תנביטו! פעילות חורף מעולה עם הילדים

שלום נשים יקרות, שמחה להיפגש אתכן שוב : )

הפעם נעסוק בפעילות קלה ומעניינת לילדים, שיש בה יכולת לפתח סבלנות, חקירה, התבונות ועוד.

נפתח עם אגדה משעשת על ילד יהודי (ממוצא אשכנזי כנראה 😉) שאמו שלו הגישה לו את קציצת הדג בערב שבת. על הקציצה הייתה פרוסת גזר דקיקה. תוך כדי האמא שואלת את הילד: 'היכן הגזר גדל?' אז הילד עונה: 'על קציצת הדג!'… 

אנחנו חיים היום בעולם מודרני, שלא חשוף מספיק לטבע, אנחנו מפתחים בילדים שלנו הרבה יותר יכולות קוגניטיביות ופחות חושפים אותם לטבע, ואפילו לאוויר נקי… רוב היום אנחנו שוהים בחללים סגורים, במשרד, ברכב, בכיתה, שואפים לריאות שלנו אוויר מזגנים מלאכותי שמייבש אותנו, מייבש את העור, את רירית העין וגורם לכאבי ראש ועוד. לכן אגב, מומלץ להתלבש טוב ולפתוח חלונות לאוורור במשרד, ברכב ובכיתה. אנחנו מרוויחים מזה אוויר צח, חמצן טרי וטבעי, ותחלופת האוויר מחיידקים ונגיפים העלולים לשהות בחלל החדר

היום נעסוק בפעילות לילדים שתעזור לנו להתחבר לטבע גם בימי החורף האפרוריים. הכל עכשיו אמנם רדום, קר, קפוא, נבול – כך זה נראה מבחוץ כמובן – אבל בפנים מתחולל תהליך נביטה מדהים, תהליך של צמיחה ולבלוב – משהו חדש צומח, ובבוא האביב נראה את התוצאה.

בואו נחווה מקרוב עם הילדים את תהליך הנביטה. כל פרי, ירק, דגן, מתחיל בזירעון קטן, ואנחנו רוצים לראות את זה. ניקח קיטניות – לא משנה איזה, מה שיש לנו בבית: שעועית, חומוס, שעועית מש, עדשים וכו', נשרה בקערת מלאה במים למשך לילה מכוסה במגבת. אחרי הלילה ניקח מסננת, ונסנן את המים. נשטוף את הקטניות קלות, ונשאיר אותן מכוסות במגבת, במקום קריר ויחסית חשוך (לא במקרר).

למה במקום חשוך? מכיון שכך תהליך הנביטה קורה יותר מהר. הנבטוט הצעיר מחפש אור כדי להתפתח וליצור בתוכו את הכלורופיל, הצבע הירוק שיש בצמח, שאגב מאוד בריא לגוף האדם בעקבות תכולת נוגדי החמצון שבו, וביכולת לנקות את הכבד והדם מרעלים. 

זמן הנביטה של כל קטנייה בערך – תלוי בתנאים ובאקלים:

חומוס נובט אחרי 48 שעות. 

שעועית אחרי 48 שעות. 

שעועית מש אחרי 36 שעות ואפילו פחות.

עדשים אחרי 24 שעות.

אפשר להנביט כל דגן או קטניות שרוצים. 

תהליך ההנבטה מפחית את אי הנעימות במערכת העיכול, בזמן אכילתם של הקיטניות.

יש לציין שתהליך הנביטה מעלה את הוויטמינים והמינרלים בקטניות, והוא בעל ערך מוסף לבריאות הגוף. אפשר להמתין לגדילה של הנבטוטים, או לנבטים יותר גדולים ובוגרים.

אחרי שהנבטוטים יצאו, ניתן לאחסן בכלי זכוכית למשך שבוע, ולהוסיף אותם למה שרוצים – למרקים, לתבשילים, לסלטים – או לאכול חי כמובן : )

המתכון האהוב עלינו הוא: לבשל את הקטניות עד כדי ריכוך, לסנן אותם, להוסיף שן שום כתושה, חצי כפית כמון, מעט פלפל שחור, מעט לימון, מעט שמן זית, מעט מלח, לערבב ולאכול בתאבון : )

זה משביע, מוריד חשק למתוקים ובעיקר – בעל ערך בריאותי רב! 

הרווחים מפעילות ההנבטה מקנה לנו ערכים מופלאים כמו פיתוח הסבלנות, התמדה, סקרנות בריאה – כל התכונות שקצת איבדנו בעולם האינסטנט שבו אנחנו חיים.

מומלץ להדגיש לילדים שתהליך שראינו בנביטה של הקיטניות – קורה לכל זרע שנשתול באדמה. הוא נובט עד שהופוך לצמח / ירק או פרי. כך יהיה לנו ולילדנו יותר חיבור ואהבה לטבע.

בהצלחה, בתיאבון, ולבריאות!

אודל אלי היא תרפיסטית בוויסות חושי באמצעות סנוזלן וגינון טיפולי.

(אין לראות בהמלצות הנ"ל שום התוויה רפואית כתחליף לתרופה או לריפוי מחלה. יש להתייעץ עם הרופא המטפל לפני היישום).