גב' תחיה פוזן, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים ומשפחה, עונה על שאלתה של אם מסורה בעניין ילדיה הנמנעים מלגשת לשירותים, ובעקבות כך מתלכלכים באופן יום-יומי:
בתפקידי כמנהלת מרכז המידע והייעוץ להורים ולאנשי מקצוע, אני פוגשת מקרוב את התהיות, את התסכולים ואת העומסים המלווים את מסע ההורות.
אחד הנושאים הנפוצים המגיעים אלינו שוב ושוב הוא נושא הימנעות משירותים, עיכובי גמילה ו'פספוסים' בגיל בוגר יחסית – 4, 5, 7 ואף למעלה מזה, ואשמח לשתף אותך בעקרונות היסוד החשובים ביותר בנושא, שנרקמו מתוך השטח והניסיון המקצועי.
הצעד הראשון והחשוב ביותר מתחיל בשינוי התפיסה שלנו בעניין היכולת של הילד. בעולם התפתחות הילד מוגדרים שלושה תחומים בסיסיים שאי אפשר להכריח ילד לעשות: לאכול ולבלוע, לדבר, ולעשות צרכים בשירותים. בכל התחומים האלה, הילד חייב להרגיש שהוא בעל כוחות ומסוגל, ולא שהוא מנוהל או נשלט.
כדי שילד יהיה בשל לגמילה ולשגרת היגיינה עצמאית, נדרשת בשלות בכמה תחומים: בשלות פיזיולוגית – לטפס ולשבת, בשלות קוגניטיבית – אוצר מילים והבנת סיבה ותוצאה, וכמובן רצון ובשלות רגשית. עם זאת, הבשלות החשובה מכולן היא הבשלות והפניות הנפשית שלנו, ההורים, לנהל תהליך רגוע, עקבי ומכיל.
הילד אינו אשם!
בגיל הזה מדובר בהפרעה פיזיולוגית הידועה בשם 'אנקופרזיס' – בריחת צואה, הנובעת מעצירות כרונית ומהתאפקות. כאשר ילד מתאפק שוב ושוב, המעי הגס מתרחב, ואיבוד האלסטיות שלו גורם לילד לאבד את היכולת התחושתית להרגיש שהוא צריך להתרוקן. ברוב המקרים הוא אפילו אינו מריח את ההפרשה.
כשאנחנו רואות ילד בוגר ש'מפספס' שוב ושוב, הנטייה הטבעית שלנו היא לחוש כעס. נראה לנו שזה נובע מעצלנות, מרצון לעשות 'דווקא' או מזלזול. מתוך הניסיון המצטבר בשטח, חשוב לי לומר לך בבירור: הילד שלך לא מנסה להרגיז אותך.
כשמבינים שהילד חווה אובדן תחושה פיזיולוגי, מבינים גם למה כעס, גערות או ענישה רק מחמירים את הבעיה. הדרך שסיגלת לעצמך – לא לכעוס, לתת לילדים להתנקות ברוגע – מבורכת וחשובה מאוד. עם זאת, ענישות עוקפות, כמו ביטול הליכה לחברים למחרת, מייצרות אצל הילד תסכול וחרדה עצומים בעניין תופעה שאין לו שליטה עליה.
חרדה מביאה להתכווצות פיזית נוספת של הגוף, וזו רק מחמירה את ההתאפקות וההימנעות. כדי לצאת מהמעגל הזה, הילד חייב להרגיש שאנחנו איתו, מבינות את הקושי שלו ומאמינות ביכולת שלו להבריא וללמוד מחדש.
הצעדים לפתרון יסודי ובריא
איך יוצאים מהמעגל הזה אל דרך חדשה? הצעד הראשון והקריטי ביותר הוא בירור רפואי רגוע אצל רופא ילדים או גסטרואנטרולוג כדי לשלול בעיות פיזיולוגיות, כמו שרירי רצפת אגן רפויים.
במקרים רבים של עצירות כרונית, המפתח הוא ריקון ושיקום של המעי באמצעות תכשירים עדינים הניתנים דרך הפה, כמו נורמלקס. תכשירים אלו אינם ממכרים כלל וניתנים לשימוש בטוח במשך חודשים.
כך מתאפשר למעי לחזור לגודלו המקורי ולהשיב את התחושה הטבעית, בלא צורך בפתרונות חודרניים וטראומטיים כמו נרות או חוקן.
