שלום לכולן,
אשמח לשמוע בנוגע למשלוחי מנות למורות ולגננת אצלכם.
היום המצב באזור שלנו, שגם אוספים כסף מההורים, אבל חוץ מזה כמעט כולם נותנים משהו אישי… נהיה לחץ חברתי שחייבים לתת.
אז מצד אחד אני כמובן מפרגנת, באמת מגיע להם כל הכרת הטוב שבעולם!
אבל כשמכפילים במספר הילדים + הגננות + הסייעות זה באמת לא הגיוני…
וזה לא רק ההוצאה הכספית, זה גם העול לחשוב על רעיון, לקנות, לעצב, לשלוח וכו'.
ואז הבנות אומרות שחברות שלהן נתנו משהו הרבה יותר גדול….
מה אתן אומרות? בעד המנהג הזה או נגד? (ואני לא מדברת על הבנים' אצלנו מקובל לתת מעטפות…. עם כסף)
תודה,
שירה
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי כאן וכולנו ננסה לעזור לך!



ממקום של מורה חייבת לומר לך,
שהעיקר הוא המתנה שמחממת את הלב, אפילו משהו קטן
ומכתב אמיתי – שמעריך באמת.
לא צריך תמיד משהו גדול,
לפעמים כל המתנות נמופצצות פשוט מיותרות / לא רלוונטיות,
וכואב הלב להעביר…
אבל העיקר זה ההערכה והתודה, זה כל כך חשוב ונותן כוח!
כמטפלת אני גם חושבת
לצערי לא היה לי אפשרות לפנק את הגננות אז נתתי שוקולד מקופלת /כיף כף ..קטן
עם מכתב מעומק הלב
השנה היה לי ממש חסר המכתב
אצלי המכתבים נתלים על המקרר וכל פעם שאני צריכה עידוד אני הולכת לקרא
(בעלי כמה שהמכתב יותר מרגש עד דמעות זה יותר טוב זה הדלק שלו לסוף השנה
שאז יותר קשה)
בתור מורה אני יענה לך… ולא בתור אמא:)
טירוף מוחלטטטטטט
אין ענין ואין צורך בכל הצלופנים המרשרשים האלה,
הרבה יותר שווה מכתב עם מילים חמות ובאמת מעריכות וזה לא חייב להגיע דוקא בפורים שכולם טרודים ועסוקים… זה מבייש לצאת עם שקים של מתנות וגם כמה שאני רושמת לעצמי מי הביאה מה כדי לזכור להודות- אני לא באמת זוכרת.
הרבה יותר אני זוכרת אמא ששלחה משהו בר"ח / בבוקר של מבחן ארצי / אסיפת הורים וכו'
שנה שעברה היתה לי בכיתה אמא מדהימה שארגנה חוברת ברכות מכל האמהות ומכל התלמידות-
התרגשתי ממש!!!!!! עם כרטיס גיפטכארד (והיה אולי שני משלוחים על השולחן מעבר) אמרתי לבנות שאף פעם לא קיבלתי כזו מתנה מרגשתתתתת
העבודה שלנו זו שליחות הפידבק מההורים חיוני ונותן כוח אבל הוא ממש לא חייב להתבטא בכסף ממש ממש לא!!!!!!!
אני מגיבה בתור אמא
אני בדיוק עושה ככה בפורים אני מביאה כסף למתנה של כולם אבל בזמנים שבד"כ לא מביאים כמו ר"ה חנוכה טו בשבט ושבועות אני מביאה משהו קטן וכמובן מכתב אישי .
והכי חשוב שאצלנו אין שום תחרות כזו של להביא כסף וגם לקנות מתנות ענקיות. וגם אם היה אני לא הייתי נותנת זה פשוט לא הגיוני 60 ש"ח פה 60 ש"ח שם ובנוסף לכל סייעת וגננת ומורה עוד 30 ש"ח לפחות על מתנה?
אני בטוחה שכמו שהמורות למעלה כתבו העיקר זה המכתב שמביע הערכה ותודה .
