קצת פורקת לכן,
יש לי חבורה תוססת. מה זה תוססת?
רעש, בלאגן, צומי, מריבות, משחקים, משלימים, זזים בלי סוף, מטפסים, עולים יורדים שופכים, מפספסים ושוב מפספסים..
כולם קטנטנים וצפופים ב"ה. אפילו הבנות שלי תוססות כמו בנים. מלאות אנרגיה אינסופית!
יש בזה המון פלוסים, הן מצחיקות, עם חוש הומור אמיתי, נועזות, יצירתיות מאוד, טובות לב, מלאות רגש.. אבל ממש לא כאלה שישבו עם ספר בנחת או יחליפו מכתביות..
יותר זורקים כריות מהספה וקופצים בצעקות..
אני אמא מעולה, באמת. מורה בחסד, תופסת כיתות מאוד מאתגרות ב"ה בלי בעיה. יש גבולות בבית, יש סדר ונקיון והילדים מטופחים ומושקעים.
הפלפלים שלי תמיד במוקד תשומת הלב, כל המשפחה מתעניינת מה היו החוכמות החדשות וכאלה.
איפה זה פוגש אותי?
כשאני צריכה להתחנן לחברה שתעשה איתי רוטציה ביום הארוך שלי למשל. ואז אני מקבלת ממנה מבול תלונות, צקצוקים, אנחות והערות.
‘הן אומרות לי לא בא לי’ ‘הם לא מסדרים אחריהם’ ‘גמרו את כל הפירות’ ‘רצים ליד כביש בלי לעצור’ ועוד ועוד ועוד
יופי נשמה. שמחה שגדלים לך בבית מלאכים בדמות אדם. אצלי טרם. הם זקוקים לגבולות ומנצלים היטב פרצות.. לא כי הם רעים, אלא כי יש להם מנוע טורבו..
אני לא אוהבת לבוא לגינה לפעמים. כולן יושבות עם הילד הבונבון שלהן, מלטפות אותו ומידי פעם מעיפות מבט לראות שהגדולים חיים וקיימים. ושלי כבר רוקנו את המזרקה (סליחה, ברזיה), משחקים בבוץ ופספסו פעמיים.
אנחנו הורים נפלאים, יש לנו הדרכה קבועה כבר תקופה ויש התקדמות ב"ה, וזה לא מפתיע כי יש לנו משפחות אנרגטיות.
אבל זה מתיש, ומעליב המבטים והאמירות. ואין לי כוח להשוואות בכלל בכלל. תתפללו איתי שהחברה הנוכחית תשתלט על האירוע כי הקודמת חיזלשה אותנו. ואין לי כוח להשפלה הזו.
איזה כיף לך שאת אמא שלמה, מרוצה מעצמך ומוקירה את עצמך, ואין לך נדודי שינה עם ייסורי מצפון בלילה
גם לי יש חבורה של שובבים ומתאגרים בלי עין הרע, מתוכם תאומים בנים, ואני מתמודדות מאד עם האמהות הרחוקה מאד ממושלמת שלי
מרגש לשמוע שאתם מחזיקים מעצמכם כהורים מעולים, אם כך תשימי פס על הסביבה, גם אני משתדלת לא להשוות בכלל לכל האמהות לבובות שמים אותם עם משחק ולא זזים עד שבאים לקחת אותם…
זר לא יבין:)
ההורות שלי שלמה כי אני בהדרכת הורים וזה ממש שיקם את התפיסת אימהות שלי. לפני זה הייתי ברצפה עם הביטחון ההורי.. זו עבודה והרבה חסד ה' ושליחה טובה בדרך
הנחיית הורים טובה אמורה לעזר!
למה את קוראת "לעזור"?
להפוך אותם לילדים רגועים ואצילים שאוהבים לבנות פאזלים ולקרוא ספרים?
איך לדעתך אפשר?
והאמא המהממת כאן דווקא כתבה שהיא בהנחית הורים ויש התקדמות…
חחחחחחחחחחחח חמודיםםםם
כל הכבוד לך!!!!