מקביל לטיפול הרפואי יש לבנות בבית שגרת ישיבה מובנית ובטוחה. קובעים שלושה זמנים קבועים ביום, כרבע שעה לאחר הארוחות המרכזיות, לישיבה בת שלוש דקות בשירותים. במקום לשאול "אתה רוצה ללכת לשירותים?" – שאלה שמזמינה סירוב אוטומטי, מובילים את הילד באמפתיה ובשקט: "עכשיו אנחנו הולכים לשבת שלוש דקות בשירותים".
מניחים את כפות הרגליים ביציבות על שרפרף, כדי שהישיבה תהיה בזווית נכונה של תשעים מעלות. אפשר ואף כדאי לשלב פעילויות נשיפה כיפיות, כמו ניפוח בועות סבון, ניפוח בלון או שריקה במשרוקית, המפעילות בטבעיות את שרירי הבטן ומשחררות.
לאורך כל הדרך, המוטיבציה של הילד נבנית מחדש על ידי חיזוק התהליך ולא רק התוצאה הסופית. הילד צריך להרגיש שהוא הצליח רק מעצם הנכונות לשבת ולשתף פעולה.
במקום הבטחות למתנות גדולות, המייצרות עליו עומס, מומלץ ליצור מעקב ויזואלי פשוט, כמו צנצנת גולות או טבלת מדבקות, שבהן כל ישיבה בשירותים מזכה בחיזוק קטן ומוחשי.
אם ההתנגדות מוסיפה להיות עזה, מומלץ להיעזר במנתחת התנהגות, בבדיקה של ויסות תחושתי או בטיפול רגשי, כדי לבדוק אם הגורם הוא פחד מוגדר, כגון פחד מגובה האסלה או פחד להיפרד מחלק מהגוף, ולהעניק לו מענה מדויק.
הדרך לשיקום שגרת היציאות דורשת את הנוסחה הפשוטה של זמן, התנסות והמון סבלנות ואמפתיה, לצד תפילה מעומק הלב לסייעתא דשמיא שתלווה את השתדלותך. הילדים שלך צריכים את האמון שלך ואת ההובלה השקטה והבטוחה שלך.
מתוך ההבנה שהדרך הזאת מעוררת לא אחת שאלות נוספות וצורך בכלים פרקטיים ויישומיים, מרכז הייעוץ שלנו יזם והפיק כנס שעסק בנושא האנקופרזיס. מאות אמהות ונשות מקצוע שהשתתפו בו קיבלו מענה מקיף, תובנות וכלים יום-יומיים ליישום.
כדי שתוכלי גם את לקבל את הכלים האלה, ברוגע ובזמן שלך, אני מזמינה אותך להיכנס לאתר שלנו ולצפות בהרצאה המלאה מהכנס. ההרצאה זמינה לצפייה ישירה, והיא תעניק לך את הכלים, הרוגע והביטחון להוביל את ילדייך לפתרון מלא בעזרת השם.
להרצאה המלאה: https://www.ami.org.il/blog/children/lecturetwo
בהצלחה רבה!
מרכז המידע והייעוץ של עזר מציון מעניק להורים, לאנשי חינוך ולמטפלים הכוונה, תמיכה ומידע מקצועי ועדכני בנושאי התפתחות הילד, הפרעות קשב וריכוז (ADHD), לקויות למידה ותקשורת, וקשיים רגשיים או צרכים מיוחדים.
המרכז מספק מענה רחב החל מגיל לידה ועד גיל 21, הכולל ייעוץ טלפוני ופגישות אישיות, עזרה במיצוי זכויות מול הרשויות, וכן הפעלת קבוצות תמיכה, הרצאות והערכות דידקטיות.
מוזמנות בשמחה ליצור קשר בטל': 073-3956740





גם אני רוצה לשאול
הבן שלי בן 4 וחצי הגמילה שלו הייתה מזעזעת
שזה אומר שנה שלימה מגיל 3 עד 4 כל יום פיספוס של צואה
אני לא חושבת שהבעיה אצלו שזה מעציריות כי אין יום שהוא לא עושה ויציאות שלו רכות
עכשיו חצי שנה שהוא כבר התחיל לעשות בשירותים אבל עם המון פיספוסים
בערך פעם בשבוע פיספוס
האם נראלך זה קשור למה שכתבת במאמר למעלה או שזה נובע ממקור אחר?