בשעה טובה ומוצלחת, היתה לנו חתונה במשפחה ולי אישית היה מאד חשוב שהבנות יגיעו ב'תלבושת אחידה'. לדעתי, ואני מקבלת בהבנה גמורה כל דעה אחרת, זה פשוט יפה הרבה יותר מאשר כל בגד יפה וחגיגי כשכל אחת רוכשת לילדיה לבד. דווקא משום ה'ביחד' הזה לא צריך לקנות שמלות מפוארות, זה יכול להיות אפילו בגד יותר פשוט, כזה שיוכל להתאים אחר כך לכל שבת, פשוט המאסה הגדולה של השמלות יוצרת רושם של יופי שהוא הרבה יותר מאחד ועוד אחד, ובוודאי של כל אחד בנפרד.
אז ביקשתי. והרבה הרבה לפני בחירה של כל בגד, יהיה מה שיהיה, היופי מתחיל בנקודה הזו של ההסכמה. כדי שכל המשפחה תלבש את אותו בגד צריך להיות המון ויתור. כן, מידת הוותרנות בהחלט מנהלת את האירוע הזה ביד רמה. העובדה שלא כל המעורבות אוהבות את התלבושת האחידה ומסכימות, ואומרות 'כן, אני הייתי רוצה לקנות שמלה אחרת, לא כמו כולם, אני לא אוהבת שכולם נראים אותו דבר, אבל אני מוותרת על ההזדמנות הזו לקנות שמלה שאני אוהבת ומוכנה לעשות את מה שהוחלט,' זה לבד כבר מידה טובה של ותרנות.
אחר כך היתה הבחירה של כולם, שהרי לשמונה אמהות יש לפחות שמונה טעמים… הן צריכות להתאחד סביב דוגמא אחת, כשכל אמא רוצה שהבנות שלה ילבשו בגד לטעמה, ושיתאים למבנה של הבנות שלה שתהיינה הכי הכי, וכשבוחרים לכולן אותו בגד שוב קופצת מידת הוותרנות, שאומרת 'לא תוכלי לקבל את כל חלומותייך כי תצטרכי להסכים עם מה שהרוב יבחר'. מידת הוותרנות עובדת שעות נוספות, שהרי הכי מובן הוא שחתונה זו הזדמנות להגשים כמה חלומות בתחום הביגוד, ההנעלה והאקססוריז… ולהסכים עם טעמה של אחרת זה לוותר על הטעם שלי.
והיו ויתורים ולא מעט, בכל שטח ובכל ענין. אחרי שהשמלות נבחרו וכל המידות, תרתי משמע, הטובות, התגלו במציאות, התחיל ענין התיאומים. שמלה מספר זה וזה לא מתאימה לילדה מספר כזה למרות שאמורה להתאים, צריך להחליף, לקצר, להצר… וכיוון שהמשפחה מפוזרת על פני הארץ, מצפון לדרום, היה צורך במדידות ותיאומים, שכן התופרת נמצאת במקום אחד, השמלות במקומות מפוזרים ומתנדבת אחת מארגנת החזרות, החלפות ותיקונים וחוזר חלילה. ויש גם מי שמתנדבת לנהל את כל האופרציה ומנסה לא לצאת מדעתה, ועוד לעשות את זה בחיוך. מידת הסבלנות עובדת שעות נוספות.
וכל התכנונים, הדיבורים, ההחלטות, הרצונות, האפשרויות, השיתופים, הכל ביחד בוודאי הוסיף מנות גדולות של אחדות. אהבה, אחווה, שלום ורעות.
רציתי בסך הכל תלבושת אחידה לחתונה, ביקשתי, נעניתי וזכינו כמשפחה למנות גדושות של הרבה מאד שמחה ואהבה. תודה להשם. ממליצה לכל מי שיכולה.
הניה שוורץ היא סופרת, פסיכותרפיסטית, מנחת הורים ויועצת זוגית
ליצירת קשר: 050-4102007, [email protected]
מותר לשאול, למה מי שרצתה את הסט לא עבדה בעצמה על מידת הוותרונות???
