הסוד של הזוגות שחיים הכי טוב: ולמה הפער בינינו לא מסוכן

אחת מהתוכניות שלי היא לעשות סדנאות אישיות לזוגות שנמצאים בשנה-שנתיים הראשונות לחיי הנישואין שלהם, להיות איתם בשלבי הבניה של הדינמיקה ביניהם, לחזק אותה ולכוון אותה נכון.

זה משהו שתמיד רציתי. אני זוכרת שהתראיינתי לפני למעלה מעשור לאחת העורכות הנחשבות בעיתונות החרדית וכבר אז אמרתי לה שהלוואי היה כזה מושג בחברה שלנו שכל זוג עד טווח של שנתיים מהחתונה צריך ללכת לייעוץ זוגי מקצועי, גם זוג שלא נתקל בשום בעיות מיוחדות. מה שנקרא "רענון נהיגה"…

היום ב"ה קיים השיח הזה ויש פתיחות הרבה יותר גבוהה למושג טיפול זוגי מקצועי, אבל אז הייתי נחשבת למוזרה עם הדעות האלה שלי…

אני רוצה לספר לכן על הפסיכולוג המפורסם ד"ר ג'ון גוטמן, חוקר יהודי ידוע שהכניס למעבדה את הזוגיות ויצא עם נוסחות ומספרים.

בעולם הפסיכולוגיה קשה מאוד לתת נוסחה והמדע לא יכול להיות מדויק. ברגע שאנחנו אנשים שונים, דעות שונות, פרצופים אחרים יש כל הזמן משתנים שיפרקו את הנוסחה.

מה שעשה גוטמן הוא ייחודי: הוא חקר דינמיקות זוגיות לאורך עשרות שנים ואלפי זוגות. הוא לא חקר אנשים, הוא חקר דינמיקה.

ההצלחה שלו היא מטאורית: הוא מסוגל לנבא בדיוק של 93% את הצלחת מערכת היחסים בין זוגות על ידי צפיה באינטראקציה שלהם.

אחת ההפתעות הגדולות יותר של המחקר המפורסם הזה שהוא ניבא זוגיות עמידה גם לכאלה שהתווכחו הרבה, התעצבנו ועיצבנו זה את זה, ומנגד – זוגות שהיו שקטים, רגועים ומלאי כבוד שלום ושלוה יכלו להיות אצלו בעמודה האדומה של סיכון גבוה לפרידה.

ואז הוא יצא עם 7 עקרונות שמנבאים זוגיות יציבה שאף אחד מהם לא מתבסס על חיצוניות זוגית, על איך שזה נראה, על התדמית שרואים כלפי חוץ. הוא פיתח וביסס את העקרונות האלה דווקא על מה שקורה באמת בקשר של שני בני הזוג.

כשאני מדברת על חלום הסדנאות אני מתכוונת לבנות אותו על 7 העקרונות האלה. כי אם נשווה את הזוגיות לבניה, אז למה להבין אחרי מעשה שהבניין עקום וכנראה ייפול בקרוב? בואו נבנה אותו מראש יציב ועומד נכון.

וכל זה היה הקדמה למה שאני רוצה לדבר עליו וזה פרק שלם שבו הוא מדבר על קונפליקטים ופערים בזוגיות.

בא נתחיל מזה שגבר מול אישה זה פער בסיסי שמתיישב לנו בהגיון. אבל סביב הפער הזה יכולים להתפתח קונפליקטים של חוסר הבנה לעולם הרגש העשיר של האישה למול השכל וההיגיון הגברי.

עכשיו יש לנו איזושהי תמונה בראש שזוגיות מושלמת זו זוגיות מסונכרנת, בעלת אותם חלומות, אותן השגות ואותן מטרות.

אבל האמת שזה הפוך. ככל שבני זוג יבין יותר שפערים זה דבר מובנה וטבעי וחלק מהיותנו בני אדם, כך הסיכוי לחיות בטוב ובשמחה גבוהים יותר.

גוטמן טוען ש70% מהקונפליקטים הזוגיים הם בלתי פתירים. כלומר אני בחיים לא אבין את ההיגיון שעומד מאחורי הקניה של מארז של 20 כפות הגשה חד פעמיות והוא בחיים לא יבין מה המיוחד בסאונד של הבוקסה שעולה 1,000₪ יותר. בלתי פתיר לעד.

