אני עדיין בוערת
דומעת ומדממת
איך המצב נהפך
ודמי נשפך
כולה אמרתי
בקרוב אצלי
לדקה ייחלתי
בקול נשמתי
ומה זה היה לך
להתחיל להשוות
ומה זה נתן לך
להחליש את התקוות
את מסכנה יותר
כי יש לך רק שבע
ומי אני שאדבר
שלא טעמתי שובע
את יודעת מה זה כמיהה
כי את כבר אם לשיירה
והקטנה כבר בת ארבע
והבאה טרם באה
אני עוד לא יודעת מה זה אומר
אז ברור שלך קשה יותר
ואני רוצה משהו עלום ותאורטי
כי מעולם עוד לא התנסיתי
תגידי לי את
האם נשמע לך הגיוני?
או שאני מושפעת
כי אני הצד השני?
רקע: חברה בעבודה ילדה וכולם אחלו מזל טוב וגם אני
וכדי להקליל ת'אוירה סביבי הפטרתי בקרוב אצלי
ואז אחת כמה והתחילה להסביר כמה קשה יותר לחכות לעוד ילדים
אחרי שכבר יש ויודעים איך זה מרגיש וכמה קל לי יותר כי אני לא יודעת מה אין לי
הייתי המומה
ואני עדיין
אבל לא יודעת אולי היא צודקת
מה אתן אומרות?
מאירה זווית נוספת של הסתכלות,
אולי היתה מאד מאד נבוכה ומתוך מבוכה גדולה ניסתה לטשטש ויצא משפט גרוע כ"כ??
מכירה מקרוב… לפעמים מתוך מבוכה מרגישים שאין מילים לומר ועוד יותר מרגישים צורך לטשטש את המבוכה ואז יוצא תמהיל נוראי…
לא מצדיקה בכלל, רק מנסה לראות את התמונה ממבט אחר.
והכאב שלך גדול מאד מאד מאחל לך "בקרוב אצלך יקרה 🙂 " ואין מה להשוות בין כאב לכאב, לא כי כואב לך יותר מאשר לי או להפך אלא כי כל אחד בכל סיטואציה מרגיש אחרת, אז להשוות כאב זה טעות מיסודה…
בדיוק באתי לכתוב שהיא בטח מתפדחת נורא ואוכלת את הלב איזה משפט גרוע יצא לה…..
איזה חוסר טקט נורא!!
יכול להיות שהיא כל כך הובכה מהמשפט שאמרת שהיא פשוט לא עמדה בזה והתחילה לפלוט שטויות
מזעזע! אני בטראומה
איזה אנשים… קשה לי לשמוע את זה
את 100% נורמלית ובסדר,
ועליה עדיף שאני לא ידבר!!
בתור אחת שזכתה ב"ה לילדים צפופים ואז הגיע משבר,
הדבר היחיד שנתן לי כוח – זה הידיעה שגם אם ח"ו לא יהיו לי עוד ילדים אז ב"ה הבית שלי לא ריק, יש לי מברכת ד'.
ברור שמי שיש לו מנה רוצה שניים, אז לכן למי שאין שום מנה הוא לא רעב??? הוא הרבה יותר רעב גם אם אין לו מושג איך מרגישים אחרי שאוכלים…
אהבתי את המשל
יקרה ואהובה מאד לפני הקב"ה,
את שואלת האם היא צודקת,
ואני רוצה לשאול, ואם כן?! (ולא כי אני חושבת כך….)
רמה מאד מסוימת של אנשים בעיני היא כשמישהו מביא קושי שלו
מיד למדוד לקושי דופק ולסמן אותו בסרגל הכאב….
מכירה אנשים מעולם האצילות שגם בעיצומה של טרגדיה נוראית שעברו
יכלו לפתוח עינם וליבם למעגלים הרבה יותר רחוקים שהתמודדו עם קשיים "קטנים"
למדוד קושי ביחס לסביבה ולשאוב עידוד שהקושי אולי לא כל כך נוראי, או שיש קשיים גדולים יותר, זה כלי שאדם יכול להשתמש בו רק לעצמו.
וגם לו יש כלים פחות פרימטיביים, שמרחיבים את הלב ולא מכווצים אותו
ולך מאחלת- בקרוב בקרוב אצלך, בשמחה ובטוב לבב שיירה צפופה שאף פעם לא תוכלי 'למדוד' מה יותר קשה
אהבתי, תגובה מאוזנת
רוצה להוסיף נקודה נוספת
אף פעם לעולם אנחנו לא יכולים לשפוט
אם הייתי יכולה לצעוק בעולם זה מה שהייתי רוצה להגיד
אף פעם לפגוע זה לטימי
ולנסות להקטין קושי של מישהו אחר עי הגדלת הקושי שלי זה וודאי לא נכיו וראוי
אבל בלי קשר לסיטואציה זו
בבקשה!!!!!!!!אל תשפטו
אף פעם
אף אחד
זה יכול להיות אחותך
שאת לא יודעת שהיא מתמודדת עם משבר!!!!!
שכנה דלת ממול
גיסה
קולגה
אנשים לפעמים אומרים דברים לא מובנים
הזויים
פוגעניים
הקושי שעומד מאחורה שאף!!!אחד!!! לא!! יודע!!!
