טיול של נוסטלגיה

היו לי סידורים בתל אביב. לא הייתי בעיר הזו בערך עשר שנים… החלטתי לצאת מוקדם יותר ולעשות מה שאני אוהבת לעשות, ללכת לאיבוד בשכונה או ברחוב מעניין, לשוטט בלי מטרה וליהנות מכל הדברים שהרחוב מציע: בנינים מיוחדים, אנשים מעניינים ואפילו קניות של דברים מתוקים שלא ידעתי בכלל שאני צריכה אותם…

ובתל אביב, כך אני זוכרת, היה יריד אומנות במדרחוב נחלת בנימין מידי יום שלישי בצהריים, שכחובבת אומנות טרחתי להגיע אליו לפחות פעם בשנה, אי אז לפני עשור ויותר. ופתאום התגעגעתי. אבל מי אמר שבכל הוא עדיין פועל? היתה קורונה והייתה מלחמה והוא אולי בכלל בוטל.

החלטתי לבדוק אם הוא עדיין מתקיים, וגם אם לא – לא נורא, אלך לי לטייל בשוק לוינסקי ובשוק הכרמל, ואת הדרך לשם אעשה ברגל מתחנת הרכבת דרך רחוב שאול המלך ואז אסע ברכבת התחתית וארד בתחנת אלנבי, אלך את הרחוב הנוסטלגי ברגל עד לנחלת בנימין, ושם אם יהיה שוק אומנות – מה טוב, ואם לא – גם כן מה טוב. אני הולכת להיות תיירת בתל אביב.

מגז האוויר היה יותר ממצוין, הלכתי לאיטי, תיירתי וטיילתי במסלול המתוכנן, נזכרת בנוסטלגיה בכל מיני פעמים שעברתי אותו לשם כל מיני מטרות, כולל קניית הביגוד לחתונה שלי אי שם לפני מיליון שנה… אני עוברת ליד בית הכנסת הגדול ורואה שהוא הרוס בחלקו, לוח מודעות מסביר שהוא הולך להשתפץ ולהיות מהודר ויפה כיאה לבית מקדש קטן, ובכלל, אני מגלה שכל בנין מתפורר מפנה את מקומו לבניינים מהודרים ומסוגננים, מעוצבים במיוחד בתשומת לב רבה. ובאמת, כל אחד יותר יפה מקודמו, הלוואי רק שהלכלוך, סליחה הניקיון ברחוב, היה תואם את ההידור הארכיטקטוני.

בפינת אלנבי נחלת בנימין אני שמחה לראות ששוק האומנות עדיין פעיל, ולא רק, הוא הרבה יותר תוסס ממה שזכרתי והפך לחוויה תיירותית תל אביבית. בליל של שפות אני שומעת בין השיח בעברית. מסתבר שהשוק בהחלט נמצא על מפת התיירות הישראלית, וקבוצות בליווי מדריכים מגיעות להתרשם להתפעל ולקנות. זה מקום ממש מומלץ לבילוי של אחר צהריים באוירה חו"צית לחלוטין, אפילו המסעדות ברחוב הן כמו בחו"ל… אי אפשר להכנס ולאכול שם, הן אפילו ברובן לא טורחות לקבל תעודת הכשר מינימלית… תביאו איתכן סנדוויצ'ים…

קצת לפני תחילת השוק או בסופו, תלוי היכן אתם מתחילים את הסיור, מצאתי חנות מתוקה בטעם של פעם, כל החוטים שכבר לא ראיתי שנים רבות עדיין נמכרים שם בשלל צבעים. חוטים לרקמת גובלן, חוטי דה.אמ.צה (לא טעות כתיב) נוסטלגיים, שאיתם בנות דורי רקמו מפות איקסים על בד גבינה. צמר לסריגה, סוג של יצור נכחד שפעם היה מקור לשעות של יצירה והנאה, והיום הוא תחביב שעולה יותר מסוודר מוכן. וכל סרט שתרצו או תחלמו על צבע, צורה, מגע וטקסטורה נמצא שם. חגיגה של צבעים. לא התאפקתי וצילמתי.

השוק לא ארוך, ולמרות שממש מעניין שם זה לא לוקח יותר מחצי שעה. אבל ליד, יש את שוק הכרמל ששווה סיבוב, אם כי מומלץ מאד לשמור על התיקים קרוב לליבכם… לפני שנים מישהו חתך את רצועת הכתף של תיק הצד שלי, בתקווה שהוא ייפול והוא יוכל לגנוב אותו ואת הכסף שבתוכו, אבל למזלי שמתי לב ותפסתי את התיק בזמן… שוק לוינסקי במרחק פסיעות מעטות ושכונת נווה צדק ששווה אייטם משלה במרחק כמה דקות.

קחו לכן הפסקה של כמה שעות וצאו לטיול בתל אביב. לא חייבים לקנות, רק להנות. טיול של חוצלארץ בעברית ובשקלים בודדים.