האצלת סמכויות בבית, או: שחררי!

האצלת סמכויות.

מה צמד המילים האלו מעלה בך?

בדרך כלל בקורס כשאני מבקשת מנשים תשובה לשאלה זו, אני מקבלת מגוון רחב של תשובות. התשובות נעות סביב ציר רחב של דעות, רעיונות, לבטים, ותפיסות עולם.

מעניין  מאוד לשמוע מה נשים  מרגישות וחושבות בקשר להאצלת סמכויות.

והנה מה שאני שומעת:

אחד הכיוונים של התשובות משהו שאני פוגש הרבה זה:  "לא נעים לי", "לא רוצה להטריח", "הייתי רוצה להסתדר בעצמי, אבל אני לא מספיקה".

יש נשים מרגישות שהאצלה זה מעין הודאה באשמה:

לא הסתדרתי. הייתי אמורה להצליח – ומשום מה (למה באמת?) לא הצלחתי להסתדר עם הכל.

אז לכל אלו שחושבות שהן אמרות לעשות הכל, אז לא. אתן  לא אמורות לעשות הכל. 

אישה  אחת לא אמורה להסתדר עם הכל.

ולמה אני כל כך בטוחה בזה?

כי אין ארגון או מוסד בעולם שעומד על אדם אחד. וניהול משפחה ומשק בית, זה לגמרי מוסד רציני.

באנה ניקח את בית הספר כדוגמה:

בבית ספר צריך גם מנהלת, וגם סגניות, מזכירות, ומורות מקדמות. מחנכות, מורות מקצועיות, מנהלת חשבונות, איש תחזוקה, מנקות. 

גם בתוך צוות המורות לרוב יש חלוקת תפקידים: יש את המורה אחראית הטיולים, ויש את המורה שהיא גם הספרנית. יש את זו שאחראית לתיאומים, ואת הרכזת החברתית, בקיצור – האצלת סמכויות במיטבה.

רגע, שאלה לי: למה מנהלת בית הספר לא עושה הכל? למה? אה, כי היא לא מסתדרת!…

משום מה, בארגונים ברור לנו מאוד שמנהלת בית הספר לא אמורה לעשות הכל לבדה, וברור שצריך צוות.

אז למה בבית – שהוא ארגון לכל דבר, ויש בו המון מורכבויות ותפקידים, משום מה אנחנו מצפות מעצמינו לעשות הכל בעשר אצבעות?

אז כשאנחנו חושבות על האצלת סמכויות, חשוב לזכור –

אף אחד לא יכול לעשות הכל לבד, קל וחומר שאמא אחת  לא יכולה, וגם לא אמורה לעשות הכל לבד,

ואם נצליח לשנות את התפיסה – יהיה לנו יותר קל לבקש עזרה.

והנה כלל אצבע חשוב כשאת מתחילה להאציל סמכויות בבית:

כדי להאציל סמכויות קריטי ללמוד נושא חשוב אחד והוא: היכולת לשחרר.

מה זה לשחרר?

לשחרר זה לתת לאנשים לעשות דברים כמו שהם מבינים, ולא לצפות שהכל יהיה בדיוק כמו שאנחנו רוצות, או בדיוק כמו שאנחנו היינו מבצעות את זה

דוגמאות? 

– כשאני אופה לשבת אני אוהבת להכין עוגת שמרים. בעיני – בצק שמרים ועוגת שמרים – זה הכי ביתי וחמים. עוגה לשבת אצלי זו עוגת שמרים. הבת שלי, לעומת זאת, אוהבת להכין עוגת קומות עם קרם וציפוי, זו העוגה המועדפת עליה.

וזה בדיוק הזמן לשחרר. יש יותר מדרך אחת נכונה לעשות דברים. ומי אמר שהעוגה שלי עדיפה על פני העוגה שלה?

היא זו שאופה השבוע? שתאפה כרצונה. שיהיה לה כיף לאפות. אם היא תעשה בצורה ואיך שהיא אוהבת – יהיה לה כיף – והיא תרצה להמשיך לאפות. אנשים נהנים להשפיע על התוצאות (תחשבי שמישהו יבוא ויאמר לך: איך בדיוק לבשל לשבת: אילו תוספות לעוף, איזה סלטים, איזו מנה אחרונה – מה תהיה מידת החשק שלך להכין שבת???)

– אני אוהבת בארוחת ערב סלט גדול. בעיני – ארוחת ערב זו ארוחת הסלט הביתי העשיר. כשהבת שלי נותנת לקטנים ארוחת ערב – היא לא אוהבת להכין סלט. היא פורסת ירקות לפרוסות ומכינה להם ארוחה של פרוסות מעוטרות בפרצופים.

מי אמר איזו ארוחת ערב עדיפה? הילדים דווקא ממש נהנים מארוחת הערב העליזה שלה, ובכלל- הגיוון טוב להם.  פעם אוכלים ארוחת בריאות של סלט, ופעם ארוחה עליזה של פרצופים. יש ערך של בריאות, ויש ערך של שמחת חיים. גם בזה יש ערך, וגם בזה. מצוין לילדים.

– אני אוהבת לסרק את הקטנות לשבת עם שער פתוח. בדרך כלל חצי קוקו עם סרט. הבת שלי אוהבת לסרק אותן עם מגוון תסרוקות שהיא ממציאה. אני אוהבת את עגילי הכסף שלהן, והיא אוהבת להתאים להן עגיל בהתאמה לבגד, אני אוהבת את הסרפנים, והיא אוהבת את השמלות.

רגע, היא זו שמלבישה? מצוין ותודה רבה! שתלביש אותן כרצונה, ותהנה מהתוצר שהיא בחרה ויצרה.

העיקר: שחררי.

קריטי ללמוד לשחרר, ולדעת ולזכור שיש יותר מדרך אחת נכונה לעשות דברים. 

חיוני לזכור שיש ערך גם ברעיונות ובתוצאות של אנשים אחרים. 

אני אוהבת דרך מסוימת וזו זכותי. אבל מותר לאנשים סביבי לאהוב ולבצע דברים בצורה אחרת, וגם זו זכותם.

הצלחות : )

נמאס לך להגיע לכל דבר רק ברגע שאחרי האחרון?

לחצי כאן עכשיו>>> וקבלי מתנה בחינם:

חמישה פרקי סיפור מרתק + חמישה קלפי פעולה פרקטיים

ליצירת שינוי ליום יום רגוע ומספק.

חסום לך? לחצי כאן.