שלום
אני אמא לבחורה בסמינר, בכיתה י"ב.
הבת שלי סובלת מאד! ואני נזעקתי כדי לכתוב במר ליבי את המכתב הזה.
למה??? למה להרוס את החיים היפים של בנות סמינר, ולהלעיט אותם בכל כך הרבה מבחנים?
זה רק יוצר אצלה ראקציה, לחץ ותסכול עצום. הבת שלי מוכשרת ב"ה, ויכולה להצליח, אבל בשבילה לשבת סתם שעות על גבי שעות וללמוד חומר שאין בו משמעות לגביה- זהו עינוי אמיתי.
אז למה?? למה במקום לשבת בשבת, להנות מנועמה, להתענג, היא צריכה לשבת ולדגור ולדגור, למי זה עושה טוב???
הטענה שבנות ילכו לרחוב אם לא היא חסרת טעם לחלוטין. לדעתי זה דווקא גורם שבת תמאס במסגרת ובתוך ליבה יתפתח אנטי.
אין לי מושג למי לפנות. אז כתבתי פה. בתקווה שהדברים יועילו.
אני כל כך מזדהה איתך! בכובעי כמורה לנגינה, זה בלתי נסבל לראות את הבנות בתקופת מבחנים, הן בסטרס גבוה ולא מוצדק. תכלס, זה דרך קלה של מורות להעסיק את התלמידות, במקום למלא ולבנות אותן מבפנים!
לדעתי- פשוט להבין שזה לא הכל בחיים. נכון, אישית למדתי גם תואר שני. אבל במבחן החיים זה לא נותן שום דבר! פשוט כלום! כן, הרגלי למידה, משמעת עצמית, יכולת התמדה, סקרנות, יצירתיות, הרבה מאוד דברים. אבל זה לא מה שעושה אותנו יותר טובים. לימודים אינם ערך עליון, לא באים עם שום ציון/תעודה/תואר לגן עדן 🙂
הבנות שמתעניינות ברחוב תלכנה אליו גם בתקופת מבחנים…
לא זה מה שיציל אותן משם..
יש לפנות רק למשרד החינוך..לצערי..
אפילו יותר
יש כאלו שבשבילהן תקופת מבחנים היא תרוץ להעדר מהבית עד אמצע הלילה, לישון אצל חברות… חברה שלי שגרה מחוץ לעיר בתקופת מבחנים חזרה לבית בערך פעמים בשבוע!
במיוחד שהעומס הוא בחשבון ואנגלית (רק באנגלית 2 מבחנים ו3עבודות בתקופת מבחנים אחת) ולא במה שבאמת חשוב לנו.
בתיכון אצלנו לא לומדים בכלל נביא וכתובים כי יש מדי הרבה שיעורים בלי
וגם דינים ותורה נותנים בעיקר חוברות ללימוד עצמי.
מרגיש כאילו חושבים שאין לבנות עוד חיים חוץ מהלימודים…
אני חושבת שיש המון מקום לסמינרים שלנו שסורי קצת איבדו את זה.
נכון שיש את הנושא של משרד החינוך(חשבון אנגלית עברית תו"י והסטוריה) אבל כל השאר לא קשור אליהם אלה אך ורק לסמינרים שבמקום להבין שבכיתה י"א וי"ב אין צורך להשתגע עם מבחנים ואפשר בהחלט להסתפק בעבודה עם חומר פתוח בתורה ובנביא…
וזה פשוט חבל…
בת דודה שלי לומדת בסמינר חסידי
ומספרת שאצלם הסמינר הוא כיף, אין בכלל לחץ של לימודים
הן לומדות, אבל לא בהשוואה
ועסוקות הרבה בהוואי , תכניות וכיף.
למה לחנך מתוך פחד? שיהיו עסוקות.. שלא ילכו לרחוב..
זה לא עבד אף פעם וגם לא יעבוד היום.
