שלום לכולן,
מי שמזדהה איתי שתרים את היד, ומי שיש לה עצה – אז יותר מאשמח, אבל פרקטית אם אפשר…. הנושא שכואב לי זה העיסוק שלי.
אני מורה כמו רבות וטובות כאן, אבל איך לומר… ממשיכה לעבוד בחינוך רק כי אין לי אופציה טובה יותר: השעות, התנאים, החופשים, סביבת עבודה חרדית גלאט, קירבה לבית וכו'.
לא אגיד שאין לי סיפוק מהעבודה, אבל הייתי רוצה להרגיש שאני מגשימה את עצמי יותר, אולי בכיוון של משהו מהבית / חלקית מהבית או בכלל אפיק עצמאי.
אני יודעת שאני מוכשרת בתחומים נוספים, אבל ממש ממש לא מוצאת את עצמי בשום משבצת שאני יכולה להגיד לעצמי: אוקיי – זה זה! ואז יוצא שאני רק חושבת ומדמיינת על פריחה, ושגשוג, וניהול עצמי של הלו"ז שלי, ואולי גם על הכנסה גבוהה יותר (למרות שאני לגמרי מודעת לקשיים), אבל בגלל שאני לא מוצאת תחום ספציפי, או אולי בגלל שאני לא יודעת איך ומאיפה להתחיל, אני שוב מוצאת את עצמי נשארת במקום המוכר והרגיל (אולי גם בגלל קצת פחד משינוי? ומהיציאה מאזור הנוחות?).
מוכר למישהי? פתרון? קצה חוט? תודה רבה!!!!
אחת ששואלת
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי כאן וכולנו ננסה לעזור לך!



היי, ב"ה יש מקצועות נוספים היום בתנאים של משרד החינוך.
ריפוי בעיסוק, תרפיה באומנות, תרפיה בדרמה, יועצת חינוכית, ותפקידים אחרים בפנים כמו רכזת חברתית, רכזת פדגוגית וכו'.. בכל ביה"ס אופי העבודה הוא שונה ובהתאם לתפקיד, מטפלות בתרפיה מקבלות תשלום על חופשים ושכר ותנאים שמקבילים למורה, יועצת חינוכית חולשת על המון מערכות, ובכל ביה"ס אופי העבודה הוא שונה, תלוי בגודל, היקף המשרה וכו'… נכון שזה כמובן דורש תואר שני אבל שווה להשקיע כמה שנים כדי להגיע לסיפוק, ממליצה לך ממש לדבר עם נשות מקצוע, אפילו לבקשת להתלוות ליום אחד ולהחליט, בשורות טובות!
שלום אחת ששואלת יקרה,
בתגובה לשאלתך – (אחת הלקוחות הפנתה אותי לכאן:)
דבר ראשון, כפי שרבות וטובות כתבו כאן, את נמצאת בשלב ובתהליך נורמלי שרבות עוברות.
לא כל בחירה שעשינו והתאימה לגיל 20 תתאים לגיל 30 וכן הלאה
עם השנים אנחנו מתפתחות, הן ברמה המקצועית, הן ברמה האישית וכמובן בצרכים ובהעדפות.
זה בסדר לגמרי לחשוב על עוד כיוונים, זו תופעה המראה על בריאות ועל רצון להתפתח ולהתקדם,
להתנסות, למצות עוד כישורים וגם לענות על הצורך בגיוון.
הבשורה כאן היא ששינוי תעסוקתי לא חייב להיות מהפכני מ0 ל100, ממורה למתכנתת וכד'
יש היום המון נשים שמשלבות, שחובשות כמה "כובעים", גם משיקול כלכלי וגם עבור סיפוק ומיצוי עצמי.
כתבת שאת לא מאמינה ביעוץ תעסוקתי, כי כנראה בתפיסה שלך את מתכוונת ליעוץ לימודים.
בשונה מזאת,
תהליכי קידום תעסוקתיים מיועדים בדיוק לנשים שכבר עובדות, שכבר מכירות את עולם העבודה ויודעות על עצמן המון-
ומגיעות לתהליך בדיוק בשביל המיקוד – כדי לא לשרוף זמן, כסף ואנרגיה בניסוי ותהיה,
ולהגיע לבחירה מושכלת שתתאים לכל היבטי החיים שלהן, גם לאזור הנוחות (הלא תמיד נח) שהן נמצאות בו.
אם תרצי- אני כאן בשמחה לשאלות,
מוזמנת לקרוא את הפוסטים שלי "מחפשת עבודה" תחת הכותרת העצמה בבמה המכובדת הזו,
בהם אני מתארת, כמובן שטשטוש מלא, סיפורי נשים שלקחו את האומץ,
ובחרו למצוא מה מתאים להן לעשות באמת:)
יכולה לקחת השראה, טיפים והמון ידע מעשי שאני משחילה שם בין השורות.
בהצלחה!