בשידה ליד המיטה יש לי כמה פתקים כאלו בגירסאות שונות:
"טוד הל קל מ שהסית"… "לאמ התוו בהאו" [=תודה על כל מה שעשית / לאמא הטובה באהבה] ועוד שלל שגיאות כתיב מתוקות.
היום רציתי לכתוב על פתקים אחרים, מאמא הטובה הטווה את החוטים, התובעת מעצמה, הטובעת במטלות לטובת הילד.
מבקשת ממך, אמא ה'הואוט', רגע של תשומת לב: לשים את הלב על השולחן ולבדוק מה קורה בתוכו, ואז, לחשוב ביחד איך אנחנו מוציאות את מה ששם – החוצה. את איתי?
שימי לב, אמא.
רוב היום ורוב הימים אנחנו עסוקות עם הילדים. רצות ומתרוצצות מהבגדים והסרוק עד האוכל ודפי הקשר, המיטה המוצעת והטיול לגינה. האופניים החדשות והחוג היקר, ומי העליב אותו ולמה ואיך, ואיפה נמצא לה מורה פרטית טובה. אנחנו מקפידות על הבטיחות ושומרות על הבריאות, ורצות לעבודה רק כדי שתהיה לנו אפשרות כלכלית לתת לו עוד כל מה שהוא צריך. ומתפללות, מתפללות, מתפללות…
והכל באכפתיות, בדאגה עמוקה לשלום הילד ולטיפוח הגופני-טכני-רגשי-רוחני שלו.
עכשיו נעצור ביחד לכמה רגעים את המרוץ הזה ונשאל את עצמנו שאלה קריטית אחת: האם הילד שלי יודע שאני אוהבת אותו?
- מפנים את הלב לאהוב מכל הלב:
כמה אבק צברה האהבה הגלויה והשופעת בה החזקנו אותו, פעם פעם, תינוק קטנטן מנושק מכל עבר, נדמה כי משהו השתנה מעט בקבלה ללא תנאי שקיבלנו אותו אי אז, בכל מצב צבירה…
הפעוט הפך לילד, הילד גדל ואנחנו מצפים ממנו להתנהג כמו גדול. לפעמים הוא מכעיס לפעמים מעצבן, ופתאום, אם נאמר את זה בקול, קשה לנו לאהוב אותו באותה אהבת חינם ראשונית וגולשת.
אי אפשר לקנות אהבה בחנות, אפשר לנקות את הלב ולשוב לאותה אהבה ראשונית. אפשר לייצר אהבה חדשה בבית!
הקב"ה שאוהב אותי ואותך וסומך עלינו בכל בוקר מחדש שנמלא את התפקיד שלנו, נותן בנו אמון, "רבה אמונתך". ואל האהבה שלנו את הקב"ה אנחנו מצרפות גם את האהבה שלנו את הילד שלו – שלנו, זהו רובד נוסף ועמוק יותר באהבת ד'.
גם את הילד המאכזב אנחנו אוהבות וגם את הילד המצער. לכל נברא יש צלם אלוקים ואותו אנחנו אוהבות.
משתדלות להתעלם מהקליפה המכסה את הפרי המתוק, מתחברות רק למתיקות שבפנים.
משדרות לילד קבלה ואהבה ללא תנאי.
כשאמא תשאל את הילד שלה: "למה אני אוהבת אותך?" הוא לא יענה: כי אני צדיק / אוסף מצוות / מתוק / דומה לך… אלא: "כי אני ילד שלך!" זהו.
כך תשימי לב, אמא.
אחר הפעולות נמשכים הלבבות, בדיוק זה מה שיקרה פה. נעשה פעולות של אהבה, מעשים קטנים קטנים כמו שורת מטלות יומיות מסודרת וברורה. להנביע מחדש את מעין האהבה ולהזרים אותו, להביע את האהבה ולמשוך את הלבבות.
- קחי את הרעיונות הבאים כרשימת מתכונים, בחרי את המתאימים לך והטעימי לילד שלך.
- אם קשה לך להשתנות ביום אחד, התחילי בלילה אחד, כשהילד ישן תתאמני על מה שאת רוצה ולא מסוגלת ובבוקר – תמשיכי….
מה? תגידי לו!
2. הבעה מילולית:
נתחיל עם שמות חיבה, כי כשמם כן הם, מבטאים את החיבה לילד.
יש אימרה כזו שבעצם צריך לבחור שם לתינוק רק בגיל שנתיים, עד אז ממילא יש לו שם אחר בכל יום…
פעם הגעתי כביביסיטר לבית, והאב אמר לי: "קוראים לתינוקת ג'ון ג'ון, על שם סבתא שלי".
