שלום לכולן,
מי שמזדהה איתי שתרים את היד, ומי שיש לה עצה – אז יותר מאשמח, אבל פרקטית אם אפשר…. הנושא שכואב לי זה העיסוק שלי.
אני מורה כמו רבות וטובות כאן, אבל איך לומר… ממשיכה לעבוד בחינוך רק כי אין לי אופציה טובה יותר: השעות, התנאים, החופשים, סביבת עבודה חרדית גלאט, קירבה לבית וכו'.
לא אגיד שאין לי סיפוק מהעבודה, אבל הייתי רוצה להרגיש שאני מגשימה את עצמי יותר, אולי בכיוון של משהו מהבית / חלקית מהבית או בכלל אפיק עצמאי.
אני יודעת שאני מוכשרת בתחומים נוספים, אבל ממש ממש לא מוצאת את עצמי בשום משבצת שאני יכולה להגיד לעצמי: אוקיי – זה זה! ואז יוצא שאני רק חושבת ומדמיינת על פריחה, ושגשוג, וניהול עצמי של הלו"ז שלי, ואולי גם על הכנסה גבוהה יותר (למרות שאני לגמרי מודעת לקשיים), אבל בגלל שאני לא מוצאת תחום ספציפי, או אולי בגלל שאני לא יודעת איך ומאיפה להתחיל, אני שוב מוצאת את עצמי נשארת במקום המוכר והרגיל (אולי גם בגלל קצת פחד משינוי? ומהיציאה מאזור הנוחות?).
מוכר למישהי? פתרון? קצה חוט? תודה רבה!!!!
אחת ששואלת
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי כאן וכולנו ננסה לעזור לך!
אין לי אופציה טובה יותר: השעות, התנאים, החופשים, סביבת עבודה חרדית גלאט, קירבה לבית וכו'.
קודם כל חשוב להבין: אין "טובה יותר" בכל הפרמטרים, לכל עבודה יש מעלות וחסרונות משלה.
תדרגי מה הכי חשוב לך, מה את רוצה לשדרג ועל מה את מוכנה לוותר, זה יעזור לך לקבל כיוון.
בדיוק אני בדילמה כמה שנים…
עד שבא החופש ואני אומרת לעצמי מי יתן לי חופש חודשיים?
אני כן חושבת על איזון ועל הפוגה של שנת שבתון או חופשת לידה לבדיקת ניסיון להתפתח ולהתבסס במקום או מקצוע אחר. יש גם אפשרות של חלת ללא תשלום במשרד החינוך לבדיקת אופציות אחרות
בעניין אזור הנוחות, ממש מבינה אותך, אמנם אני לא מורה אבל גם לי העבודה מאד מאד נוחה מבחינת תנאים אבל אני מחפשת עבודה אחרת כי חסר לי המיצוי העצמי וגם מרגישה שאני ממש לא מתקדמת.
אבל כמו שכבר כתבו, סדר עדיפיות מאד מכוון להחלטה הנכונה.
כדאי להתחיל ממנו, ואם בתוצאה הסופית זה כן לחפש עבודה אחרת / מהצד, אז לקבוע היום, לא מחר, יעוץ תעסוקתי.
מרגיש כאילו אני כתבתי את זה,
כבר שנים שאני בOn Off של חיפוש עבודה
מצאתי משרה אחת שהתחברתי אליה אבל הגמול הכספי היה מאכזב.
מרגיש שאין לאן לברוח, כי עם התארים אנחנו די תקועות סביב אותו תחום.
אבל אם זה בוער בך, תמשיכי לחפש, אולי לוותר בהתחלה על סכום כסף אבל מי יודע, הכל יכול להשתנות.
אחרי הכותרת תכננתי לראות כמה העבודה שלך לא מתגמלת וקשה היום לעבוד בחינוך… אבל לא תארת את זה…
אולי זה מה שאת מרגישה …
יש הרבה עובדות הוראה שלא מרגישות מספיק קריירה אבל לא מספיק כנות עם עצמם לומר ולהרגיש באמת.