זה באמת הוגן לבקש מנשים וילדות לוותר על הטעם והרצון שלהם – כי לסבתא יש רצון?
להטריח נשים ובנות עסוקות מעל הראש בכאב ראש מטורף – העיקר שיהיה מושלם בעיניה… : )
לא שהיו באות מוזנחות ח"ו …
לא יודעת, יש הרבה טעם לפגם בסטים ההמונים – בעיקר עם זה מהרצון של הסבתא ולא שכולם רצו את זה…
תגובה חצופה אם יורשה לי.
מקווה שאת לא מתייחסת לסבתא / לאמא שלך ככה.
הסבתא היא מקימת המשפחה, זאת שטורחת כל השנה בשביל כולם, מקיזה דם, כסף ודמעות על כולם (וגם אם הסבתא / אמא שלך לא ככה, או לפחות נותנת רק חלק מזה – כל סבתא נותנת מה שהיא יכולה. והאמת, אחרי שהביאה אותנו לעולם וגידלה אותנו – זה מספיק. לא חייבת לנו כלום אחר כך) – מותר לה לבקש נחת מנשים עסוקות מעל הראש שהיא ילדה אותן, או ילדה את הבעלים שלהן –
לטרוח כדי לשמוח בתמונה המשפחתית המושלמת בעיניה.
כן! בהחלט!
ומותר לנו להוסיף עוד טרחה לחיים בשביל לשמח את הסבתא הזאת, ולכוון לשם מצוות חסד וכיבוד הורים, אחדות, ועוד כמה מצוות על הדרך.
לא ביקשו לתרום כליה. רק להקדיש עוד קצת זמן ומשאבים (הרי בין כך משקיעים אותם בחיפוש שמלות, כאן ביקשו קצת יותר).
מותר לסבתא לבקש, מותר, חובה ושמחה לנו לתת את הקצת הזה.
צר לי מירי יקרה,
לא התחצפתי לסבתא שלי
והיא לא הייתה מבקשת כזה דבר וגם לא אימא שלי,
ומי אמר לך שאני בעצמי לא סבתא????
באנו לכאן לעולם לעבוד את ד', וכל אחת צריכה לחשוב מה רצון ד',
רצון ד' שהבנות והכלות והנכדות שלנו ישקיעו כ"כ הרבה מאמץ בשביל תמונה??? בשביל מראה אחיד בחתונה של כמה שעות..
הקב"ה רוצה שנהיה שקועים בעצמינו על חשבון הסביבה שלנו??
משום מה לא שמעתי על אשתו של ר' חיים קנייבסקי / הרב שטיינמן שהן רוצות דברים כאלו וזכותן לרצות..
בהלכה גם כתוב מפורש שכיבוד הורים זה משל ההורים – הם שילמו על השמלות?
אולי יש כאלו שיכולות להשיג שמלות בזול/ בחינם משכנות ועכשיו הן היו צריכות להוציא סכומים גדולים רק כי הסבתא רוצה.
אני רואה בזה עיוות לדוגמא האישית והחינוך שהסבתא צריכה להקרין למשפחה
אני גם לא אוהבת את כל תארוכת האופנה שבנות עושות בחתונות עם כל השמלות הזהות אני אף פעם לא הלבשתי ככה את הבנות שלי גם במשפחה של בעלי לא כולם עושות את זה זה לא יגמר שם וגם ככה אין לאף אחת את הייחודיות שלה.
צודקת גם אצלנו הסגה הזו כולל הנעל
אני אישית עשיתי השתדלות ואחת הגיסות שלי השתגעה כדי שהנעל יתאים 1 התאים לבת ו1 היה קטן מידי ו1 היה גדול מידי
חמותי מתקשרת ואומרת כולם עושים כך וכך (אני כולם?)
ומגלה שכולם כל פעם זה גיסה אחרת….
או קניתי לך וזה מהמם (קנית? באמת על מי את עובדת ? פעם על בעלי ופעם עלי?!
גם אני הופתעתי…
"קדושת הסטים"?
במיוחד שמדובר בנשים, רזות\שמנות\אחרי ולפני לידה..
כל אירוע כל כך הרבה לחץ סביב זה..
