במסגרת המדור "רגע של תקשורת", ניתן להפנות שאלות לרחלי שרון – קלינאית תקשורת.
את השאלה אפשר לשאול פה בתגובות או למייל שלנו: [email protected]
ולשאלה של רותי:
בני בן ה-7, לומד בכיתה ב' בתלמוד תורה, ילד חכם עם הפרעת קשב וריכוז. השפה שלו תקינה והוא לומד מצוין, אבל כבר מגיל צעיר שמנו לב שהוא מתקשה לתקשר עם הסביבה באופן מילולי, בעיקר כשהוא מתוסכל. כל פעם שהוא רק חושש שנלקח ממנו משהו באופן לא הוגן, או סתם כשמתרחשת תקלה, הוא מגיב בזעם בעוצמה לא מתאימה ומסוגל לעיתים גם להגיב באלימות כלפי חבריו.
בנוסף, הוא אוהב מאד חברים ומתעניין, אבל לא מצליח להצטרף אליהם בהפסקות. הוא גם לא מסכים להזמין חברים הביתה או ללכת לחברים. אני חוששת כי שהוא מתקשה להשתמש בשפה כדי לתקשר עם הסביבה. המליצו לנו לפנות לקלינאית תקשורת, אבל אני מתלבטת אם זו הכתובת הנכונה מאחר והשפה שלו תקינה, ואין לו בעיה בדיבור, רק בסיטואציות כנ"ל. איך ניתן להקנות לו כלים לתקשורת נכונה עם הסביבה?
התשובה של רחלי:
אם יקרה, אמנם בשאלתך סיפקת פרטי רקע חשובים, אך אין בהם מספיק כדי לאפיין בוודאות את קשייו של בנך. הערכה נכונה ומדויקת מתאפשרת רק לאחר מפגש הערכה או תצפית על הילד, בנוסף לשיחה עם הורים ולפעמים גם עם הצוות החינוכי. אף על פי כן, אשתדל בתשובתי להבהיר לך מספר נקודות, בתקווה שיסייעו לך להגיע לעזרה הנכונה הדרושה לכם, בעז"ה.
ראשית אציין, כי בקרב ילדים עם הפרעות קשב וריכוז שכיחים גם קשיים במיומנויות חברתיות. פעמים רבות ניתן לייחס את הקשיים החברתיים לקשיים בתפקודים ניהוליים, כגון: אימפולסיביות, קושי בגמישות וכד'. עם זאת, חשוב מאד לבחון אם הקשיים החברתיים אינם חריגים ביחס לנצפה בהפרעות קשב וריכוז, ולוודא שאין קשיים התפתחותיים אחרים הגורמים לקשיים החברתיים.
שנית, את חוזרת ומדגישה כי לבנך אין בעיה בשפה אך הוא מתקשה להשתמש בשפה מילולית בסיטואציות בהן הוא חווה לחץ ותסכול. אכן, נראה כי קשיין אינם נובעים ממקור שפתי אלא ממקור אחר: רגשי (ויסות / דחיית סיפוקים / סף תסכול נמוך ועוד) או תקשורתי-חברתי (התחשבות באחר / הבנת האחר / הבנת הסיטואציה החברתית / כישורי שיח / מיומנויות משא ומתן ועוד), אך מתבטאים בשימוש בשפה.
כלומר: השפה אינה הסיבה אלא התוצאה…
כעת, האתגר הוא לזהות אם המקור לקושי הוא רגשי, או קושי בהבנה החברתית ו/או במיומנויות תקשורת חברתית. מובן כי תמיד יתכן קושי תקשורתי המייצר באופן טבעי גם קשיים רגשיים.
בשורה התחתונה, המלצותי המעשיות:
לגשת להערכת תחום התקשורת החברתית אצל קלינאית תקשורת המתמצאת בתחום. לאחר בירור והבנה טובה יותר של קשיי הילד, תקבלו המלצות מתאימות מבין האפשרויות הבאות: טיפול רגשי ו/או טיפול פרטני אצל קלינאית תקשורת.
בנוסף, לעיתים מתברר כי התפקוד התקשורתי של הילד תקין כאשר הוא נמצא באינטראקציה זוגית עם מבוגר הנמצא שם בשבילו, מכוננן עבורו ומכיל. אולם בקבוצת השווים שלו – בני גילו, הוא מתקשה לתפקד באופן מיטבי. במקרה כזה נמליץ לפנות לטיפול בקבוצת כישורים חברתיים (המכונה לעיתים גם "טיפול קבוצתי").
הרבה הצלחה בתהליך!
רחלי
רחלי שרון, קלינאית תקשורת MA
אבחון וטיפול, הדרכה, סדנאות
ליצירת קשר עם רחלי: [email protected]