ניום מקצועות ההוראה לא "נחשבים "ולא פופולאריים (וזה חבל)
תם העידן שנשים מורות בגלל האידיאולוגיה רב המוות הצעירות עושות כל כי זה נח/ זה מה שלמדו/גלאט וכד'.
הייתי מציעה לך לנסות להוסיף משהו מהצד משדכנות עיצובי פירות ובארים מכירה נחמדה בשעות הערב וכד'.
או ללמוד מקצוע מתחום ההוראה כמו יעוץ אבחון וכד'.
ברגע שתרגישי מיצוי סופי בהוראה יהיה לך לאן לפנות … (או ששילוב בין 2 תחומים גם יספק)
בהצלחה
כמוני כמוך
השנה החלטתי לעזוב. לוקחת חל"ת.
הולכת לעבוד באופק למרות השכר היותר נמוך. שיעורים פרטיים נשארים אופציה להשלמת הכנסה
אני חייבת לומר שכל מי שעובדת בחינוך אני מחזיקה לה אצבעות
היא מאוכלי המן (כמו אברכי כולל)
היא מקיימת נפשות בישראל
היא בונה את הדור הבא
אני נלחצת כל פעם שאני שומעת משהיא שלא רוצה לעבוד בחינוך
היא צודקת זה קשה במיוחד בדור שלנו
שאת רוצה לתת משלך לילד ובמקום שההורה יראה את מאמציך
הוא רק שופך קיטור או מסביר לך איך מחזיקים כיתה של 30 תלמידות בימינו
ואת צריכה להכיל את רוב ילדות הכיתה כך שהילדות הטובות לא מספיקות לקבל יחס ראוי
הרי הן גם בריאות של ה' ומה הן אשמות שה' לא נתן להן תכונות שגורמות לגנבת יחס מכל הכיתה
בימינו שזה מידת סדום שמי שיש לה פחות איקיו ומי שיש לה הרבה איקיו נמצאות באותה כיתה
והמורה צריכה איך שהוא להגיע לכולן
ואם המורה מדברת על עזרה שומו שמים הילדה לא תוכל להתחתן יהיה לה כתם לידה על הגב
האמא החכמה מעדיפה לדבר כל יומים על מבצע חדש שלא פועל את פעולתו
ולד ממשפחה מצוינת עם איקיו גבוהה מיתוך שיעמום מתחבר לאחד הרדודים
ולהורה לא אכפת הילד חכם מקבל מאה במבחנים (סיפור אמיתי )
או שיש עציצים שחיים בכיתה שאוי אם המורה תרים טלפון מה אכפת לך שתהיה עציץ (עציץ לעניות דעתי זה חרם)
אז מורה אחפתית מציעה שההורים יביאו תמונה של הילדה ואותה נניח על הכיסה
ובכך נפתח משתלה לעציצות מסכנות (סיפור שהיה חצי שנה לא הצלחתי להשתחרר ממנו)
חברה אנו ההורים חיבות להזדעזע ולבדוק בחורים ובסדקים
שלא נהיה אילו שגורמים לעובדי ההוראה שלנו לעזוב שתדעו זה רק מחמיר משנה לשנה
אין מגמות לגננות (לא יודעת מה המצב בהוראה)
אין תקן למורות בחינוך העצמאי רק אחרי 7 שנים של הוראה
אין אפשרות להחסיר כי אין ממלאות מקום ולא משנה אם אחותך התחתנה או שהמורה שוכבת עם 40 מעלות חום או שהיא סתם צריכה לקחת יום חופש כדי למלאות מצברים
אני מכירה אישית מורה מקצועית שנתנו לה יומיים וחצי איך היא אמורה לתת לחם וחלב לידיה לחודש הקרוב
אני בטוחה שלמורות כאן יש הרבה מה לומר בנושא
