מה המנוע של הילד שלך? כך תעוררי מוטיבציה בלי מאבקי כוח

איך את רוצה את האלול שלך? עם איום ברקע של יום הדין המתקרב? או אולי עם שיר מתרונן של "המלך בשדה" וחלון הזדמנות קורץ?

אין תשובה אחת לשאלה הזו, היא תלויה במודעות עצמית והיכרות עם המנועים האמיתיים שמפעילים אותנו לאורך החיים.

מתי תפני זמן מעיסוקים אחרים לטובת עיסוק פחות קורץ ופחות מהנה? מה את צריכה בשביל להזיז כלים וכביסה, להתעלם מכל הבלגן ולשבת להכין עבודה לקבלת תעודה? דד ליין? קנס? הפסד כלשהו? או חלום על קידום ושינוי מרענן בעבודה? וגם הקידום ההוא שמזמין אותך כל כך האם הביטוי שלו הוא התוספת במשכורת או המעמד והיוקרה?

אם זכית להכיר את עצמך ולדעת מה הם המנועים האמיתיים והמוטיבציה שמזיזה אותך לפעולה, את תדעי גם להגיע ליעדים הנחשקים שלך, פשוט תייצרי לעצמך את המנוע הרלוונטי.

אם את זקוקה למקל כדי להתקדם, אל תתחילי לימודים במקום בו שמשאירים בידך את הברירה אם לעשות עבודה מעשית או לא, וגם לא כאלה שמוותרים על מבחן, כי את יודעת שאת חייבת מבחן בשביל לחזור על מה שלמדת, ואם המומחיות היא דלק מספיק חזק עבורך, את יכולה להיות בטוחה שתחזרי, תתרגלי ותלמדי היטב את החומר גם ללא בחינות וציונים.

זה הזמן לברר עם עצמך אם את כבר מכירה את המנועים של כל אחד מילדייך? מה המוטיבציה שלו?

למה הוא מכין שיעורים? כי הוא פוחד מגערת המורה או שחשוב לו להיות בין המצטיינים? למה חשוב לו להגיע בזמן?

מדוע היא מבצעת את התורנות שלה בבית? והאם היא זורקת את בגדיה לכביסה כדי שיהיו לה מחר נקיים? או כדי שהחדר יהיה מסודר? מה חשוב להם? מה מתגמל אותם? וכמה?

הגישה ההתנהגותית היא אחת המסגרות האפקטיביות ביותר בהורות, בליבת הגישה עומד עיקרון פשוט אך עוצמתי: התנהגות אינה מתרחשת בחלל ריק – היא מושפעת ומודרכת על ידי המניעים והתוצאות שמקיפים אותה.

סקינר, שפיתח את תאוריית ההתניה האופרנטית, מנה את המנגנונים המרכזיים שעשויים לעודד ולשמר התנהגויות רצויות, או להחליש ולהכחיד התנהגויות פסולות. הוא לא חידש לנו דבר, אנחנו אומרים מדי יום "והיה אם שמוע תשמעון, ונתתי… השמרו לכם פן… ו…" הגישה הזו מגדירה את הטבע האנושי שחותר לקראת הנאה ובורח מסבל, השכר והעונש.

אבל כשאנחנו מעוניינים לבסס שגרה של תפקוד בזרימה טבעית, אנחנו מוכרחים לתרגם את אותו "שכר ועונש" לתוצאות יומיומיות שיתרחשו באופן אוטומטי ללא הפעלת בג"ץ ואכיפה בכל דרישה מהילד, כי אנחנו רוצים להישאר הורים, מדריכים מלוים ואוהבים ולא לייצור לנו תדמית לעומתית של שופט ושוטר בבית.

לצורך כך עלינו להכיר את אופי הילד ואת דפוסי הפעולה שלו, כשמבינים את "מנועי ההנעה" של הילד, מפסיקים "ללחוץ על הדוושה במצב ניוטרל" ולבזבז אנרגיה מיותרת ומזיקה, ומתחילים לייצר שיתוף פעולה אמיתי – גם למשימות מיידיות (טווח קצר) וגם לבניית הרגלים וערכים (טווח רחוק).

החיזוק החיובי, כלומר השכר לכל פעילות הוא עצמו המנוע שיניע את הפעם הבאה של אותה פעילות, שימו לב התגמולים השונים (שנצפים אצל ילדים ומבוגרים כאחד) – נחשבים כמנועי התנהגות, ולכן נמנים כמחזקי התנהגות:

מנוע הקשר והקרבה: חיוך, אישור, מילה טובה חיבוק או זמן איכות עם ההורה, "אני לא מצליחה להסתדר כאן לבד בארגון הקניות, חייבת את העוזר הבכיר שלי", "מי סידר כל כך יפה כאן? כיף לי להיכנס הביתה".

כשאת מודה בחום על העזרה של בתך, את נותנת משוב שמתמקד ביחסים ביניכם, בהערכה ובקשר עין, המילים החמות וההודיה שלך מעניקות לבתך תחושה שהיא משמעותית תורמת וחשובה בחיק המשפחה.