מסכימה כל כך!
אני שונאת את זה. נטופש בעיני משלל סיבות.
אצלנו במשפחה יש למשל נשים בהירות מאוד ויותר שזופות.
אין גוון נורמלי שיתאים לכולן. אחת נראית חיוורת או שהשנייה מרגישה גוש שחור.
יש נשים רחבות ויש רזות, יש גבוהות ויש נמוכות, יש משפחות אברכים עם שפע של קטנטנים ויש משפחות מבוססות..
למה ה' ברא אותנו שונים? כדי שננסה להכניס את כולן לאותה הגיזרה והצבע בדיוק?
אני תמיד בגישה שהכי חשוב להגיע בלב שמח!
אחקי שבחתונה האחרונה אצלנו קבעו צבע שמאוד לא החמיא לי ולא רציתי לצער את החמות החלטתי שאני לא אוציא כסף על שמלה שלא ארצה ללבוש.
השאלתי מחברה לערב אחד שמלה בגוון התואם.
בעיניי זה ככ מטופש.
במקום שכולנו נרגיש שמחות במראה שלנו, יש השוואות. אחת הגיסות הצעירות שלי שסובלת מהשמנת יתר ככ התביישה להופיע בשלמה זהה לזו של אחותה הרזה. בתוך כל האיפור והתסרוקות היה צריך לעודד אותה. חבל!
תאמת לא סובלת את הסטים האלו,
למה הנכדות היותר מלאות למשל לא נראות טוב, ולפעמים הבגד הזהה רק מבליט כמה הם שמנות לעומת הבנות דודות,
לא לכולם מתאימה אותה גיזרה , מחמיא אותו צבע
למה לא לתת לכל אחת להראות איך שהיא אוהבת, לשלם כמה שמתאים לה, מה הענין להכניס את כולם לאותה תבנית
ושזה כמות אז בכלל , את באה לחתונה ורואה רק אדום/כחול/ירוק/זהב וכו מול העיניים ,
מה אנחנו משדרים לילדים שלנו בהצגה הזו?
בשביל מי ובשביל מה? למי ההצגה המטופשת הזו, ולא מדברת על זה שהנשים עושות אותו דבר שכבר גובל בחוסר צניעות ועוד מלא בעיות,
ממש מסכימה איתך לגבי הבנות שפחות מחמיא להן הבגד- שמנות יותר/ נמוכות יותר.
זה מבייש אותן לדעתי שהאחרות נראות מהמם לידן וזה כ"כ בולט כשמדובר באותו בגד!
בעוד שהן יכלו לבחור בגד שמחמיא להן ונראה טוב על הגוף שלהן ולהראות יפות לא פחות!
מה שכן, מדובר על גילאי נערות/ נשים ופחות על ילדות קטנות בדר"כ.
אצלינו במשפחה קבענו צבע אחיד ולא בגד אחיד וקיבלנו המוווווון מחמאות!
קנינו לגברים עניבות זהות (להם באמת זה לא אכפת) וכל הנשים והבנות לבשו שמלות שונות בצבע אחיד!
גם כל אחת הרגישה טוב עם עצמה וגם ביטאה את הטעם שלה וגם חסכנו כאב ראש והתרוצצויות משותפות (כל אחד בעיר אחרת) והתמונה המשפחתית יצאה מושלמת!!!
לא הבנתי מה מפריע לכם כ"כ יש משפחות שזה נחמד להם ויש משפחות שלא וזה בסדר וכל אחד יעשה מה שנוח לו ואני מאמינה שאם במשפחה אחת יש הרבה שלא רוצים אז לא יעשו סטים.
אבל למה אתם חושבות שאפשר לחנך את כולם מה כן טוב ומה לא? הכותבת רק שיתפה בהרהורי ליבה אבל להגיד כן סובלת לא סובלת כן חוצפה לא חוצפה זה יוצר לדעתי קצת הרגשה לא מכבדת.
מה אכפת לנו מה כל אחד עושה אם אנחנו עושים מה שטוב לנו?
איתך לגמרי.
חייבת לומר שיש גם הנאה עצומה לנכדות שהן באותו שמלה, זה כיף גדול!
