"הלם התרבות שחטפתי איים לרסק אותי רוחנית", התגובות שלכן השבוע >>>

התגובה של שרה על מורים מעצבי חיים, וגם על המורה פ'

"אני רוצה לפרסם פה את שמה של מורתי בכתות ז ו ח' .
לצערי היא נפטרה לפני שסיפרתי לה מה היא הייתה בשבילי ואלו והשפעות היו לה עלי. [אני בת 63!!]
שמה גב' שולמית אנגלנדר ז"ל [אשת ראש ישיבת בית שמעיה]
הגב' שולמית הייתה אשה אצילה. אפילו כילדה חשתי שיש כאן משהו אחר, היא כיבדה כל ילדה באופן טבעי ומעורר השתאות.
הייתי ילדה שקופה! מצוינת בלימודים אבל עם חרדה חברתית, המורה שולמית כיבדה גם אותי , ראתה את אישיותי מעבר לחסימות, וזה העצים אותי ונטע בי אושר עצום. פרחתי תחתיה.
בהמשך חיי הייתי מחנכת בסמינר ומאמנת ליהדות בקרב זוגות משכילים. אין לי ספק שהשפעתה של המורה ז"ל נתנה לי את האמון בעצמי וביכולותי.
חבל על דאבדין
יהי זכרה ברוך.
בכתה ח' הקערה נהפכה על פיה, ג"כ בגלל מורה!
אבל זה כבר סיפור אחר [ועצוב]"

התגובה של מישהי נחמדה על מותר להתבכיין היום: צ'אט אחיות

"וואו סוף סוף תגובה מתקבלת על הדעת!
מסכימה עם כל מילה!
אני כמובן גרה בפריפריה מודה לה על הצעד הזה!
באתי מירושלים הסואנת המלאת אנשים ורמת חיים הזויה
והיום אני גרה בקרית מלאכי ויש פה קהילה מדהימהההההה
פשטות וחיים נורמלים ורגועים
לא אומרת שהכל פה מושלם ושלא ויתרנו כביכול על דברים אפילו קטנים
כמו חנויות של כל מה שצריך וכולי
ומרחק מההורים ועברתי לפה מהר מאוד אחרי החתונה יחסית לכולם…
אבל זה רק גידל אותי זה נותן לי לבנות בית משלי בלי להיות לויה כל הזמן
במשפחה
לבנות זוגיות באמת כן זה רק מחשל
בלי כל הבעיות שהמשפחה הקרובה יוצאת כמו ציפיות ואכזבות ( מה למה שלא יעזרו לי עם הילדים?)
אני ובעלי הרבה יותר יכולים לבטא את עצמנו בקהילה קטנה יחסית
ולא בירושלים שאתה עוד אברך….
ותאמינו לי שלא קורה כלום אם לוקח זמן למצוא עבודה וכוילל
בסוף בירושלים המצב לא יותר טוב בכלל…."

התגובה של נתיבותית על מותר להתבכיין היום: צ'אט אחיות

"בתור אחת שגרה למעלה מ-30 שנה בנתיבות אני יכולה להגיד לכן שהציבור בנתיבות הוא באיכות מעולה, בני תורה עם יראת שמיים, אנשים צדיקים ומבקשי ה' באמת.

יש בנתיבות רבנים/דיינים/מורי הוראה/תלמידי חכמים מהגדולים בארץ, וזה שהשמות שלהם לא מפורסמים זה רק בגלל הפשטות והענווה שלהם. מוזמנות לברר על זה. אין ספק שב7/10 העיר נתיבות ניצלה מהאסון הקשה בזכות אותם גדולי עולם שחיים בה ומשפחות האברכים הקדושות ואפילו הציבור המסורתי והחילוני בנתיבות הוא ברמה אחרת לגמרי ממה שאתם מכירים. וכמובן כל אותם צדיקים שקבורים בה (בבא סאלי, הרב צבאן, הרב יששכר מאיר, הרב יורם אברג'ל ועוד הרבה מאד).
יש לי משפחה בהרבה ערים בארץ כולל בבני ברק וירושלים והרמה הרוחנית של הבית והילדים לא עולה על זו שבנתיבות.
וחוץ מזה שעיקר החינוך הוא מהבית. שהילדים קטנים עוד אפשר לנסות להיות כמו השכנים ולחקות אנשים אבל כשהילדים גדלים כבר רואים את האופי, הסגנון והאיכות של המשפחה.
יש בנתיבות מבחר ענק של מוסדות וכוללים. (בציבור הליטאי יש פחות) הציבור החרדי מגוון מאד ויש כמעט את כל המגזרים שבחרדי למעט חסידי.
אני לא באה לשכנע לעבור לפריפריה אלא לתת מבט נכון למי שגרה בריכוזים חרדיים ותיקים יותר וחושבת שהתורה נשארה רק שם…"