אבל אם הזוגיות שלנו תשרוד את זה, תתעלם מזה, או ח"ו תקרוס מזה, ניתן לחזות מראש. לפי מה? לפי הדינמיקה שמתפתחת אצלנו סביב הדבר הזה שנקרא 'קונפליקט'.

כי האמת, שהקונפליקט עצמו הוא אף פעם לא הסיפור האמיתי, הוא התירוץ והבמה החיצונית של הרגשות שלנו.

אם את רואה במפגש המשפחתי את הזוג הנוצץ, המלא בחיוכים שהכל מטופטפ ודופק שם כמו שצריך, מה שממש מעלה לך קנאה, כי בזמן הזה את צופה בילדייך שהתלכלכו מהקטשופ של הצ'יפס שהם אוכלים עם הידיים, ובעלך לא מתחיל לשמוע את תחנונייך שינגב להם שניה את הפנים לפני שזה עובר לבגדים שהיו פעם נקיים, כי הוא עסוק בלהתווכח בקולי קולות אם היה מותר לתכנן את הטיול הזה בבין הזמנים או לא, ואת בכלל מתביישת ושקועה עמוק בפדיחה שעשיתם שעיכבתם את כולם עם המנגל שהבאתם באיחור של שעה…

אני ממליצה לך להפסיק הרגע. את לא יכולה לדעת כלום מבחוץ.

אני פוגשת לא אחת את הנשים הצדקניות והחסודות שאומרות (מודיעות) לבעליהן בשיא הטיול שעכשיו הן תשמורנה על הילדים כדי שהוא יוכל לארגן מנין מנחה בקלות, כדי שלא יצטרך להתפלל ביחידות, ואז הבעל 'מעריך' ו'מודה' לאשתו על טוב ליבה ורוב חסדה וצדקנותה ופונה לעבודת הקודש שלו/ה.

ככה נראה זוג שרע לו. יש ביניהם פער: היא חולמת את אבא שלה, סבא שלה והרב בסמינר, והוא אברך פשוט עם עבודת ה' יותר ופחות משלו. אבל סביב הפער הזה, אין שיח, אין כבוד ואין שמירה מינמלית של גבול.

כי זה הסוד שגילה גוטמן במחקר שלו: כניעה ושקט לא מבשרים על שלום. הם מספרים על פחד וכעס עמוק שמתפתחים בשקט ובדממה מתחת לפני השטח.

לזוג שמתעצבן אחד על השני, מטיח זה בזה את אכזבותיו, ציפיותיו, מקשיב ומבין אחד את השני ואז מנסח הסכם פשרה שבו כל אחד מהם עושה ויתורים שהגיוניים עבורו, יש סיכוי להגיע רחוק מאוד!

(על הדרך בה רבים ומתווכחים יש לו פרק שלם שנקרא 'ארבעת הפרשים' ולא נרחיב על זה כאן.)

אבל זוג שקשה לו, כועס לו, מאשים לו, והוא לא מדבר על זה אלא רק על נושאים שלא מעוררים אי נוחות לא מונח במקום טוב..

וכאן יש מקום מסוכן מאוד במה שנקרא ניהול קונפליקטים: כי בואו, צריך לדעת איך להתווכח.

כי פעמים רבות, כשמתרחשת פגיעה בין בני הזוג הם יכולים לריב על הכל חוץ מעל מה שבאמת פגע בהם.

בשיחה עם זוג, הם תיארו לי פיצוץ גדול שהם חוו ביחסים ביניהם בשבוע האחרון: ספרה לי האישה שהיא אמרה לבעלה שהיא רוצה לצאת ב11:00 לפגישה חשובה שהייתה להם בבית הספר של הילדה והבעל הופיע באיחור גדול שממש בייש אותה וגרם לה עוגמת נפש גדולה. הוא מצידו הסביר את האיחור בסיבה שהייתה הגיונית בעיניו ולא הבין על מה הסער הגדול.

