מצחיק כי גם אני עברתי מירושלים לנתיבות
וחייבת לציין שלמרות התחושה שמשדרת הכתבה, בהחלט יש יתרונות וחסרונות ולא הכל מושלם..
יש שוני בסגנון של נתיבות לעומת ירושלים! וצריך לדעת את זה
פריפריתית כבר 4 שנים מאושרות
1 שנה לפני
אויש מתוק!
אני ניהלתי כמה שיחות כאלה עם אחותי הגדולה
הזוי איך המגדל הזה של מגורים חלומיים בירושלים מתנפץ כשעוברים לפריפריה
שבי את מקבלת אחוזים על כל זוג חרדי שעובר לפריפריה?:)
תודה שאת מביאה למודעות ועוזרת לעוד זוגות להפסיק לסבול.
מחילה מכל מי שמושלם לה במרכז.
גם אני פריפרית מאושרת
1 שנה לפני
רק אחרי שעברתי לא הבנתי ממה כ"כ נרתעתי
בית גדול! נוף! סביבה צעירה! משפחות טובוותתתת
משכנעת כל מי שסביבי שזה הצעד השפוי ביותר לדירה!!
ממליצה
עדינה
1 שנה לפני
וואו מתוק נורא
אהבתי ממש!
גם אני עברתי מירושלים לנתיבות
מקום מהמםם
פשוט לפתוח את הראש ופתאום את קולטת שיש עוד מקומות בארץ,
לא אמרתי שלא מתגעגעים לפעמים,
אבל מקסימום- פשוט קופצים לבקר…
אף אחד עוד לא מת משעה ורבע נסיעה.
שרי
1 שנה לפני
יווווואו
חזק חזק חזק
ומשכנע:)
מה נאמר ומה נדבר
פריידי
1 שנה לפני
אני הגעתי לחיפה להדר מביתר עילית (בהתחלה הייתי אומרת שאני מביתר וכולם חשבו שזה רח' ביתר)
יש מעלות וחסרונות הכי מעלה שלא גרים בלחץ חברתי משפחתי או קהילתי או מודרני …
אך כשיש חתונה במאהל ארועים בכפר עציון זה כבר היה מעל לכוחות
מה הבעיה לקחת חופש? אני מטפלת בעלי רבה ויש אחריות עם כל הכבוד לחתונה
במקום לבא ב16:00 לצילומים באנו ב18:00 בואו מי הדפיסה תמונות באותה שנה של החתונה ?(יש כאילה שעד היום אין להם)
הכי גרוע שלא הייתי פנויה לשמוח (ניסיתי בכל זאת זה החתונה של אחותי) רק חיכיתי למיטה להניח את הגב הדואב (אך המיטה בפ"ת שעה וחצי משם ) הנס שהמוזיקה היה סביל כי אם לא הייתי בורחת יש גבול כמה אני יכולה להתאמץ
ולא נזכיר את האוטו שפחדנו שהוא ישאיר אותנו שם אחרי שהתאמץ כלכך
אך זה היה קושי שעבר (מקוה שלא יעשו לי עוד אטרקציות שכאילה)
יש לי חנויות ביגדי ילדים משחקים מכשירי חשמל כל מה שצריך למשפחה מהמתג עד הכובע קניץ
והכי חשוב שבזכות המרחק אני יכולה להפריד בין נורמות מיותרות לנורמות שנצרכות
הילדים יפים גם בלי סט (החמות לא צריכה לדעת עד שאני באה לחופש או לשבת )
חיים רגועים ושלווים
אישה בלי דירה כרגע :(
1 שנה לפני
קצת מוציאה את התסכול..
לפעמים אנשים שלא מבינים את המקום שאנחנו נמאים אומרים לנו, למה אתם לא קונים שם ושם, או מעקמים את האף על כל דירה ששוב לא יצאה אל הפועל ולא הגיעה אל חתימת החוזה המיוחל.. כאילו אם היינו הולכים לגור בXXX ישר היה לנו דירה כמו שרצינו ובלי כל הבעיות שבגללן עד היום לא קנינו..