זה כזה לא פשוט
וזה כל כך לא מובן מאליו איך שאת מקבלת וזורמת עם הילדים שלך
פשוט מדהים!!!
בקשר למבטי השכנות והחברות-
לי ב"ה יש ילדים יחסית רגועים, מי יותר ומי פחות
ואני באמת מכירה מישהי בגינה שממש עונה לתיאור שלך
אולי אנחנו חברות לספסל:)
אבל אני מסתכלת עליה בהשתאות
היא כל כך רגועה
והילדים שלה כל כךךךךךךך שובבים
שאין לי אלא להעריץ אותה
גם היא מורה בחסד
וההתנהגות שלה עם כדורי האש שלה-
הופכת אותה לכמעט מושלמת בעיני…
מודה ומתוודה שלפעמים אני לא ששה לשבת קרוב אליה יותר מדי,
כי אז סופת ההוריקן של הילדים שלה לא פוסחת עלי…
אבל ממש ממבט של התפעלות
והמון הערכה!
גם לילדים המתוקים שלה שנראים כמו קוסמי על לפעמים:)
ככה שיכול להיות שהתחושה שאת מרגישה בקשר לסביבה לא מדוייקת
בושות אני לא חושבת שאמורות להיות לך, למעט מאנשים חסרי בינה לחלוטין
מאמינה שלחברות שלך באמת קשה לשמור על ילדייך, אבל זה גם לגיטימי..
ומאנשים עם הערות פשוט תתרחקי, אם הם לא מבינים באוצרות, אז גם ההערות שלהם לא ראויות ליחס
הפלא הוא עלייך שאת כן מסתדרת:()
המון כוחות!!!
והמון נחת!!!
תודה! חיזקת אותי!
זהו שגם החברה שחיזלשה אותי התחילה להתייעץ איתי בענייני משמעת.
הווה אומר, זה לא מזלזול אלא מהתשה. אבל זה נתפס אצלי כביקורת כי יש לי קנאה באמהות עם ילדים חלקים שלא מוציאים ממך את המיץ ומצריכים אותך להתמודד ולהעזר כדי שהבית יקבל צורה.
הייתי רוצה להכיר את החברה שלך. יהיה לנו הרבה מה לדבר…
וואו, מעריכה אותך!
אני רק אמא לילדה, קטונתי מלכתוב אבל עדיין, אני מעריצה אותך ומחזקת אותך ממש ממש! הבת שלי בת שנה ותשע ונשמעת שובבה בדיוק כמו המתוקים שלך, כשאני הולכת לגינה אני מרגישה בדיוק בדיוק כמוך (ואני רק עם אחת עדיין, אז מנסה לתאר מה את עוברת וממש מעריכה אותך) בדיוק אמרתי לבעלי לא מזמן שאני פשוט לא מכירה עוד אימהות לשובבים כי כולם עם ילדים-בובות שנצמדים לאמא שלהם בזמן שאני רצה אחרי הבת שלי לראות איזה שובבויות יצירתיות היא הבריקה הפעם =), ואיזה חסדים שה' זימן לי לקרוא מה שכתבת, לראות עוד אמא כזאת, ועם כ"כ הרבה אהבה לילדים שלה, חיזקת אותי ממש! אני רוצה להעתיק את זה ולשמור =) מתפללת עליך שה' יחזק אותך וייתן לך כוחות ותמיד תצליחי לראות את הטוב והמתיקות שלהם, ושיפנו את כל האנרגיה הבריאה והמדהימה שלהם שיגדלו לעבודת ה' שמחה ובריאה עם המון רגש!
המון המון בהצלחה! חיזקת אותי ממש!
תודה, לא ממש הבנתי ממה התחזקת אבל שמחה לשמוע;)
האמת כשאני רואה אימא כזאת ,אני כולי מתפעלת ומעריכה אותה!
ובאמת זה לא בסדר שאני לא אומרת את זה.
טוב שכתבת ועוררת את המודעות לשים לב להגיב מהמקום הנכון כמובן..