לשניהם היה כעס גדול אחד על השני: הוא טען שהיא דרמטית מדי, כולה הם איחרו קצת והיא כבר מאשימה אותו בכל כך הרבה דברים. היא טענה שהוא תמיד מאחר ולא אכפת לו מהבושות שנגרם להם מול צוות בית הספר ושהוא תמיד כזה שאנן ובטוח שהוא בסדר גמור.

כמה ימים שהם לא דיברו ביניהם בעקבות הבלגן הזה עד שהגיעו אלי עם הסיפור הזה.

זו המחשה מצוינת לכמה הקונפליקט הוא לא הסיפור: אחרי דיבוב כן של הרגשות שלהם הם הבינו שבעיניה, האיחור שלו התפרש כזלזול ישיר בה, ברצונותיה וצרכיה ובעיניו האיחור באמת היה קטן ומינורי, והפגישה לא ניזוקה בכלל בעקבות כך.

רק כשהם נרגעו, הם הצליחו להבין את נקודת ההסתכלות של כל אחד מהם ואז הם היו מסוגלים לנהל נכון את הפער המובנה שקיים בתודעה שלהם. ממליצה לך לקרוא את המשפט הזה שוב.

כשאני מדברת על ניהול קונפילקטים ביחד עם זוגיות של ADHD  כל הנ"ל מקבל משנה תוקף.

ההתנהגות של קש"ר בדרך כלל אימפולסיבית או מוסחת. כך או כך, הרבה פעמים הוא לא מתכוון למה שהוא אמר או התנהג. ברגע שהצד השני יבין את זה, אז מעגל הפגיעה ייעצר ויוכל להתפתח שיח סביב הקונפליקט שיוביל לפתרון הדדי.

כשאישה קצבית שוכחת לכבס לבעלה את חולצת השבת האהובה עליו, זה לא כי לא אכפת לה ממנו. זה כי החיווט המוחי שצריך לקשר בין חולצה מלוכלכת לכביסה, ייבוש, גיהוץ, קיפול וארון לקוי מלידה.

אם בעלה יבין את הקושי כמו שהוא – טכני, הם יוכלו לנהל שיח סביב איך פותרים את המצוקה הזו. אבל אם הוא ייפגע ויראה את עצמו כאחד שלא חשוב מספיק בעיניה והיא מזלזלת בו ובמה שחשוב לו, יתפתח קונפליקט אמיתי שיכול להוביל למריבה גדולה שבה אף אחד מהם לא מבין אף אחד.

כי בסוף, כשמבינים איך עובד מוח של קש"ר מבינים שאין כאן משהו אישי. אין לאף אחד שום דבר נגדי ואני בסדר גמור, יש כאן פער. והוא פער שקיים בכל זוגיות.

אצלי הפער הוא שאני עם קש"ר והוא נוירוטיפקלי, אצל אחותי הפער שהיא פזרנית והוא קמצן, ואצל השכנה הפער שהוא בן יחיד והיא בכורה במשפחה של 17 ילדים.

זוגיות בריאה שמחזיקה מעמד לאורך זמן בטוב ובנעימים, זו זוגיות שפער מתגשר בסבלנות ואורך רוח. אלו קונפליקטים שמתנהלים בכבוד ובשיח.

או כמו שאמרה לנו המחנכת של י"ד:

שלושה דברים צריכים בשביל "זכו, שכינה ביניהם": 1. מידות 2. מידות 3. מידות.

מי אני?

נחמי פרנקל, נשואה לקצב וריקוד כבר 17 שנים תוססות.

אמא ל-7 מתוקים, שכמה מהם ממש דומים לאבא המדהים שלהם.
מהפן המקצועי – מרצה, מנחת סדנאות עם כלים מעולם הטיפול, יועצת נישואין, ובעלת תואר במדעי החברה והתמחות בהפרעת קשב.

מאמינה, מניסיון, שזוגיות עם קש"ר יכולה להיות מדהימה, מחוברת ומלאת סיפוק,

אבל היא דורשת גישה אחרת.

לפודקאסטים של זוג וקש"ר הזוגי (תכיני טישו לדמעות צחוק), או המקצועי,

התקשרי לקו זוג וקש"ר 0733023619 (גם באתר זוג וקש"ר)