חברה מספרת סיפור קצר שאני מביאה מחברתי ככתבו וכלשונו, אפשר לראות אותו מהרבה זוויות. כל אחת תבחר לראות בו מה שמתאים לה.
ובכן – כך חברתי – באחד מימי חנוכה בדרך לירושלים, נקלענו לפקק איום, נסענו עשרה קילומטר בשעה בערך ולא היה לזה סוף, בשלב מסוים מרוב שעמום נרדם בעלי על ההגה, אני הייתי עסוקה ולא שמתי לב עד החבטה… נכנסנו, אמנם במהירות נמוכה יחסית, היישר לחלקו האחורי של אוטובוס, ולנו יש רכב נמוך במיוחד. היו ניסים.
המכה הקפיצה את שנינו, הוא התעורר ואני קפצתי (עד כמה שאפשר בתוך החגורה) בבהלה. הרעש היה נורא כי המפגש בין שני המכוניות לא היה בכוחות מתואמים… החלק הקדמי שלנו, כל המכסה של המנוע התקמט והתרומם ונמחץ, לאוטובוס בקושי נגרמו כמה שריטות, כי ממש נכנסנו מתחתיו…
בתוך ההלם אותתנו ופנינו הצידה לשול כדי להחליף פרטים עם הנהג, שהיה שכיר בחברה של אוטובוסים לטיולים ולנסיעות פרטיות. מיד הודינו באשמה ולקחנו אחריות. החלפנו פרטים, צילמנו את הנזק שלנו ואת אי הנזק של האוטובוס, והמשכנו בדרכנו מודים לקב"ה שרק נבהלנו וכל היתר זה נזק כספי ולא בגוף או בנפש.
כשהגענו למחוז חפצינו לחיים לשמחה ולשלום, צלצל בעלי אל סוכן הביטוח שהורה לו לנסוע למחרת למוסך ולשמוע כמה זה יעלה. 'חשוב לדעת בדיוק כמה זה צריך לעלות, כי אולי לא כדאי בכלל לערב את הביטוח. מצד אחד לערב את הביטוח יחסוך לך משהו בתשלום עכשיו, אבל מצד שני זה יעלה לך את התשלום לביטוח בשנים הבאות בצורה משמעותית'.
נסע בעלי למוסך, קיבל הצעת מחיר, נסע למוסך שני, קיבל שם הצעת מחיר בחמישים אחוז פחות (!) וצלצל אל סוכן הביטוח, שיעץ לו לשלם סכום כזה מכיסו, בשורה התחתונה לא שווה לערב את הביטוח.
שילמנו את האלפים הרבים מכיסנו, שמחנו והודינו לקב"ה שעוגמת הנפש הזו היתה על עצים ואבנים ולא על בני אדם, וחיכינו לשמוע מנהג האוטובוס שאיתו נפגשנו בצורה הלא נעימה בכביש. ואכן עשרה ימים אחרי כך צלצל מישהו שהזדהה כבעל החברה. בעלי והוא דיברו בנחת, ובעלי אמר לו: שתדע, אני לא מערב ביטוח ומשלם הכל מכיסי, אז אל תעשה עלי סיבוב ותשחט אותי.
וכאן באה הפתעה: טוב שאמרת, אמר בעל חברת האוטובוסים, חשבתי לנצל את ההזדמנות ולהחליף על חשבון הביטוח את כל הטמבון… אבל אם אתה משלם באופן פרטי – אני לא אעשה זאת.
למעשה לא היה לאוטובוס נזק, וכייוון שבעל האוטובוס לא ניצל את ה'הזדמנות' מעבר לאלפים ששילמנו על המכונית שלנו, מבחינת הנזק לאוטובוס זה לא עלה כמעט מאומה.
סוף הסיפור. וכל אחת תראה בסיפור הזה מה שתראה… בבית שלנו זה היה בסיס לדיון ארוך מעשי והלכתי…
הניה שוורץ היא סופרת, פסיכותרפיסטית, מנחת הורים ויועצת זוגית
ליצירת קשר: 050-4102007, [email protected]
וכאן באה הפתעה: טוב שאמרת, אמר בעל חברת האוטובוסים, חשבתי לנצל את ההזדמנות ולהחליף על חשבון הביטוח את כל הטמבון… אבל אם אתה משלם באופן פרטי – אני לא אעשה זאת.
רק יהודי יענה ככה!