אני בחורה מבית ליטאי. למדתי בסמינר נחשב, ואני בחורה ממש קלאסית ושמורה
תמיד, כשדיברו איתנו על “בית של תורה”, משהו עקצץ בי תחושה פנימית אמרה לי שאני רוצה תורה
אבל להיות אשת אברך, ועם כל הזכות שיש בזה, גם להתחייב ולהשקיע קצת גדול עליי…
אז למדתי תיכון, ולמדתי י"ג י"ד כשכל הזמן מהדהדת באזני התחושה ורגשי האשמה של:
למה אני לא אוהבת את התורה? ולמה אני לא כמו כולם, מכריזה בלהט שתורה, ורק תורה ואין בלתה.
אז , בתור אחת שמאוד חשוב לה הקשר עם ד' והחיבור לתורה ולמצוות התחלתי ללמוד ולהעמיק
פתחתי “נפש החיים” והתחלתי ללמוד במטרה להבין למה לימוד התורה כ"כ חשוב כמטרה , למדתי והעמקתי . עדיין לא הרגשתי שזה המקום שלי ומדבר אליי באופן אישי. וקשור אליי.
עברו שנים והרגשתי שלא בטוח שמבחינת מסוגלות וכוחות הנפש שלי . תמיד אוכל שבעלי ישב וילמד. כן נכון לי שהוא יצא בהמשך לעבוד.
השאיפה שלי היא רק ללמוד איך התורה שייכת לכולם לעובדים וללומדים גם יחד, התורה היא מונחת בקרן זווית , וכל אחד בין אם לומד או עובד יכול לקחת אותה.
עבר הזמן והגעתי לתובנה שנכון לי בחור שילמד בשנים הראשונות שלאחר החתונה ולאחר מכן יצא לעבוד
התחושה שלי על זה שאני היחידה בעולם שמחפשת בחור כזה – לא במובן שאין בחורים כאלה , אלא במובן של הרעיון שאני בחורה רגילה עם טלפון כשר וסינון נטפרי במחשב, מתלבשת קלאסי לגמרי, שמורה.
רוצה בעל שבהמשך יצא לעבוד.
אולי זה גם תחושת הסוג ב' שנכון שאני מודעת לעצמי ומחפשת את מה שמתאים לי, אני עדיין לא כמו הxxx שמחפשות בכל מאודם בחור שרק ישב וילמד ויעסק בהוויות אביי ורבא.
חייבת להזכיר גם את הלגיטימציה החברתית שלא קיימת שלפעמים, למרות שההורים שלי ממש תומכים בי
אני מרגישה שבעיני חלק נרחב מהציבור זה או אברך שיושב ולומד או בעל שעובד והוא מודרני ממש.
מה אומרות? אני ממש אשמח לשמוע את המחשבות של כל אחת על הנושא, ואני ממש מקווה שהמילים שכתבתי לא יחלישו אף אחת מהרצון לבעל אברך שישב וילמד. באתי רק לכתוב את המחשבות שלי….
תודה!
איזה חמודה את!
בעלי אברך ובחיים לא פתחתי נפש החיים
ויפה מאד שזה שאת רוצה בעל עובד לא מחליש אותך רוחנית!
אהבתי את ההתבוננות והמסקנה
בעז"ה תמצאי את שלך בקרוב ממש!
כל הכבוד לך על הכנות
יש הרבה שלא באמת זה מה שרוצות אבל כולם בברורים אומרות שברור שרוצות בעל שישב וילמד כל היום גם כאלה מאד פתוחות
השאלה איזה סוג עבודה את מדברת כי יש הרבה שהולכים להיות רבה בחידר וכו' – עבודה תורנית
אולי כזה סגנון כן יתאים לך וכאלה יש הרבה שמורים וטובים
בהצלחה רבה
את כותבת שאת שמורה עם נטפרי וכשר.
אחלה
כשאת רוצה בחור שיעבוד, את מן הסתם לא רוצה שילמד תואר בטכניון כי זה לא נטפרי ולא שמור.
אז את רוצה שיהיה מוכר בברכל או משרה תורנית?
כי 'יוצא לעבוד' זה טווח מאד רחב
סליחה את מציגה תפיסה ככ מצומצמת של שוק העבודה. נראה שאת לא חשופה לכל האופציות.