במקום זה, היה כדאי להראות כמה תוכן ראוי וטוב יש בחיים היהודיים שלנו,
לא ככה?
אני גם חושבת שרמת הלחץ מוגזמת אבל כדאי לשים לב שיש חינוך לרצינות, אנחנו רוצים שהבנות תלמדנה לקחת אחריות בצורה רצינית (לא מדכאת אבל רצינות) החיים הם לא רק הווי וכיף, בחיים צריך לעבוד קשה כדי להתפרנס, אז עכשיו הם לא בשלב של לפרנס ולגדל בית ומשפחה ונותנים להם את כל הפניות ללמוד ולהעשיר את הידע, ללמוד לקחת אחריות ורצינות על תחומים חשובים. בהמשך החיים לא תהיה להם את הפניות הזאת וכל דבר שהן תרצנה ללמוד יעלה להם כסף.
שוב אני מדגישה שהתחרות מטורפת מידי והלחץ חצה את גבולות ההגיון, אבל לומר שהחיים בסמינר צריכים להיות בעיקר הווי וכיף זה לא להכין את הבנות לחיים (מבחינת כישורי חיים ולא רק התכנים שהן לומדות)
ואחרי זה מתפלאים שבנות נורמליות, רגילות בלי שום בעיות בחיים לוקחות כדורים נגד חרדה! אולי מספיק עם זה???
חברתי מדריכת כלות, והיא מספרת שכמות הבחורות שלוקחות כדורים נוגדי חרדה פשוט מפתיע אותה בכל פעם מחדש! וזה הרבה חשבון נפש למה הילדים שלנו בכזה לחץ?? שלא לדבר על התקופות הקשות שעברנו בשנים האחרונות. קחו ילד בכיתה ה'/ו' ותראו כמה שנים מבית הספר הוא למד כרגיל בלי סגר קורונה/בידודים/מלחמות וכו'
חלק מהלחץ הגדול בציבור הליטאי הוא שהאישה אחראית כמעט בלעדית לפרנסה ולכן צריך לחנך אותה לרצינות בכל מה שקשור לעבודה וכן מקצועיות רבה .
בציבור החסידי יוצאים מנקודת הנחה שהגבר בגדול מפרנס ויש מלא נשים חסידיות שכלל לא עובדות או עובדות מעט שעות ביום.
בחורה ליטאית מוצלחת נמדדת הרבה בכושר ההשתכרות שלה מה שאין כן במגזר החסידי
תעזבי רגע את העניין של מי מפרנס…
גם ניהול הבית, גידול הילדים ואחריות אישית על החיים זה דברים שדורשים רצינות ואחריות!
אפשר לגדל ילדים בקלילות בלי לחשוב רגע על החינוך שלהם, אבל זה ממש לא כדאי….
חינוך לרצינות, אחריות והשקעה לא מגיע לבד בגיל 18, ובחורה שכל החיים היתה סביב הווי וכיף, בלי להתאמץ ולהתרצן יהיה לה מאד קשה ליפול ככה לחיים הדורשים…
סליחה,
אבל זה ממש מקומם אותי,
הלחץ הלימודי וכמויות המבחנים לא זה מה שיביא רצינות ועול,
בא נלך 15 שנה אחורה לא היה לחץ לימודי מטורף כמו היום משנה לשנה הלחץ גובר, אף אחת לא נפלה יום אחרי החתונה ולא ידעה לקחת את החיים ברצינות כי הלימודים היו פחות מסיבים מהיום לא הלחץ והדרישות של היום יביא רצינות וחוץ מזה יש כ"כ הרבה מה ללמד על הבית היהודי גידול ילדים וכו' ומותר לתת קצת שחרור לבנות אלו הם השנים להנות ולבניה עצמית בדיוק לכן אחרי החתונה יש עול ואחריות ודווקא לכן הבנות צריכות שחרור מתי הן בדיוק יקחו את השיחרור הזה שמגיע להן? כשיהיה להן 5 ילדים? יגידו יום אחד נמעס לי מהחיים צריכה חופשששששש לא לעבוד לא לטפל בבית ובילדים לא כלום?! זה השנים כן כן זה השנים לצבירת כוחות לעתיד
לפני 15 שנה נשים לא נדרשו למה שנדרשות היום.
