שלום
אני אמא לבחורה בסמינר, בכיתה י"ב.
הבת שלי סובלת מאד! ואני נזעקתי כדי לכתוב במר ליבי את המכתב הזה.
למה??? למה להרוס את החיים היפים של בנות סמינר, ולהלעיט אותם בכל כך הרבה מבחנים?
זה רק יוצר אצלה ראקציה, לחץ ותסכול עצום. הבת שלי מוכשרת ב"ה, ויכולה להצליח, אבל בשבילה לשבת סתם שעות על גבי שעות וללמוד חומר שאין בו משמעות לגביה- זהו עינוי אמיתי.
אז למה?? למה במקום לשבת בשבת, להנות מנועמה, להתענג, היא צריכה לשבת ולדגור ולדגור, למי זה עושה טוב???
הטענה שבנות ילכו לרחוב אם לא היא חסרת טעם לחלוטין. לדעתי זה דווקא גורם שבת תמאס במסגרת ובתוך ליבה יתפתח אנטי.
אין לי מושג למי לפנות. אז כתבתי פה. בתקווה שהדברים יועילו.
לפני כמה שנים הרבנית קנייבסקי ז"ל כתבה על זה מכתב חריף, להוריד את העומס כי זה מוביל לפעמים ללחצים נפשיים (כמובן לא מצטטת אלא מהזיכרון)
לא הרבנית קנייבסקי, הרבנית קולדצקי.
אני חושבת שלימודים וגם קצת לחץ נותנים מיומנויות חשובות לחיים , אבל בלי להגזים כמובן.
אפשר היה לשלב לבנות יותר לימודים שיהיו שימושיים להן בעתיד כמו קצת כלכלה , קריאת תלושי שכר והמון כלים לבניית הבית.
אני בשנות הסמינר עדיין…
התפלאתי מאד לראות את הטענה הזאת,
אני עכשיו לומדת מסלולים כבר אבל עד לפני שנה הייתי בתיכון
וזה חתיכת כיופים אחת גדולה, חוגגים שם כל הזמן!!!
אני לא יודעת מי הבת שלך אבל זה מוזר ברמות שהיא כל כך עמוסה
יש בסך הכל שתי תקופות מבחנים שהם קצת יותר עמוסות וגם שם- אין לימודים ויש המון זמן ללמוד,
אני זוכרת את עצמי לומדת עם חברות יום שלם, חוגגות אוכלות וצוחקות ובשעה האחרונה לומדות, ומצליחות מקסים
נכון, חזרנו הביתה מאד מאוחר אבל זה היה מאד מגוחך אם הייתי אומרת שזה בגלל עומס אלא רק כי שרצנו בכיף שלנו, מיש רוצה ללמוד מ10 בבוקר שלוש שעות ברצף נשאר לה כל היום להנאתה…
יש מבחנים יותר רצניים, נכון אבל לא בהגזמה!! בסופו של דבר זה שנים משעממות להחריד, חוזרים הביתה כל יום ב2 3 ומאז עד הלילה חוסר מעש
לא יזיק ללמוד קצת, אולי באמת לייעל את המקצועות, אבל להגיד שאין לה זמן להנות כי היא בלחץ כל הזמן מהמבחנים נשמע לי מוגזם לגמרי
הבנות יודעות להנות יפה מאדו גם ללמוד וגם להנות!!!
ואני אישית תוך כדי תקופות המבחנים היה לי זמן יופי לעזור וזה היה מגוחך אם הייתי מורידה דברים בגלל התקופה.. זה לא העומס הרציני…
ממש נשמע קיצוני…
נשמע שאת מאד מוכשרת ב"ה.
לא כולן כאלה ויש בנות שבהחלט צריכות יותר להשקיע, אבל עדיין גם אלו מספיקות המון כיף וחוויות…
ויש גם כיף לשבת עם חברות הרבה שעות וללמוד ולשנן תוך כדי אוכל, ודיבורים וצחוק וכו'
זה כל הקטע והכיף של הגיל והתקופה.
