אני נשואה + ילד, עדין בשלב שנחשב רגוע בחיים, ולמרות זאת אני מרגישה שאני לא משתלטת על עבודות הבית!!!
כשיש לי כמה פעולות לעשות אני נכנסת להיסטריה ולא מסוגלת לעשות כלום!!
אני מרגישה שהר של מטלות עומד לי על הקנה ולא נותן לי לנשום!
הקטע שכשאני חוטפת מרץ אני כן יכולה לתקתק את הבית במרץ ובמהירות, אבל הרבה פעמים אני פשוט מושבתת מזה. בורחת לקרוא ספר או למחשב.
אולי זה סוג של פרפקציוניזם של או הכל או כלום – או לתקתק את הכל ולהשתלט על כל המשימות ביחד, או לא לעשות אף אחת מהמשימות. אם יש לי זמן רק לחלקית אז אני לא מסוגלת לעשות
או שזה בגלל שבעלי מאד חרוץ ומתקתק דברים במהירות אז אין לי ביטחון לעשות דברים בלעדיו ולהשתלט לבד, במיוחד לשטוף את הבית שזה היה תפקיד שלו תקופה ארוכה.
תכלס זה ממש מקשה לי על החיים, בא לי לבכות כל פעם שאני “לא משתלטת” ואני מרגישה נחנקת. אני לא מרוצה מעצמי בלשון המעטה וקשה לי!!!
אני כל הזמן בודקת אם הנשים האחרות בסביבה שלי משתלטות, הביטחון עצמי שלי ברצפה, למרות שאני כן עושה המון דברים שאחרות לא עושות!!
מישהי מזדהה עם ההרגשה הזאת? אני היחידה בעולם ככה?? חייבת הזדהות ולדעת שאני לא היחידה ככה
וחייבת לדעת מה לומר לעצמי כדי לצאת מהקושי הזה!!!
תודה רבה!!!!!!
מזדהה מאד
מאד מאד
ואחרי 10 שנים כנשואה ומנהלת בית:)
גיליתי שזה התסמין העיקרי להפרעת קשב שלי…
לא מסוגלת לקחת כדורים
אז בינתיים סובלת להנאתי
אז אולי גם לי יש הפרעת קשב? איך ידעת שיש לך?
כי בשיעורים נגיד הייתי מאד מרוכזת, אבל במשימות קצת יותר קשה לי להתרכז
גם אני גיליתי שיש לי הפרעת קשב בגיל יחסית מבוגר, בטבעי אני מתקתקת את הבית ומלהטטת בין שלל משימות, מה שהוביל אותי להבנה שאני סובלת בעקבות ההפרעת קשב זה שאחרי או לפני ריבוי משימות אני פשוט גמורה נפשית!!!! בכלל לא פיזית. אני יכולה לעבוד שעווווות בלי להרגיש אבל רק המחשבה על כל מה שיש לי עוד לעשות גורמת לי לדכדוך עמוק!!!!!!
ואז הבנתי שזה נובע מהריצה שלי מדבר לדבר ללא סדר, ומהרצון שלי לעשות כמה דברים בו זמנית, או אלף משימות על הדרך. ויש בידי מרשם וכדורים אבל בהחלט שההבנה הזאת עזרה לי יותר לנשום ולהתמקד.
תלמדי מה עושה לך טוב ותקבלי אותך בהבנה.
הצלחות!!
תעשי לך רשימה של משימות, תרשמי לך כמה זמן את משערת שאמורה לקחת על משימה (תוסיפי 5-10 דקות, מקסימום תהני לראות שסיימת לפני 🙂 ), תרשמי לאחר מעשה כמה זמן לקחה לך כל משימה
המטרה היא דבר ראשון מיקוד – לא להתפזר, כשאת מגדירה לך לסדר את החדר, והלכת לשים משהו בכביסה – אל תעמידי עכשיו מכונה אלא תחזרי לסיים את החדר
המטרה השנייה היא באמת להבין כמה זמן לוקח כל דבר – לא ע"מ להחליש, אלא ע"מ לקבל פרופרוציות שבאמת אי אפשר להספיק הכל :), וזה גם יכול לדרבן אותך לסיים בשעה שהקצבת לעצמך.