זה נכון גם לאחרי החתונה אבל גם לפניה.
ואני ממש לא חושבת ששחרור ומנוחה בגיל הבחרות זה מה שיעזור לאישה עם 5 ילדים שצריכה חופש….
זה שבחורה תישן יותר, לא יתן לה יותר כח לגדל את ילדיה….
ההיפך, בחורה שלומדת בצורה רצינית (כן, גם עם עומס ומבחנים) קונה לעצמה הרגלי זריזות, אחריות ורצינות לחיים בעתיד.
ואני כן חושבת שבחורה שגדלה בצורה בריאה ולא לחץ מטורף, בלי נשימה, ובלי זמן לבילויים עם חברות, ובלי מה שנקרא להנות מהחיים זה יכול מאוד להקריס אותה נפשית בעתיד
אני חושבת שצריך איזון הלחץ והעומס שקיים היום הוא מטורף, ובנוסף לבת אין גם טיפה של זמן לעזור בבית מה שלא היה פעם.
ואגב אני חושבת שעזרה בבית זה מה שהכי נותן לחיים שאחרי החתונה
שינצלו את השעות הללו ואת המורות שאמורות ללמד, ואת העובדה שבנות צריכות ללמוד כדי להתפתח ולבנות את עצמן-
כדי ללמד דברים שנחוצים לחיים:
כישורי חברה,
תקשורת בין אישית,
מודעות עצמית,
הלכות בין אדם לחברו,
העצמה אישית,
פיתוח קוגניטיבי,
מציאת החוזקות שלנו,
ספרי מוסר טובים,
שיעורי השקפה טובים.
אפשר לתת לבנות כל כך הרבה,
ובמקום זה דורשים מהן לבלוע חומר ולהקיא אותו אחר כך.
לא ראיתי שההצטינות שלי בלימודים וההשקעה בהם עזרה לי בניהול הבית ולמדה אותי תחושת אחריות.
מעניין לשמוע בשטח אם נשים כן מרגישות קשר בפועל
"בציבור החסידי יוצאים מנקודת הנחה שהגבר בגדול מפרנס ויש מלא נשים חסידיות שכלל לא עובדות או עובדות מעט שעות ביום."
ציטטתי אותך-
בציבור החסידי (בכל אופן בסמינרים הטובים) לא יוצאים מתוך נקודת הנחה שהגבר בגדול מפרנס. ממש לא.
נכון שיש יותר הכלה למצבים שבהם הבעל יוצא לעבוד במקרה הצורך
אבל החינוך הוא לבית שבו האשה מפרנסת כדי שבעלה יוכל ללון באהלה של תורה.
מה הקשר???
עיוות במחשבה (אני לטאית) בחורה מוצלחת לא נמדדת בכושר ההשתכרות שלה היום הרבה עובדות כמו משוגעות וצריכות משכורות גבוהות נטו בגלל שמשלמים משכנתא ומלא הוצאות ויש יוקר מחיה מטורף, מי שמסתכלת על עובדות היתק/ תכנות/ חשבות שכר וכו' ככאלו שהן יותר מוצלחות טועה ובגדול!!!!
זה נכון שבציבור החסידי יותר מקובל מהציבור הליטאי שהבעל עובד אבל גם מלא מלא נשים, ורובן יוצאות לעבוד
מה הקשר?
אני למדתי בסמינר חסידי
וממש לא חגגנו וכיפות
היה מלא מבחנים ועבודות וחוצים
אולי תלוי סמינר
אם הבת לא פרפקציוניסטית-
היא תבחר להשקיע פחות,
ותזכור שיש חיים מעבר להישגים הלימודיים.
