שלום לכולן,
הבן שלי… גונב : (
קלפים מחברים, גוגואים מבני דודים, ואפילו – כסף מארנקים שלנו, ההורים.
הגענו למצב שאסור להשאיר כסף גלוי.
הוא מכייס, ואח"כ מספר סיפורים משונים מאיפה יש לו כסף…
אשמח מאד לכל עזרה בנושא!
שרה
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי ל: [email protected] וכולנו ננסה לעזור לך!
זה נשמע שהוא במצוקה נוראית, לא ציינת בן כמה הוא אבל בטח הוא מבין שמדובר בעבירה חמורה אולי מאיימים עליו ולכן הוא גונב כדאי לטפל מה שיותר מהר לא יודעת מי מטפל בזה אבל אסור להזניח מה שגם לא כדאי שתראו לו שאת מאוד היסטריים כדאי שבעדינות תבררו מה איתו אולי הוא עובר משהו עכשיו ואתם לא יודעים אולי תתיעצו עם הצוות החינוכי
היי,
לצערי ארצה גם לשמוע
גילינו שהבן שלנו לוקח עוד ממתקים מהמתמידים וחטיף ממכולת… 🙁
אבודים ושבורים
מה עושים ? ונשמח לשמוע המלצות על איש חינוך מומלץ להתייעצות
שמעתי מאיש חינוך גדול:
"אם הילד שלך היה מקבל חפיסת שוקולד כשהוא היה מבקש – הוא לא היה גונב"
אין הכוונה שילד צריך לקבל כל מה שרוצה ושאנו כהורים יכולים לתת לו הכל,
אלא, לשים לב לצרכים של הילד הספציפי הזה ביחס לחבריו, כיתתו, סבביתו, נפשו
שלא ירגיש שונה, חריג ו"מסכן"
אולי זה ילד שיש לו לחץ חברתי חזק עם ממתקים, כסף וכדו,
ילד שיש לו תשוקה עזה למתוק (מכל מיני סיבות , שגם אותן כדאי לבדןק) וכשלא מבינים את הצורך הזה, הוא מגיע לכך בדרכים שליליות
כדאי לדעת שהילד ירגיש נעים לדבר, לספר ולבקש ממנו כהורים מה שהוא צריך ו/רוצה. לא להבהל מבקשות מוגזמות ולשלול אותן על הסף.
לתת לילד ליגטמציה לבקש הכל (כמובן שמותר וצריך לסרב כשצריך)
דבר ראשון לדעתי להרגע
הוא לא ילד רע הוא ילד קטן הוא לא גנב בעה זה יעבור
כמובן לטפל לבדוק ממה זה נובע אולי מאימים עליו וכו
הכי חשוב לשמור על כבוד הילד וללכת לאיש חינוך טוב
בהצלחה
לא מצוין בן כמה הילד,
ילד לא תופס את הגניבה כמו שהמבוגרים תופסים,
מבחינת ילד הוא לקח משהו שהוא מאוד מאוד רצה, וקשה לו להבין מה הבעיה בזה,
למשל אם בשולחן שבת תגידי שאפשר לקחת רק חצי כוס מיץ והילד יקח כוס שלימה – תחשבי שהוא גנב?
מבחינתו זה אותו דבר.
צריך דבר ראשון לבסס את הגבולות – שמה שלא שלו אסור לו לגעת בזה
ודבר שני לבדוק למה כ"כ חשוב לו כל הדברים האלו, צריך לדאוג שיהיה לו את מה שהוא צריך וללמד אותו איך משיגים בדרך כשרה את מה שהוא רוצה, למשל מבקשים מההורים שיקנו לו חבילות קלפים, עושים שותף עם חבר בגוגואים תמורת משחק קטן וכו..
סה"כ ילד קטן יוצא לעולם ולא תמיד הוא מצליח לקלוט את כללי השוק.
אם מדובר בילד גדול יותר כדאי לפנות לייעוץ או הנחיית הורים.
מה זה ילד קטן או גדול ?
ואשמח להמלצה לאיש חינוך
צרכים לשאול איש או אשת חינוך שמבינים בנפש הילד גם פסיכולוגית וגם רגשית
הבת שלי היתה גונבת כסף וממתקים
רק אחרי כמה שנים גילינו שחברה סחטה אותה ..
