הילד מתלכלך? כך תתמודדו עם אנקופרזיס

תחיה פוזן, עזר מציון

אנקופרזיס אצל ילדים – ילד מתבייש ומכסה את פניו

גב' תחיה פוזן, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים ומשפחה, עונה על שאלתה של אם מסורה בעניין ילדיה הנמנעים מלגשת לשירותים, ובעקבות כך מתלכלכים באופן יום-יומי:

בתפקידי כמנהלת מרכז המידע והייעוץ להורים ולאנשי מקצוע, אני פוגשת מקרוב את התהיות, את התסכולים ואת העומסים המלווים את מסע ההורות.

אחד הנושאים הנפוצים המגיעים אלינו שוב ושוב הוא נושא הימנעות משירותים, עיכובי גמילה ו'פספוסים' בגיל בוגר יחסית – 4, 5, 7 ואף למעלה מזה, ואשמח לשתף אותך בעקרונות היסוד החשובים ביותר בנושא, שנרקמו מתוך השטח והניסיון המקצועי.

הצעד הראשון והחשוב ביותר מתחיל בשינוי התפיסה שלנו בעניין היכולת של הילד. בעולם התפתחות הילד מוגדרים שלושה תחומים בסיסיים שאי אפשר להכריח ילד לעשות: לאכול ולבלוע, לדבר, ולעשות צרכים בשירותים. בכל התחומים האלה, הילד חייב להרגיש שהוא בעל כוחות ומסוגל, ולא שהוא מנוהל או נשלט.

כדי שילד יהיה בשל לגמילה ולשגרת היגיינה עצמאית, נדרשת בשלות בכמה תחומים: בשלות פיזיולוגית – לטפס ולשבת, בשלות קוגניטיבית – אוצר מילים והבנת סיבה ותוצאה, וכמובן רצון ובשלות רגשית. עם זאת, הבשלות החשובה מכולן היא הבשלות והפניות הנפשית שלנו, ההורים, לנהל תהליך רגוע, עקבי ומכיל.

הילד אינו אשם!

בגיל הזה מדובר בהפרעה פיזיולוגית הידועה בשם 'אנקופרזיס' – בריחת צואה, הנובעת מעצירות כרונית ומהתאפקות. כאשר ילד מתאפק שוב ושוב, המעי הגס מתרחב, ואיבוד האלסטיות שלו גורם לילד לאבד את היכולת התחושתית להרגיש שהוא צריך להתרוקן. ברוב המקרים הוא אפילו אינו מריח את ההפרשה.

כשאנחנו רואות ילד בוגר ש'מפספס' שוב ושוב, הנטייה הטבעית שלנו היא לחוש כעס. נראה לנו שזה נובע מעצלנות, מרצון לעשות 'דווקא' או מזלזול. מתוך הניסיון המצטבר בשטח, חשוב לי לומר לך בבירור: הילד שלך לא מנסה להרגיז אותך.

כשמבינים שהילד חווה אובדן תחושה פיזיולוגי, מבינים גם למה כעס, גערות או ענישה רק מחמירים את הבעיה. הדרך שסיגלת לעצמך – לא לכעוס, לתת לילדים להתנקות ברוגע – מבורכת וחשובה מאוד. עם זאת, ענישות עוקפות, כמו ביטול הליכה לחברים למחרת, מייצרות אצל הילד תסכול וחרדה עצומים בעניין תופעה שאין לו שליטה עליה.

חרדה מביאה להתכווצות פיזית נוספת של הגוף, וזו רק מחמירה את ההתאפקות וההימנעות. כדי לצאת מהמעגל הזה, הילד חייב להרגיש שאנחנו איתו, מבינות את הקושי שלו ומאמינות ביכולת שלו להבריא וללמוד מחדש.

הצעדים לפתרון יסודי ובריא

איך יוצאים מהמעגל הזה אל דרך חדשה? הצעד הראשון והקריטי ביותר הוא בירור רפואי רגוע אצל רופא ילדים או גסטרואנטרולוג כדי לשלול בעיות פיזיולוגיות, כמו שרירי רצפת אגן רפויים.

במקרים רבים של עצירות כרונית, המפתח הוא ריקון ושיקום של המעי באמצעות תכשירים עדינים הניתנים דרך הפה, כמו נורמלקס. תכשירים אלו אינם ממכרים כלל וניתנים לשימוש בטוח במשך חודשים.