התגובה של נתיבותית על מותר להתבכיין היום: צ'אט אחיות

"יאווווווו……….. יש פה אש שורפת של גאוה!!! ממש!!!! עם ביטחון עצמי מזעזע בשם "כח העדר"
אני נתיבותית מיום לידתי ולמדתי במוסדות מצוינים (אפילו עוד לפני ההפרדות של ספרדים וליטאים למוסדות שונים)
והגעתי ללמוד בסמינר בי"ם – אחד ההההסמינרים. וההלם תרבות שחטפתי איים לרסק אותי רוחנית.
דווקא בגלל אותה עדריות בה אדם יכול להצהיר על עצמו בלבוש שהוא בן תורה- בו בזמן שכל קשר בין ההתנהלות שלו לכזו של בן תורה הוא מקרי בהחלט… (רק כקוריוז- בנתיבות לעולם לא ידחפו אותך באוטובוס הגם שהוא יכול להיות נורא עמוס…)

התייעצתי עם רב בסמינר שהסביר לי איך אפקט העדר מועיל לנו בשמירת השוליים של החברה. שהם לכשלעצמם חלשים מכדי לבחור ולנהוג ברוח התורה. זה מאוד תפס אותי והבהיר לי את ההבדל המהותי. כי כל בחור ובחורה בזמנו (שעוד לא היה מספיק ישיבות וסמינרים בעיר) שנסעו לי"ם כדי ללמוד – בעצם גלו למקום תורה מתוך בחירה ומודעות. שזו לבד רמה גבוהה בהרבה משל תלמיד שהמשיך במסלול הקלאסי לישיבה בי"ם, ולפעמים גם אין לו באמת מושג מה הוא עושה שם….

מה שאצלנו הוא המשך ברור ומובן – אבל מתוך מודעות וחיבור ללמה אני עושה את זה? ולמה על אף הקושי והמרחק זה משתלם? וזה ההלם הגדול שהיה לי כשפגשתי בעיניי תינוקות מגודלות בסמינר שכל מה שהן ידעו או עניין אותן היה הקולקציה האחרונה בש'מיז (ותסלחנה לי אם זה היה מותג אחר, אני לא בקיאה כ"כ ב"ה…)
אז שיערב לכל מי שחושב שבזכות העדר הוא יגיע גבוה יותר רוחנית…. מקווה שילך לכם טוב…"

התגובה של אחת שיש לה נוף מהחלון (ולא לחלון של השכנים) על מותר להתבכיין היום: צ'אט אחיות

"כפריפרית מאושרת

1. כל מי שנאחזת בקרנות המזבח כדי לגור במרכז
   תוך 5 שנים גג אין עוד דירות בבני ברק וק"ס
   טכנית
   פשוט אין!
   הציבור החרדי גדל בקצב מסחרר
   החסידים הבינו את זה כבר מזמן ושלחו את הזוגות לפריפריה
   הליטאים שלא מאוגדים כקהילות אחידות בד"כ
   העדיפו לשלוח את השכנים לפריפריה ולהישאר קרוב לסינר של אמא
   אבל בקרוב מאד ערי המרכז ימקסמו את עצמם
   ולא תהיה אופציה אחרת פשוט נצטרך להזיז את הגבינה שלנו…
2. כתבה פה אחת חכמה שהישיבות וגדו"י מרוכזים בערי המרכז מסיבה טכנית
   והיא לגמרי צודקת
   בית שמש ביתר מודיעין עילית
   נמצאות על מפת הדיור בקושי 30 שנה
   אבל הדור הבא לגמרי יהיה בפריפריה
   ומהסיבה ההפוכה לגמרי
   מי שגר במרכז טרוד עם משכנתא מטורפת ואורח חיים תחרותי הרבה יותר
   יש לו הרבה פחות סיכוי לשקיעות ועמל והסתפקות…
   או בקיצור
   ימים יגידו (בקרוב…