כדאי לברר מאוד בעדינות ובזהירות
אני מזדהה עם מה שכתבו כאן שלא בטוח שהילד תופס את זה כגנבה
כשהייתי בת 11 (!) היתה תקופה של כמה חודשים שהייתי קונה במכולת ממתקים בלי לבקש (למשל בדרך לספריה)
היו אז "רושמים" במכולת ובכל תקופה בעל החשבון היה משלם, ככה שזה היה מאד פשוט ובאמת לא ראיתי את זה כגנבה
אולי לא משהו הכי בסדר, צריך לבקש רשות.. אבל לא כ"גנבה"
ב"ה שלא ידעו ולא עשו מזה עסק ואחרי תקופה נגמלתי מזה
(אגב, הייתי ילדה תמימה וישרה… אבל לפעמים יש סתם יצר הרע.. או אולי באמת צרכים לא מסופקים..)
אולי לפני ייעוץ או טיפול פשוט תתפללי… תפילה על רוחניות תמיד מתקבלת..
בדיוק קראתי סיפורים על הרב שטיינמן שפנו אליו בנושא זה על ילד קטן ואמר שלא להתייחס כלל ויעבור לבד (באמת נראה לי לא תופסים את המשמעות של זה כגניבה) וכששאלו פעם אחרת על ילד גדול יותר אמר שקשה מאד לעזור בזה ואולי משהו יחיד זה בכל פעם ללכת יחד עם הילד להחזיר את החפץ והבושה תיחרט לו ותרתיע אותו מלקחת שוב.
אבל זה רק סיפור שקראתי לא הנחיה חינוכית שאמר אז לא לרוץ עם זה לבייש את הילד, אני חושבת שבגיל הקטן אפילו לא כדאי להשתמש איתם במילים של "גזל" וגניבה" ו"שקר" כי זה רק מלמד אותם פתאום את המושג וגורם להם להתחיל לשים לעצמם תוית כזו ולהתנהג שוב בהתאם.. יותר לחזק גבולות של מה שלי ומה לא וכן מה באמת ומה בכאילו וכו', וחשוב מאד בנוסף שהילד ירגיש בנוח לפנות להורים לכל בקשה שזה פותר הרבה בעיות חינוכיות…
וד"א אני מאמינה שילדים אמפולסיביים יכולים ליפול בזה יותר וצריך גם להבין את הקושי שלהם בעניין וח"ו לא לחשוד בהם מלכתחילה.
יצא ארוך, מתנצלת.
אם היית מספרת רק על גוגואים וקלפים, מילא.
אבל כסף? למה הוא צריך? מה הוא עושה עם זה?
הייתי בודקת אם הוא לא במצוקה, אולי פוחד שיגמר לכם הכסף או אפילו נסחט ע"י מישהו
זה ודאי שאלה לאיש חינוך מקצועי.
תודה חברות.
הילד בן עשר. לא מספיק גדול, לא כל כך קטן…
בשיחה עם שני אנשי חינוך הכיוון הוא אכן כמו שעלה כאן: א. לא לשדר היסטריה. אמר לי איש חינוך חשוב ומנוסה: כל ילד גונב. גם מבוגרים נערצים נפלו בגנבה בילדותם. כנראה כמו שאמרו כאן – הוא רק מאאאאאאוד רוצה, לא מתכוון למשהו רע.
ב. לומר לו: כל מה שאתה צריך או רוצה – תבקש מאיתנו, ניתן לך מה שאתה צריך. וגם מה שאתה רוצה…
כך עשינו.
בדקנו אם יש עליו איום חלילה, או לחץ אחר. לא נראה כך.
החלק המפתיע שהוא לא זקוק ל"אוצרות" אותם הוא סוחב: יש לו הררי קלפים בהיותו אלוף הקלפים בחיידר.
גם כסף שלוקח – מניח בארון (אפילו לא מסתיר) ולא משתמש.
לכן, בעצם, אני קצת דואגת.
קיבלתי את העצה של תפילה. היא וודאי תעזור בס"ד.