שלום לכולן,
אשמח לשמוע בנוגע למשלוחי מנות למורות ולגננת אצלכם.
היום המצב באזור שלנו, שגם אוספים כסף מההורים, אבל חוץ מזה כמעט כולם נותנים משהו אישי… נהיה לחץ חברתי שחייבים לתת.
אז מצד אחד אני כמובן מפרגנת, באמת מגיע להם כל הכרת הטוב שבעולם!
אבל כשמכפילים במספר הילדים + הגננות + הסייעות זה באמת לא הגיוני…
וזה לא רק ההוצאה הכספית, זה גם העול לחשוב על רעיון, לקנות, לעצב, לשלוח וכו'.
ואז הבנות אומרות שחברות שלהן נתנו משהו הרבה יותר גדול….
מה אתן אומרות? בעד המנהג הזה או נגד? (ואני לא מדברת על הבנים' אצלנו מקובל לתת מעטפות…. עם כסף)
תודה,
שירה
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי כאן וכולנו ננסה לעזור לך!
הגזמנו, ועוד איך!
במו ידינו הכנסנו את עצמנו ללוף אין סופי: לגנת, לסייעת, למשלימה, לריתמקאית, למלווה, לנהג, למזכירה, למנהלת, לרופא הילדים, למזכירה במרפאה, למוכר במכולת, לדוור, למנקה בבנין וברחוב, אין לדבר סוף………..
איך אפשר לעמוד בקצב
לרצות את כולם
????????????????????????????????????
בעבר עבדתי במוסד ציבורי
במסגרת העבודה היה הוראה חד משמעית
שאין לעובד לקבל מתנה ממקבלי השירות
בככל, החוק אוסר על עובדי ציבור לקבל מתנות ממקבלי השירות
כדי לשמור
על יושרה של השירות הציבורי……. 🙁
המתנות הן סה"כ לטובת הילדים שלנו,
אין שום בעיה שלא תשלחי כלום , רק תחשבי מי אח"כ יטפל בהם ,
נוסף ע"כ , הילדים שלנו לא פעם משתוללים ולצוות לא קל איתם (הלוואי שהיה להם קל…) …..
אני חושבת שמתנה היא בגדר חובה , אפילו סימלית , והיא בסה"כ בשביל הילדים שלנו ,
אני חושבת ששום דבר לא היה מונע אותנו מלעשות משהו בשביל ילדינו , וזה אחד הדברים ….
כאמא לכמה מתוקים, הכיף שלי זה לתת ולהביע הערכה לצוות החינוכי של הילדים שלי, שמשקיעים בהם שעות!!!! הרי רוב הילדים נמצאים היום 8 שעות במערכת הלימודים, בואו נכיר טובה!! בד"כ לגננות ולרבהס יש יותר סבלנות וכח לילדים מאשר לאמהות העייפות שפוגשות אותם בסוף היום! כמובן, אם המצב הכלכלי לא מאפשר- אל תכנסי לחובות בשביל זה, אלא משהו סמלי, אבל, תחשבי טוב איך הגננת רואה את הבת שלך אם הלבוש שלה ממותג, הממתקים ברמה גבוהה, הבילויים נשמעים יקרים למדי… ובמשלוח מנות נעצרת… למה? היכן הכרת הטוב?
תאמינו לי, שאפשר לראות על הילדים את המצב הכלכלי, אז לא כדאי להתפקשש דוקא פה!
לא תמיד נכון..
אני מקבלת לבנות שלי בגדי יד שניה חלק ממותגים או מחנויות יקרות והכל במצב מצויין!
ואם אני צריכה לקנות אני ממש לא קונה בחנויות כאלו..
לפעמים קל להחליט על מישהו שיש לו כסף, אבל אף אחד לא באמת יודע מה קורה בפנים.
עדיף תמיד לדון לכף זכות! ואשרי המורות והגננות שרגישות לזולת!
(ואני בעד לתת ולהכיר טובה!!)
לא הבנתי אם הבת שלי לבושה מותגים אז זה אומר שעכשיו יש לי כסף לפני פורים חוץ מהכסף שכבר הבאתי למתנה הגדולה להתחיל להביא גם יותר מ-15 משלוחי מנות לצוות החינוכי????????????????????????????????????
אני עובדת בתור מזכירה אם שכר טיפונת גבוה ממינימום ואני מגיבה למורה שאמרה שהמשכורת שלה לא השתנתה בשנים האחרונות. גם שלי!
למה יש פה לנשים רשות להיכנס לכיס אחת של השנייה? כן ,מתאים לי כרגע לאכול גלידה בקניון ,לצורך הדוגמא ולהביא כסף למתנה של כולם אבל לא להביא משהו אישי. לי משהו מביא משלוח בעבודה?
ואגב מורה יקרה שעובדת קשה, את בצום יום לפני פורים לא עובדת ,ואני כן וכך גם כל השנה.
אז איך אמרו פה? לא צריך להגזים! כל אחת תעשה מה שנכון לה וחבל מאוד שיש אמירות של מורות שאומרות לאימהות אם לא תביאי לי משהו זה סימן שאת לא מעריכה אותי אולי אחרי כזה משפט זה בדיוק מה שיקרה.
מקווה שלא הייתי חדה מידי אבל קצת מרגיש לי שהשיח פה נכנס מידי עמוק לכיסים של אנשים אין לכם מושג אם מה כל אחד מתמודד ועל מה הוא מוציא כסף ולמה. אין לאף אחד מצוותי ההוראה שום רשות לומר משהו על כך שצריך להוסיף עוד כסף על מה שכבר נתנו.
