אבא חזר בחול המועד מבית הכנסת ובן השלוש שואל: "אבא, היה היום המן בבית הכנסת?". לא חמודי, המן לא היה שם, מזמן כבר שכחנו אותו…
ואולי באמת, הגיע ה(ז)מן שהקטן הזה יכנס לבית הכנסת בזמנים נוספים? מה חושב אבא? ומה אומרת אמא?
ננסה לממש את הזיכוי שלנו כ'משלחות' לבית הכנסת, כל הזכויות שמורות לאמא!
מתי את שולחת אותם?
הפגישה הראשונה של ילד או תינוק עם בית הכנסת מתבצעת בשמחת תורה,
בידיים של אבא, מתחת לטלית ובליווי שירה [סוכריות ו'טופים' כמובן]
במשך זמן רב חושבים הילדים שזה מה שקורה בכל פעם שאבא הולך לבית הכנסת:
שרים, רוקדים, ומחלקים ממתקים…
זה חשוב שהמתיקות של התפילה תתקשר לילידם עם שמחה ורגש רב. אט אט הם ילמדו שיש לבית הכנסת גם חלקים נוספים.
אמא – חני ממליצה להתחיל בליל שבת:
אם אמא יכולה ללוות את הילד לבית הכנסת לקראת סוף התפילה "להביא את אבא", הוא יכול להיכנס ולטעום כמה דקות. ילד בוגר יותר אפשר לנסות ממש שאבא יקח לכל התפילה, התפילה אז קצרה, בסה"כ כשעה וחצי, הילדים בד"כ רגועים אחרי מנוחת צהריים. מצוידים בפעקלה,
אפשר כבר ללמד אותם עניית אמן יהא שמא רבא מגיל 4-5, תלוי בבשלות הילד.
יש בתי כנסת בהם מארגנים אמירת "שיר השירים" או שעת סיפור לילדים בין מנחה לערבית וגם זה זמן מתאים להכניס את הילד.
בן כמה הוא?
אמא – חיה מציעה:
בגיל 3-5 כשאכן הילדים עלולים להפריע לתפילה-
בעלי לוקח אותם מדי פעם בשבת בזמן שבית הכנסת פנוי בין התפילות – ושם מתפלל עם הילד את התפילה כמו בגן.
כמובן א"א לוותר על נשיקה לארון קודש!
הילד מקבל חוויה מאד מעצימה של אבא וילד לבד ,עם כל תשומת הלב ,חוויה של תפילה וקשר לבית כנסת.
כשהילד גדל השהות שלו בבית הכנסת מתארכת, זה קורה כשהילד קורא היטב ונהנה לעיין בסידור (גיל 7?)
הוא צריך להיות שקט ורגוע כדי לא להפריע למתפללים האחרים
או למצוא חומרי קריאה לזמנים שבהם הוא לא מתפלל כמו זמן ההמתנה לש"ץ.
אנשי חינוך אומרים לא לדרוש מהילד ללכת לבית הכנסת לפני גיל 9, אבל להציע, להמליץ, להחמיא, לעודד, לצ'פר, ליצור אווירה של "כל הגדולים הולכים", כל אמא יודעת מאיזה גיל מתאים לילד שלה.
איך את שולחת אותו?
מגיל שהילד מבין אנחנו אומרים לו:
"כשתהיה גדול תלך לבית כנסת להתפלל עם אבא"
"החולצה החדשה לכבוד החג ולכבוד בית הכנסת"
כמובן שהמפגשים הללו תמיד קצרים וממוקדים לברכת כהנים או לתקיעת שופר או—
כדי שהילד יבקש להישאר עוד ויישאר בטעם מתוק,
ומלווים ברגש רב לפני ההליכה ובחזור
"איזה ילד צדיק שהולך לביכנ"ס! איזה בחור בוגר!"
נשיקה לילד שהולך ונשיקה ביד שאותה ייתן לספר התורה…
כמו בכל תחום, חשובה מאד הכנה מראש –
איך נוהגים בכבוד בית הכנסת, מה מתאים לעשות שם ומה לא.
מה מתפללים, איפה מופיעה התפילה הזו בסידור, האם עומדים או יושבים, בלחש או בקול,
מה עושים כשמוציאים ספר תורה מהארון? ומה כשנוטלים לולב?
עכשיו תראי את האמא המלומדת הזו כשהילד חוזר מבית הכנסת,
היא מתעניינת כאילו זה באמת חשוב לה לדעת ולהבין:
קודם התפללו הלל או קודם מוסף? בתפילת שמונה עשרה שמעת אנשים מתפללים? ובחזרת הש"ץ? מה זה ש"ץ?
כל ילד כפי גילו ורמתו…
ואם הוא לא רוצה ללכת?
יש ילדים ביישנים, יש פחדנים, יש חובבי שינה… ילד ש"לא רוצה ללכת לבית הכנסת" זה ילד שמזמין שיחה בנושא.
שיחה פתוחה של שאלות ישירות: למה אתה לא רוצה? זה בגלל בית הכנסת הזה? האח הזה? השכן הזה? פעם אמא אחת כתבה לי על ילד שהתבייש ללכת עם אבא כי – יש לאבא קרחת…
או שיחה תוך כדי סיפור שאמא המציאה עכשיו: היה פעם ילד שרצה מאד ללכת לבית הכנסת, אבל הוא פחד ש… אתה יודע ממה הוא פחד?
לא ניתן לילד רעיונות נוספים להשראה, כן נצפה לשמוע ממנו מה נראה לו שהציק לילד האלמוני מהסיפור העתיק…
מידע מה מפריע לילד יקדם אותנו לכיוון מבצע / מעבר לבית כנסת אחר / טיפול במי/ מה שמונע ממנו ללכת / —
וכמובן נתפלל גם על זה, בכל מקום וזמן.