אז בטח שאפשר להמשיך עם שמות החיבה גם מעבר לגיל שנתיים…
אוהבת לשיר ולזמר? כל מנגינה תארח בשמחה מילים שהמצאת הרגע וכל שיר יסכים לשנות נתונים כפי הצורך. "אין כמו אמא בעולם…" יכול להתחלף ל"אין כמו יהודית בעולם…", "הקב"ה אנחנו אוהבים אותך" יכול להיות גם: "יצח—ק אנחנו אוהבים אותך". לא נורא אם זייפנו… ושיר נוסף ששמעתי פעם בגן שפה ומתאים לכל בית: "שלום ל… שלום שלום, כמה טוב ש… בא לכאן היום! כולם כולם אוהבים את …, … שלנו מתוק מאד!"
נספר על הילד: כשילד שומע שהוא נושא לשיחה, כאילו אמא לא שמה לב שהוא מקשיב לדבריה, הוא מבין שיש לו ערך רב והוא משמעותי. בשיחה עם סבתא או מיד כשהיא מקבלת את פני אבא בסבר פנים יפות, היא מדווחת שהוא עשה משהו טוב / אמר דבר חוכמה.
זה יכול להיות גם פתק שאמא כותבת לגן, על מעשיו הטובים של הילד. אוהבים אותך, מעריכים אותך, אתה יקר וחשוב לנו.
נגיד לו שאנחנו אוהבים אותו!
גב' ד. מורה בכיתה י"ד מספרת שפעם אחת הבנות שאלה אותה: "המורה אוהבת אותנו?" והיא אמרה בפה מלא "בוודאי , מה השאלה?"
"אז, למה המורה לא אומרת לנו את זה?"
באותו לילה, כאשר דיברה עם בנה שגר בחו"ל עם משפחתו, אמרה לו בסוף השיחה: "רק תדע שאני מאד אוהבת אתכם".
מיד לאחר מכן היא קיבלה טלפון נוסף מהבן הזה "אמא! את לא יודעת מה עשית לי עם המשפט האחרון שאמרת!"
הבעה בכתב:
לאימהות שיותר קל להתבטא בכתב מאשר בעל פה. אין כמו פתקי הפתעה בקלמר / בארון / בתיק האוכל.
גם לילד בן שנתיים אפשר לצייר לב וחיוך על דף ממו לקפל ולהגיש! כמה פשוט וכמה משמח!
קיימות גם מגוון מדבקות בחנויות השנקל עם כיתובים מתאימים שניתן להדביק על הסנדויץ'/ החולצה / המגירה. קלף הדבק.
אישי יותר ובגיל גבוה יותר, יהיה יומן סודי משותף לאמא- ילד.
אז הנה: בכל גיל, בכל שעה, בכל עת ועט, תגידי לו.
3. תחממי מנועים:
יש אימהות בעלות יכולת הבעה רגשית ויש אימהות מאופקות יותר. ד"ר נעמי אפל בספר "לדבר cbt עם הורים וילדים" מסבירה עד כמה המסר של האהבה בונה את הערך העצמי של הילד. אוהבים אותי = אני שווה!
כשאת יודעת כמה זה חשוב לילד שלך לדעת שהוא אהוב, שזה קריטי ונחוץ לנפש כמו אויר לנשימה את מתעלה מעל: "אבל ההורים שלי… / זה לא האופי שלי / זה לא הסגנון אצלנו…"
את יודעת שהדור של היום מחצין רגשות ומה שלא יהיה בבית – יהיה ברחוב, וחבל…
שם בספר ד"ר אפל נותנת מודל פשוט ויישומי, לכל סוגי האימהות:
מודל חם חם: חיוך מגע חיזוק מחמאה.
חיוך, חיוך שכולל קשר עין יוצר אנדרופינים של הרגעה המפחיתים כאב פיזי ונפשי. לא לחינם אמרו חז"ל שהוא טוב ממשקה חלב… החיוך משדר חום וקירבה, הוא מתאים ללא מילים ובכל גיל, ובתנאי שהוא מחויך בזמן ובסיטואציה המתאימה.
3 מטלות ל"שעורי בית":
לחייך בכניסה הביתה,
לחייך בפניה אל הילד,
לחייך כשהילד פונה אליך.
מגע, גם המגע יוצר תחושה של ביטחון ורגיעה, חום והגנה. "חמין שסכה לי לאימי בילדותי…" משפיע הלאה והלאה.
המגע בתינוק – ילד, נותן לו מידע תחושתי על גבולות הגוף שלו. מידע קריטי לכל שלבי ההתפתחות והלמידה עד חיי הנישואין!