קצת מעצבן ההטפות האלו, בדר"כ אני מקבלת מוסר ממי שכבר מבוסס במקום מרכזי, אז מה אכפת לו לזרוק לנו אימרה..
תדעו שועוד איך יש צד למה נשארים במרכז ולאו דווקא בגלל קרבה להורים או למרכז, אלא נושא רוחני שנבדק לעומק ובפרפריות הרבה פחות מהודר, אם הבמה כאן היתה לנשים נשואות בלבד, הייתי מסבירה את עצמי יותר..
אגב, אני בטוחה על עצמי, שאם בסוף נתפשר ונעבור לפרפריה, צדיקה כמו היום לא יהיה, מקום מרוחק ופחות מלחיץ גם פחות שומר..
מעריכה כל אחת שעשתה מה שמתאים לה, ולא בעד שום צד, רק יודעת מה טוב לנו (לבעלי ולי) ולמשפחתינו.
אז גם אני עברתי לפריפריה בגלל כמה סיבות
יכולה להגיד שמהרבה בחינות אנחנו מרוצים מאוד! אבל באמת העניין הרוחני מאוד קשה לנו ומעסיק אותנו
במיוחד לבעלי, בירושלים האפשרויות הרבה יותר גדולות של הכוללים ולהיות דבוק בצדיקים ויש הרבה קנאת סופרים חיובית! (גם לי היה יותר) אבל עברנו תהליך (ועדין עוברים) ויכולה להגיד שאני כן מרגישה גם קצת במקום של שליחות, אני רואה כמה השפעה יש לנו על הסביבה. בנוסף כמובן שקיבלנו הרבה החלטות כמו לשמור יותר על הבית, לדאוג שהבית יהיה מקום נעים וכיפי לילדים או יציאות שלנו איתם על מנת לצמצם את היציאה שלהם החוצה לחברים. אני לא מאפשרת לילדים (אצלי הם עוד יחסית קטנים) ללכת לבתים אחרים, אפשר רק להזמין אלינו. אבל הגעתי למסקנה שבכל עיר יש ניסיונות כאלו! זה פשוט הניסיונות של הדור! אז ב"ה שאני רואה את זה בגלוי וככה אני נזהרת יותר. ובקשר למוסדות אז אצלנו נפתחו כמה מוסדות חדשים יותר שמורים כי באמת היה מחסור (שמורים מבחינתי זה הקפדה על ציביון הבית שממנו הילדים מגיעים)
אז חייבת לומר לך, שהמצב בירושלים – לפחות באזורים שגרים חוצניקים הוא מאד מאד מורכב.
אין לי מילה נגד החוצניקים – הם אנשים צדיקים שעלו במסירות נפש לארץ!
אבל סגנון החיים ורמת החיים של הרבה מהם שונה מאד מאד מסגנון חיים אברכי ממוצע ישראלי –
וזה גורם למורכבויות ממש לא פשוטות שמשפיעות באופן ישיר רוחנית!
אם זה באזור רוממה / מרכז העיר – ששם יש את האמריקאים – שוב, הרבה מהם אברכים צדיקים – אבל סגנון החיים מאד ממותג, יוקרתי וכו' – וזה בהחלט משליך על הרוחניות (ועל הארנק)
ואני אישית גרה בבית וגן – ששם יש מארצות אחרות שונות ומגוונות – והחוצניקים במוסדות כאן הם הרוב – והצביון במוסדות השתנה מאד מאד ואין כאן המקום לפרט.
ויש לזה השלכות רוחניות לא פשוטות! בחיידרים שמור יותר, אבל בבית הספר של הבנות – מאד לא פשוט!
ושוב מסייגת – יש הרבה אברכים בני תורה, אבל יש גם הרבה שלא – וזה בהחלט גורם לבעיות!