אני שנה שניה בחוץ,
לא מאמינה שהלחץ הלימודי השתנה כ"כ בשנתיים האלו…
יכולה לומר לכן שהרבה מהלחץ זה הגישה של התלמידה עצמה, שחייבת להצליח ולקבל ציונים טובים.
אני בתור תלמידה מאד חיפפתי
אני עם הפרעת קשב, ככה שאמנם הייתי בכיתה בזמן השיעור אבל לא באמת ידעתי מה נלמד (קרה פעם שאמרו ללמוד במבחן בתורה פרקים מיוסימים, ולמדתי את הפרקים האלו-בחומש אחר…)
ולא, לא היה אכפת לי לקבל ציונים נמוכים.
כשהיה לי עניין לקבל ציון טוב, או שהחומר עניין אותי-למדתי, וכשלא-לא למדתי..
לא הרגשתי לחץ יותר מדי, היה עמוס, אבל לא משהו מטורף
חלק מהחברות שלי כן הרגישו לחץ פסיכי, בלי רגע לנשום, מה שאומר שזה באמת תלוי תלמידה.
וכמו שאמרה תלמידת הסמינר שמעלי-זה מספק גם הרבה צחוקים והווי חברתי
לא יודעת מי את, או מי הבת שלך,
אבל זה בהחלט נשמע קצת חריג,
למדתי 4 שנים בתיכון, עברתי חוצים, ועוד שנתיים של לימודי תכנות עם הרבה מבחנים של קמאטק, ויכולה לומר לך שאני רק מתגעגעת לימים האלה, ברור שלחץ זה לא דבר נחמד,
אבל זה שנים שמבלים עם החברות המון, ויש הרבה סיפוק מהלימודים,
אני ב"ה מוכשרת, אבל לא משהו חריג,
אני חושבת שאצל אחותי הבכורה אמא שלי כן הרימה גבות, אבל אצלי היא פשוט הבינה מה המציאות, ואף פעם לא שידרה לי שאני מסכנה או שצריך לרחם עלי.
כמובן בתקופות עומס פטרו אותי מעזרה בבית, ותמיד דאגו והתפללו להצלחתי.
וסתם ממבט של תלמידה- לפעמים נחמד להתמסכן ולקבל רחמים מהסובבים, גם אם לא כזה גרוע,
אז קחי בחשבון:)
וואי נשמע ממש מוגזם התיאור!!
אני למדתי בסמינר לפני כמה וכמה שנים אבל אחרי יש שיירה של בנות שחלקן לומדות עוד בסמינר היום,
ובתור אחת שגרה ממש מטר מבית ההורים וחווה את בנות הסמינר כמעט יום יום-
אז נכון, עכשיו זאת תקופה מבחנים ויש באמת עומס יותר מתקופה רגילה,
ובנות י"ב במיוחד (יש לי גם אחות בי"ב) עם החוצים וה5 יחידות וכו'
אבל בגדול- אני רואה את אחיות שלי ולפעמים מתגעגעת לשנים האלו של הבילויים והחוויות בלי סוף בשעות הסמינר ואחריו….
הן הרבה יותר מכייפות מלומדות!! (מחוץ לשעות הלימודים כמובן…)
ממש לא רואה הבדל משמעותי מהפניות שהיתה לי בשנות התיכון לפניות שלהן.
וכולן עושות 5 יחידות!!
ויש לי אחות שלומדת תכנות ומדריכה בסמינר בנוסף- תפקיד שדורש ממנה המון ועדיין נהנית מכל העולמות.
אז נכון הן מוכשרות בהחלט, אבל עדיין לא נשמע לי שהפערים בינהן לחברות שאיתן הן חוגגות גדולים מידי….
