האתר בהרצה, אנחנו יושבים על זה עכשיו...

תאומים בלידה מספר 14 🙂

אסנת פוקס

תאומים. את שומעת כל הזמן על אלו שיש להן – שכנים, חברות, אולי אחיינית של מישהו מהצד השני של המשפחה. אבל כשזה מגיע אליך, ועוד בלידה מספר 14 (!), זה כבר סיפור אחר. לא, באמת. אני לא מתלוצצת. הייתי שם בחדר לידה, אחרי כל כך הרבה פעמים שחשבתי שכבר ראיתי הכל, ופתאום הרגשתי שנזרקתי לתוך עולם חדש, כפול ומכופל.

בעלי התקשר לבשר לאחת הבנות, היא שואלת: "מה נולד?", והוא עונה: "מה את רוצה? בן או בת?", "לא משנה לי", היא משיבה בחיוך נבוך, ואז הוא עונה: "אז קיבלת גם וגם." היא חוזרת שוב על השאלה: מה נולד? "גם וגם". שניה של שקט – ואז: שאגות שמחה! לא עברו כמה דקות, ועוד ילדים מתקשרים שוב כדי לאמת את הידיעה המרעישה. לאחר זמן קצר, הבית הפך לזירת ריקודים ושירים שהמציאו במקום: "תאומים, תאומים, זה ממש ניסים!". תאומים! כל אחד מחפש את החלק שלו בשמחה. אחד הילדים אפילו רץ לשכנים לספר – ואחרי חמש דקות דפקו בדלת עם *בננה תאומים* – כי אם כבר, אז למה לא עד הסוף?

בין קושי לשמחה

כשהגעתי הביתה עם עגלת התאומים, זה הרגיש כאילו אני לוקחת חלק באיזו תחרות אולימפית של אימהות. אבל ברצינות, היו רגעים שהסתכלתי על עצמי במראה ושאלתי: "איך בדיוק אני הולכת לעשות את זה?". הרי תאומים זה *כפול* – כפול חיתולים, כפול לילות לבנים, כפול אוכל, כפול עבודה.

אבל יחד עם זה, התאומים הביאו איתם גם *כפול שמחה*. הכפל הזה בכל תחום בחיים הפך לאתגר מרתק – וכל פעם שהרגשתי את העומס על הכתפיים, עצרתי והתבוננתי עליהם: שניים! שתי נשמות קטנות שניתנו לי מהשמיים. איזו זכות זו.

גידול תאומים הוא כמו ריקוד על חבל דק בין שמחה לתשישות… אבל לא רק אמא לתאומים מתמודדת.
כל אמא, אפילו רק עם שלושה ילדים – קמה בבוקר, היא חייבת להגיע לעבודה בזמן, מלבישה בזריזות את הזאטוטים, מנסה להרגיע את התינוק הצורח, לפשר בין שני ילדים שרבים, להחליף לילד את הבגדים שזה עתה הלבישה לו וכבר התלכלכו….
אם תשאלו אותה: את נהנית מזה? כיף לך? לא בטוח שתקבלו תשובה עליזה באותו רגע. אבל אם תשאלו אותה מה זה נותן לה, תקבלו תשובה אחרת לחלוטין!

יש מי שאמר: "מי שיש לו למה, יוכל לשאת כל איך". כשאת מבינה את ה"למה" של החיים, את המשמעות האמתית של כל ילד שאת מגדלת, את מקבלת כוחות. ילד אחד או עשרה, הם לא רק תינוקות מתוקים שצריך להאכיל, אלא נשמות עם שליחות. גידול של ילדים – ובמיוחד משפחה גדולה – הוא שליחות עצומה. כל ילד הוא עולם ומלואו, וכשאת עוצרת לרגע להתבונן על המשמעות העמוקה הזו, פתאום גם האתגרים נראים קטנים יותר.

כל ילד הוא עולם מלא, תאומים – זה שני עולמות. שני עולמות של שמחה, בריאות ואור. אז כן, היו רגעים של התמודדות, היו דאגות. אבל כל פעם שעצרתי לרגע, התבוננתי בתאומים הקטנים ששכבו זה לצד זה וחשבתי על המשמעות האדירה של גידול נשמות ועל כך שד' סמך עלי והפקיד בידי את הנשמות הללו, הלב התמלא באהבה והכוחות חזרו.