אמר את דברו
מי שרוצה חיים יפים שתדע שכשאת מפנימה את זה
קל לך ככ מול אמירות או מעשים לא מובנים
משנה חיים ממש
יפה
וואו!
הייתה לה יציאה ממש לא מוצלחת!
אולי ניסתה להרגיע אותך, אולי בדיוק הייתה באותו יום ממש מאוכזבת
מאחלת לך המון כח (וואו כמה אנרגיות לוקח כל הפאשלות שקורות לאנשים על חשבונך )
אני יכולה להגיד לך בוודאות מוחלטת שאת צודקת!!!
הרגשתי את החסר לפני, מרגישה אותו גם עכשיו אחרי שני אוצרות מתוקים וממלאים!!!
נכון, כל החשבונות והחלומות על בית מלא, על שפע הוא זהה בין שתיכן
אבל- יש לה משהו שממלא לה את הלב בשמחה, בנתינה…
ואת – ה' יפנק אותך בעז"ה בקרוב! ותזכי גם את לחוש את זה ,
אבל יש משהו ריק בלב, חסר, חלל שאין מצב לא להרגיש אותו.
אנשים באמת לא מבינים מה זה המתנה לילדים-
אמרה לי פעם מישהי- טוב, אחרי שאת יודעת שכבר יש לך אז X שנים זה לא כ"כ הרבה זמן. למה? את היית מוכנה לחיות עם חור בלב X שנים כפול 12 חודשים +כל מה שעברתי בשביל הילדים האלו?
אאחל לך המון המון כח!
אנשים באמת לפעמים עושים טעויות ופולטים משפטים שלא מתאימים בכלל.
אם היא אישה עם רגש ושכל תדעי לך שהיא אוכלת את עצמה ולא יודעת אם ואיך לגשת אלייך ולומר לך סליחה.
את מדהימה שבכלל שתקת ולא הגבת בתגובה חריפה.
אבל כן,יש אנשים שאוהבים לדבר רק על הקשיים שלהם ולהיות תמיד מהחלק של מעגל הקושי ולהראות לאחרים שאצל אף אחד אין מושלם-כדי לעודד את השני(אוי ואבוי על עידוד שכזה..)
מאחלת לך שמתוך זה יצמח לך הישועה הפרטית שלך(וטוב ששיתפת-את צריכה כוח!!)
כל אדם שפוי יגיד שזו אמירה אומללה שלה. אין ספק שהכאב והצער שלך גדולים פי כמה וכמה.
בע"ה בקרוב תזכי להיפקד בזכות השתיקה שלך והמידות הטובות שלך.
זה ממצוקה,
מין צעקה פנימית כזאת,
שבאה לצרוח,
נכון, שלך יש ניסיון גדול מאוד.
אבל כולם רואים אותו,
ועוטפים וחומלים ומחבקים.
(זה יותר פוטוגני כזה.)
ואני סובלת לבד…
ואפילו אסור לי להביע את זה..
כי כולם יקומו עלי, וימחו בעדי,וישתיקו.
את?? אין לך זכות דיבור, יש לך ילדים…
אני לא באה להצדיק אותה,
וזה לא היה במקום.
אין לי ספק שהיא התחרטה מיליון פעם,
והתבשלה עם עצמה.
אנשים הם לא רעים,
הם פשוט מדברים את הלב שמדמם להם..
ככה נראה לי,
אולי אני טועה…
כמה את צודקת
המתנתי זמן מה עד שהגיעו הילדים
וכשהגיעו הם כל כך צפופים (4 מתחת גיל 4)
וכשהתלוננתי שקשה אמרו לי לך אסור את יודעת מה זה שאין
קשקוש של ממש,
קרובת משפחה שלי
שחכתה כמעט 10 נשים
הרב בן ציון אבא שאול זצוק"ל אמר לה: עוד תבואי לבקש לרווח
ובאמת אחרי שנולדו 6 ילדים תוך 5 שנים,היא רצתה ללכת לבקש,וכולם אמרו לה ,איך את מעזה וכו,
ואז היא נזכרה שהוא בעצמו אמר לה את זה שיום יבוא והיא תבוא לבקש..
ואכן אחר כך היא ריווחה ל3 שנים,
לחכות זה קשה, וילדים צפופים זה קשה עוד יותר..
מי שאמר לך את זה אין לו ילדים צפופים,
זה לא נושא הפורום,
אבל סליחה שאני סוטה לרגע.
לא יכולה להתאפק…
מכוער בעיני שאישה תגיד לחברתה על דעתה-
האם היא יכולה או לא לרווח.
תגידו, זה לא חדירה לפרטיות?
איפה הצניעות? איפה השמירה על המרחב הפרטי? איפה הכבוד?
תפתחי דלת של שכנה, תיכנסי לחדרים ותציצי?
יש לה בעל, יש רב לשאול אותו.
איפה הדעה של החברה נכנסת כאן?
הדעה של החברה בכלל רלוונטית? צריכה להישמע?
סיפור יפה
רק הייתי מדייקת- לחכות זה קשה, וצפופים זה קושי אחר. אין שום צורך להשוות. ואין קשר ביניהם.