יש מכללות חרדיות למגוון של עיסוקים, יש מסלולים חרדיים באוניברסיטאות שאולי את דעתך לא נוחה מהם, אבל הם גם כן אופציה.
יש אפשרות לעבוד כעצמאי, כמנהל עבודה, בשוק ההון, כיועץ משכנתאות ומה לא..
זה ממש לא רק הטכניון.
מכללה בדר"כ זה לא בחור שמור….
ק"ו מסלול חרדי באוניברסיטה
ק"ו בחור ולא נשוי….
(לא נכנסת מבחינה הלכתית למותר או אסור, את זה תשאלו את הרב שלכם, אבל במציאות ברור שזה לא נטפרי וד"ל…)
הרבה מהמסלולים החרדיים באונברסיטאות זה המקום הכי גרוע שיכול להיות. מידיעה מקרוב.
כותבת את זה בתור אחת עם תואר.
זה כר פורה להכנסת דעות זרות – בטח לבחורים, אגב, לא רק אנטי חרדיות, אלא גם שמאלניות ממש.
יש לי גיס שלמד ב"מסלול החרדי" של האוניברסיטה העברית, וה' ישמור מה שהלך שם (הוא לא בחור צו"ל, אם את מבינה…) הנס שלו היה שהלימודים היו בעיקר בזמן הקורונה – מרחוק – וזה מה שעזר לו מלהיות אנטי חרדי-שמאלני.
בגלל שאני גם מחפשת שידוך לבחורה שמורה שרוצה בחור עובד,
חייבת לומר שההגדרה אולי הייתה שחור לבן אבל המורכבות קיימת.
בפועל כמעט כל העיסוקים שהזכרת באים בפועל בלווית פלאפון אינטיליגנטי, מוגן או לא. (אין צורך לומר שלא מחייב, השאלה מה קורה בתכלס בעולם)
בחורה שמורה עם נטפרי פחות מתחבר לה הסגנון.
אגב, איזה מגוון עיסוקים המכללות / מסלולים חרדיים מציעים שבוגריהם מתאימים לבוגרת סמינר סטנדרטית?
חייבת לומר לך שאני בדיוק במצב שלך,
וצריך המון אומץ, מודעות עצמית וכנות כדי להגיע למסקנות האלה, שכמו שאמרת לא מאוד פופולריות בקבוצת השווים שלך…
אני מתארת לעצמי שיש יותר בנות שמוצאות את עצמן במקום הזה אחרי החתונה, כששיעורי 'בית יהודי' פתאום מתרגמים לפרקטיקה של לחם וחלב.
מאחלת לך ולכל בנות ישראל שה' יזכה אותנו להקים ולקיים בתים של תורה ושלא יבוא על חשבון שלוות הנפש, ברווח ולא בצמצום, בהיתר ולא באיסור, בנחת ולא בצער
מאד מעניין מאיפה זה בא. מבחינת מסוימת ה"ברירת מחדל" בציבור השמור (כמו שאת מתארת) הוא באמת שהבעל יהיה אברך, ואם יש קושי בפרנסה/לא מתאים לאופי/ מליון סיבות אחרות אז הוא יוצא לעבוד. השאלה היא מאיפה זה בא אצלך. קראתי שוב את דברייך ולא ראיתי שכתבת בפירוש. האם את חוששת שחיי אברכות הם בדווקא חיי צמצום? האם נראה לך שמישהו שיושב כל היום ולומד הוא "לא ממצה את עצמו"? דבר ראשון הייתי מחדדת לעצמי מה הסיבה שלי בתמונה.
אני כבר הרבה יותר גדולה מהבחורה, וכן בשנתי ה20 בעבודה, אני אומרת אין לי כוחות לקחת את עול הפרנסה עלי. בתור מישהי שחווה את המציאות ולא את התאוריה. לא תמיד היה לי עבודה, לפעמים עבדתי הרבה שעות (220 בחודש) רק בשביל להגיע למשכורת של 7 בחודש, שזה כמות לא ריאלית של שעות לאישה רווקה בטח לא לנשואה ובטח לא לאורך זמן.