ריקודים במטבח ועגלות לתפארת

והילדים בבית? הם לא נשארו אדישים. ריבים קטנים הפכו למריבות על מי יקבל תור להחזיק את אחד התאומים. כל אחד רצה להיות חלק מהקסם. אחת הבנות הגדולות אפילו התנדבה לקחת אותם בלילה, כדי שאני אוכל לנוח כמה דקות (טוב, מי אומר לא ל*כזה* מבצע הצלה?). לאחר  מעשה אני חושבת ומחייכת; אם  כבר תאומים אז זו בשורה מוצלחת במיוחד כשהם ה-14 וה-15 במשפחה, ומה עוד שכאני יצאתי לטיולים עם עגלת התאומים, נהניתי מהחיוכים של השכנים ומהמבטים המעריצים 😉. כל רגע מצחיק וחוויה קטנה – אם זה כשאחד חטף לשני את המוצץ, או התמונות המיוחדות שהבנות ניסו להנציח בכל רגע, כל אלו הזכירו לי להתרכז בטוב שבחיים, ונתנו לי כוח במילוי שליחותי כאימא.

לא חלמתי על תאומים, אבל לבורא עולם היו תכניות אחרות ואני מודה לו על כל רגע ורגע. כשצעדתי עם העגלה הכפולה ברחוב וראיתי את החיוכים מסביב, הבנתי שהילדים האלה – כל אחד ואחד מהם – הם לא רק פרק נוסף בחיי, אלא מתנה יקרה לי ולעולם כולו. מתנה, שמזכירה לי בכל יום מחדש, שכאשר הולכים עם הלב, שום אתגר לא גדול מדי.

סיכום והארה עצמית : )

בין אם יש לך תאומים או ילד אחד, האימהות מביאה עמה אינספור רגעים של אושר לצד אתגרים. את נותנת את כל כולך לילדים שלך, אבל לפעמים, בתוך כל העומס, את עלולה לשכוח משהו חשוב – את עצמך.

"ואהבת לרעך כמוך" – כדי לתת אהבה אמתית לאחרים, עלייך קודם לאהוב ולדאוג לעצמך. חמלה עצמית היא לא מותרות, אלא צורך. אחרי יום ארוך ומתיש, את עלולה למצוא את עצמך עייפה ומתוסכלת. אז במקום להמשיך להתיש את עצמך, עצרי. קחי כמה דקות לנוח, להזכיר לעצמך שאת עושה עבודה נהדרת, ושגם לך מגיע רגע של שקט ומנוחה.

כשאת עוצרת רגע כדי לדאוג לעצמך, את ממלאת מחדש את הכוחות שלך – עבור הילדים, עבור הבית, ועבור עצמך מרגישה, זכרי: אמא שטוב לה ומלאה באנרגיה, תוכל לתת הרבה יותר לכולם.

אסנת פוקס פסיכותרפיסטית לנשים ומרצה –

מלווה נשים במסע האימהות שלהן ומפתחת גישה של חמלה עצמית.

להאזנה לקו התוכן: 'מאימא בצניחה לאימא בצמיחה' חייגי: 02-3134108

להזמנת הרצאות וסדנאות לנשים ואימהות חייגי: 8470042 054

12 Responses

  1. כל כך כיף לשמוע על עוד אמהות שמאושרות במתנה השמימית המופלאה הזאת…
    אנחנו זכינו בה בלידה העשירית ומה נאמר? "אילו פינו מלא…אין אנחנו מספיקים להודות"!
    משהי חכמה אמרה לי: מאומים זה כפליים עבודה ופי חמש נחת. כ"כ נכון!
    המון הצלחה וברכה לכל האמהות שזכו ב'משימת האתגר' משמיים. ה' מאמין בך בכפליים. זקפי את הכתפיים.
    באהבה, רחל

  2. אסנת, את אמא מעוררת השראה
    באמת כל כך חשוב בדור הזה להביא את הפינה שמדברת על השליחות בהבאת הרבה ילדים לעולם, מתוך חיוך, שמחה ואמונה.
    נצרך ומועיל!
    תודה ותזכי למצוות!

  3. מי שזכתה לתאומים מבינה כפול על מה את מדברת.
    האמת שתיארת את כל היופי בתאומים אבל אני חושבת שתאומים זה מאתגר לכל החיים,
    הגמילה, הפרידה בגנים ואם זה 2 בנים / בנות זה שונה לחלוטין התחרות החברתית , לימודית וכו' וכו'…
    ויש הרבה רגעים של הסתכלות על התאומים ולא להאמין שקיבלנו שתיים במתנה.