כך מתאפשר למעי לחזור לגודלו המקורי ולהשיב את התחושה הטבעית, בלא צורך בפתרונות חודרניים וטראומטיים כמו נרות או חוקן.

מקביל לטיפול הרפואי יש לבנות בבית שגרת ישיבה מובנית ובטוחה. קובעים שלושה זמנים קבועים ביום, כרבע שעה לאחר הארוחות המרכזיות, לישיבה בת שלוש דקות בשירותים. במקום לשאול "אתה רוצה ללכת לשירותים?" – שאלה שמזמינה סירוב אוטומטי, מובילים את הילד באמפתיה ובשקט: "עכשיו אנחנו הולכים לשבת שלוש דקות בשירותים".

מניחים את כפות הרגליים ביציבות על שרפרף, כדי שהישיבה תהיה בזווית נכונה של תשעים מעלות. אפשר ואף כדאי לשלב פעילויות נשיפה כיפיות, כמו ניפוח בועות סבון, ניפוח בלון או שריקה במשרוקית, המפעילות בטבעיות את שרירי הבטן ומשחררות.

לאורך כל הדרך, המוטיבציה של הילד נבנית מחדש על ידי חיזוק התהליך ולא רק התוצאה הסופית. הילד צריך להרגיש שהוא הצליח רק מעצם הנכונות לשבת ולשתף פעולה.

במקום הבטחות למתנות גדולות, המייצרות עליו עומס, מומלץ ליצור מעקב ויזואלי פשוט, כמו צנצנת גולות או טבלת מדבקות, שבהן כל ישיבה בשירותים מזכה בחיזוק קטן ומוחשי.

אם ההתנגדות מוסיפה להיות עזה, מומלץ להיעזר במנתחת התנהגות, בבדיקה של ויסות תחושתי או בטיפול רגשי, כדי לבדוק אם הגורם הוא פחד מוגדר, כגון פחד מגובה האסלה או פחד להיפרד מחלק מהגוף, ולהעניק לו מענה מדויק.

הדרך לשיקום שגרת היציאות דורשת את הנוסחה הפשוטה של זמן, התנסות והמון סבלנות ואמפתיה, לצד תפילה מעומק הלב לסייעתא דשמיא שתלווה את השתדלותך. הילדים שלך צריכים את האמון שלך ואת ההובלה השקטה והבטוחה שלך.

מתוך ההבנה שהדרך הזאת מעוררת לא אחת שאלות נוספות וצורך בכלים פרקטיים ויישומיים, מרכז הייעוץ שלנו יזם והפיק כנס שעסק בנושא האנקופרזיס. מאות אמהות ונשות מקצוע שהשתתפו בו קיבלו מענה מקיף, תובנות וכלים יום-יומיים ליישום.

כדי שתוכלי גם את לקבל את הכלים האלה, ברוגע ובזמן שלך, אני מזמינה אותך להיכנס לאתר שלנו ולצפות בהרצאה המלאה מהכנס. ההרצאה זמינה לצפייה ישירה, והיא תעניק לך את הכלים, הרוגע והביטחון להוביל את ילדייך לפתרון מלא בעזרת השם.
להרצאה המלאה: https://www.ami.org.il/blog/children/lecturetwo

בהצלחה רבה!

מרכז המידע והייעוץ של עזר מציון מעניק להורים, לאנשי חינוך ולמטפלים הכוונה, תמיכה ומידע מקצועי ועדכני בנושאי התפתחות הילד, הפרעות קשב וריכוז (ADHD), לקויות למידה ותקשורת, וקשיים רגשיים או צרכים מיוחדים.
המרכז מספק מענה רחב החל מגיל לידה ועד גיל 21, הכולל ייעוץ טלפוני ופגישות אישיות, עזרה במיצוי זכויות מול הרשויות, וכן הפעלת קבוצות תמיכה, הרצאות והערכות דידקטיות.  

מוזמנות בשמחה ליצור קשר בטל': 073-3956740

או להשאיר פרטים באתר.

