אחרי החגים נשתה קפה ועוגה

את אומרת:

"אחרי החגים".

אחרי החגים –

נקום מוקדם בבוקר,

נירשם לכושר,

נעניק לילדים זמן איכות,

נשקיע בזוגיות,

נתייחס בסבלנות.

נלמד משהו לרוח,

נאכל רק תפוח,

נשמור על הגזרה,

נשפץ ת'דירה,

ננהל סדר יום יעיל ומכוון,

נשתמש במייל רק בהתאם לזמן.

אחרי החגים,

נטפל באבחונים,

בבדיקות,

בחיסונים,

נמיין ארונות,

נתארגן לחתונות,

נעשה קצת הזמנות…

אחרי החגים,

נקום – חדשות!

ואני?

אני רק מסתכלת…

עבר כבר שבוע של אחרי החגים,

ואני עדיין על הספה,

באותה תנוחה,

מרוחה.

הרשימות כל כך יפות על המקרר,

אבל אני דווקא רואה את עוגת הגבינה האחרונה…

ויש לי קפה ביד,

אפילו שאחרי החגים שותים רק מרק ומקנחים בזירעונים,

ולא מתחשק לי עדיין להסתער על ארונות הבגדים,

ואני עוד כבדה, 

וקצת אבודה…

וכל בוקר כשהשעון מתעורר אני מחפשת רק תירוץ להמשיך ולישון,

וכל שבת מפחדת שיגיע שוב יום ראשון– – –

ואם אחרי החגים כבר כאן,

ואני עייפה כמו בסופו של החורף,

ויש לי מיליון מטלות, ובוסית שנושפת בעורף,

ואם אין שום קורס שמשכנע אותי להירשם אליו עכשיו…

אז… 

אז… מה??

אז תודי שחיכית,

שמישהי כבר תאמר לך כאלו מילים,

תשבי איתי כאן לרגע של 'אחרי החגים',

אני הולכת להכין לך קפה רותח,

ואל תגלי לאפ'חד,

אבל יש גם עוגה.

ולא אל תגידי לי עכשיו –

לא, תודה.

כי חיכית כבר שמישהי תגאל אותך מבולמוס העבודה.

ואת אוהבת לשבת,

יותר מרגע.

זו פשוט עובדה.

אפרת אבוקסיס היא אומנית ספוקן וורד ויוצרת תוכן