  4. אני בד"כ לא מגיבה אבל לטור כזה איך אפשר שלא…
    אז גם אני זכיתי, לא בלידה 14 ולא בתאומים אלא בשלישיה שהיו מס' 12, 13, 14 במשפחה!
    הרבה שואלות אותי, עד היום, איך הסתדרתי בפרט לאור העובדה שבעלי שליט"א עיוור ולמרות רצונו העז ויכולותיו המופלאות הוא לא יכול לעשות הכל, כמו משמרות בפגיה…. והתשובה שלי לכולם דומה מאד למה שאסנת כתבה, השמחה העצומה, הרגשת השליחות והשותפות המשולשת עם הקב"ה ממלאת באנרגיות מטורפות בעוצמתן, אם יש תקופה בחיים שאני מתגעגעת אליה זה לטרום לידה ושנת החיים הראשונה שלהם, היתה הרגשה של קירבת ה' עוצמתית במיוחד.
    מתפללת להמשיך עם השמחה הכוחות והרגשת הקרבה הלאה, ומאחלת שלישיות לכל אחת שרוצה- זה משתלם!

    1. ב.
      ואוו רגשת אותי!!!! אולי תכתבי גם טור 🙂
      בהחלט נותן כח ורצון!!!
      תודה אסנת ותודה ב. על התגובה!

  5. כל כך הזדהיתי עם כל מילה….
    בזמנו רציתי לכתוב ספר על המתנה הכפולה הזאת. הסיבה העיקרית שבגללה הספר לא נכתב היתה שרציתי לקרוא לו שם ארוך מידי: "תאומים זה יפה אבל רק כשזה אצל השכנה? ממש לא!" 🙂
    ולעד אזכור את האמירה של אותו גדול בישראל, כשסיפרנו לו על התאומים העתידיים, [10,11] איך שמח ואמר: "הודו לה' ! מתנה כפולה!"
    ולכל אלו שמסתכלות עלינו בהשתאות – זה לא שאנחנו גיבורות, או אמהות יוצאות דופן. אנחנו פשוט זכינו לראות יותר במוחש, איך הלב גדל ומתרחב עם כל ילד, וגם הסיעתא דשמיא. והתאומים – בשלב הזה של החיים זאת פשוט סוכריה , פרס ניצחון.

  6. כל מילה מדויקת
    במיוחד חיזק אותי לשמוע
    שגם בלידה 14 תאומים זה אתגר
    למרות שיש ילדים גדולים שיכולים לקחת חלק
    אצלי בלידה שניה היה מאתגר מאוד
    בעצם עדיין:)
    היטבת לתאר את האתגר עם המשמעות והמתנה הענקית
    איך שהלב מתמלא מאושר בכפולות
    תודה!

  7. ב"ה גם אני זכיתי בתאומים, אושר בל יתואר!
    רק שהסיפור שונה, לא בקלות, ולא ביותר ממניין ילדים..
    נכון, לא קל, אבל הודו לה' שנותן לכם מהשפע בקלות ובשמחה.
    אולי המחשבה על המתמודדות והמצפות, שעוברות לא מועט על כל ילד וילדה תתן לכן את הכוח להתמודד עם השפע.
    עדיין מתפללת ומקווה בכל ליבי שאזכה לעוד אוצר/ות ומודה לה' על שזיכה אותי באוצרות ונתן לי את ההתמודדות כדי שאדע להודות.
    אחד מתמודד עם אתגרי השפע והשני עם האתגרי כדי לזכות בשפע.
    נסתרות דרכי ה'.
    הרבה נחת!

  8. זו מתנה גדולה אין ספק אבל אתגר ענקקקק
    התאומים שלי בני שנה ורבע, ילד שלישי ורביעי שלי, שוק והלם טוטאלי!!!!
    הריון קשה מאד ושנה קשוחה קשוחה
    עדיין מנסה כל יום לשרוד את היום
    מודה לד' כל הזמן על המתנות ועל האמון שלו בנו ומבקשת כוחות כוחות כוחות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לוח חם

להרקיד ולסחוף קהל זה בנשמה שלך? הצלחת אפילו לעשות כסף מג'ימבורי והפעלות? את רוצה לקפוץ לרמה הבאה להיות מרקידה שמרוויחה 3,500 ש"ח להרקדה? פייגי בורשטיין מג'מפר בקורס הכשרת מרקידות אסקטרא, שימי לב- 83% מבוגרות הקורס מרקידות בשטח! לקבלת סילבוס לחצי כאן>>> 9744169b@gmail.com

אולי יעניין אותך גם?

כותבת שירה

אני לדודי –

הודיה

מרגישה יובש פנימי : (

קולינריה מנצחת

סלט סימנים לראש השנה

ציפי כהן, הקמפוס הקולינרי

מטיחה שירה

מדליה לשורדת תשפ"ד

אפרת אבוקסיס