אשליית "בקטנה" – כמה עולות לנו ההוצאות ה"קטנות"?

לקוחה שלי ניסתה לצמצם את עלויות הביטוח שלה.

היא גילתה שהביטוחים, שהתחילו בהוצאה קטנה ולא מורגשת, התווספו עם השנים: ביטוח רכב, ומשכנתא, חיים, ודירה, וכשמחברים את המספרים, מגיעים לאלפים רבים בשנה.

פנתה לסוכן ביטוח אחר, והוא נתן לה הצעה אטרקטיבית והוזלה מהתעריפים שהיא משלמת היום.

עד כאן מצוין. ומומלץ גם לך 🙂

פה מגיע הקאצ', שעליו אני רוצה לדבר היום.

כי אחרי שהיא היתה מרוצה, והרגישה שהוא סוכן מוצלח, שיודע לשפר לה את התנאים, נוצרו אצלה כלפיו אמון וביטחון. בשלב הבא, הוא הציע לה שידרוג: יש לך ביטוח חיים. אם תוסיפי סכום קטן בחודש, תקבלי פוליסת חיים שמכסה שלוש מיליון ₪ ולא מיליון כמו שיש לך היום.

היא לא יודעת מה המשמעות של פוליסה משודרגת, היא רק יודעת שזה סכום זניח וקטן ביחס לכל מה שהיא משלמת בביטוחים.

ולכן היא מיד אמרה כן… אחרי תקופה סוכן הביטוח שהיא כל כך סמכה עליו הציע לה עוד תוספת קטנה. בסוף השנה התברר לה שכל התוספות ה"קטנות" הצטברו לסכום משמעותי.

לטכניקה השיווקית שעליה התבסס סוכן הביטוח קוראים: אשליית "בקטנה"

אנחנו נתקלים בטכניקה הזו בהזדמנויות רבות. חשוב שנכיר אותה ונקרא לה בשם.

הכרנו אותה עוד כשהיינו ילדים קטנים והגענו לקופה, בסופר, ושם ראינו את כל חטיפי השוקולד, הסוכריות הקטנות, המסטיקים. אם נקנה, מי ירגיש את זה בכלל?

וזה ממשיך כשגדלנו.

אנחנו נכנסים לאיקאה, למשל, ורואים שם הצעות של ארונות, מטבחים, מיטות. רוב הפעמים כשנלך לאיקאה אנחנו לא מתכננים לקנות את הדברים הגדולים האלה. אבל הם שם. הם נוכחים. וכשנגיע למגבות, וילונות, קופסאות, ביחס להצעות היקרות שראינו סביבנו, ההצעות הם ממש "בקטנה".

נקנה בקטנה, ונהיה חלק מהחגיגה. "הלכתי לקנות מדף, יצאתי עם עגלה מלאה:)"

זה קורה גם לי. כמעט מידי חודש. כשמגיע יום חיוב האשראי ואני רואה בחשבון את סכום החיוב, נראה לי שמישהו פה חגג על הכרטיס שלי, אני לא קניתי בסכומים האלה! ואני יושבת על הפירוט, ומשורה לשורה מבינה עד כמה "בקטנה" יכולה להפוך ולהיות הוצאה ממש גדולה…

אני מנחשת מה את חושבת עכשיו. את מסכימה איתי, ומתחברת, גם את נפגשת באשליית "בקטנה", אבל את גם לא רוצה להיות מאלה, שחוסכים 10 אגורות, חושבים על המעדן או הלבן, על קטשופ חברה ממותגת או קטשופ חברה פשוטה.

אני גם חשבתי ככה. אחרי שראיתי את הדוגמא של וורן באפט, שיניתי את דעתי.

וורן באפט הוא משקיע מיליארדר. ידוע בהרגלי צריכה צנועים ומחושבים. באפט, קונה כל בוקר ארוחת בוקר מוכנה.

את יודעת מה הגבול שהמיליארדר הזה שם לו, ולא עובר אותו בקניה היומית?

3.17$!!!

אני שואלת אותך, את חושבת, שוורן באפט מרגיש שהוא צריך לדקדק ולכן מגביל את עצמו? הוא חושב שהוא מוגבל ומסכן בכך שהוא קבע לעצמו סכום מקסימלי לארוחת בוקר? (ועוד על איזה סכום אנחנו מדברים…)

לא. וורן באפט מרגיש מנהל. מנהל במיליארדי דולרים של תיקי השקעות ומנהל בדולרים אחדים בחנות. כי מנהל נשאר מנהל…

אמצי את המיינדסט של המצליחנים.

מי שיודעת לנהל את הקטנים, יודעת לנהל את הגדולים!

אל תגידי אני חושבת על כל שקל, תגידי לעצמך: אני משקיעה את הכסף שלי חכם.

קחי את הרעיון צעד קדימה.

בחרי לעצמך מטרה כספית שווה. למשל, אם אני מצליחה לחסוך 100 ₪ בחודש, אני מגדילה את "החיסכון לכל ילד" ב-100 ₪ .

מסכימה איתי שזה לא דקדוקים אלא להשקיע את הכסף חכם?

עובד. נסי.

בהצלחה!

נחמה פרל – בנקאית בעבר, מנטורית ומומחית לליווי לצמיחה כלכלית לקבוצות, לנשים, לזוגות.

אוהבת להתאים את הדרך לאנשים שאיתם אני עובדת : )

פה את קוראת על מיני קורס: תקציב בקליק. וזה כבר הצעד הראשון לגילוי הנקודה.