לא יהיו מורות לילדינו אם כך ימשיך המצב לא יהיו גננות ומטפלות לילדינו
בעלי השנה קבל 4 מכתבים מתוך 20 הורים זה פשוט לא יאמן
אנחנו חיבות לתדלק אותם (אני אישית מביאה משלוחים אחרי שאני מקבלת כך אני יכולה להביא ברמה שאני מעריכה את הצוות ולפני אני מביאה שוקולד בונבון או שוקולד פסק זמן קטן ומכתב רציני כך שהם יכולים לחכות לאחרי פורים ובמשך השנה כשאני מקבלת או שיש לי בבית
משתדלת להזכיר להם שיש מי שמאריך את העבודה שלהם
זה ש-ו-ח-ק לעבוד בהוראה כמה שיותר שוחק צריך יותר דלק אין מה לחשות
רכב חייב דלק כדי לנועה
עבודה בהוראה זה 24\7 מי כמוני יודעת
אין אפשרות באמת לתת משכורת פר עבודה והשקעה כי זה אף פעם לא יגיע לרמת ההשקעה
אף אחד לא משלם על יום שנשרף בשביל למצא ממלא מקום שבסוף העובד מתייצב בעל כורחו (זה הדבר שאותי הכי תסכל לכן עזבתי את הגנים שעבדתי בהם
ודל……………
בתגובה לתגובתך
חייבת לציין שגם מקצועות אחרים שוחקים ובהם אין 3 חודשי חופש בשנה! שנת שבתון!!! חלת והטבות עובדי הוראה…
המצב בתעסוקה אינו טוב ודווקא המורות סביבי יחסית לאחוז המשרה, מרוויחות לא רע! (במיוחד לאור התנאים)
יש כאן קצת סתירות…
א. אין ממלאות מקום
ב. ממלאות מקום מקבלות שעתיים וחצי בשבוע
ג. מחכים לתקן 7 שנים
ד. אף אחת לא רוצה ללמוד הוראה
בנוסף
אין כזה דבר אמא שלא רוצה שלבת שלה יהיה טוב בכיתה ובכלל. אין! כנראה לא הבנת נכון
מורה שחיה רק מתדלוקים – חבל עליה – שתפרוש. כנל לגבי השחיקה. עדיף לנו שיעבדו רק מורות שאוהבות את המקצוע וחשות שליחות
(אני בעד שיעלו משכורות אבל חשבתן על זה שאז יגיעו גם כאלו שלא מתאיות? בהייטק למשל השוק פולט את הפחות טובים. בהוראה – כולםםם מתקבלים תלוי בפרוטקציה.)
גם קופאית לא יכולה להשאר בבית בלי למצוא ממלאת מקום, זה אחריות בסיסית, לא ברור על מה הרעש הגדול
באופן כללי –
הוראה היא לא מקצוע כזה גרוע (תבדקי שכר לשעה ותספרי גם את השעות שלא עובדים בהם ומקבלים שכר. חופשים, תוכניות, טיולים שלא צריך להתכון לשעור ולהחזיק תלמידות וכו)
הבעיה היחידה בו זה שיש בו הרבה שחשות שחוקות או שהן לא מתאימות לתפקיד או שסתם קשה להן כלכלית והן פוזלות להייטק
מסתבר שבעבודות אחרות את מרגישה שם בבחירה ומוכנה לקבל גם את המינוסים
"(אני בעד שיעלו משכורות אבל חשבתן על זה שאז יגיעו גם כאלו שלא מתאיות? בהייטק למשל השוק פולט את הפחות טובים. בהוראה – כולםםם מתקבלים תלוי בפרוטקציה.)"
וזו ההוכחה שחסרות מורות….
יש כאן מידי פעם כתבות של אחת שמובילה נשים לעשות כאלו שינויים בחיים שלהן. אולי שרי שטרן? לא בטוחה. תחפשי כאן. היא מסבירה וכותבת ממש יפה.
