פערי התקשרה אלי בוקר אחד.
היא ראתה פרסום בעיתון השכונתי, והבינה שמיקוד זה בדיוק מה שהיא צריכה.
כשהתקשרה, בקשה ממני מספרים להמלצות, כלומר מנשים שעברו אצלי תהליך,
אבל רק של "מורות חסידיות שעשו הסבה", אחרות זה פשוט פחות רלוונטי.
היא רוצה להיות בטוחה שיש לי הכלים לסייע גם לה בע"ה.
איך אומרים? המלצה כבקשתך : )
בקשתי רשות מלקוחה ותיקה שענתה בדיוק נמרץ להגדרה, והן שוחחו (וגם מסתבר שאיפשהו הן כבר נפגשו פעם בהקשר תעסוקתי, למרות שכל אחת מעיר אחרת), פערי יצאה מרוצה, וקבעה איתי פגישה.
נפגשנו.
בעשור האחרון פערי עובדת הוראה בבי"ס חסידי.
מורה מקצועית בכיתות נמוכות, ברוך ד' יש לה, שלא כמו להרבה אחרות, משמעת מצוינת.
היא מוערכת ע"י הצוות, שוחה בחומר, כמעט לא צריכה להכין, בלי אסיפות הורים וכאלה…
איך אומרים? הכל טוב, אז למה לחשוב בכלל הלאה ולחפש בעיות….
בנוסף, במקביל, היא גם רכזת חברתית, מפעילה את קייטנות הקיץ, חנוכה ופסח,
ואפילו למדה הפקת אירועים לפני כמה שנים, אבל לא עבדה בתחום בגלל שהשעות לא מתאימות בעיניה לאמא.
"כבר חרשתי את כל האפשרויות שרק יכולות להיות!
אני מגיעה ממשפחה של מורות, סגניות ומנהלות בתי ספר, במגזר ובסגנון שלי לא יוצאים לעבודה "בחוץ".
אני שחוקה כ"כ מההוראה.. אין לי ממנה טיפת סיפוק.
חוץ מסדר יום ומשכורת נחמדה אני לא מוצאת בה כלום ושום דבר, ואין לי מושג איך אני מתקדמת מכאן ולאן".
מה כן?
ישבנו לנתח את החוזקות.
וואו. יכולות ארגון וניהול, יזמות ויצירתיות, ניהול עצמי, ראש גדול עם ירידה לפרטים.
וורבליות, תקשורת בין אישית מעולה, אכפתיות, חשיבה מחוץ לקופסא, אסרטיביות ונעימות…
בקיצור, כל מה שצריך בשביל להיות מנהלת.
הפרופיל משפחתי מראה שהתפוח לא נפל רחוק המעץ. הוא מדייק לכיוון משרות בהן היא תיקח תפקיד עצמאי-שכיר, אבל לא יזמית ובעלים.
ניהול מחלקה, ריכוז פרויקט, בתוך ארגון / מוסד גדול יכול להתאים לה מאד מאד.
"אבל לא בסמינר שאמא שלי סגנית", היא נבהלה לרגע. אני לא יכולה להיכנס איפה שיש משפחה… עם משפחה אוכלים צ'ולנט, לא עובדים".
ברור. מי אמר שדברנו דווקא על התיכון של החסידות?
"בכל התיכונים ובתי הספר החסידיים בסביבה, יש כבר בנות משפחה בתפקידי ניהול".
אין בעיה. אנחנו מחדדות – חשוב לה דווקא לעבוד בעולם ההוראה? לא. אפילו עדיף שלא.
מסגרת שמורה כן. ארגון חרדי יכול לענות על הצרכים? כן.
אפילו ריכוז פרויקטים בקהילה דרך העיריה או המתנ"ס? כן, גם כן.
עכשיו כבר התחיל להצטייר כאן כיוון.
אם הצלחנו לצאת מאזור הנוחות של ההוראה, ולהתחיל לחשוב מעבר – אז בואי נגדיר רגע מטרה –
המטרה התעסוקתית היתה להגיע לתפקיד ניהולי בכיר בתחום חברתי, כזה שמאפשר גמישות והיברדיות, שכר גבוה, הובלה והשפעה, ביטוי לכישורים ולנטיות שלה ותואם את הערכים שלה.
אחרי שברור התחום והתפקיד, מגיעים לשלב הדרך –
וכאן הצבתי בפני פערי דרך קצרה שהיא ארוכה וארוכה שהיא קצרה.
מסלול א' היה מה שנקרא 'להתחיל מלמטה'. לקחת ריכוז של פרויקטים, ניהול משרד וכד',
להתפתח לאט אבל בטוח בתחום, לצבור ניסיון עד ההגעה ליעד, אולי עוד עשור, אולי יותר ואולי פחות.
מסלול ב' היה לצאת ללימודי הנדסת תעשיה וניהול.
