אני לא שומרת סודות (של עצמי)
אני לא רואה בעיה לשתף חברה מהעבודה במחלת רקע (אני יודעת על מלא שלא יספרו על שום מחלה החל מצליאק עבור דרך קוליטיס, קרוהן ודומיו ועד סכרת…)
אני לא רואה בעיה לשתף חברה בפלונטרים עם עצמי כלפי חוויות שעברתי בחיי
לא רואה בעיה שיראו את הבית שלי מהפכה (בעוד הרבה מאד נשים שביתם יכול להראות בדיוק כמו אצלנו בשעת ההשכבה יתביישו להכניס מישהו….)
אין לי שום בעיה שידעו כמה המשכורת שלי ולא אכפת לי שידעו כמה המשכנתא…אני באמת לא מבינה מה הסוד, שידעו שאני לא סוגרת חודש או לחילופין חוסכת המון, אז ידעו ומה קרה?
בקיצור, במלא מלא נתוני חיים שלי אני פשוט לא רואה מקום לסוד
לפעמים אני מרגישה עם זה חריגה ואומרת לעצמי תשמרי קצת בבטן ….
אבל מצד שני כיף לי לדון ולפרק נתונים לגורמים ובעצם השיחות האלה נחשף כמעט תמיד המון מידע אישי….
תנו לי צדדים לכאן ולכאן למה זה כזה גרוע…או לחילופין האם יש עוד כאלה שמספרות המון
אני בדיוק כמוך שואלת יקרה.
ושמתי לב שהדוגמאות שנתת הן באת הגבול הטעם הטוב.
אני אחת שמשתפת בכיף בדברים על עצמי שאני חושבת שאפשר לשתף. וגם אני חןפשי מכניסה לבית בכל מצב ואיך שהוא נראה.
אני חושבת שזה קשור לתכונה שיש בי וכנראה גם בך.
אמת ויושר.
ואף על פי כן יש דברים שמעולם לא סיפרתי אפילו לקרובים ביותר כי זה יכול לפגוע או לצער או שזה ממש חסר תועלת.
אני רואה איך אנשים סביבי מעריכים את הכנות שלי ומרגישים מאד בנח בסביבתי.
ובאופן אישי מאד קשה לי וזה עבודת המידות שלי לכבד אנשים ששומרים בהגזמה דברים בסוד עד כדי סנוביות.
יש לי גיסה כזאת שמספרת הכל מה קורה אצלם
זוגיות, הריון, פרנסה וכו
לא מרגיש לי בנח לדבר איתה, בכל שיחת טלפון אני מתביישת בשבילה שהיא ככה משתפת
מרגיש לי גם לא נכון לדבר איתה ולדעת מה קורה איתם אז ממעטת לשוחח איתה טלפונית
אני טיפוס שמאוד אוהב לדבר ולשתף אבל לימדתי את עצמי לשתוק ולא לשתף
בעיקר חווה את זה בקשיים שלי, פעם התחלתי לשתף מישהי וראיתי שאין הבנה וזה רק עושה לי רע שלא מבינים וגם הרגשתי דפוק שאני מספרת דבר אישי.
יש לי חברה אחת שאותה אני משתפת וזה מספיק לי
היי
אהבתי ממש את כל התגובות החכמות והמחכימות כאן.
חייבת להוסיף את המחשבות שלי בנושא.
הקב"ה ברא אותנו שקיים בנו הצורך לשמור סודות לפעמים שלא כולם ידעו.
והוא נטע גם את הצורך לספר ולשתף ולפרוק
המינון הוא מותאם לכל אחד על פי הצרכים האישיים שלו
יש את אלה שחייבים לשתף הרבה אנשים ובמלא תחומים בחיים שלהם
ויש כאלה שמספיק להם לשתף רק חברה / אמא דמות אחת שתשמע אותם.
לדעתי , כדאי פשוט לחשוב עם עצמך מה באמת את רוצה לשתףומסכימה לזה שידעו עלייך ומה את פחות מעוניינת
אם את מרגישה שאת רוצה לשתף הרבה אנשים ובמלא נושאים שחלקם אישיים מאוד
זאת זכותך , זה מי שאת וזאת תכונת אופי אישית וייחודית ומדהימה שלך
אם את מרגישה שאת פחות רוצה לשתף גם זאת זכותך
העיקר שתשבי עם עצמך על הדברים ותהיי שלימה עם עצמך ותאהבי את מי שאת!!
מלא הצלחות!!!
כל מילה שאומרים לא יכולה לחזור,
וידע הוא כוח.
בעיני זה שני משפטי המפתח בהקשר של שמירה על סודות או לא.
ידע שיש למישהו עליך = כוח שיש למישהו עליך.
ידע ששמרת אצלך = כוח ששמרת אצלך.
ולפני שתחרדו מהכוחנות, תחשבו על הדוגמא בתחילת האשכול, עם ההלוואה לקרוב משפחה:
לקרוב המשפחה היה ידע על החיסכון = היה לו כוח ללחוץ עליכם לתת את ההלוואה, ויצאתם מופסדים זה.
אני לא בעד סודיות, ואני אוהבת פתיחות ושיתוף, אבל אני חושבת שבכל דבר שמחליטים אם לשתף או לא – צריך לשים מול העיניים את שני המשפטים האלו ולהחליט איך לנהוג.