אצלנו כשעשו בחתונה אחת סט אחיד – הבנות היו ממש מבסוטות, ואחרי זה שלא – הן היו ממש מאוכזבות!
בקשר ל –
מה אכפת לנו מה כל אחד עושה אם אנחנו עושים מה שטוב לנו?
זה בדיוק העניין, שזה לא תמיד החלטה אישית של כל אחד כי אם האמא (הסבתא) או כל האחיות או הגיסות החליטו שעושים זהה אני לא יכולה להרוס להם ולעשות שונה, ואם קשה לי עם זה מכל מיני סיבות, אז כשמישהי תספר לי שהיא ביקשה מכל הבנות והכלות שכל הנכדות יהיו זהות זה יקפוץ לי ויהיה לי קשה לא לומר לה את הדעתי.
בכל אופו אם לא יהיה לכל הנכדות זהה ,איתכן שהסבתא תוותר פה על הרצון שלה, אבל אם יהיה זהה לכל הנכדות מסתבר שיותר בנות/ כלות / נכדות שלה יוותרו על הרצון האישי שלהן, אז לא אומרת שאסור לסבתא לבקש את זה אם זה חשוב לה אבל כדאי שהיא תדע שיתכן שמקשה מאד על הבנות/כלות/נכדות או חלקן (גם אם לא אמרו לה זאת, לא תמיד נעים להסביר למה…)
סתם נקודה למחשבה לסבתות…
וכמובן כמובן שמדובר על נשים, שם זה ממש לא הוגן לבקש מהכלות/בנות נשואות שלך ללבוש לפי טעמך או הגזרה שבחרו כולן…
זה בדיוק העניין! העדריות!!!
הלחץ החברתי:
משפחה אחת התחילה וכלם בלחץ לחקות…
הגיסות שלי אמרו לי שהן להן עצבים לעשות סט אבל זה כבר לא נורמלי לא לעשות….
אם יש כסף אין לי בעיה אך אם לחמות מענין מה יגידו?
אני נגד
אם היא קונה אלבש ואכבד
שמשפחתנו מגוונת מאוד או מידי
נס שאצלנו רק הנכדים צריכים ללבוש אותו דבר
חמותי גם אוהבת יותר קצר מארוך ולצערי בחתונה האחרונה הלבשתי לבת שלי בגד רק כדי שלא יהיה הלבנת פנים
במשפחה של בעלי באחת החתונות כל הגיסות (רובן לא נשואות) רצו ללבוש אותה שמלה, הבעיה שהייתי אחרי לידה והשמלה מאד השמינה ונחתכה לי במקום שהכי לא מחמיא לי בעולם, פשוט לא יכולתי ללבוש כזה דבר והגעתי עם שמלה אחרת, אחרי שנים מהסיפור הזה הם כבר סלחו לי ומבינות אותי מאד כי הם במצבים האלו גם היום
אני מאד נגד הסטים הזהים שמכריחים את כולם כולל הגיסות שלא נעים להן ומכריחות את עצמן ללבוש משהו שהן מרגישות איתו רע, וכל אישה יודעת מה זה להסתובב בארוע נוצץ ולהרגיש שהיא הכי מכוערת:(
אז אולי זה מאד חשוב לסבתא ואני מבינה את הרצון והמחשבה, אבל אולי משהו יכול מאד להפגע/להרגיש רע/ללכת עם מועקה מהסיפור הזו אז אולי כדאי לחשוב פעמיים וללכת נגיד על צבע אחיד?
חשוב לי לציין שדברתי על נשים, אצל ילדות זה מתוק מאד בעיניי והילדות עצמן אוהבות את זה בדרך כלל
גם אצל ילדות, יש ילדות שאוהבות לבחור את הבגד לעצמן,
אז אם כולן באמת פתוחות לשמוע את כולן וכולן מרגישות בנוח להגיד לא, אז אפשר לנסות,
אבל אם זה שרובן רוצות (כל האחיות עם אותו טעם וסגנון) והגיסה לא מתחברת, ודי שתפסיק כבר להיות סנובית,
לא אשכח שגיסתי שלחה לכולן מייל עם שמלות שהיא ראתה – הן היו תפורות מזעזע עקום, בלי סיומת וכו.. (ואני הכי פשוטה במשפחה)
רשמתי להן שאני לא מתחברת,
אחרי כמה דקות אני מקבלת מייל מגיסה אחרת – עם משפט – אוף, איזה מעצבנת שהיא , עכשיו בגללה נצטרך לחפש משהו אחר.
