מתנות לצוותי החינוך – לא הגזמנו??

בתור אמא לשתיים במעון שזה אומר 2 גננות ו2 סייעות לכל אחד
אני נותנת משהו סימלי מתנה חמודה ומפנקת סוג של ג'אגט מגניב, שוקולד ומכתב
אבל אם יש גננת שאני מאד מעריכה אני יותר משקיעה בסט שי וכזה
השנה יש אחת שהבן של משוגע עליה והיא עליו אז השקעתי עליה בסט שי של 100 שח
מקווה רק שהן לא משוות בינהן……

אני רוצה להאיר זוית נוספת, כאמא לידלה מעט מאתגרת, אני מרגישה שההשתתפות הסמלית במתנה הקולקטיבית לא מספיקה, גם בהמלך השנה הגננת של הבת שלי משקיעה בה יותר מאשר בילדות אחרות, אני גם אני מרגישה צורך להביע יותר.
אני משקיעה מאד בברכה, ממש עם מחשבה ולב אבל עדיין לא מרגיש לי מספיק, ואני זוכרת מצוין כילדה את המתנות שאמא שלי קבלה כהכרת טובה על עבודתה המסורה, שמחנו מהם מאד ונתן לנו כח להתגבר בזמנים שהיא היתה צריכה להשקיע בעבודה ולא להיות איתנו. גם במקרה הזה, אני נותנת לגננת משהו שישמח את ילדיה (ואותה כמובן) ואני חושבת שזה כן משמעותי ולא מספיק רק מכתב.
מי שקשה לה כספית עם ההוצאה, זה בוודאי לא חיוב נדרש, אבל מי שיכולה, לדעתי זה רצוי (אין צורך בדבר יקר, יש מספיק מתנות יפות ומשמחות עד 30 שח).
וכמו שכתבו לפני, אני גם מסכימה שכדאי להסתכל על המשלוחי מנות המושקעים (והיקרים!) שאנחנו נותנים לאחים/שכנים/חברים, האם זה לא כדי להרשים אותם? אולי כדאי להשקיע בדבר משמעותי יותר כמו במי שמחנכת את הילדים שלנו?
בענייו התחרות, מבינה את הקושי אבל יש כ"כ הרבה דברים בחברה שלנו שהתחרות השטלתה עליהם והוציאה מפורפורציה, אני לא הייתי מתחילה את השינוי בזה דווקא, באמת כי אני חושבת שהמימד של הכרת הטוב חשוב מאד, והכי חשוב לי להשקיע במי שמגדל ומחנך את ילדי.

ילדים הם הדבר הכי יקר שלנו !
אנחנו משקיעים בשבילם ומוציאים הרב כסף
בשביל שיהיה להם טוב
לדעתי גם לשלוח פידבק לגננת /מורה
על עבודתה והשקעתה בילדה
הוא דבר שכדי להשקיע בו -זה הוצאה שווה!
וזה לא צריך להיות משהו גדול
העיקר להביע את תודתנו למי שמשקיע אוצרות שלנו

הרבה פה מדברות על הצורך במכתבים, אני מבינה את זה מאד מאד
אבל מה עושות אמהות כמוני למשל, שניסוח מהסוג הזה הוא אחד התחומים החלשים ביותר שלהן???
עושה לי עול ולחץ מטורף הענין הזה..
בבקשה ממכן, צוותות ההוראה, אל תתייחסו כ"כ בזלזול לחרוזים מגוגל, כמו שכתבה כאן מישהי… לפעמים זו פשוט ברירת מחדל

כמורה בישראל- מגיבה:
לא. לא הגזמנו.
החיים יקרים. המחירים עולים. גם הדלק. בעלי המקצוע השונים. ועוד ועוד.
והשכר שלי נשאר אותו דבר. והילדים בכיתות לא נעשים קלים משנה לשנה. ממש לא. תעשי סיבוב קטן בקרב מנהלים ומנהלות כמה קופצים יש למשרת ההוראה……. ואת אף נערה צעירה או אישה כבר לא מענין כל כך שעות תקן. כי זה אומר לקרוע את עצמך בכל צורה אפשרית ובסוף לראות תלוש מצומק ממש.
חשוב לי לומר את זה כי שמעתי כל כך הרבה תלונות על המצב של המשלוחים. ומסיבוב קצר שתעשו במרכזי קניות חרדיים(!!!!) תמצאו כל כך הרבה כספים מתגלגלים מידי ונשות אברכים על גלידות, פיצות, שייקים, קרפים, ועוד מגוון עשיר של פינוקים שלא יקרה כלום אם פעם אחת בשנה ישקיעו השקעה דומה למורה.
פורים שמח ועם פרופורציות!
מורה בישראל.