בל"נ בפעם הבאה אגש לאמא הזאת ואגיד לה :כמה אני מעריכה אותה:) והיה זה שכרך:)
ובאמת זה ראוי להערצה גדולה:)
יופי שהזכרת לי להעריך את אחותי לא רק בלב אלא גם לומר לה…
ובאמת, לפעמים אני רק מתפעלת איך הקב"ה נותן לכל ילד את האמא המדויקת לו, אין מצב שהייתי מסוגלת להיות במקום הזה!
יש לי ברוך ה' את האתגרים שלי, אבל מכל מפגש עם אחותי וילדיה המדהימים – אני יוצאת מותשת רק מההתבוננות, ומעריצה אותה.
היינו פעם בנופש לשבת. יחד איתנו היו משפחה של היפראקטיביים אמיתיים. הם שברו בקבוקים של בירה, פזרו נייר טואלט לכל האורך ועוד כהנה וכהנה.
לקראת סוף השבת האמא אמרה לי שהיא צריכה ללמוד ממני איך לחנך ילדים.
אמרתי לה שאני צריכה ללמוד ממנה איך לאפשר לילדים את המרחב שהם צריכים ולהישאר רגועה כמוה…
אח"כ חשבתי לעצמי שזה ממש לא פייר שהיא מלקה את עצמה שהיא לא יודעת לחנך ילדים, הם נולדו אחרת, זה ממש לא קשור לחינוך.
מעריצה אותךךך-
חמותי כל הזמן מספרת איך בעלי היה שובב כשהיה קטן דומה למתואר פה אם לא יותר!!!!!!!
והיום???-
את לא מבינה באיזה עוצמות מדובר, איזה שאיפות, איזה מעוף ועוד כהנה –
בעז"ה כשיגדלו וילמדו לנתב את המרץ הזה לכוונים חיובים תראי מהם רק נחת!!
אמן! זה ממש מעודד אותי. לפעמים אני חושבת מה יצא מהם? הם מפריעים ורבים כל כך הרבה.
אבל זה נכון, מי שיש לו הרבה כוחות חיים וינתב אותם לטוב הוא יעשה פי כמה וכמה טוב בעז"ה..
קודם כל זה באמת מדהים השלמות שלך מול האמהות שבך!!
רובינו מטיפות לעצמינו ללא הפסקה ומלקות על "חוסר חינוך" של ילדינו כשהם באמת לפעמים תוססים או נטו ילדים….
לגבי התגובה של החברה-זה מעליב,בפירוש!!(יכול להיות שאני הייתי מנמיכה את הידידות שלנו בעקבות כך…)
אבל אני רק רוצה לנסות להציג לך צד של פאזל נוסף-לפעמים לשמור על ילדים(שהם לא שלך) תוססים כשאת לא רגילה לזה ואת אחרי עבודה/עצבנית מאלף ואחת סיבות-לא כל אחת יכולה להיות רגועה ושלווה(וכולנו רוצות להראות את החיוכים והנינוחות שלנו)-ולקבל ילדים בזמן כזה זה פשוט קשה מאוד!.
יכולה לספר לך על עצמי,שגיסתי בקשה ממני לשמור על התינוק שלה(שהיה אז תובעני ודרש הרבה)לשבת שלמה ואני סרבתי כי גם הייתי עם תינוק וגם עבדתי בעבודה תובענית ושבת היה הזמן היחיד שלי לנוח (וגם כי קשה לי בתיפקוד היומיומי)לעומת זאת היה לי מקרה עם אותה גיסה שהיא היתה צריכה שאני אשמור לילה על שני תוססים שלה והסכמתי כי הייתי בחופשת לידה(לקראת הסוף וחזקה יותר)ולא היה לי בעיה-אז לפעמים זה תלוי בעיתוי של הבקשה….
את אמא מקסימה והילדים שלך הם סוכריות מתוקות וקופצות שיתנו לך הרבה נחת בעז"ה אבל יש כאלה שאין להם את היכולת להתמודד מול זה,
את צריכה להיות חזקה ולדעת שיבוא יום וכולם ירצו להיות בסביבה של ילדייך-קצת סבלנות 🙂