התגובה של לאה רוזנטלר על מותר להתבכיין היום: צ'אט אחיות

"ממרומי גילי תרשו לי לומר שאתן ממש מתוקות…
סיפור קטן:
פעם בשעת שיחה עם הרב וולוול איידלמן זצ"ל [בני ברק] הוא אמר לבעלי:
הייתי בכתה עםהרב שטיינמן ולהבדיל עם מנחם בגין ועם [שם נוסף ידוע בחברה הציונית חילונית] ….

מנסיון רב שנים, ההשפעה הכי חזקה של החינוך היא מהבית.
ללא ספק."

התגובה של רבקה על מיליון ש"ח להשקעה לחתונות הילדים? יש כאלו שעשו את זה.

"גמ"ח המרכזי זה נחמד ולא יותר.
בשביל הלוואה ממוצעת של 120000 ש"ח צריך לשים כל חודש 120 ש"ח על כל ילד!
משפחה של 6 ילדים צריכה לשים יותר מ-700 ש"ח בחודש רק בשביל לקבל בבוא העת הלוואה! של סכום נחמד, שבקושי מכסה את הוצאות החתונה עצמה. ואז צריך לשלם החזרים של מעל 1000 ש"ח בחודש, כך שאחרי כמה חתונות משלמים אלפים! על החזרי הלוואות.
את אותו סכום אפשר לשים בהשקעה חכמה בשוק ההון, כך שבבוא העת יהיה בערך חצי מהסכום של ההלוואה, אבל שלכם באופן מלא!"

התגובה של טלי על מותר להתבכיין היום: צ'אט אחיות

"הדיון פה לא קצת הזוי?
אם אני גרה בירושלים אני יותר טובה מזו שגרה באופקים?
ממש כל הסטיגמות על הבני ברקים מצדיקות את עצמם אחרי שקוראים את השורות האלו.
בואו נדבר עוד עשר או עשרים שנה למי יהיה כסף לחתן ולתת דירות במרכז?
למה אנשים פה חושבים שהם יותר טובים כי הם גרים במרכז? אגב אני גרה בירושלים ולרגע אחד לא חשבתי שחברה שלי שגרה בעפולה (שאגב יש שם אזורים שיא הצול"ים) או חברה שלי שגרה בחריש הם פחותות ממני.
הייתם פעם באופקים? ראיתם איזה קהילה ליטאית מדהימה יש שם? משפחות הכי הכי טובות
למה להכליל?"

התגובה של בני ברקית לשעבר על מותר להתבכיין היום: צ'אט אחיות

"עונה ל-אני
קודם כל למה הבבא סאלי זה לא דוגמא טובה? זה שזה לא הרב שלך זה לא אומר..
אך בלי קשר רוב גדו"י יצאו מהמרכז מהסיבה הפשוטה שרוב הציבור החרדי לפני 70-80 שנה התרכז בעיקר בירושלים ובבני ברק! מישהו פעם שמע על חריש נוף הגליל וכו'? אפילו בית שמש וביתר ספק אם היו קיימות אז..
כל גדו"י שיש לנו כיום גדלו במרכז כי שם גרו מרבית מהציבור החרדי!!!!!! אך אין ספק שבדורות הבאים יצמחו ויגדלו גדו"י גם בערי הפריפריה הסיר חשש מליבך..
שנית רוב הישיבות הגדולות שנמצאות במרכז זה גם הרבה מפני שללא ספק המרכז מפותח יותר מהפריפריה..אך אין זה סותר שמקום שמופתח פחות מבחינת תחבורה חנויות וכו' יהיה פחות טוב מבחינה רוחנית! הפוך דווקא במקום הרבה פחות תחרותי סטיגמתי ומתנשא יש הרבה יותר סיכויים לגדול ולצמוח בתורה באמת!"