"שיעורי בית": ללטף את הילד במגע עמוק פעם ביום. גם סלסול פאות או 'הברשת' שיער הם מגע, טפיחה על השכם, ומציאת 'לכלוך' שרק אמא ראתה, עיסוי גב ומריחת קרם ידיים. כמובן שזה לא סותר חיבוקים ונשיקות ו'ריסוקים' באופן אקראי או כחלק מטקס יציאה או כניסה לבית.
בקצרה נזכיר את 'ברכת הבנים' בליל שבת שכוללת נשיקה לילד לפני או אחרי הברכה, מכל הסיבות שבעולם – אל תוותרו עליה!
[יש ילדים שבאמת לא אוהבים מגע ויש כאלו שכל כך רוצים וצריכים עד כדי שהם אומרים שהם לא סובלים אותו. אם ילד בורח ממגע כדאי לבדוק למה]
חיזוק, החיזוק הוא בעצם עידוד שאומר: עשית יפה, תעשה עוד! יש חיזוק מילולי שמפרט "כל הכבוד שויתרת" ויש חיזוק לא מילולי כמו חיוך, מגע, הבעה של "וואו!".
"שיעורי בית": משחק "כל הכבוד": פעם ביום, לפני השינה או בארוחת ערב, אמא אומרת לילד מחמאה ואח"כ לעצמה. הילד אומר לאמא מחמאה ואח"כ לעצמו. שימו לב לנושאים שעליהם ניתנות המחמאות, כדאי לגוון, לא להחמיא רק על נושא אחד או שניים…
כאן מציעה ד"ר אפל להמציא "סיסמא סודית" לחיזוק הקשר והשייכות. הסיסמא היא משפט שנותן כח כמו: "אנחנו מחייכים ואת העולם מנצחים" ותהיה משולבת בו תנועה למשל לחיצת יד או מחיאת כף.
לגלות לכם? אצלינו בבית מניחים יד ימין על העיניים וקוראים עם אמא קריאת שמע, אחר כך שרים ביחד: "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל" והילדים מנסים לא לסיים את המנגינה כדי לדחות את זמן השינה… כן, נותן לנו כח…
מחמאה, מסר חיובי שלא קשור להתנהגות. סתם: "אתה מתוק / חמוד / נהדר / נפלא" אני אוהבת אותך כי אתה הילד שלי! אתה המתנה הכי גדולה שלנו! תשמור על עצמך, יש לי רק אחד כמוך! מחמאה אמיתית עם קשר עין וחיוך מכל הלב.
שיעורי בית: לתת מחמאה אחת כזו בשבוע.
4. מה לא עשיתי בשבילך? (לא אמרת שזה בשבילו)
כל פעולה שמשדרת לילד: דאגו לי, חשבו עלי, היא פעולה של אהבה. ילדים לא מודעים בכלל לעמל הרב המושקע באופן רגיל בתפעול השוטף של בית ולכל הפעולות הנעשות ביום שגרתי עבורם!
לפעמים אמא מגיעה למצב קצה ואז היא אומרת בכעס או בתלונה: "תראה כמה עבדתי, כמה חולצות גיהצתי בשבילך, כמה שעות השקעתי לארגן לך את החדר". ואז המנגינה כבר לא אהודה כל כך…
האפשרות הראשונה העומדת בפני אמא היא לספר לילד מידי פעם: "הלכתי לישון מאוחר בלילה כי הכנתי לך… רצתי לחנות הרחוקה כדי לקנות לך…" ולהוסיף את המילים המסכמות: "כי אני אוהבת אותך. כי רציתי לשמח אותך. כי אכפת לי ממך – אני רוצה שיהיה לך טוב".
והאפשרות השניה היא לומר את זה כמעט ללא מילים: להכין אוכל אהוב במיוחד, לקפל לילד את הבגדים בצורה שנוחה לו.
תשומת לב לפרטים קטנים כמו הגשת כוס שתיה קרה ביום חם, מתנה קטנה ומתאימה סתם ביום חול, מוכיחה שאכפת לאמא מהילד במיוחד.
לעיתים, מחוות האהבה היא התיזמון. אם ירד גשם והילד ביקש נעליים חדשות ואז קנינו לו, הנעליים כאילו הגיעו בגלל שהוא היה צריך אותן. בסיטואציה עדיפה אמא מספרת לילד כבר באמצע הקיץ: "עוד מעט נלך לקנות לך נעלי חורף" זו מתנה מאהבה! אמא נתנה לילד נעליים עוד לפני שהוא היה חייב אותן…
5. "תאכלו אותה"
"גדולה לגימה שמקרבת את הלבבות", ניסית פעם, אמא, לשבת לכוס קפה / תה /שוקו עם הילד שלך? בבית או בחוץ?
