נחטפתי

מגיבה ל – 'מעירה'
מורגש שהשתדלת לנסח את דעתך בעדינות ובזהירות רבה
אבל כנראה שלא יצא לך להרגיש או להכיר מקרוב אנשים שחיים ומתמודדים יום יום שעה שעה עם מצוקה ריגשית/נפשית קשה
לצערינו יש ועוד איך שיש, אנשים שהם בבחינת 'חיים מתים'
וקושי רגשי/נפשי עשוי להיות בהחלט להיות סבל קשה יותר והרבה יותר מסבל פיזי
החויה של האדם היא הקובעת
מבלי חלילה להמעיט כמלוא הנימה מסבלם של החטופים 'האוניברסלים'
(שגם עליהם עובר מן הסתם סבל נפשי קשה)
ואני מבינה שתהילה התכוונה ל'חטיפה' – קושי נפשי גדול מאוד שנגרם ממישהו אחר,
ובמעשיו 'חטף' את החרות, את השמחה, את איכות החיים, את התמימות ועוד

תודה לכולכן,
חיממתן את ליבי.
ואכן, בכלל לא היתה כוונתי להביע שמצבי הוא רע משל החטופים
רק באתי לשים דגש על אלו שחטופים לנפש שלהם,
לעורר את העולם לזה. כי גם זה כואב.

שיר עצוב, כואב ומבט קושי עצום.

ואולי…

נכון יותר לכנות את זה שבי ולא חטיפה.בפרט לנוכח הקונוטציות שעולות בתקופה שהחטופים הם נושא מדובר כ"כ.

להיות שבוי או אסור בחולי הנפש מעביר את התחושות הקשות ומשקף את עוצמת הכאב מבלי שיפוטיות מה רמת עוצמתן בסולם הכאב (אם יש בכלל דרך למדוד…)

כואב עד עמקי הנפש!!!
גם להיות שבוי בשבי כלי המשחית הטכנולוגיים, שאם תרצו ואם לא – פוגעים עמוק בנפש האדם!!!
גם זה – שבי קשה ונורא עד מאד!!!
וכמובן שאף פעם אי אפשר למדוד סבל וכאב, א"א להשוות בין סבל לסבל ובין אדם לאדם.
ברור שהחטופים במצב איום ונורא שלא נדע, אך לעולם לא נוכל להשוות שום דבר לשום דבר.
כי יש כ"כ הרבה פרמטרים למדוד ולחשב ולעולם לא נוכל לרדת למעמקי המעמקים של נפש כלשהי!!!
צריך רק להתפלל על כלל ישראל, כל אחד באשר הוא ועל מה שהוא סובל – גם בלי שנדע מה בדיוק!
ולהתחנן לגאולה השלמה בחסד וברחמים רבים ועם ניסים ונפלאות – עוד ברגע זה!!!