לא בטוח שכדאי לאמא לעודד לכיוון הזה,
אבל לפחות לא להתייחס לציון כמשהו משמעותי.
יש המון בנות שחיות בפחד לקבל ציון נמוך.
אז אמא, שדרי לבת שלך-
לא אכפת לי כמה קיבלת,
העיקר שאת רצינית ביחס לחובות שלך וממלאת את התפקיד שלך כראוי.
האמת-
אני בתור תלמידה בכיתות התיכון-
מתי שהוא התחלתי מעט לזלזל בלימודים…
זה היה באמת מוגזם.
זה נורמלי שאני אמורה ללמוד חומש שלם עם מפרשים?
ככה מפתחים אהבה ושמחה ליידישקייש?
מה אני, אברך כולל?
באמת הרגשתי שזה משניא עלי את המערכת,
ופשוט התחלתי לזלזל ולא ללמוד כל כך-
גם לימודי חול וגם לימודי קודש.
ולא, זה לא גרם לי לפזול לרחוב…
כיום כאשה עובדת-
יש לי מוסר עבודה גבוה,
אני משקיעה ומתמסרת לתפקיד שלי ולא מזלזלת.
בואו לא נשכח כמה חוויות הבנות צוברות
חודש חגיגות לפני חנוכה
חודש חגיגות לפני פסח
חודש חגיגות פורים
מחנות, תכניות , חוויות
לא באה להמעיט, רק להזכיר גם את הזוית הזו
לצערי את לא מעודכנת
עבר מהעולם
לחץ מטורף, עם כל ה5 יחידות וכו
זה בחירה של כל בת אם לקחת 5 יחידות או לא!
לעולם אני לא אדחוף את הבת שלי לעשות 5 יחידות אם זה לא מתאים לה ו/או לא ברצון שלה.
לא לכל אחת ה5 יחידות זה לחץ מטורף,
יש הרבה בנות שזה מציל אותן!! משנים של שממון בתיכון.
אחריות של הורים לכוון את הבת שלהם, ואם זה לא מתאים לה- שתעשה 4 או 3.
אני עשיתי 5 יחידות במתמטיקה (סיימתי לפני 7 שנים),
לא זכור לי כלחץ מטורף.
נכון, זה יותר רצינות והשקעה,
אבל גם מלא צחוקים ויציאות ושחרורים…
מצטערת לחלור עליך אבל ממש לא נכון
דווקא אנ ייתן מבט אחר-אני מוכשרת-למדתי בתיכון עם רמת לימודים יחסית נמוכה-וממש חבל!
אם היו מעסיקים אותי בלימודים ברמה גבוהה זה היה עושה לי רק טוב, ולא הייתי מגיעה לשלל דברים שהגעתי אליהם רק משעמום, אז אני בעד לפחות להקבצות -תנו למוכשרות אתגר
מסכימה
אני ב"ה הייתי מהחזקות. ונהנתי מהאתגר מאודד
אפילו בקשתי למה לא מוסיפים עוד ………..היום חבל לי על כל נביא וכל רש"י שאני לא יודעת
ולא, לא הייתי שקטה וצדיקה להכעיס 🙂
בול
גם אני זוכרת את התיכון כשנות שעמום נוראי
שמחה לשמוע שהמצב השתפר מאז ויש סיכוי שהבת שלי בעוד כמה שנים תחווה את זה קצת יותר טוב
על הסמינר של הבת שלך אין לך שליטה אבל את יכולה לעודד אותה ולהגיד לה שהמבחנים זה לא הכל בחיים והיא לא חייבת להוציא 100 בכל מבחן ולא יקרה כלום היא תקבל גם ציונים נמוכים הכל בסדר
אני אכתוב מכיוון אחר –
האמת, יש סביבי הרבה בנות בסמינרים, ואני לא רואה אף אחד שחווה עינוי. ממש לא. כן לחץ בתקופת מבחנים ועומס – אבל זה עומס שמלווה עם ערמות של ביסלי, רביצה כיפית בסמינר עד שעות מאוחרות והרבה פטפוטים חווייתיים.
