נֵר אִישׁ וּבִתּוֹ

בַּשְּׁכוּנָה הָרְחוֹקָה

שֶׁהָיְתָה לִי לַבַּיִת

הַנֵּר שֶׁהִדְלַקְנוּ

הָיָה הַיָּחִיד.

קוֹלוֹ שֶׁל אָבִי

הִדְהֵד בָּרְחוֹב הָרֵיק

(רַק שָׁכֵן וְכֶלֶב חָלְפוּ שָׁם)

וַאֲנַחְנוּ הִקַּפְנוּ אוֹתוֹ

עוֹמְדִים זְקוּפִים –

מְפַרְסְמִים.

בְּלִבִּי זָרְחָה אָז

גַּאֲוָה 

בְּאָבִי, בְּאִישׁוֹ

בְּמָה שֶׁהָיִינוּ –

שׁוֹנִים.

עָבָרוּ שָׁנִים,

בַּבַּיִת שֶׁהֵקַמְתִּי

אוֹרוֹת רַבִּים דּוֹלְקִים

כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים.

עֲדַיִן בּוֹעֶרֶת בְּלִבִּי

הַתְּמוּנָה –

נֵר בּוֹדֵד

יַלְדָּה קְטַנָּה

וְחֹם גָּדוֹל.