תקשיבי לי רגע, אמא

ליאה-
ואווווווו
הלב נשבר:(
איזה שיר כנה ומדהים
מעיד על עוצמה רגשית ועומק בלתי נתפס!

מגיבה לכן בשמי האמיתי, אני תהילה ולא ליאה.

תודה לכולכן. חיממתן את הלב. הקפוא.
הלוואי שכל העולם היה יודע כמה כל תגובה ומילה טובה יכולה לרפא פצעים שבלב.

תהילה –
מודה לך באופן אישי על תגובתך המאירה
אני מרגישה שאת יודעת להבין רגשות עמוקים, לתת להם מקום.
תודה.

אני מתמודדת עם קושי נפשי.
דברים שמלווים במשך כל היום כמעט, כואבים.
ויש מורכבויות.
כי מלבד הכאב שלי בעצמי, יש את הסביבה
יש את ההורים.
יש את הדאגה שלהם, הבלבול, התשוקה העזה לעשות טוב לילדה שלהם.
ושקורה שדברים נפגשים בבום חזק כל כך, זה כזה עצוב…
להיקרע בין אהבה, חמלה, רחמים, לכעס מייסר.
עם מצפונים.
ויצר הרע שלא מפסיק להציק ולנסות להגדיל את עצמו כמה שיותר.
ובכלל כל הניסיונות של להסביר מה עובר עליך, מתישיםם עד מוות.
זה בכללי לסביבה, אבל הכי חזק כלפי ההורים.

אין דרך להסביר את זה, השיר מבטא את המעט שבזה.