב: מישהו מצמיד לך אקדח לרקה? לא.

אז למה אתה כאן?

כי הבן שלי חשוב לי.

אז אתה בוחר בזה, אמרתי לו. ואם בחרת בזה, תתמודד עם זה.

כי אנחנו יכולים להשליך הכל על סיבות ותירוצים אמיתיים ממש. אבל בסוף, אנחנו בנות מלך. וכשאת רוצה להעמיד דור של מלכים ונסיכים את צריכה לזכור שיש לך בחירה כל יום ורגע בחייך, למרות שעכשיו היא נראית יותר כהתפלשות בעפר וחמות מאתגרת.

עדיין. הבחירה שלך היא הסיפור.

מי אני?

נחמי פרנקל, נשואה לקצב וריקוד כבר 17 שנים תוססות.

אמא ל-7 מתוקים, שכמה מהם ממש דומים לאבא המדהים שלהם.
מהפן המקצועי – מרצה, מנחת סדנאות עם כלים מעולם הטיפול, יועצת נישואין, ובעלת תואר במדעי החברה והתמחות בהפרעת קשב.

מאמינה, מניסיון, שזוגיות עם קש"ר יכולה להיות מדהימה, מחוברת ומלאת סיפוק,

אבל היא דורשת גישה אחרת.

לפודקאסטים של זוג וקש"ר

הזוגי (תכיני טישו לדמעות צחוק), או המקצועי,

התקשרי לקו זוג וקש"ר 0733023619 (גם באתר זוג וקש"ר)

שימי 

בעקבות השאלות בפורום, 

ביום שלישי הקרוב (19.5) אני עורכת שידור חי

בו אענה ואגיב על נושאים מהותים שעלו ממכן על זוגיות עם ADHD

ממליצה לך לא לפספס את ההזדמנות הנדירה והמיוחדת הזו

ולהירשם עכשיו לקבלת תזכורת לשידור- שלוחה 9 מתפריט ראשי.

(אם את כבר רשומה לצינתוקים אין צורך ברישום נוסף)

מוזמנת להיכנס לקו זוג וקשר 0733023619