כל פעולה חביבה שנעשית בצוותא מראה אחווה וקירבה. טיול, קניות, יצירה, ואפילו עבודות בית כמו שטיפת כלים או רצפה…
הילד יודע, למשל, שאמא יוצאת להליכה בכל ערב עם חברה והנה היום היא יוצאת איתו! איזה כבוד ויקר!
אבל באוכל יש משהו מיוחד…
עוד בשלב הכנת האוכל אמא יכולה לצרף תפילות, להתפלל שהאוכלים את האוכל הזה ירגישו את אהבת השם, אהבת התורה ואת האהבה שלה. שהם יקבלו מהאוכל כוח לקיים מצוות וללמוד תורה.
בשעת ההגשה, אפשר להניח בצלחת במיוחד ל… את המאכל המסוים שלא נגע ב… לצייר בקטשופ או בזילופים של גבינה צורת לב או סמיילי. לחתוך או לקלף ירקות ופרות ולעצב בצורה אישית.
אמא – אסנת: "אמא שלי, מאז שהיינו קטנים, מכינה לכל ילד מדי פעם מאכל שאהוד עליו וזה נקרא: "מיוזמת אהבה", גם כיום כשאנחנו מגיעים אליה לשבת כנשואים האורז הוא מיוזמת אהבה בשבילי, הדג המסוים מיוזמת אהבה בשביל בעלי… לאמא שלי יש 13 בנים יחידים…"
קדירת הערך העצמי
אט אט, מילה טובה ועוד מילה, מעשה ועוד מעשה, לטיפה קטנה וחיבוק, נשיקה רותחת וטוסט חמים חתוך בצורת לב… קדירת הערך העצמי של הילד מתמלאת.
אמא נותנת לילד את המתנה הגדולה ביותר שבן אנוש יוכל לתת לו: את הערך העצמי שלו: "אתה שווה!" רוצים אותי. אוהבים אותי. זה אומר: אני גדול. אני יכול.
כאשר קדירת הערך העצמי מלאה, אין מקום לכוחות אחרים להיכנס ולהזיק לילד, הילד לא נפגע ממי שמנסה לפגוע בו ולא מפחד מניסיונות וכישלונות, הוא מחוסן מבחינה נפשית, חזק ויכול להתמודד מול החיים ומה שהם מזמנים לו.
תודה גדולה לאימהות ששיתפו אותי במסע שלהן ליצירת 'שפת אם' רגשית אישית, מעריכה מאד!
שמחה שקראת את הדברים, איתך בדרך ליישם…
באהבה ומכל הלב,
יראת
יראת נתנזון מנחת "שפת אם" לשיח עם הילדים, העשרה שפתית לפיתוח כישורים וקשרים.
בואי לקבל מידע מדויק, מקצועי, טיפים ישימים תרגילים ודפי עבודה זמינים!
הספר "שיח עם אמא" במהדורה חדשה!
ללמוד איך לדבר עם הילדים חכם ומדויק יותר.
ספר מודפס, נשלח בדואר הנה פרק לדוגמא
תרמילים – דפי העשרה:
הכללה ויוצאי דופן, אנלוגיות והשלמת משפטים, שפה, חשיבה, רגש, יצירתיות והומור . ועוד…
תרמילים כל מיני רוצה דף מתנה?
ומבצע מארז של 3 תרמילים במחיר מיוחד!
לחצי כאן לקבלת העלון החינמי "שפת אם" במוצ"ש,
איזה יופי, נהניתי מכל מילה. תודה על ההדרכה המפורטת שמוגשת בצורה נעימה ומזמינה.
ממש יפה ומוסבר ..
תודה רבה וכל הכבוד..
וווווואוווווו תודה
פרקטי
אני ממש מחפסת חשוב לי הנושא
יאלה מתחילה ליישם
רק נקודה קטנהיש כאלה שמלחיץ אותם שמכינים דוקא בשבילו
לדוג: אצל חמותי שלמדתי שא חייבים לאכול בגלל שהכינו דוקא בשבילך(
כי לפעמים לא התחשק לאכול דבקה את הדבר הזה
צריך לראות שזה לא מלחיץ ולא קרה כלום אם לא אכלו
המון חומר מעשי באופן תמציתי ומרוכז! יישר כח!
הולכת לעבור שורה שורה וליישם בעז"ה
תודה גדולה!
ממש ממש יפה,
תודה!
ואוו תודה רבה
הרבה חומר למחשבה ולמעשה!
מרתק
בזכותך אשים יותר לב 🙂
תודה רבה!
תודה יראת!
מהממת שאת!!
אמנם הפוסט ישן אבל גיליתי אותו עכשיו, מקווה שתגיע אלייך התגובה… אין על הטיפים והתובנות המדהימות שלך בכל פעם מחדש. צריך להדפיס את הפוסט הזה ולתלות על הקיר.