וזה בתוך עיר הקודש ירושלים : )
מאמינה שברכס המצב יותר טוב, ואולי גם ברמות – אבל גם שם יש את הנגיעות וההשפעות של זה.
וואו ממש חיזקת אותי
אנחנו גרים בבני ברק בשכירות ועוד מעט מסתיים לנו החוזה,
5 ילדים בחדר ילדים אחד וגם בעל הדירה כבר הודיע שיעלה לנו את המחיר
ממש מתלבטים אם לחדש את החוזה או להתחיל מחדש סבב חיפושי דירה
לראות מאורות פצפוניות בקומות הזויות ומחירים הזויים עוד יותר
וכל המחירים האחרים שמשלמים על מגורים בעיר, בלי גינות, בלי אויר וכו וכו
אני מירושלים במקור אז בכלל מרגיש לי פה חנוק.. (רק ששם המחירים בכלל מטורפים)
ממש עושה לי חשק לעבור כל פעם לפריפריה למרחבים ואויר ואור
בחצי ממחירי השכירות שיש פה
ובעלי כל כך נגד, הוא כל כך מבוסס ואוהב את הכולל והחברה ופורח במקום
נתת לי כוחות להמשיך לרצות לגור פה…
תודה:)
לפני הכל, אין כזה דבר ירושלמית לשעבר. ירושלמית תמיד תישאר ירושלמית. לנצח.
בגדר "ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב"
זה קשה, אבל בסוף לומדים להנות מהפלוסים +++
אם תחפשי את תמצאי הרבה ירושלמיות בסביבה, או "תיירות" אחרות.
ועוד דבר, תנסי להשתמש בפתיחות הטבעית הירושלמית כדי להיפתח לבני ברקיות
ובסוף בסוף, תזכרי שה' גלגל אותך לפה, ואם טוב לבעלך, טוב לך ולבית.
המון הצלחות!
דינה
1 שנה לפני
לאישה בלי דירה –
אני גרה בפריפריה כבר 10 שנים,
תדעי שאת פשוט צודקת.
לפני שאתם הולכים לפריפריה תבדקו טוב טוב,
איך המוסדות, הכוללים, האוירה הכללית.
הרבה סייעתא דשמיא!
דבי
1 שנה לפני
אוףףףף
אז בעלי צודק?
אנחנו גרים יחסית במרכז
מרוויחים יפה ב"ה
אבל רוב הכסף הולך על משכנתא,
אני מנסה לשכנע את בעלי לעבור לפרפיריה,
עשיתי חשבון שאם נמכור את הבית נשאר עם כ 1,500,000 ש"ח נקי ביד
אני רוצה דירה גדולה עם חצר ענקית, מרחבים והעיקר בלי משכנתא (או משהו סמלי..)
ובעלי כל הזמן אומר לי בשביל חינוך הילדים אנחנו צריכים להישאר בעיר תורה,
מה – אין פריפריה טובה ושמורה ???
לדעתי זה ממש לא נכון.
אני גרה בירושלים ואני יודעת למה הילדים שלי חשופים, ולעומת זאת, חברה שלי שגרה באופקים – הילדים שלה הרבה יותר שמורים ועם פחות מושגים מהילדים שלי.
ממש תלוי איפה אתה בוחר לגור.
וניסיונות יש היום בכל מקום, גם בב"ב ובק"ס.
בסופו של דבר השדר לילדים תמיד צריך להיות "אני וביתי נעבוד את ה'", ומי שחי על בסיס חינוך החברה בבעיה בכל מקום.
אביה
1 שנה לפני
מעניין מה שאתן טוענות.
אנחנו משפחה גדולה ויש לי אחים ואחיות בכל מקום בארץ כמעט.
אני אישית גרה בנתיבות עם עוד כמה אחים ולא ראיתי שהילדים שלנו שמורים פחות מבני דודיהם.