תרשמי את הרשימה על דף ולא במחשב, שלא יהיו לך הסחות כשאת רושמת כמה זמן זה לקח בפועל 🙂
שימי לך משהו כיפי לסוף המשימות, ותעשי גם אותו בסוף כצ'ופר
בהצלחה!
את כותבת שאת עושה הרבה דברים שאת עושה ונשים אחרות לא
אז
הגיוני מאוד שמייאש אותך רשימת המטלות שיש לעשות.
מציעה לך לפרק את זה לגורמים,
תעשי לך טבלה עם סדרי עדיפויות – מה הכי חשוב, ותעשי רק את מה שחשוב, אם יהיה לך כוח אח"כ לעשות עוד תעשי עוד לפי הסדר.
ולשאר תכניסי לך לראש שזה מותרות…
דברים שעוזרים לסדר ולתפקד זה לשמוע מוזיקה, הרצאה בטלפון, להגביל זמן לסדר למשל חצי שעה וזהו – מה שמספיקים מספיקים ומה שלא לא.
לכי ללמוד את זה היום. התארגנות. מנסיון זה רק נהיה יותר גרוע 🙁
הייתי בדיוק כמוך והיום עם ארבעה בלער זה קשוחחח
אני אומר לך משהו אחר.
כשהייתי זוג צעיר ערב שבת היה לי קשההההה,
תמיד הגענו לשבת ברגע האחרון.
בבת אחת אחרי החתונה הייתי צריכה לדעת גם איך לבשל, לדאוג למצרכים, גם איך לנקות, גם איך לכבס, גם לקפל ולגהץ, גם איך לעבוד, ולסדר את כל עבודות הבית בזמנים שבעלי לא נמצא.
וגם הכל היה צריך להיות פיקס כי הרי אין לי שיירה של ילדים.
והייתי בהריון.
ואז נולד תינוק, ונוסף גם החתלה והנקה וטיפול….
היום הרבה יותר קל. הרבה הרבה יותר קל.
אם אין לך בעיות התארגנות קשות אין סיבה שלא יהיה לך יותר קל בהמשך.
תנשמי עמוק….. היום לבשל ארוחה זה סיפור רציני.
בעוד כמה שנים זה יהיה בשבילך קלי קלות.
תסתכלי על בתים שיש בהם הרבה ילדים ותראי איך זה עובד.
לוקח זמן ללמוד את הטכניקות (להקפיא, להשתמש בחד"פ, באיזה תדירות לכבס, לנקות וכו')
בנוסף לוקח זמן ללמוד שלא הכל צריך להיות פיקס.
יש לי חמישה קטנטנים (הבכור בן 6) והבית סביר לחלוטין,
אני מחייכת ושמחה:)
זוכרת את השבת הראשונה שלכם בבית? נכון היה קשה לזכור שעוני שבת, פלטה, לחתוך ניילון וכו'? נכון היום יותר קל?
ככה זה בכל תחומי הבית.
(שוב, אלא אם כן את סובלת מקשיי התארגנות משמעותיים)
תגובה מעודדת, תודה.
אני חושבת שתתחילי להחמיא לעצמך על כל משימה שעשית, אפילו הכי קטנה
במקום לכעוס על עצמך ולהילחץ מכל מה שלא עשית…
הכנסת מכונה? כל הכבוד!
פינית את השולחן אחרי הארוחה? מדהימה!
קילחת את הילד? אמא מסורה!
ועוד כהנה וכהנה, ככה תלמדי להעריך כל משימה קטנה שאת עושה, במקום להשתתק מזה שאת לא מצליחה לעשות הכל, וזה יעשה לך מרץ לעשות עוד ועוד משימות קטנות כאלו
תאמיני בעצמך, את טובה! את חרוצה! את אלופה! אל תתני ליאוש לעטוף אותך
המון הצלחות!
וואי נבהלתי לרגע אולי שלחתי שאלה לשבי רגע ושכחתי מזה…
מזדהה ממש, אבל ממש עם כל מילה. (כולל המצב המשפחתי:)
צרת רבים חצי נחמה?
הלוואי
איזה כיף לשמוע שיש עוד כאלה בעולם! בטח שזה חצי נחמה, וככל שיהיו יותר מזדהות, זה יהיה יותר מחצי נחמה:)
כולם עמוסות, אולי פשוט מסתירות את זה יפה..
חחח גם אני חשבתי שמדובר בי…
בהחלט צרת רבים…