מנסיון שלי
מורה 17 שנה,
ועזבתי לעצמאות לגמרי לפני 7 שנים
בלתי אפשרי לשלב שני מקצועות ביחד
שניהם לא מתבצעים 100 אחוז והתוצאות בהתאם,
( את לא יכולה להגיד ללקוח אני תפוסה רב השבוע…)
מה שכן את יכולה,ללמוד סוג של טיפול רגשי או אימון מקצועי
ולעבוד כמה שעות בתוך בית הספר,
( שיטות טיפול קצרות-העבודה,קאוצינג, )
היי,
הייתי שם…הרגשתי בדיוק כמוך.
כמה דברים שעזרו לי לצאת ולהגשים את עצמי :
קאוצ׳ינג וטיפול ריגשי. להבין מי אני, מה היכולות שלי, מה תוקע אותי בחיים, איך אוכל להגשים את עצמי… מפחיד לעזוב עבודה וללכת אל הלא נודע
דבר שני, יצאתי לשנת שבתון, בלי לדעת מה אעשה ואיפה לעבוד, פשוט יצאתי.
תוך כדי ההוראה התחלתי לבחון וללמוד ולפתח לעומק תחומי עניין וחוזקות שלי. ניצלתי את החופש הגדול( חודשיים!!!) לפתוח עסק קטן עצמאי כדי שיהיה לי עוד תחום ביד, לא רק הוראה.
ברוך ה מצאתי מהר עבודה שאני אוהבת, אין חודשיים חופש אבל כל יום מרגיש כמו חופשה כי העבודה מדוייקת לי ואני עושה את מה שאני אוהבת. לא חווה שחיקה כמו בהוראה.
אגב, בשנת שבתון אפשר לעבוד מאה אחוז משרה( לא במשרד החינוך)
למדתי בשבתון קורסים שעניינו אותי וקידמו אותי בעבודה.
אבל הכל מתחיל מבפנים, במירוץ החיים והעומס והשחיקה מההוראה לפעמים כבר לא מכירים את עצמנו. ממליצה מאוד לקחת ליווי או אימון כזה שיקדם אותך ויעזור לך להבין מה המטרות שלך ולהגשים אותן.
מאחלת לך הצלחה!
כמובן שאם את מרגישה חוסר מיצוי את חייבת לזוז.
הנפש הכי חשובה.
ואם תגיעי למקום שלא יהיה לך טוב? גם משם תזוזי…..
העולם רחב יותר ממה שאפשר לראות מהנישות המצומצמות שלנו.
אני גם עשיתי צעד שקשור למעבר עבודה, ופחדתי ממנו מאוד
ומה שעזר לי היה לשים דד ליין ברור:
הודעתי שאני עוזבת כמה חודשים לפני ,
אחר כך הייתי ממש בלחץ לחפש עבודה לפני שאני אצטרך לשבת בבית.
כשאני מסתכלת אחורה: אוי ואבוי אם הייתי נשארת תקועה, היום אני במשרת ניהול.
זאת ההמלצה שלי………….
(אגב, אני עובדתי בתחום החינוך ועודני……… אבל אני מרגישה הפוך ממך: התנאים והשחיקה קשים, אבל הסיפוק וההנאה הפנימית מחזיקה אותי בתחום)
בהצלחה
תודה רבה לכל המדהימות על התגובות ועל כיווני החשיבה,
אשמח לשמוע ממי שעשתה שינוי , האם זה היה לך כ"כ ברור האפיק החדש שאליו את הולכת או שזה היה ניסוי ותעיה.
אני שואלת כי לימודי מקצוע לא משקפים את העבודה עצמה, וגם אם אני חושבת על מקצוע מסויים שמתאים לי בהתחשב בכישורים מסויימים שהתברכתי ,העבודה בפועל שונה ולכן גם אני לא כל כך מאמינה ביעוץ תעסוקתי.
אשמח לחוות דעתכן, תודה!