להיפך- אחים שלי הירושלמים (בעיקר הם) כל הזמן טוענים שהחינוך שם יותר קשה והילדים יותר חשופים לעולם הגדול, וזה לא כמו הילדים הטובים של נתיבות.
נראה לי בעיקר הבעיה עם הבנות.
בירושלים יש גנים ובתי ספר אזוריים שכ—ל החרדיות מתקבלות, ואילו בנתיבות יש מוסדות שמורים וסינון מוקפד מגיל 3.
מה שכתבתן לגבי הכוללים- אתן צודקות שבירושלים יש יותר אפשרויות, ואכן בעלי עבר 3 כוללים בתחילת הנישואין כי לא מצא את עצמו אבל עכשיו הוא בכולל מעולה ברמה גבוהה ומאד מאד מרוצה (כבר 5 שנים).
בשנים האחרונות תחום הכוללים מתפתח ויתפתח עוד בעז"ה, עם הגידול החרדי.
אני לא יודעת על מה אתן מדברות שבפריפריה יש בעיות רוחניות!!
אני במקור ירושלמית מיד אחרי חתונה עברנו לפריפריה חרדית ואני חושבת שהחינוך ילדים והצניעות שם טובה מאד אף מי-ם וב"ב ודומותיהן, זה נכון שיש פחות מבחר כויללים אבל מצד שני יש חיים יותר פשוטים ורגועים וראש יותר פנוי ללימוד תורה.
ולגבי קירבה לצדיקים, יש צדיקים וגדולי דור ענקיים בצפון/ דרום שבזכות הפרפריה יותר קל להיסתופף תחת כנפיהם. לו היו בערים מרכזיות היה הרבה יותר קשה להתקרב אליהם בגלל תורות ומשב"קים.
באמת לגור באזור לא חרדי יכול להיות מעט בעייתי. וזה לא קשור דווקא לפריפריה אלא גם לשכונות חילוניות בעיר כגון קרית יובל/גילה…
מצחיק כי גם אני עברתי מירושלים לנתיבות
וחייבת לציין שלמרות התחושה שמשדרת הכתבה, בהחלט יש יתרונות וחסרונות ולא הכל מושלם..
יש שוני בסגנון של נתיבות לעומת ירושלים! וצריך לדעת את זה
אויש מתוק!
אני ניהלתי כמה שיחות כאלה עם אחותי הגדולה
הזוי איך המגדל הזה של מגורים חלומיים בירושלים מתנפץ כשעוברים לפריפריה
שבי את מקבלת אחוזים על כל זוג חרדי שעובר לפריפריה?:)
תודה שאת מביאה למודעות ועוזרת לעוד זוגות להפסיק לסבול.
מחילה מכל מי שמושלם לה במרכז.
רק אחרי שעברתי לא הבנתי ממה כ"כ נרתעתי
בית גדול! נוף! סביבה צעירה! משפחות טובוותתתת
משכנעת כל מי שסביבי שזה הצעד השפוי ביותר לדירה!!
ממליצה
וואו מתוק נורא
אהבתי ממש!
גם אני עברתי מירושלים לנתיבות
מקום מהמםם
פשוט לפתוח את הראש ופתאום את קולטת שיש עוד מקומות בארץ,
לא אמרתי שלא מתגעגעים לפעמים,
אבל מקסימום- פשוט קופצים לבקר…
אף אחד עוד לא מת משעה ורבע נסיעה.