אני לא חושבת שצריך לתת גם וגם-במיוחד שההוצאות מרובות(ויש גם את פסח בהמשך)
אני אישית,אם יש מתנה מכל ההורים יחד-אז אני מביאה בנפרד שוקולד עם מכתב הערכה בנוסף לכסף
ששמתי למתנה.
ואם אין מתנה קולקטיבית אני קונה משהו שישמש אותם,לא יקר ולא מיותר(לי אישית כשעבדתי כמטפלת קיבלתי מאמא מקסימה גיפטקארט 200 ש"ח ומאמא אחרת סיר קטן לביצים{שבטוח לי שלא עלה יותר מ20 ש"ח}-אני אישית השתגעתי מהשובר הנ"ל עד שהעברתי הלאה והפינג'ן משמש אותי עד היום ואני ממש נהנת ממנו).
אני מסכימה איתך לגבי הלחץ החברתי אבל תנסי לעשות הפרדה-מה ביכולת שלי?מה מתאים לבית שלי?
כנ"ל לגבי הילדים,את יכולה להתרשם איתם מהמשלוח של החברות/ים ולומר להם שזה מאוד יפה אבל כל משפחה עושה את מה שהיא חושבת(כמובן בלי להכניס לשיקולים כספיים..זה ילדים..)
זה באמת דבר הזוי ומטורף
כל ההמצאה של מתנה משותפת באה לעולם על מנת לחסוך כסף להורים, ועם זאת לתת למורה מתנה שווה.
מה הועילו חכמים בתקנתם אם בסוף משלמים כפול?
משפחות מוציאות הון על פורים, ומיד אחר כך פסח,
וקופות הצדקה עובדות שעות נוספות בשם ההערכה הקדושה
הגיע הזמן לעצור את הטירוף הזה!
מצטרפת לתגובות הקודמות כאמא וכמורה.
המתנה הגדולה המשותפת משמחת מאד
ואין מורה שאינה יודעת כי היא מורכת מהשקלים של כל הכיתה.
אין שום צורך במתנה נוספת!
אבל והאבל הגדול: אל תותרי על המכתב!
זה אולי נשמע קטנוני אבל המילים שלכן האמהות
נותנות את הכח ליום המחר!
זה הדלק שלנו להגיע שוב לכיתה עם אנרגיה גדולה יותר וחיוך רחב יותר
והמרויחות הראשונות הן בנותיכן…
עזובנה את הכלים מפוקס הום
ותכתובנה מילים, מילים מהלב!
לא חרוזים מגוגל
אלא פשוט הערכה כנה וחמה עם ירידה לפרטים על עשיתה הספציפית של אותה מורה או גננת.
כמורה בכיתות הגבוהות, התקשורת עם ההורים נמוכה מאד
וכשמגיעה הערכה זו ממש תחנת דלק באמצע המדבר.
אז קדימה במקום להשקיע במצלצלים- במילים!!!
(ואם ממש בא לך לפנק- אז כל שוקולד לקפה זה כבר ממש שדרוג:)
כל מילה
המכתב זה העיקר
הדבר הנוסף הוא המשני
מה שכתבו פה נכון מאוד.
אבל רק כנקודה למחשבה…
יש אמהות שיוציאו המון כסף על תחפושות מרשימות ומושלמות, על משלוחי מנות מיוחדים לכל השכנים והידידים
וכשזה מגיע לצוותי החינוך,
אז פתאום מדברים על תקציב ועל נורמות פסולות שנוצרו בציבור.
אני ממש לא באה לומר שאם מבקרים את ההוצאות הרבות שגוררים משלוחי המנות למחנכים בהכרח לא מעריכים ולא מוכנים להשקיע עבורם.
רק צריך לשים לב האם לגבי הוצאות אחרות היחס שלנו זהה, ומתרעם על נורמות ציבוריות שנוצרו ולא מתאימות לנו.
איזה אמירה של מורות.
הרבה מאלה שמתרעמים לא משקיעים גם בתחפושת
אני השנה השגתי תחפושות לארבעת בנותי, אבל משלוחי מנות אני חייבת להכין
יש הבדל בין הוצאה שאת בוחרת לבין הוצאה שהציבור החליט בשבילך,
הכרת הטוב זה דבר חשוב, אבל המוסכמה של מתנות למורות – זה כבר עבר את הרגשת הכרת הטוב ונהפך לנורמה חברתית מחייבת.