יש לחץ משמעותי במתמטיקה למי שבוחרת 5/4 יחידות, ו/או באנגלית ברמה גבוהה,
ובטח אם את מתארת שהבת שלך מוכשרת – הזעקה נשמעת קצת מוגזמת.
אולי לבת שלך יש חרדת מבחנים? ואז כדאי לעזור לה להתמודד איתה? ובמחילה – אולי בבית יש שדר שחובה להצליח בכל מקצוע?
מי אמר שהיא חייבת להצליח ממש בהכל?
אולי להשקיע במתמטיקה/אנגלית, מקצועות קודש, ובדקדוק או לחילופין היסטוריה – תלוי אם היא הומאנית או ריאלית – להרפות? וכן על זה הדרך…
יש שלל מקצועות, וכל ילדה יכולה לבחור במה היא הולכת להשקיע מאד, ובמה להרפות.
בטח אם זה גורם לה כזה לחץ מטורף.
ושוב – מומלץ לבדוק אם אין פה נטייה פרפקציוניסטית מוגזמת שיושבת על דימוי עצמי חלש.
ואגב, אם היא הולכת לבחור מקצוע מורכב כמו תכנות/חשבונאות ו/או אדריכליות – הלחץ יהיה פי כמה וכמה—- אין שום השוואה.
לכן כדאי לעבוד על הלחץ עכשיו, שהמצב הרבה יותר רגוע.
אני בת 30 היום וזוכרת את תקופת המבחנים כחוויה!
בהחלט מתלווה לחוויה גם מתח (לימודי וחברתי) – אבל חיכינו לתקופה הזאת.
ממליצה לשואלת לתת כלים לבת שלה לעבור את זה בראיה כזאת.
כאמא את יכולה בהחלט ליצור את החוויה.
דוגמאות:
נעמה, אני ממש לא מסכימה איתך.
גם לי יש בת בגיל הזה, ואני מזדהה לחלוטין עם הדברים של הכותבת הראשונה – בעיניי זה פשוט עינוי עבורה.
חשוב לי להדגיש: לא מדובר בילדה עם לחץ חריג להצלחה. היא מוכשרת ברוך ה’, לא פרפקציוניסטית באופן קיצוני, ובוודאי שלא סובלת מחרדת מבחנים (ואולי אפילו להפך).
גם בבית אנחנו משתדלים לעודד עשייה מאוזנת – לעשות מה שאפשר, בלי הגזמות ובלי דרישות מיותרות.
ובכל זאת, לשבת שעות ארוכות ולהתכונן למבחנים כשהיא יודעת מראש שלמאמץ הזה אין באמת משמעות עבורה – זה סבל אמיתי. זה מתיש, מתסכל, ופוגע במוטיבציה ובשמחת הלמידה.
לכן אני מאוד מסכימה עם הזעקה שנשמעה כאן. בעיניי זה מצב לא נורמלי שדורש מחשבה מחודשת והתייחסות רצינית.
למה כל כך ברור שאין לזה שום משמעות עבורה?
נביא? תורה? יהדות? מתמטיקה שמפתחת את המח? אנגלית שכל כך חשובה היום בכל תעסוקה?
אולי גדלתי במשפחה שמייקרת מאד ידע ותוכן, אבל זה היה לי גם ממש ברור בתור תלמידה.
לא שתמיד השקעתי – יחד עם זה היה לי ברור שאני לא אתאבד על כל מקצוע שפחות מעניין אותי, לכן הצלחתי בכל המקצועות, חוץ מדקדוק שממש עינה אותי – ושם שחררתי לחלוטין.