התגובה של אסתי מנתיבות על מותר להתבכיין היום: צ'אט אחיות

"וואו אמרו פה דברים כל כך נכונים
אני גדלתי בפריפריה כבת לאבא בני ברקי
כל החיים גדלנו על "העיר הכי נהדרת בעולם"
עם הרמוניה נפלאה של תורה וחסד
כשבאתי ללמוד בבני ברק
לקח לי 3 חודשים להתאושש מההלם…
והתארחנו הרבה בבני ברק ויש לי הרבה קרובי משפחה בבני ברק
ועדיין לחיות חיי יום יום בעיר זה לקבל מבט שונה לחלוטין
בתור ילדה קינאתי עד מאד בשכנים של גדולי ישראל
וכשראיתי מקרוב… הרגשתי שמי שגר קרוב מאבד את היראה והרוממות…
נכון שרואים ברחוב דמויות הוד אבל מרוב שרגילים לראות אותם הולכים ביננו
לא רואים בהם מלאכים בצורת אדם…
וזה עוד לפני שמדברים על השלווה והנינוחות הנפשית בפריפריה
על חיי השלווה והסיפוק המרחב הנפשי והפיזי
היום קשה לי בהחלט להגיע לבני ברק
הבלאגן וההמולה והעיר שבנויה טלאי על טלאי עם תוספות לא פוטוגניות בעליל
והמרוץ המסחרר אל מליון הדולר
עושים לי כאב ראש ולב

בלי שום הכללה כמובן ובלי אנשים ספציפיים נטו כמכלול"

התגובה של מיכל על אטופיק דרמטיטיס קשה

"גם אנחנו ממליצים על זריקות ביולוגיות, ביררנו ואין עם זה שום בעיה!
קיבלנו ילד חדש! (בן חצי שנה)
ואגב, מי שעוזרת לנו מול הביטו"ל (לשלוש וחצי אלף)
זאת פייגי גרשוטקורן: 0548488032
המוןןןן כח!"

התגובה של יהודית על אטופיק דרמטיטיס קשה

"אני עם נסיון של שנה עם זריקות
אחרי שניסינו הכל!!!
החיים שלנו השתנו…..
ממליצה מאוד על ד"ר מולכו בעין כרם
מומחית על ברפואת עור.
הבנתי שהיום הרבה יותר פשוט לקבל את הזריקה לאחר שנכנסה לסל.
הרבה הצלחה"

התגובה של אחת עם רגישות שמיעתית על אני סובלת משמיעת יתר

"מזדהה, אולי לא באותה עוצמה אבל כן, רעש מפריע לי, וזה לא פינוק, תסבירו לסביבה בבקשה!!
מי שלא מרגיש לא מבין…
אני מתעודדת מהמעלות שיש בזה:
אני זוכרת בתור ילדה שהייתי מזהה מי מבין השכנים עולה במדרגות לפי הפסיעות הנשימות וכו (כמובן כשהדלת של הבית היתה סגורה…)
כשצריך לדבר שיחה רגישה, אני מרגישה שאני מצליחה לעשות את זה טוב יותר כי אני שומעת לעומק את ההרגשה של השני דרך הדיבורים שלו, פעם חשבתי שכולם ככה, היום אני יודעת שזו מתנה מיוחדת שעוזרת לי לצאת מכל מיני קונפליקטים ושיחות לא נעימות ע"י הבנת התחושות של השני (ממש קוראת אותו כמו ספר פתוח)
לגבי הסבלנות לילדים, אין לי עיצה, אבל אני משתדלת מאד להעיר בעדינות ולא להתפוצץ כשהרעש כבר מגרד לי את הפיוז…
באמת בזמנים מיוחדים אני מאבדת מהר את הסבלנות וזה לא נעים…"

התגובה של חובבנית בנשמה על מדור חדש – אמנות בקטנה ❣ והפעם: דודלינג

"מקסים! תודה שירה. אני אוהבת לשרבט ולקשקש על כל דבר מזדמן
עכשיו אני מבינה את העוצמה שבזה ואת הביטוי…"