יווווואו
חזק חזק חזק
ומשכנע:)
מה נאמר ומה נדבר
אני הגעתי לחיפה להדר מביתר עילית (בהתחלה הייתי אומרת שאני מביתר וכולם חשבו שזה רח' ביתר)
יש מעלות וחסרונות הכי מעלה שלא גרים בלחץ חברתי משפחתי או קהילתי או מודרני …
אך כשיש חתונה במאהל ארועים בכפר עציון זה כבר היה מעל לכוחות
מה הבעיה לקחת חופש? אני מטפלת בעלי רבה ויש אחריות עם כל הכבוד לחתונה
במקום לבא ב16:00 לצילומים באנו ב18:00 בואו מי הדפיסה תמונות באותה שנה של החתונה ?(יש כאילה שעד היום אין להם)
הכי גרוע שלא הייתי פנויה לשמוח (ניסיתי בכל זאת זה החתונה של אחותי) רק חיכיתי למיטה להניח את הגב הדואב (אך המיטה בפ"ת שעה וחצי משם ) הנס שהמוזיקה היה סביל כי אם לא הייתי בורחת יש גבול כמה אני יכולה להתאמץ
ולא נזכיר את האוטו שפחדנו שהוא ישאיר אותנו שם אחרי שהתאמץ כלכך
אך זה היה קושי שעבר (מקוה שלא יעשו לי עוד אטרקציות שכאילה)
יש לי חנויות ביגדי ילדים משחקים מכשירי חשמל כל מה שצריך למשפחה מהמתג עד הכובע קניץ
והכי חשוב שבזכות המרחק אני יכולה להפריד בין נורמות מיותרות לנורמות שנצרכות
הילדים יפים גם בלי סט (החמות לא צריכה לדעת עד שאני באה לחופש או לשבת )
חיים רגועים ושלווים
קצת מוציאה את התסכול..
לפעמים אנשים שלא מבינים את המקום שאנחנו נמאים אומרים לנו, למה אתם לא קונים שם ושם, או מעקמים את האף על כל דירה ששוב לא יצאה אל הפועל ולא הגיעה אל חתימת החוזה המיוחל.. כאילו אם היינו הולכים לגור בXXX ישר היה לנו דירה כמו שרצינו ובלי כל הבעיות שבגללן עד היום לא קנינו..
קצת מעצבן ההטפות האלו, בדר"כ אני מקבלת מוסר ממי שכבר מבוסס במקום מרכזי, אז מה אכפת לו לזרוק לנו אימרה..
תדעו שועוד איך יש צד למה נשארים במרכז ולאו דווקא בגלל קרבה להורים או למרכז, אלא נושא רוחני שנבדק לעומק ובפרפריות הרבה פחות מהודר, אם הבמה כאן היתה לנשים נשואות בלבד, הייתי מסבירה את עצמי יותר..
אגב, אני בטוחה על עצמי, שאם בסוף נתפשר ונעבור לפרפריה, צדיקה כמו היום לא יהיה, מקום מרוחק ופחות מלחיץ גם פחות שומר..
מעריכה כל אחת שעשתה מה שמתאים לה, ולא בעד שום צד, רק יודעת מה טוב לנו (לבעלי ולי) ולמשפחתינו.
אז גם אני עברתי לפריפריה בגלל כמה סיבות
יכולה להגיד שמהרבה בחינות אנחנו מרוצים מאוד! אבל באמת העניין הרוחני מאוד קשה לנו ומעסיק אותנו
במיוחד לבעלי, בירושלים האפשרויות הרבה יותר גדולות של הכוללים ולהיות דבוק בצדיקים ויש הרבה קנאת סופרים חיובית! (גם לי היה יותר) אבל עברנו תהליך (ועדין עוברים) ויכולה להגיד שאני כן מרגישה גם קצת במקום של שליחות, אני רואה כמה השפעה יש לנו על הסביבה. בנוסף כמובן שקיבלנו הרבה החלטות כמו לשמור יותר על הבית, לדאוג שהבית יהיה מקום נעים וכיפי לילדים או יציאות שלנו איתם על מנת לצמצם את היציאה שלהם החוצה לחברים. אני לא מאפשרת לילדים (אצלי הם עוד יחסית קטנים) ללכת לבתים אחרים, אפשר רק להזמין אלינו. אבל הגעתי למסקנה שבכל עיר יש ניסיונות כאלו! זה פשוט הניסיונות של הדור! אז ב"ה שאני רואה את זה בגלוי וככה אני נזהרת יותר. ובקשר למוסדות אז אצלנו נפתחו כמה מוסדות חדשים יותר שמורים כי באמת היה מחסור (שמורים מבחינתי זה הקפדה על ציביון הבית שממנו הילדים מגיעים)
אז חייבת לומר לך, שהמצב בירושלים – לפחות באזורים שגרים חוצניקים הוא מאד מאד מורכב.
