הי שלום לכולן
אני עצמי אמא ל-4
שומרת עליהן ב1000 עיניים
שלא ירוצו לכביש עם בימבות או אופניים
שכל משחק יהיה מותאם גיל
שלא ידליקו את האש לבד וכו
יש לי רק שאלה
אחותי הקטנה עם תאומוות בנות שנה וחצי
קנתה לה בובות קטנות עם נעליים פיציות
אחת הבנות נחנקה מהנעל
למזלה הייתי לידן והוצאתי את הנעל מהפה של הילדה
וכמובן כל הערכה של הבובות+ הנעליים, עלתה למקום גבוה.
האמא היתה בהיסטריה, והתינוקת בכתה ממש כי היא רצתה את הנעליים
האמא לא יכלה לראות את התינוקת בוכה והביאה לה בחזרה את המשחק בתוספת אזהרה אל תשימי את בפה וטוב? אמרתי לה תיזהרי זה מסוכן
ומה האמא אומרת לי: “היא חכמה היא לשים בפה… ”
ואני חושבת לעצמי ריבונו של עולם האזהרות נכתבו בדם איך אפשר למנוע את האסון הבא?
מתסכל!!! בתור דודה לא צעירה (לצערי לא זכיתי עדיין לילדים משלי) אבל אני כל כך מזדהה איתך!!!
אני רואה בתוך המשפחה דברים שפשוט מלחיצים אותי- משאירים את התינוק על המיטה "רק לרגע" והולכים להביא משהו, כמה ילדים נפלו ככה בשניה הקריטית הזו? כנ"ל באמבטיה. כנ"ל להביא צ'יפס/דוריטוס לילד בן 10 חודשים כי "הוא כבר אוכל הכל" בלי להבין שאוכל הכל מדובר על אוכל ולא על דברים כאלה שלא נמסים. רק אחרי מקרי חנק מפחידים שהסתיימו בנס הם למדו…
אין לי מה להגיד רק שאני מזדהה, גם הקטע שאם אני מעיזה רק לומר משהו התגובה שאני מקבלת מאוד לא נחמדה. ובוודאי לא מקשיבים לדודה שאין לה ילדים בעצמה. רק עובדת עם ילדים עשרים שנה… והתנדבה במחלקות ילדים ארבע שנים וראתה קצת מה קורה…
וואו
נכון שאין יום שאת לא מצילה ילד מחנק/נפילה /אסון אחר?
אני מודה להשם שעבדתי בגנים רק בשביל להיות עירנית ומודעת לסכנות הללו..
אני מהסוג הנזהר.
והבן שלי נכווה על אף שהמטבח שלי הוא אחד הבטיחותיים ביותר,
עוד אחד נצבט ממעלית למרות השמירה ההדוקה שלי עליהם
ועוד כל מיני סיטואציות שגרמו לי להבין שכדאי מאד לשמור, זה החובה שלי כאמא
אבל לא אני מנהלת את העולם, אין לי שליטה על מה שיקרה
והרבה פחות שיפוטיות והתנשאות לאמהות שנוהגות אחרת ממני
כי דברים קורים גם לאימהות ששומרות מאד מאד —-
מצטרפת.
אני מהסוג החרדתי (באמת. וזו לא מעלה:)
וגם לי קרו כמה מקרים שלימדו אותי שיעור בענווה, אמונה ושחרור שליטה.
אני נזהרת ומקפידה על בטיחות, אבל מבינה כבר שזה הדבר היחיד שבידיים שלי…
תודה!!
אני מהנזהרות, ובהחלט לא אעשה דבר מסוכן,
אמא שלי צוחקת עלי שאולי אפילו יותר מדי…
ובכל זאת,
הנטיה של אנשים שמעולם לא ילדו וגידלו את הילדים שלי
להעיר הערות ולחנך אותי איך לחנך אותם
היא מוגזמת.
ד' נתן לי את הילדים שלי ואני אחראית עליהם. נקודה.
(אם זה משהו קיצוני אפשר להעיר בעדינות)
זה בסדר שאת לא רוצה שיעזרו לך לחנך את ילדייך. אבל מי שעדיין לא גידלה ולא זכתה לילדים – גם דעתה לא נחשבת ולא ראויה?!! האם בגלל שעדיין לא גידלה ילדים- אין לה מקום וערך?
למרות שאני משננת לעצמי לא לדון אף אחת … עדיין ממש קשה לי לראות מהחלון את בת החמש מובילה בעגלה ילד קטן בן שנה שלא קשור בעגלה… ועוד כאלה דוגמאות שחוזרות על עצמן מידי יום … אנא תשמרו על הילדים שלכם!!
בלת"ק
רק מהכותרת-
למה זה עניינך מה הורים אחרים עושים?
הם לא בסדר אולי,
אבל אם ניסית להעיר בעדינות ולא הלך
צריך לזכור שד' נתן להם את הילדים שלהם
על חוסר הזהירות שלהם…
שואלת השאלה
לא באתי להעביר ביקורת על אף אחד
את חושבת שאני נהנית מלהעיר?
אניממש לא במקום הזה
אני רק כואבת את המיקרים שמי שלא עובדת עם ילדים לא מודעת אליהם
אני מדברת על דברים שבוודאות מביאים לאסון כמו חלקים קטנים בפה
משגע אותי התמימות של האמא שילדה בת שנה וחצי חכמה …
לכי תסבירי לה כמה ילדים נמצאים בבית לוינשטיין והם היו חכמים…
אל תדונו!!
זה מה שיש להגיד..
למה זה קשור ל"אל תדונו" ???
היא לא דנה אף אחד היא פשוט רואה תינוקת בסכנה!!!
השבוע ראיתי שכן , בן חמש עובר לו את הכביש , כשטנדר גבוה נסע ונצמד אליו לבגדים!!!
ואחר כך כשאמרתי לו שזה מסוכן הוא פשוט התגלגל מצחוק…
אף אחד לא דן , ההסטריה צועקת את עצמה…
אמאלההה!
במקרה כזה להתקשר לאמא שחליחה אם יקרה שוב המצפון שלך יהיה נקי
לא פעם התקשרתי לאמהות אחרי שראיתי התנהגות לא זהירה של הילדים שלהן
תמיד הקדמתי ואמרתי שאם זה היה הפוך הייתי שמחה שהיו מעדכנים אותי
ותמיד הודו לי
אולי מאחורי הגב חשבו שאני טרדנית ונודניקית אבל אני את חובתי מילאתי
מצד שני להעיר לאמא על הצורה בה היא שומרת או לא שומרת על הילדים
פה כבר צריך זהירות מופלגת
אנשים לא אוהבים ביקורת ולרוב לא משנים את התנהגותם בעקבות ביקורת
אולי זה המקום לעורר לכל אמא שחובה ללמוד עזרה ראשונה.
לפעמים זה חוסר מודעות של ההורים
הילדים מגיעים בלי הוראות הפעלה, ולא כולם מכירים סכנות
תגידי , אל תתבישי ואל תחכי שהילדה תבלע משהו…
בהחלט מסכימה איתך!!
עדיף לספוג מבט לא נעים מאותה האמא מאשר חלילה לראות את האסון מול העינים ולומר חבל שלא אמרתי….
כמובן לומר בצורה נעימה ולא חלילה מתנשאת או מבקרת…
האמת היא, שההערות של כל ה"חרדתיות" מעולם לא גרמו לאימהות השאננות להיות זהירות יותר.. עם כל הקושי, במקרה הטוב הן יאמרו: תודה במקרה השכיח הן לא יקחו ברצינות את מה שתגידי וגם יצחקו מהילד השובב..