לוגו עזר מציון
3.7 3 הצבעות
דירוג המאמר
guest

30 תגובות
חנה
חנה
1 חודש לפני

ילדה בת 9 שיש לה ריח של הפרשות לעיתים קרובות, ובכללי ההיגיינה אצלה לא משהו, האף, הפנים לפעמים,
על איזה דבר ייתכן וזה יושב? המשפחה מאד נקיה

בשידוכים שנים ארוכות
בשידוכים שנים ארוכות
1 חודש לפני
הגב ל  חנה

יכול להיות שיש לה בעיה של חוסר תחושה??

תחיה פוזן, עזר מציון
תחיה פוזן, עזר מציון
1 חודש לפני
הגב ל  חנה

קושי מתמשך בהיגיינה כללית יכול לעיתים לנבוע מקושי בוויסות התחושתי. מדובר ברגישות שונה למגע, למרקמים או לתחושת הלכלוך על העור. רגישות יתר או רגישות חסר משפיעות באופן פיזי ממש על התחושה של הילדה ועל היכולת שלה לתחזק שגרת ניקיון בטבעיות, ללא קשר לרצון טוב, לחינוך בבית או למידת ההשקעה שלכם.
קושי בויסות תחושבתי יכול להיפתר על ידי טיפול מתאים אצל מרפאה בעיסוק.
בשלב ראשון אני מציעה לך לבדוק מול קופת החולים שלכם מהי הפרוצדורה הנדרשת לשם קביעת אבחון אצל מרפאה בעיסוק, ולפי אבחנתה תוכלי להתקדם הלאה.
בהצלחה!

אחת
אחת
1 חודש לפני

תודה על המאמר המחכים, אנקופרזיס יכול גם להתפתח, אחרי תקופה ארוכה של שליטה מוחלטת (אזור גיל 6)
או שאז זה משהו אחר?

תחיה פוזן, עזר מציון
תחיה פוזן, עזר מציון
1 חודש לפני
הגב ל  אחת

אנקופרזיס בהחלט יכול להתפתח גם לאחר תקופה ארוכה של שליטה מלאה, תופעה המכונה מקצועית "אנקופרזיס משנית". המנגנון הפיזיולוגי נשאר זהה: התאפקות שמובילה לעצירות כרונית, להרחבה של המעי ולבריחה לא רצונית בעקבות אובדן תחושה פיזי.
בגיל 6, הגורמים הנפוצים לכך הם רתיעה משימוש בשירותים מחוץ לבית (כמו בבית הספר), מעברים ומתחים רגשיים, או פחד מכאב שנוצר בעקבות יציאה קשה בעבר.
ההמלצות הכתובות במאמר יכולות לסייע גם במקרה של אנקופרזיס משנית. בהצלחה!

חיה
חיה
1 חודש לפני

וואו,
מעניין מאוד,
2 ילדים שלי סבלו מכך,
הבעיה היא שגם כשלקחו אותם לשרותים הם התאפקו, ואז כיצאו הכל ברח 🙁

עדי
עדי
1 חודש לפני
הגב ל  חיה

ואיך זה עבר להם?
הייתי שמחה לשמוע מניסיון אישי…

אמא
אמא
1 חודש לפני
הגב ל  עדי

אצלי גם היה לילד אחד. קיבל נורמלקס כמו שצוין בפוסט למעלה וגם היה שינוי תזונתי בערך שנה. רצו שנכלול גם טיפול רגשי, אבל היתה איזו בעיה שמנעה את זה מאיתנו באותו זמן ולבסוף חלפה הבעיה לגמרי. במהלך השנה עם שינויי התזונה הבן שלי טען שהאוכל הכי משפיע לטובה. אבל אחרי שהבעיה חלפה, חזר לאכול רגיל והכול היה בסדר מאז ועד היום.

אמא גם
אמא גם
1 חודש לפני
הגב ל  אמא

יש מצב לקבל פרטים על שנוי התזונה? מי הנחה אתכם?