יום בשבוע למשך שנה וחצי, תעודת מה"ט שוות ערך למנהל עסקים, והיא יכולה לגשת למכרזים שבאמת מעניינים אותה, ולפתוח בע"ה דלת לתפקידים אותם היא חותרת למלא.
מכיוון שפערי היתה נחושה להגיע ליעד במהירות האפשרית,
היא בחרה בדרך הארוכה שהיא קצרה ונרשמה ללימודים,
כשבמקביל נעצנו בתכנית העבודה שלה עיצוב תפקיד במסגרת בית הספר שבו היא עדיין עבדה, לריכוז וניהול פרויקטים.
היא אכן פנתה למנהלת בית הספר וקבלה מלבד ריכוז קייטנות גם את ריכוז החוגים והורידה שעות הוראה.
המבט שלה על ריכוז החוגים בבית הספר הוא ממש כמו על סטאז'.
כך שגם הדרך הפכה להיות משמחת, משמעותית ומקדמת.
ומוסיפה עוד משפט שלה שהיא אמרה לי אחר כך בשיחת טלפון.
"את יודעת, הגעתי לפגישה איתך באמת אחרי שחפרתי ובדקתי את כל הכיוונים,
לא להאמין איך אפשר בפגישה מדויקת להגיע להחלטה, לביטחון, לכזו בהירות, יעד ודרך ישימה שמתאימה לי".
___________________________________________________________________________________________________
משהו לקחת הביתה:
כשאת מציבה לעצמך מטרה תעסוקתית,
בדקי אילו דרכים מובילות להשגה שלה,
וחתרי לזו שתוביל אותך אליה.
בצורה הבטוחה ביותר בלי להתפזר וחלילה "לאבד אותה" בדרך.
שרי שטרן היא מומחית למיקוד וקידום נשים לתעסוקה איכותית ומותאמת כישורים, ומנחת קבוצות קידום אישי.
לפרטים : 0504183482/ kidum136@gmail.com

4 Responses
מדהים!
תודה שאת משתפת בתהליך בצורה כל כך ברורה ומרתקת,
זה מאפשר ללמוד ולקחת השראה לחיים שלנו, כל אחת במקום שלה.
מדהים ומעשיר!
את כנראה בורכת ביכולת אבחון מדויקת במיוחד.
שרי יקרה!!
תודה על הטור,
יש לי שאלה-
בקריאת הטור היתה איזה שהיא תחושה של רק תחליטי מה את רוצה ויפתחו לך דלתות,
איפה מוצאים משרות אפילו של ניהול משרד, ריכוז פרויקטים,
ולזה קראת להתחיל מלמטה…
כאחת שקצת מזדהה עם אותה מורה, (רק בלי להיות חסידית, ועם אפשרות לצאת לעולם בחוץ)
אני לא כ"כ רואה איפה מחפשים אותנו,
חוץ מהאפשרות השנייה שנתת לה, שגם שם צריך הרבה סיעתא דשמייא שבאמת בסוף למצוא מקום עבודה
שלום אילת,
דבר ראשון – אני ממש מבינה את תגובתך
הטור מספר על אבני הדרך המרכזיות כדי לתת לקוראות הצצה והבנה של מה קורה בתהליכי קידום,
ופחות נכנס לפרטים של איך ולמה וכמה,
לוקחת לתשומת ליבי לפרט ולהרחיב יותר איך זה קורה בפועל כי אין כאן קסם.
יש כן הרבה דיוק ובטחון – בעצמך ובדרך, שגורם בס"ד לדלתות להפתח בפנייך ביתר קלות.
ספציפית בסיפור הזה פערי כבר עבדה בתוך מערכת בית ספרית והיתה אחראית על הקייטנות, (חנוכה/פסח/קיץ)
כך שמיקוד לתפקידי ריכוז בתוך בית הספר היה האופציה הראשונה והמועדפת.
ניהול משרד זו הגדרה חדשה למזכירות – כי "מזכירות" היום כמעט עברה מהעולם וכל אחת שנמצאת בתפקיד מהסוג הזה, ויש לה יכולת ניהול עצמי ויזמות, מוצאת את עצמה מהר מאד מנהלת את כל החלק האדמיניסטרטיבי ומרכזת פרויקטים כאלו ואחרים, כך שלמרות שלכאורה לתפקיד כזה לא נדרשת הכשרה בדווקא אלא הוכחת כישורים ויכולות,
קראתי לדרך הזו "להתחיל מלמטה" מבחינת שכר ומסלול קידום , לעומת האפשרות הפחות רלוונטית במיידי- להציע את עצמה ישירות לתפקיד ניהולי בהגדרה.
כמובן שהכל מלווה בסיעתא דשמיא עצומה.
הקב"ה יודע יותר טוב מאיתנו מה טוב לנו ומכין לנו שפע,
לנו רק נשאר להכין לו כלים:)