אין לי מילה נגד החוצניקים – הם אנשים צדיקים שעלו במסירות נפש לארץ!
אבל סגנון החיים ורמת החיים של הרבה מהם שונה מאד מאד מסגנון חיים אברכי ממוצע ישראלי –
וזה גורם למורכבויות ממש לא פשוטות שמשפיעות באופן ישיר רוחנית!
אם זה באזור רוממה / מרכז העיר – ששם יש את האמריקאים – שוב, הרבה מהם אברכים צדיקים – אבל סגנון החיים מאד ממותג, יוקרתי וכו' – וזה בהחלט משליך על הרוחניות (ועל הארנק)
ואני אישית גרה בבית וגן – ששם יש מארצות אחרות שונות ומגוונות – והחוצניקים במוסדות כאן הם הרוב – והצביון במוסדות השתנה מאד מאד ואין כאן המקום לפרט.
ויש לזה השלכות רוחניות לא פשוטות! בחיידרים שמור יותר, אבל בבית הספר של הבנות – מאד לא פשוט!
ושוב מסייגת – יש הרבה אברכים בני תורה, אבל יש גם הרבה שלא – וזה בהחלט גורם לבעיות!
וזה בתוך עיר הקודש ירושלים : )
מאמינה שברכס המצב יותר טוב, ואולי גם ברמות – אבל גם שם יש את הנגיעות וההשפעות של זה.
וואו ממש חיזקת אותי
אנחנו גרים בבני ברק בשכירות ועוד מעט מסתיים לנו החוזה,
5 ילדים בחדר ילדים אחד וגם בעל הדירה כבר הודיע שיעלה לנו את המחיר
ממש מתלבטים אם לחדש את החוזה או להתחיל מחדש סבב חיפושי דירה
לראות מאורות פצפוניות בקומות הזויות ומחירים הזויים עוד יותר
וכל המחירים האחרים שמשלמים על מגורים בעיר, בלי גינות, בלי אויר וכו וכו
אני מירושלים במקור אז בכלל מרגיש לי פה חנוק.. (רק ששם המחירים בכלל מטורפים)
ממש עושה לי חשק לעבור כל פעם לפריפריה למרחבים ואויר ואור
בחצי ממחירי השכירות שיש פה
ובעלי כל כך נגד, הוא כל כך מבוסס ואוהב את הכולל והחברה ופורח במקום
נתת לי כוחות להמשיך לרצות לגור פה…
תודה:)
הרבה כח,
ובלי קשר לאיפה יותר טוב ורוחני,
את עושה רצון בעלך, זה ה-תפקיד שלך!!
שהכל יסתדר לכם לטובה…
לפני הכל, אין כזה דבר ירושלמית לשעבר. ירושלמית תמיד תישאר ירושלמית. לנצח.
בגדר "ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב"
זה קשה, אבל בסוף לומדים להנות מהפלוסים +++
אם תחפשי את תמצאי הרבה ירושלמיות בסביבה, או "תיירות" אחרות.
ועוד דבר, תנסי להשתמש בפתיחות הטבעית הירושלמית כדי להיפתח לבני ברקיות
ובסוף בסוף, תזכרי שה' גלגל אותך לפה, ואם טוב לבעלך, טוב לך ולבית.
המון הצלחות!
לאישה בלי דירה –
אני גרה בפריפריה כבר 10 שנים,
תדעי שאת פשוט צודקת.