זכותה של כל אימא להגיד – אני לא חושבת שעלי לתת למורה מתנה – אני לא חייבת וזה לא מתאים לי.
זה לא קשור למידות שלהן ולא לערכים, אלא פשוט לעניין אישי.
וואייי מסכימה לגמרי!!
הצוות לא צריך את העומס הזה עד פורים
רק נדמין מה מורה או גננת עושה עם 20 משלוחים +כל המרעין בישין של הילדים ואם בעלה רבה אז בכלל
נראה לי שארגוני החסד לא צריכים כאלה כמויות
לרבס יש ענין לתת כסף
ובואו לא נגזים
אני רק רוצה להעלות עוד נקודה
כסייעת משלימה הגננת המשלימה התלוננה באוזני למה לא מחכה לה אף פעם משהוא נחמד מההורים "
הרי גם היא עובדת קשה בלי להוריד מהצוות הקבוע אני כסיעת יודעת כמה הן משקיעות וחושבות לפני כל ריכוז
שיתאים בדיוק לגן הזה אני חושבת שבמקום לתת לגננת הקבועה את כל ההשקעות (היא הרי מקבלת יותר בד"כ מהגננות האחרות)
נתן משהוא מהלב לגננת המשלימה
עוד דבר אני כסייעת לא נעם לי שהיחס כלכך קר ברחוב כשאני אומרת לילד שאני מכירה שלום (הפסקתי לומר כך האמא לא צריכה להתעלם)
רציתי להגיב בתור אמא ובתור סייעת בגן ילדים
מסכימה שזה טרוף ואני חושבת כך גם בתור אמא וגם בתור סייעת
בתור אמא לחשוב להחליט לנסח ברכות, וגם כלכלית זה יקר מאד – כי בד"כ לא אוספים
ובתור סייעת להסחב הבתיה עם המון חפצים שבהרבה מהם אין מה לעשות ועוד כמות הזויה של שוקולדים וממתקים שאת רובם יש לגמור לפני פסח,
אני חושבת העיקר זה המכתב והמילים המוקירות והמעריכות
המתנה זה ממש אישי מה שמשמח אחת לא בהכרח משמח אחרת
בעיני הכי יעיל כרטיס מתנה רצוי של מה שיותר חנויות ומה שיותר קרוב לאזור מגורים,
ובחלט צריך לעשות משהו ולעצור אתהטירוף במיוחד שמתחיל להכנס שגם לר"ה, חנוכה, וכו' צריך לשלוח משהו,
וכן כמו שכתבו מאד מחמם את הלב ומשמח שבהמלך השנה שולחים משהו קטן עם מכתב יפה לגננות
פורים שמח
כאמא – אני חושבת בניגוד לכל מה שכתבו פה,
זו ההזדמנות להביע הכרת הטוב לגננת/ מורה שמלמדת כל השנה את הבת/בן
ולגבי מלמדים בתלמודי התורה זה עוד יותר חשוב.
הילדים שלנו נמצאים בערך חצי משעות הערות שלהם במוסד החינוכי.
ההשקעה והמחשבה של צוות החינוך בילדים הוא אין סופי.
ולכן לפחות פעם בשנה אפשר להכיר טובה ולהביע הערכה.
כן. משלוח מנות יפה /מתנה יפה עושה משהו, גם נותן תחושה טובה שמעריכים אותי וגם נותן חשק להשקיע יותר.
לא אני אומרת את זה. זה כתוב בגמרא.
אפשר להסתכל על זה כסוג של שוחד חיובי…
ועדיין כל אחת צריכה לעשות את מה שמתאים לה.
היו שנים שלא השתתפתי במתנה הכיתתית כי זה לא התאפשר לי מבחינה כספית. והרגשתי עם זה הכי בסדר.
על משלוח מנות פרטית אף פעם לא ויתרתי.
בתפילה שתמיד נוכל לתת מכל הלב.