אני עדיין בוערת
דומעת ומדממת
איך המצב נהפך
ודמי נשפך
כולה אמרתי
בקרוב אצלי
לדקה ייחלתי
בקול נשמתי
ומה זה היה לך
להתחיל להשוות
ומה זה נתן לך
להחליש את התקוות
את מסכנה יותר
כי יש לך רק שבע
ומי אני שאדבר
שלא טעמתי שובע
את יודעת מה זה כמיהה
כי את כבר אם לשיירה
והקטנה כבר בת ארבע
והבאה טרם באה
אני עוד לא יודעת מה זה אומר
אז ברור שלך קשה יותר
ואני רוצה משהו עלום ותאורטי
כי מעולם עוד לא התנסיתי
תגידי לי את
האם נשמע לך הגיוני?
או שאני מושפעת
כי אני הצד השני?
רקע: חברה בעבודה ילדה וכולם אחלו מזל טוב וגם אני
וכדי להקליל ת'אוירה סביבי הפטרתי בקרוב אצלי
ואז אחת כמה והתחילה להסביר כמה קשה יותר לחכות לעוד ילדים
אחרי שכבר יש ויודעים איך זה מרגיש וכמה קל לי יותר כי אני לא יודעת מה אין לי
הייתי המומה
ואני עדיין
אבל לא יודעת אולי היא צודקת
מה אתן אומרות?
חיבוק גדול
מאחלת לך שבקרוב ממש תזכי לאוצרות מתוקים
לצערינו בכל התמודדות יש את ההתמודדות עצמה ויש את תגובות הסביבה וזה חלק בלתי נפרד מהנסיון
אני עוברת נסיון אחר ותגובות החברה היו ממש מחלישות אותי כל פעם מחדש
עד שבחסד ד' עברתי סדנת חוסן אצל ציפי בורנשטיין המדהימה וזה פקח לי את העיניים להבין שאת החברה לא אוכל לשנות,התגובות תמיד יהיו
התפקיד שלי הוא לשמור על עצמי,לחזק את עצמי מבפנים,לדעת לעשות גבול לשאלות פוגעניות וחודרניות
יכולה להגיד לך שמאז הרבה יותר קל לי בחזית הזו
אני משתפת מנסיון אחר – אני אם שכולה, קבלתי ומקבלת כל מיני תגובות…
רוב האנשים בסדר גמור, אבל תמיד יהיו כאלו לא חכמים שאומרים דברים מזעזעים!
מעדיפה להקשיב לנחמדים והחכמים שבדרך, ולהשכיח מעצמי את האימרות המיותרות והמכאיבות.
רחמים על חסרי הבינה שמגיבים כך!
אז תעשי לנו פה קורס קצר מה אומרים ומה לא..
לא הלכתי לנחם חברה ששכלה בן במלחמה ,כי פחדתי שאני יגיד דברים מיותרים ומכאיבים ( עבדנו ביחד לפני 10 שנים, כך שאין קשר היום,אבלל כן ההיתי רוצה ללכת לנחם)
אל תפחדי! תלכי לנחם, ואל תנסי לדבר!
אני ישבתי שבעה על אבי ע"ה,
שנפטר בגיל מבוגר לאחר חולי,
והכי אהבתי את אלו שבאו וישבו ולא דיברו ולא שאלו שאלות.
שבי והקשיבי! אמרי מילה פה ומילה שם, רק כדי שיהיה ברור שאת מקשיבה ואוחזת.
זו מתנה לך ולחברה שלך,
והקשר אחר כך- הוא אחרת מאשר אם לא באים לנחם.