ושוב, כל מקצוע שהיא תלך ללמוד – ידרוש ממנה פי כמה וכמה וכמה –
בטח אם היא תלך למקצוע ריאלי – ואגב, חשוב לציין, שגם במגמת תכנות למשל – אולי 70% מהחומר לא יהיה רלוונטי לתעסוקה שלה בפועל…
אבל כל חומר מקדם ומפתח.
לא מדובר כאן על מקצועות קודש כלל.
ההתייחסות היא למקצועות כמו – אנגלית, מתמטיקה, דקדוק, היסטוריה, ושאר המקצועות מהסוג הזה.
כשבת בוחרת מקצוע מסוים מתוך רצון אישי- יש לה כוח, מוטיבציה ויכולת התמדה. הבחירה יוצרת מטרה ברורה, וגם אם במהלך הלימודים יש נושאים שפחות מעניינים או פחות רלוונטיים – היא מוכנה להתמודד איתם, כי הם חלק מהדרך שהיא עצמה בחרה.
לעומת זאת, בלימודים בסמינר יש כמות גדולה מאוד של תכנים שנחווים כלא נחוצים.
למה תלמידת כיתה י"ב צריכה לשנן פרטים רבים כל כך, כמו תאריכים והקמה של שכונות בירושלים?
למה להעמיס עליה חומר כ"כ גדול במתמטיקה, כשבכלל לא בטוח שבעתיד היא תפנה למקצוע שדורש זאת?
ולמה נדרש ממנה לדעת את התפקיד התחבירי של כל מילה במשפט? לְמה זה מקדם???
וכן הלאה…….
ברור שלא אצל כולן זה נחווה כעינוי…. יש בנות שעוברות את הלימודים האלו כחלק מהשגרה ומסתדרות עם זה. אבל אין ספק שיש גם לא מעט בנות, שיותר מחפשות משמעות עם מה שהן עושות, שבעיני אצליהם זה עינוי של ממש.
ידע עולם זה חשוב מאוד.
בחורה צריכה לדעת היסטוריה, אנגלית, מדעים, מתמטיקה, לשון, גם אם זה לא המקצוע שלה.
כל תלמידה בארץ עושה בגרויות בכל המקצועות האלו. בחלקם ברמה גבוהה יותר מהסמינר.
מה פירוש "מקצועות מהסוג הזה"? כתבת בעצם את כל המקצועות.
מה את רוצה שהן כן ילמדו?
לא נראה לי שצריך להסביר למה אנגלית חשובה לכל מקצוע שהיא תלמד בעתיד. מתמטיקה זה בסיס לפיתוח של המח (שוב, היא לא חייבת ללכת לחמש יחידות אם זה לא מתאים לה)
וצריך להבין שתיכון זה מוסד כללי להמון בנות, וכל בת נהנית ממשהו אחר.
יש כאלו שנהנות כל רגע בשיעור היסטוריה ושינון שכונות בירושלים (כמוני למשל) ויש כאלו שסבלו בשיעור דקדוק (גם כמוני…) ויש הפוך כמובן!
ילדה שלא נהנית משום שיעור – טעון בדיקה… אולי יש לה משהו פנימי שמלחיץ אותה מאד עד כדי שהיא לא נהנית מכלום.
בנות ממש חלשות לימודית – זה נושא בפני עצמו. אני לא חושבת שצריך לדחוף בנות כאלו להצליח בכלל – כל התיכון הוא סבל בשבילם – ובמקום זה צריך לפתח אצלם מקצועות מהצד בהן הן יכולות להצליח מאד – עיצוב, תסרוקות וכו' וכו' – אני מכירה כאלו שהיו חלשות בלימודים אבל ההורים היו מספיק חזקים בשביל לתת להן ביטחון עצמי, והן מצליחות מאד מאד בחיים בעסקים שהן פתחו (מכירה אחת שפתחה עסק מצליח של פאות, ואחרת עסק של עיצוב פנים)
אז היא לא חייבת לשבת שעות ללמוד לכל מבחן.
אפשר להסתפק בפחות בעידוד שלך