אח"כ היא התנצלה שזה נשלח בטעות והיא לא התכוונה וזה לא אישי.. ממש עוזר ….
אני החלטתי שבחיים יותר אני לא עושה איתן סטים, שילבישו מה שהן רוצות, אני אתלבש וילביש את הבנות שלי כמו שמתאים לי.
נראה לי כל אחת וההיסטוריה המשפחתית האישית שלה בנושא… : )
אצלינו זאת הייתה חוייה משפחתית קסומה לילדות!
(אישית חושבת שלעשות לגיסות – כלומר לנשים אותו סט זה הזיה…)
זאת ממש הייתה גאווה משפחתית מלכדת!
הבעיה כאן שכל מי שרצתה ועשו מה שהיא רוצה – חושבת שזה מקסים,
השאלה היא אם באמת כולן חושבות כך…
דבי – מגיבה לך –
אני לא בחרתי את השמלות, אפילו לא אהבתי אותן כל כך. לא חשבתי שהן מכוערות,
אבל הצבע היה קרם בהיר, לדעתי היה עדיף משהו צבעוני יותר וילדותי יותר – כתום/ורוד/תכלת.
גיסות שלי הגדולות יותר החליטו (אחיות הכלה) + חמותי.
אבל תכלס, זה היה כיף לילדות, הן היו מאושרות וזרמתי.
חושבת שזה תלוי משפחה, כשרוב השנה היחסים בשלום ויש זרימה טובה בין כולם (אגב, תלוי בד"כ במי שעומד בראש המשפחה – לתשומת לב קודקודי המשפחה) גם בדברים האלו הזרימה תהיה טובה ויצא רק אחדות.
וכשיש משהו צורם – כל דבר, כולל סט משפחתי – יתקע.
יואו כמה שאת צודקת,
הכל אלו תסמינים חיצוניים למה שרוחש מתחת לפני השטח.
מרתק לקרוא את הדעות השונות, בפרט שמדובר בענין כ"כ אישי ובנתונים שמשתנים ממשפחה למשפחה.
בגדול אני חושבת שהמראה האחיד יפה לכל הדעות, השאלה היא כמובן מה המחיר שמשלמים בשבילו, במערכת משפחתית אנחנו נדרשים לוותר ולהיות גמישים כל הזמן, אם לא, לא נצליח לנהל קשרים משפחתיים חמים נעימים וטובים. אני חושבת שהתמורה שמקבלים בדר"כ משתלמת ושווה את המאמץ.
אבל במקרה הזה, מלבד הגמישות והוויתור שנדרשים תמיד, (בקביעת מועד לערב לביבות, בעריכת סעודת שבע ברכות משותפת, בבילוי בבית ההורים בשבתות ובעוד מליון ואחד הזדמנויות) יש אלמנט נוסף שהוא בעיני הכי משמעותי, מודגש כאן שזה הרצון של הסבתא!! והמסר שהכי חשוב לי שהבנות שלי יקחו לחיים, זה שהרצון של סבתא קודם לכל דבר אחר! כן, יותר מהביטוי האישי והמראה המחמיא וההרגשה הטובה. היא הביאה אותי (או את בעלי) לעולם וטרחה והתאמצה כמו שרק אמא יכולה ומגיעה לרוות את הנחת בכל דרך שעושה לה טוב! ורצון שלה קודם לרצון שלנו והשמחה שלה, זה המטרה האתגר שלנו. יש מי שיגיד שלא בכל מחיר וזה בוודאי נכון, אבל אני חושבת שהחשיבה הבסיסית והראשונית היא שעושים הכל, אבל ממש הכל בשביל לשמח את סבתא!