מנוע השליטה והעצמאות: יכולת בחירה, אחריות ותוכן של "להיות גדול", כגון בחירה בין שני פרטי לבוש, או "תאכל קודם או תתקלח?" "את המפקחת של התיק, הנה רשימת הציוד והמערכת, נא לסמן וי בסיום." "תסיימי מהר ותוכלי לבחור את הסיפור במיטה".

מנוע הישג וסקרנות: אתגרים, צבירת נקודות, פתרון חידות, שימוש בטיימר וקביעת דד ליין.

"נראה אם תצליח לשבור את השיא של אתמול ולנעול את הנעליים תוך פחות מ-45 שניות" "נבדוק כמה מהקוביות תצליחי לאסוף לפני הצפצוף?" "יכול להיות שתשיגי אותי ותהיי מוכנה לפני"?

מנוע חושי/מוחשי: מדבקות, פרסים, חוויה מהנה.

"מיד אחרי המקלחת, השוקו יהיה מוכן", "עד 7 וחצי במיטה – יש סיפור", "כשתגיע מוקדם לתפילה תקבל את ה"זימון" של ברכת המזון".

איזה מנוע הכי עובד אצל כל אחד מילדייך, ואיזה מנוע גורם לו לפרוש מהדרישה להתייאש ולסרב?

חשבו על כל ילד כעל מכונית, אם הוא פועל על בנזין (חיבוק ומילה טובה) ואתם מנסים למלא אותו בסולר (הבטחה לממתק או איום) – האוטו לא ייסע.

אם תציעו לו תחרות והוא רוצה שליטה, אינכם מדברים באותה שפה, חייבים להבין איזה דלק המנוע שלו צורך.

כל סוגי המנועים הללו נכללים בכותרת של החיזוק החיובי, שמשמעה תוצאה מתגמלת שעשויה לחזק את ההתנהגות.

וישנו סוג נוסף של חיזוק, שנקרא בשפה המקצועית: "החיזוק השלילי". רבים נוטים לטעות בינו לבין ענישה. אך לא! זהו פרס! שמטרתו לחזק ולהגביר את ההתנהגות המבוקשת על ידי הפחתה או הסרה של גורם מעיק מציק או דורש מאמץ (ההסרה הזו מתבטאת במילה "שלילי").

זהו המנוע של הבריחה מהסבל שמעודד אותנו לפעול כדי לא לסבול או כדי לסבול פחות.

"כבס היום את הכביסה ולא תלך מחר בבגד מלוכלך", המחר הזה, לעיתים רחוק מדי, ולעיתים מספיק אימתני ועובד!

מתי משתמשים בחיזוק שלילי ולאיזה צורך?

1. לעידוד התחלת משימה שנחוות ככבדה או מעייפת:  כשהילד חושש ממאמץ מתמשך, הסרת חלק מהעומס בתמורה להתחלת הפעולה מייצרת הנעה.
   "אם תאסוף את הפאזלים, נוותר לך על הלגו", "אם תשלימי את כל הספר אני אסדר את החדר במקומך", "תאכלי רק את הבשר, אסכים שאת הפסטה תשאירי".
2. להפחתת חיכוכים ומאבקי כוח: במקום להילחם, מציעים לילד "פטור" או הקלה בתנאי שישתף פעולה. "אם תאסוף עכשיו במהירות, אוותר לך על הטאטוא" "את תעשי בעצמך הכול ב'חשבון' ואני אעזור לך ב'אנגלית'".
3. לבניית הרגלי עצמאות ואחריות:  הילד לומד שייעול הזמנים או עמידה בנהלים מרוויחים לו שקט, עבודה קלה יותר או זמן פנוי.
   "את מנהלת את הזמן שלך, תחליטי מתי את מכינה שיעורים לאורך אחר הצהריים, אני לא אזכיר ולא אנדנד" או לחילופין: "אפשר לצאת מהבית מיד לאחר הכנת שיעורים", מסירים את ההגבלה על היציאה בעקבות התפקוד הנדרש.

כדי שחיזוק שלילי יעבוד היטב, הדבר שאותו מסירים, חייב להיות אמיתי ומשמעותי עבור הילד, והסרתו חייבת להתרחש מיד בעקבות הביצוע הרצוי.

כשמשתמשים בו נכון, הוא משדר לילד: "יש לך שליטה על הסביבה שלך – כשאתה פועל נכון, העומס והמטרדים פוחתים."

הכרת מנועי החיזוק של הילד מחליפה את מאבקי הכוח בחיבור מדויק – במקום לנסות לפתוח דלת נעולה בכוח, אנחנו פשוט מוצאים את המפתח שמתאים לה.

להארות, הערות ושאלות –

יעל סלע היא מנתחת התנהגות ומומחית להדרכת הורים וצוותי הוראה, בתחום מניעת נשירה אקלים משפחתי ובית ספרי, הנעה ומוטיבציה.

יעל סלע – [email protected]