הרבה פעמים היו מצבים בריאותים ששיתקו אותי למשך חודשים, (לא רוצה לפרט בשביל לא לעשות לכם רע)
אני גם אדם של בית, ובגילי יותר חשוב לי הבית מאשר לעבוד כל היום בחוץ. אבא שלי מלמד בישיבה ואמא שלי עובדת בבית שנים ארוכות, את הלחצים הכלכליים אני רואה, סופגת. לא מתאים לי חיים כאלה מבחירה. ממש לא. השנים של הבדידות הורגות את הנפש וגומרות את כל הכוח. אין לי יכולות כמו אישה צעירה. מצטערת. אני כבר נכנסת עוד רגע לעשור הרביעי לחיי.
מצד שני, כן, אני אישה שמורה, מחפשת מישהו צדיק וזה בעיה.
מזדהה לגמרי. מרגישה שאני מחפשת משהו לא קיים.
מדהימה
קיים, אם כי באמת לא הרבה, בטח לא בגיל הזה, אבל בע"ה תמצאי!
סליחה שאני אואלת אבל למה להרוג את עצמך בעבודה??
ואם כבר א ז למה לא לעבוד לעבודה יותר טובה או ללמוד מקצוע?
דווקא בגיל המבוגר זה קיים הרבה יותר,
חברה מעל 35 שמחפשת לומד אמרה לי שזה לא קיים בגיל הזה
לגמרי! אבל אז הם לא שמורים ואני מידי צדיקה בשבילם
יש סיכוי שיש לי רעיון לשידוך..
איך אפשר לקשר ביננו?
כנות מדהימה. בהחלט לא קלאסית
אולי עדיף ככה מאשר נשים שגורמות לבעליהן לצאת לעבוד
בת כמה את?
אולי יש לי רעיון לשידוך
כמוך בדיוק הייתי לפני 12 שנים.
באתי גם מבית שמור מאד מאד, של אבא ירא שמים ועובד לפרנסתו.
ולא בעבודת קודש.
וגם ההורים שלי תמכו בי.
בדיוק כמוך דברתי ואפילו בפגישות העליתי את זה.
היתי בטוחה שגג 5 שנים לאחר החתונה זה יקרה.
שורה תחתונה, בעלי אברך יום שלם 12 שנים.
ולא בכיוון אפילו…
וב"ה לא חסר ואל יחסר.
ומשנה לשנה למדתי להבין יותר ולהעריך עוד יותר,
עד שהיום זה מצחיק אותי הנאומים שלי של אי אז…
לעומת זאת חברה טובה שלי נאמה בלהט הפוך ממני ובעלה מזמן עזב את הכולל.
מסקנה:
אי אפשר להכריז סיסמאות מראש, לחיים יש את ההפתעות שלהם לכל צד.
מברכת אותך שתמצאי את הנכון לך, ותעשו יחד את הבחירות הנכונות לכם כזוג בכל שלב בחיים מחדש.
(בהערת אגב, קצת מסובך היום, יותר מפעם, לגבר לעבוד בעבודת חולין
ולהשאר אותו דבר מבחינה רוחנית)
מחזקת את דברייך,
אני הייתי בצד השני שרציתי שרק ישב וילמד ואז גיליתי שהקב"ה נותן לי מסלול שונה שלא מאפשר לי לעבוד יותר מידיי והבעל צריך לצאת לעבוד.
יש הפתעות לטוב ולמוטב.
אומרת רק את דעתי שלפעמים זה שקיים ב"אופציה" שהגבר יצא לעבוד אחרי כמה שנים יכול להרגיע אותך וגם אותו(שלא "מכריחים" אותו לשבת וללמוד אם הוא מרגיש צורך לעבוד)
תהיי חזקה עם מה שאת חושבת כעת אבל תפתחי גם את הראש לדעת שיכול להיות הפתעות בחיים
אחת התגובות החזקות והמשקפות!!!!!!!
יכולה לשתף,
אני גם רציתי בעל שיצא לעבוד.
אני ילדה טובה ירושלים על כל המשתמע
אבל הנאומים על בית של תורה
בהפוך על הפוך, עשו לי חרדה כלכלית מלהתחתן ולגדל ילדים.