לפני שאתם הולכים לפריפריה תבדקו טוב טוב,
איך המוסדות, הכוללים, האוירה הכללית.
הרבה סייעתא דשמיא!
אוףףףף
אז בעלי צודק?
אנחנו גרים יחסית במרכז
מרוויחים יפה ב"ה
אבל רוב הכסף הולך על משכנתא,
אני מנסה לשכנע את בעלי לעבור לפרפיריה,
עשיתי חשבון שאם נמכור את הבית נשאר עם כ 1,500,000 ש"ח נקי ביד
אני רוצה דירה גדולה עם חצר ענקית, מרחבים והעיקר בלי משכנתא (או משהו סמלי..)
ובעלי כל הזמן אומר לי בשביל חינוך הילדים אנחנו צריכים להישאר בעיר תורה,
מה – אין פריפריה טובה ושמורה ???
לדעתי זה ממש לא נכון.
אני גרה בירושלים ואני יודעת למה הילדים שלי חשופים, ולעומת זאת, חברה שלי שגרה באופקים – הילדים שלה הרבה יותר שמורים ועם פחות מושגים מהילדים שלי.
ממש תלוי איפה אתה בוחר לגור.
וניסיונות יש היום בכל מקום, גם בב"ב ובק"ס.
בסופו של דבר השדר לילדים תמיד צריך להיות "אני וביתי נעבוד את ה'", ומי שחי על בסיס חינוך החברה בבעיה בכל מקום.
מעניין מה שאתן טוענות.
אנחנו משפחה גדולה ויש לי אחים ואחיות בכל מקום בארץ כמעט.
אני אישית גרה בנתיבות עם עוד כמה אחים ולא ראיתי שהילדים שלנו שמורים פחות מבני דודיהם.
להיפך- אחים שלי הירושלמים (בעיקר הם) כל הזמן טוענים שהחינוך שם יותר קשה והילדים יותר חשופים לעולם הגדול, וזה לא כמו הילדים הטובים של נתיבות.
נראה לי בעיקר הבעיה עם הבנות.
בירושלים יש גנים ובתי ספר אזוריים שכ—ל החרדיות מתקבלות, ואילו בנתיבות יש מוסדות שמורים וסינון מוקפד מגיל 3.
מה שכתבתן לגבי הכוללים- אתן צודקות שבירושלים יש יותר אפשרויות, ואכן בעלי עבר 3 כוללים בתחילת הנישואין כי לא מצא את עצמו אבל עכשיו הוא בכולל מעולה ברמה גבוהה ומאד מאד מרוצה (כבר 5 שנים).
בשנים האחרונות תחום הכוללים מתפתח ויתפתח עוד בעז"ה, עם הגידול החרדי.
כמו שכתבתי פה למעלה – כירושלמית מסכימה איתך ממש!
הילדים של חברה לי שבאופקים שמורים הרבה יותר מאשר הילדים שלי לצערי בירושלים.
אני לא יודעת על מה אתן מדברות שבפריפריה יש בעיות רוחניות!!
אני במקור ירושלמית מיד אחרי חתונה עברנו לפריפריה חרדית ואני חושבת שהחינוך ילדים והצניעות שם טובה מאד אף מי-ם וב"ב ודומותיהן, זה נכון שיש פחות מבחר כויללים אבל מצד שני יש חיים יותר פשוטים ורגועים וראש יותר פנוי ללימוד תורה.
ולגבי קירבה לצדיקים, יש צדיקים וגדולי דור ענקיים בצפון/ דרום שבזכות הפרפריה יותר קל להיסתופף תחת כנפיהם. לו היו בערים מרכזיות היה הרבה יותר קשה להתקרב אליהם בגלל תורות ומשב"קים.
באמת לגור באזור לא חרדי יכול להיות מעט בעייתי. וזה לא קשור דווקא לפריפריה אלא גם לשכונות חילוניות בעיר כגון קרית יובל/גילה…