אמא
אמא
1 חודש לפני
הגב ל  אמא גם

אני לא זוכרת פרטים מדוייקים. אני זוכרת שעברנו לקמח מלא וכוסמין, הרבה פירות וירקות ומעבר לזה לא זוכרת יותר, גם לא זוכרת מה הורדנו מהתפריט. עברו מאז כבר כמעט 10 שנים. הילד היה אז בערך בן-8-9. קיבלנו את ההנחיות במרפאה ייעודית לנושא בתל השומר. הילד הגיב בשמחה לניסיונות לעזור לו. קיבל הסבר מותאם לגילו ובסבלנות מהצוות הרפואי. הכול היה בנינוחות ובלי לחץ. לא פרסים, לא עונשים, סיוע במה שנדרש מאוד ענייני ולא עשינו מזה עסק בכלל. כמעט כמו איזה כדור אנטיביוטיקה שצריך לקחת והופך לכמה ימים חלק משגרת היום. אני יודעת כמה זה קשה ולא נעים אבל כל מי שהיה מעורב בתהליך ציין לפני כמה הילד תמיד נקי ומריח טוב ואי אפשר להאמין בכלל… זה היה באמת תהליך ארוך אבל שוה. הוא בחור בוגר היום וזוכר את התקופה די במטושטש. ניסיתי לשאול אותו על זה משהו לא מזמן. הוא זכר בערך אבל נראה שהתקופה הזאת לא השאירה עליו רושם דרמטי מדיי. אבל אולי חשוב לציין שתמיד היה ילד נוח וסתגלן וזרם בקלות עם שינויים.

עדי
עדי
1 חודש לפני
הגב ל  אמא

אפשר לדעת פרטים על איזה גיל?
ומה עשיתם עם תדירות היציאות ועוד איך הילד הגיב…

עדי
עדי
1 חודש לפני

וואו
העליתם נושא חשוב מאוד….
איך אפשר להגיע ליעוץ אישי?

תחיה פוזן, עזר מציון
תחיה פוזן, עזר מציון
1 חודש לפני
הגב ל  עדי

נשמח לעזור לך בייעוץ אישי. מוזמנת ליצור קשר בטל': 073-3956740

מישהי
מישהי
1 חודש לפני

לילד שלי (בן 6) יש בעיה דומה אבל אחרת,
המון פיספוסים אבל של הרטוב (את המלוכלך לרוב זה הוא כן עושה בשירותים)
וזה באמת נראה לי שלא לגמרי תלוי בו כי זה מגיע מרחפנות ופחות תחושה מהרגיל
מה עושים עם זה?

תחיה פוזן, עזר מציון
תחיה פוזן, עזר מציון
1 חודש לפני
הגב ל  מישהי

נשמח לעזור לך בייעוץ אישי. את מוזמנת ליצור קשר בטל': 073-3956740

אמא שניסתה כבר המוןןןן
אמא שניסתה כבר המוןןןן
1 חודש לפני

מהן שעות המענה הטלפוני??
אשמח מאוד ביעוץ עבור ילדה בת 9,
מוכנה ללכת לשרותים בד"כ רק אם רוצה ללכת למקום מסוים ואנחנו לא נותנים לה לפני שתתפנה, אחרת- לא הולכת לשרותים, ואחרי יומיים בלי שרותים- גם יש פיספוסים….
תודה רבה

תחיה פוזן
תחיה פוזן
1 חודש לפני

מזמינה אותך לצפות בהרצאה המלאה של ד"ר חוה גדסי.
העתיקי את הלינק: https://www.ami.org.il/blog/children/lecturetwo
בהרצאה תמצאי מענה מורחב לשאלתך. הרבה הצלחה!

אמא מנוסה לצערי :/
אמא מנוסה לצערי :/
1 חודש לפני

צפיתי בהרצאה בעבר, ולא ממש עזר למצב שלנו….
אשמח מאוד ליעוץ אישי, זה סיפור עם מידי הרבה פרקים 🙂
יש שעות שאפשר להתקשר?

אמא מותשת
אמא מותשת
1 חודש לפני

האם מקרה של ילד בן 4 שאינו מעוניין כלל להיגמל קשור לכותרת הזו של אנקופרזיס?
אנחנו בתהליך גמילה כבר כשנה ורבע, בתחילה הקושי אכן התבטא בהתאפקות (עצירות התנהגותית כהגדרת רופא הילדים) בכל פעם שהורדנו את הטיטול.
ניסינו טיפול בנורמלקס- הילד התנגד בתוקף, כשהגענו למצב של עצירות ממושכת עברנו בלית ברירה לנרות ועזרים אגרסיביים יותר.
מאז הילד כבר לא מעוניין בכלל לנסות, נראה שמבחינתו לא אכפת לו להישאר לא גמול.
היינו כבר בליווי אצל מנתחת התנהגות, ניסינו טיפול רגשי ולא היה נראה שיש קשר לעניין.
בבדיקה במרפאת גסטרו נאמר לנו שהכל תקין ואין סיבה פיזיולוגית לקושי.
הגיוני שהילד לא בשל מבחינה רגשית ולכן פשוט לא רוצה להיגמל?