אה- ואני מקבלת אותן הרבה לעזרה עם הילדים למשל וכ"נל אחותי שגרה גם קרוב וזה תמיד אחרי שאמא שלי משחררת אותן כשסיימו לעזור בבית.
אז נכון בשבועיים האחרונים הן היו עמוסות יותר ופחות יכלו,
וגם ההורים שלי שיחררו אותן לחלוטין,
אבל זה נטו התקופה הממוקדת הזאת.
מעבר לזה- החיים של בנות הסמינר מנקודת המבט שלי פנויים ורגועים….
כשהתחלתי לקרוא את הדיון הזה לא הבנתי על מה הסערה.
כאחת שסיימה לימודים לא לפני הרבה זמן (כולל מסלול די דורש) אני חושבת שהשנים האלו בסמינר הם שנים כפיות, מלאות חווית מחנות וטיולים.
אני רואה את אחותי איך היא חוגגת גם כשלומדים ל-חוצים.
לדעתי זה מאוד תלוי איך הנערה לוקחת את תקופת המבחנים. אני הייתי לומדת לכל מבחן אבל שיהיה לי כיף, אני לא אומרת היו מבחנים שלא היה לי כבר כוח ללמוד והייתי עייפה,
וכבכורה בבית אמא שלי הייתה צריכה שאני יעזור לה אפילו לשמור על הילדים והסתדרתי מצוין עם הלימודים והחברות.
אני יכולה להגיד לכן שהיום אני מזה מתגעגעת לתקופות האלו ואפילו לחוצים!
כשאני רואה מחברת היסטוריה עמוסה בשכפולים ושיעורים שהיינו צריכות לכתוב ואח"כ ללמוד אני מתמלאת בסיפוק וחוויות איך שיננו את כל השמות והמשקלים. זה היה פשוט כיף! (אולי בזמנו פחות אבל נשאר לי טעם טוב!)
אני חושבת שנערות שיש להם חרדות מהמבחנים (לא מבחן אחד) זה ממש חבל שהן ככה עוברות את התקופה הזו. הן יכולות ללמוד את אותו חומר בצורה הרבה יותר כייפית זורמת ומשחררת!!!
מנסיון שלי היינו כמה בנות דודות באותו שכבת גיל וחלק מהבנות דודות ישבו ודגרו על החומר בצורה שכבר לא הייתה הגיונית, ואני הייתי נהנית ולא ראיתי שהן קבלו ציונים טובים יותר ממני:) הם פשוט היו חייבות לקבל 100+ ואבוי אם לא, ואני הייתי מקבלת גם ציונים טובים 100-90 וגם נהנית! (יש לי ראש טוב אבל לא פצצה) לדעתי זה נטו גישה של נערה!
בהצלחה לכולן, ושידעו לנצל את הזמן:)
פשוט נותנים לבנות ללמוד מהתחלה איך להתנהל עם החיים.
לעולם לא אבין את הכיף הגדול של אמהות לשלוח בנות לסמינר,
ומהבוקר עד הלילה לתת ביקורת עליו.
אין לך מושג מה הבעיות,
אין לך מושג מה ההתמודדויות,
אין לך מושג מה התקציבים (את לא רוצה לשלם את זה- התקציבים זה בשביל הבת שלך)
מוזמנת להקים סמינר ולנהל אותו כאוות נפשך.
המציאות הוכיחה שסמינרים מתחילים של חכמים גדולים נפלו מייד או אחרי כמה שנים.
צריך לדעת לקבל מציאות,
לקבל מרות,
ולקבל את זה שאנחנו חלק ממערכת.
אה,
ועכשיו תגיבו לי שהמנהלים מושחתים ולוקחים את הכסף לעצמם,
אולי באמת עדיף כבר לגדל את הבנות בבית ולא לשלוח אותם להתחנך אצל אותם מושחתים.
שתלמד בנחת מה שהיא יכולה ותהנה ותקבל מה שטוב לה ונעים לה לקבל.
העיקר,
הרבה נחת!