אני מסכימה שצריך לכבד את הסבתא ולהראות לילדים דוגמא אישית, אבל אם המחיר שאני אראה מלאה או חסרת גזרה בחתונה אני לא חושבת שזה מחיר הגיוני, ובוודאי כשמדובר בילדה שלך שתרגיש דפוק כי השמלה משמינה אותה או נראת עליה נורא בגלל הצבע, באמת, בגדים זה עניין כ"כ אישי, אפילו עם אחיות שלי אני לא יכולה ללבוש זהה, בגלל צבע וגזרה שונים, אז בין גיסות או בנות דודות – כ"כ הרבה פעמים זה לא מתאים.
ואני חושבת שבאופן כללי בכל הדיון הזה, מי שהתנגדה שיעשו זהה, דיברה לסבתות שמבקשות את זה ולא לבנות שלהן, כך שזה לא ויכוח על לכבד את הסבתא או לא, אלא הערה לסבתות היקרות שתשמנה לב שלא תמיד כדאי לבקש דבר כזה.
בעינייך המחיר הזה לא הגיוני. בעיניי מחירים אחרים הם לא הגיוניים.
כל אחת וההיגיון שלה!
אבל יש משהו במה שאמרו כאן שצריך לכבד את ההורים גם אם זה קשה לנו, וזה ברור ואין על זה שום ספקות.
אם יורשה לי להוסיף שלא תמיד מה שנראה כוותרנות זו באמת וותרנות. יש בכל משפחה כל מיני סוגי אנשים ויש אחיות\גיסות יותר עומדות על דעתן ויותר מקבלות החלטה בשביל אחרות והאחרות נוטות יותר להימנע מעימותים ולא רוצות שיאשימו אותן בהטרחת כל המשפחה כי הביעו את דעתן הלא חיובית על הבגד וכך יוצא שיש מרוצות ויש שלא, יש שאומרות בקול כמה הן מרוצות ויש שלא אומרות בקול שהן ממש לא מרוצות וכך נראה שהנה השלום והוותרנות הביאו אותנו לסט אחיד ומושלם למען הסבתא ובאמת אין שלום, יש טינה פנימית ואין וותרנות – רק אופי מרצה עד כדי ויתור על רצונות אישיים. חשוב לשים לב לזה.
באופן אישי – אני לא מוכנה ללכת לשמחה באופן שאינו מחמיא לי ויש לי בת דודה שאמא שלה ממש מחיבת את כל הכלות\בנות ללכת באותו סט בחתונות ותמיד הבת דודה הזו היתה נראית זוועה, סליחה על הביטוי ושמנה ברמות שקשה לי לתאר, עד שראיתי אותה לבושה חגיגי בשמחה שהיא עצמה עשתה (נדמה לי בר מצוה של בן) והופתעתי שהיא בכלל לא כזו שנה, רק גיזרה שצריכה סגנון בגדים מאוד מסוים והיתה נראית נפלא. באמת נראה לכן שאימהות\סבתות רוצות שהבנות\כלות שלהן תיראינה זוועה בשמחות? או שזה מחוסר שימת לב או לא נותנות את הדעת מרוב שהסט קורץ? לי לפחות האפשרות השניה נראית יותר. אז בלי להתווכח על הדעות השונות, אני חושבת שהעלאת הדעות השונות כאן היא מקום כדי לשים לב לפרטים שלא תמיד שמים לב אליהם במיוחד בזמני שמחה לחוצים יחד עם הרבה רצון לראות את המשפחה כולה בסט אחיד ומושלם.
שיהיה רק בשמחות ובלב שמח
ממש התחברתי לתגובה שלך!
כל מילה!
מסכימה איתך מאוד!
הניה!
איך את מעוררת דובים מרבצם כל פעם מחדש!
האמת שבמשפחה של בעלי אחת הגיסות קנתה לכולם כולל הנשואות שמלה זהה שהייתה במבצע (היא שאלה אותנו דרך הטלפון)
אני לא אהבתי. אז קניתי שמלה בצבעים זהים ממש. לא כיף- כי הייתי שמחה להיות חלק. אבל גם לא נורא. כי הקשר והנחת שאנחנו מביאים לא תלויים בזה…