תחיה פוזן
תחיה פוזן
1 חודש לפני

אכן נשמע מתיש מאד. חשוב לזכור שהילד אינו פועל מעקשנות או מרצון להכעיס, אלא פשוט מגן על עצמו מתוך פחד עמוק ואובדן תחושת השליטה שחווה בעבר סביב הכאב.
מה שאני ממליצה כרגע, זה פשוט לשחרר לחלוטין, להוריד כל ציפייה או שיח סביב השירותים, ולהחזיר לבית את הרוגע. כשהוא ירגיש שוב בטוח, ללא לחץ וללא כאב פיזי, החשש ייעלם בהדרגה והדרך חזרה לגמילה בקצב שלו תיפתח מחדש, בעזרת השם.

גם אני מותשת
גם אני מותשת
1 חודש לפני

וואו הארתם נושא שממש מעסיק אותי.. האם זה קשור גם לגיל 3.5? (ראיתי שמדברים על גילאים גדולים יותר..).
הבן שלי מאחרי פסח בגמילה, ב"ה עם הרטוב סיימנו והעסק זורם. אבל המלוכלך… נראה כאילו משהו לא נקלט.. לפעמים הוא אומר שהוא צריך רק אחרי שכבר לכלך קצת, לפעמים נראה שצריך אני שולחת לנסות ואז הוא ממש לא מצליח.. ולרוב כמובן פספוס על מלא 🙁 לעיתים רחוקות הוא מצליח בשירותים ואז אנחנו ממש חוגגים את זה מפרגנים ומתרגשים, אבל אני לא רואה התקדמות משמעותית וזה מתסכל נורא.. כבר לא עומדת בלכלוך שזה מייצר..
השבוע הוא עולה לגן עירוני 30 ילדים ואני לחוצה, בגן הקודם היתה לגננת סבלנות לתהליכי גמילה וגם מקלחת לשעת הצורך (גן ביתי..), בגן עירוני זה שונה.
האם זה גם נכנס תחת הגדרה של אנקופרזיס ?

ח ה
ח ה
1 חודש לפני

חיזקת אותי שאני לא היחידה בזירה
מחזקת אותך בחזרה
אותו סיפור אחד לאחד

תחיה פוזן
תחיה פוזן
1 חודש לפני

בגיל שלוש וחצי המצב עדיין אינו מוגדר רפואית כ"אנקופרזיס". לקראת המעבר לגן העירוני, דעי שצוותי הגנים פוגשים עיכובי גמילה בצואה באופן תדיר ומורגלים בכך מאוד. מומלץ לשוחח מראש עם הגננת ברוגע ובפתיחות כדי להוריד את מפלס הלחץ של כולם, להצטייד מראש בכמה סטים להחלפה בתיק, ולדאוג בבית ליציאות רכות (במידת הצורך בהתייעצות עם רופא הילדים) ולתגובות ענייניות לפספוסים. בסבלנות ובאמון, הוא ייכנס בעזרת ה' לשגרה בטוחה בקצב שלו.

אמא גם
אמא גם
1 חודש לפני

הבן שלי גם בן 3 וחצי , אבל הוא מלכלך ממש ללא הפסקה – ברמה שנדיר! שאני בודקת והוא לא מלוכלך לפחות קצת.. יוצא לו בלי שהוא שם לב בכלל.. ורק אם אני מורידה לו הכל הוא שם לב והוא גם מנסה ללכת לשרותים אבל אומר לי אמא למה אני צריך כל הזמן ללכת.. וגם כשהולך לא תמיד מוציא ואז מוציא במקומות לא מותאמים.. האם זה כן נחשב אנקופרזיס? (יש לצין שכבר כחצי שנה אנחנו מנסים – משתדלים בלי לחץ.. שתן גמול מעולה)