מה איתה?
גם לילדות מותר ללכת לבית כנסת כשיש אפשרות, כמובן צריך לוודא שיש שם גם נשים נוספות לעזרה ולחיקוי והן יכולות ללכת בכל שבת ולהיתרם רבות.
חשוב לתת להן את המידע כמו לילדים ואפילו יותר, בעזרת הנשים קולות התפילה עמומים יותר, הן פחות רואות מה עושים הגברים כעת והן פחות מתמצאות.
גם בנות שמגיעות לקריאת המגילה בפורים (שוב חזרנו ל'המן'..) או לתפילת הימים הנוראים צריכות הכנה לתפילות הארוכות, לאופי התפילה השונה, וכמובן שכולן צריכות ללמוד את הלכות בית הכנסת.
סבתא הצדקת:
"אני ב"ה סבתא שהולכת מידי שבת לבית הכנסת לתפילה בשבת בבוקר (גם כאשר יש אורחים של נשואים, הם יודעים סבתא הולכת לבית הכנסת וכשהיא חוזרת יוצאים לגינה וכדו').
לימדתי את הזכות של התפילה בבית הכנסת לנכדותי בכתה ב' ג'.
בתחילה הן מוזמנות לברכת החודש בלבד, אני מציינת את השעה המשוערת להגעה, הן מגיעות בדרך כלל בסוף קריאת התורה / הפטרה,
ביחד איתי בסידור הן עומדות ורואות איך מחזיקים את ספר התורה, מתפללות את ברכת החודש וחוזרות מיד לביתן.
בגיל בוגר יותר הן מצטרפות לתפילת שחרית, לקריאת התורה וגם למוסף.
אני מתגמלת אותן מידי פעם במתנה קטנה ומציינת את הזכות שלהן לכך.
התגמול יכול להיות חבילת קליק וכדו' פעם במספר חודשים מתנה קטנה.
כך הבנות לומדות על בית הכנסת והתפילה."
יראת נתנזון מנחת "שפת אם" לשיח עם הילדים, העשרה שפתית לפיתוח כישורים וקשרים.
בואי לקבל מידע מדויק, מקצועי, טיפים ישימים תרגילים ודפי עבודה זמינים!
הספר "שיח עם אמא" במהדורה חדשה!
ללמוד איך לדבר עם הילדים חכם ומדויק יותר.
ספר מודפס, נשלח בדואר הנה פרק לדוגמא
תרמילים – דפי העשרה:
הכללה ויוצאי דופן, אנלוגיות והשלמת משפטים, שפה, חשיבה, רגש, יצירתיות והומור . ועוד…
תרמילים כל מיני רוצה דף מתנה?
ומבצע מארז של 3 תרמילים במחיר מיוחד!
לחצי כאן לקבלת העלון החינמי "שפת אם" במוצ"ש,
ומה אם בן העשר פלוס לא רוצה ללכת כי זה משעמם אותו😟
שאר הילדים נהנים. הוא אוהב שינויים. כל כמה זמן בית כנסת אחר, ולא רוצה ללכת לבד… והאחרים חא רוצים להחליף בית כנסת
יכול להיות שיש לו הפרעת קשב?
אני יודעת שזה פחות נשמע קשור, אבל מהנסיון שלי יש להפרעת קשב קשר ישיר לתפילה, פשוט כי היא חוזרת על עצמה כל יום באותה צורה, וזה אכן יוצר שיעמום, בעלי הפרעת קשב שונאים מונוטוניות ושגרה
מודה שאפילו אני כאישה בוגרת שמודעת למעלת התפילה ומאוד מחוברת לנושא, מתקשה מאוד להתרכז בתפילות רגילות, וזה דבר שאני עובדת עליו שנים
אז קודם כל – לא ללחוץ, להאשים, לגרום לו לחשוב שהוא פחות צדיק מאחרים
דבר שני – אולי אם יבוא רק לחלק מהתפילה יהיה לו יותר קל,
ואולי – זה כבר שיקול שלכם – לתת לו ללכת לבד מדי פעם לבית כנסת אחר, אולי ישיבה באזור,הוא בן עשר, כבר לא תינוק וזה דבר שאולי אפשרי בהתחשב בנתוני הילד ובתי הכנסת כמובן
תודה על מאמר מעניין ומעשיר.
א. צריך לשים לב שהבאת ילדים קטנים לבית הכנסת לא תפריע לציבור
ב. אם ילד לא רוצה – אז לא. חשוב להתעניין אבל לשים לב לא להפוך את זה לחובה מעיקה. בד"כ זה יבוא עם הגיל.
ומה עם ילדים שהולכים בשביל לשחק עם חברים?
האבא רואה אותם לשבריר שניה (או שלא) והם נעלמים.
בעלי דוחה את הילדים מ-לבא לבית הכנסת עד שהם ממש מתחננים
כי בית הכנסת זה לא מועדון
בה' הבחור שלי נהנה ללכת לבית הכנסת וזה לבחירתו הוא הרי לא מחוייב בתפילה
פעם הוא אפילו התעורר בנץ כדי ללכת עם בעלי לשחרית (אני חושבת שלשלוח ילדים לשחרית בשעה הרגילה פחות מומלץ
כי אז הילדים הולכים לשחק בחוץ עם ילדים ששולחים אותם לתפילה לביביסיטר ובד"כ הם עושים דברים מסוכנים)
ובנץ זה ילדים רציניים בד"כ זה וגם שווה כי אצלנו עושים קידוש נחמד אחרי התפילה