התחתנתי, ורק הקב"ה יודע איך
אני אשת אברך כבר כמעט 5 שנים ועד 120 בע"ה
נשמע מטיפני- אך החיים כנשואה הם מאד שונים מהחיים וההשקפות כבחורה!
לא מאמינה שכך חשבתי פעם
זוכה כל יום ומתפללת להמשיך להעריך
כאחת שעוסקת בשידוכים,
הייתי ממליצה לטובתך ,לא להצהיר ע"כ מראש…
היות ובחורות ומצהירות ע"כ מראש הן לרוב פתוחות מאוד וזה לא סגנון הבחורים שמתאימים לך,כפי הנשמע מדברייך…
תוכלי ללבן זאת בפגישות מתקדמות.
שתמצאי את הנכון שלך בקלות ובשמחה.
את אומרת משהו נכון אך חבל מאוד שזה ככה, בחורה צריכה חהיות כנה בבואה לשידוכין בלי שזה יפגום במניותיה בכהוא זה … למה רק בישראל לא ניתן לרצות בחור שעובד אך עדיין ירא שמיים וקובע עיתים לתורה??
בחורה צריכה להיות כנה בבואה לשוק השידוכים? אני לא בטוחה בכלל שזה נכון. בעולם השקר אנחנו.. וגם בשידוכים לא חושפים הכל-הכל, דברים מהותיים כן. אם זה העולם- שבחורה שמורה ממש קשה לה למצוא בחור איכותי ו-עובד.
אז בשביל לקבל בחור שמור ואיכותי כמו שהיא רוצה.
אני כן חושבת שנכון לא להצהיר ע"כ מראש בכל הצעה ופגישה..
לבדוק כל מקרה לגופו, זה נושא שכדאי להעלות בפגישות מתקדמות יותר. כי היא יכולה לפספס הצעות איכותיות כמו שהיא חולמת, וחבל
ואז?
בחור שמור שנפגש עם בחורה שמורה
מתכנן ללמוד בדר"כ
וכשהיא תגיד שהיא לא רוצה, זה יכול לגרום עוגמת נפש.
(לא רק אם השידוך ירד.)
אולי חבל אבל זו המציאות
ברגע שהיא מצהירה על זה אוטומטית איכות ההצעות תרד וחבל
זה לא שהיא לא רוצה בחור שמור ואיכותי שלומד ושיחמד בשנים הראשונות
בהמשך היא חושבת שזה פחות יתאים
אז למה לא להפגש רגיל וללבן את זה בפגישות מתקדמות יותר?
מענין ממש
אני אישית הכרתי כמה בחורים שמורים ממש שלא תכננו להמשיך ללמוד
והיה נשמע שקשה הרבה יותר למצוא בחורה שמורה שרוצה בעל עובד (מדובר פה על עובד בעבודות שמורות או עסקן) מאשר ההפך
גם אני התרשמתי ככה, מעניין למה.
מבינה שאת ליטאית. נכון?
אצל חסידים זה קיים והגיוני
תקשיבי לעצמך. את לא פחות צדיקה אם את רוצה בעל שיפרנס. תקשיבי לעצמך. לא מה המורות אמרו. לא מה ההורים אומרים. אלא מה נכון לך.
תיזהרי מיעוץ אינונימי כזה!!
זה משפט מסוכן כי ההורים מכירים אותה ואת לא…
לא התכוונתי שתלך נגד ההורים!
כמובן שלא, אלא שתקשיב לעצמה מה נכון לה
ותתווך את זה להורים יחד עם התייעצות איתם/עם אנשים
אחרים נכונים,
איך למצוא את המיועד הנכון.
צדקה מי שאמרה לה לא להגיד את זה בפגישות כ י אוטומטית המניה שלה יורדת….
בציבור החרדי ליטאי כולן צריכות לרצות בחור יושב לומד ולו רק למראית העין…
אף אחת לא צריכה לרצות.
ויותר גרוע מבחור לומד-עובד (תלוי במה) זה בחור שלומד 'כי ככה כולם'.
אז גם את אל תהיי 'ככה'.
אם את רוצה- רוצה.
אם לא תבדקי עם עצמך באמת ולכי על מה שאת.