ח ה
ח ה
1 חודש לפני

למה קוראים תגובות ענייניות?
פעם עונשים, פעם פרסים
נגמר לי
איך יכול להיות, כמה ימים הולך חלק ואז כמה ימים על הפנים מלכלך ומרטיב?
זאת אומרת מסוגל אבל בפועל יש ימים שבערך שכח מה זה להיות גמול

אמא גם
אמא גם
1 חודש לפני
הגב ל  ח ה

גם עונשים גם פרסים זה ממש לא עניני.
עניני זה לעדכן אותו שמתפנים בשרותים ושצריך ללכת לשרותים מדי פעם, בלי כעס כשזה לא קורה ובלי התלהבות יתירה כשזה קורה

חני
חני
1 חודש לפני

ומה עושים עם ילדה בת 6 שמרטיבה כל לילה? האחיות שישנות איתה בחדר כבר מתפוצצות עליה ויורדות עלליה כל הזמן. כמה שאני מבקשת שיבינו וישתקו זה לא עוזר. זה נראה שאותה זה בכלל לא מענין. היא לא מתבישת כשהיא קמה רטובה, לא ממהרת להחליף בגדים, ואין לה ענין מיוחד לקום יבשה. פרסים עזרו רק נקודתית. אחרי חודש שהצליחה והורדנו את הפרסים הכל חזר שוב. האם להתחיל טיפול תרופתי או שזה מוקדם מידי?

אמא מנוסה לצערי :/
אמא מנוסה לצערי :/
1 חודש לפני
הגב ל  חני

מנסיון- ממליצה לך מאוד על פעמון גמילה- עוזר מאוד,
וכן- עוד משהו שממש עזר לנו- לחת אותה בתחילת הלילה (בין הזמן שהיא הולכת לישון לזמן שאתם הולכים לישון) 3 פעמים לשרותים, בהפרש של לפחות חצי שעה בין פעם לפעם, ממש להעמיד אותה ולהוליך אותה לשרותים, להושיב אותה כמה דקות ולהחזיר למיטה- עוזר פלאיםם וגם מרגיל מאוד את הגוף לא להרטיב בלילה

תהילה
תהילה
22 ימים לפני

נשמע קצת לא אנושי להעיר ילדה בתחילת הלילה 3 פעמים… מסכנה
זה גם לא בריא השינה בתחילת הלילה היא הכי משמעותית וצריכה להיות עמוקה ורצופה…אני גם חווה את הדבר המתסכל הזה אני מבינה מה עומד מאחורי זה – לא מסכימה עם זה .
ילד צריך להתאפק בלילה…זה מה שהוא צריך ללמוד איך עושים את זה?

אייקון של פרופיל

ציפי ולס – קורס הכנה ללידה

צפיות: 52

אין תגובות

אייקון של פרופיל

חרדה חברתית – בחור ישיבה

צפיות: 106

2 תגובות

אייקון של פרופיל

מחפשת קלטות של מקרנצ'יק בעברית/אידיש למסירה או למכירה בתשלום מוזל.

צפיות: 68

אין תגובות

אייקון של פרופיל

מחפשת טרמפיסט יויו

צפיות: 50

אין תגובות

הרשמה לניוזלטר

אולי יעניין אותך גם?

מטיחה שירה

אין לי כח לחכות –

אפרת אבוקסיס

מתכונים מהסרטים

הכי קלה לשבת בין הזמנים – עוגת וניל ב-10 דקות, לצפייה >>>

שבי רגע

מטבח

קל לאכול בריא – מדור חדש! – והפעם: חטיף אנרגיה משובח (הפוסט המעודכן)

גיטי קליינרמן

מדברות יהדות

בין יום כיפור לסוכות: הדרך לשמחה פנימית

הרב יעקב בוצ'קובסקי שליט"א

יושבת רגע

זה לא בייביסיטר, זה אולי הצלת נפשות

שבי רגע

מדברות יהדות

ראש השנה: יום של אור

הרב עמנואל ברנשטיין שליט"א

מטבח

פאי שקדים חלבה ו-מייפל :)

מייפל קונדיטוריה

לבריאות!

בריאות וטעם בקלות: פשטידת קינואה

גיטי קליינרמן