אגב בגן של הבת שלי הביאו 70 ש"ח לצוות הגן כפול 35 ילדות תעשו חשבון כמה זה יוצא ותבינו שאם לא קוראים לזה הכרת הטוב אז מה זה כן??????????????
רק קחי בחשבון שהסכום הזה שאספו מתחלק ל- גננת, 2 סייעות, גננת משלימה, סייעת משלימה, גננת צהרון, סייעת צהרון ולפעמים אף יותר.
לא חלילה שאני אומרת שזה קצת אבל אף אחת לא מקבלת את הסכום שחישבנת….
קדימה, תעברי להיות מורה.
תהיי בחופש יום לפני הצום ותקבלי שוקולדים עם מכתבים.
יש מאות משרות פנויות שממתינות לך.
נשמע שאת חושבת שזו המשרה האידיאלית עבורך
כאמא וכגננת
שומעת את כל הצדדים שכתבתן
יש את אלו שמציינות את הרצון להביע את ההערכה
והן צודקות
ויש את אלו ששואלות אם לא הגזמנו
והן צודקות
כי הדבר הפך להיות מחויב המציאות
לחץ חברתי מטורף, שכן, לכל אחת מאיתנו יש דרך להשפיע עליו
והלב כבר לא שם
אלא רק הלחץ האטומי
ואז מביאים את המתנות
אבל לא מכל הלב כמו שכתוב במכתב…
אז לא נותר לי אלא לאחל לעצמינו שנמשיך לתת
אבל מהלב
ולא מהלחץ…
והערה קטנה
כן, צוות חייב לעבוד עם דלק
בפרט בעידן של היום
מתנה בחג היא לא הדרך היחידה
מילה טובה, הרמת טלפון, התחשבות וכתיבת מילים חמות במחברת קשר
הן חלק מהדרכים הנוספות והן לא פחות מתדלקות
לא רק מורות חייבות דלק…
משום מה יש הרגשה שהמקצוע הכי מקופח זה הוראה,
מי שמפגין כל הזמן וצועק וזועק בכל מקום ובכל נושא אלו עובדי ההוראה..
תחשבו על זה…
את יודעת למה?
כי אם עובדת הייטק צועקת שולחים אותה הביתה.
ומורה לא שולחים.
למה? כי אף אחד לא יבוא במקומה.
למה?
מאותה סיבה שאת לא מורה.
כנראה שיש להן את הזכות לעשות את זה.
ולמה את לא עובדת הייטק?
די כבר שבכל השוואה להוראה מעלים את ההייטק
אין עוד מקצועות בעולם, שהם לא תנאים של הוראה, ולא משכורת של הייטק?
באמת נראה לך שרק מורות מקבלות מינימום?
כמה שטויות
מורה לא מפחדת כי היא מגובה הועד עובדים ואין סיכוי לפטרה
וחוץ מזה לא ברור לי למה מורות חושבות שכל מי שהיא לא מורה היא עובדת הייטק
יופי, אני עובדת במוסדות חינוך , פרא-רפואי עם משכורת של מורה מתחילה.
שזה עוד נושא שלא מדברים עליו בכלל. אבל לא רלוונטי לדיון של עכשיו.
ויש לי אחות מתכנתת. היא תמיד כועסת על החופשים שלנו שאין לה,
1. זה שמשלמים לנו על שנה שלימה, זה בדיוק בגלל שהמשכורת השעתית שלנו לא גבוהה.
2. אם זה מרגיז אותך, תהי מורה.
3. זה לא חכמה לראות רק את החלקים היפים של המקצוע ולעשות השוואות.
4. עד שאגיע למשכורת שלה החודשית…
5. גם להיטקסטיות יש דברים טובים בתנאים שהיינו רוצות שיהיה לנו… לא הכל רק מרגיז, אחרת הן היו עוזבות את העבודה מזמן…
לאה יקרה- הינה אני כבר בדרך, כמו קודמותי.
סקרים ומחקרים קובעים בצורה מוחלטת (וחוזרת שוב ושוב)
שההוראה היא המקצוע השוחק ביותר
ויותר ממחצית מעובדי ההוראה עוזבים אותה בתוך 5 שנים מכניסתם לעבודה.
הלכתי להוראה בתחושת שליחות ואהבה גדולה,
אני עובדת באזור ה10 שנים,
בסך הכל התנאים שלי טובים יותר מאחרות
ואף על פי כן זה בא עם הרבה מאוד קושי: פיזי, נפשי
אנשים כמוך וכמו אחרות נותנות לי ולקודמותי בעיטה החוצה.
אמהות יקרות, הינה הצפי למה שיקרה למערכת החינוך כפי הנראה:
היא תהפוך לפרטית, ותעלה הון, (כמו לאחינו בחו"ל) והמורות כך או כך יקחו חופש כפי שנראה להן נכון.
מציעה לכל נשות ישראל לא לירות לעצמן ברגליים.
אני מתכוונת לעבור לעבודה אחרת בעז"ה ומתכוונת לחזק ולהעריץ את כל הצוותים שימשיכו ויהיו שם לחינוך ילדי.
אני חייבת לציין השנה לא היו מכתבים שזה החמצן
חיכיתי עד פורים עד אז
מה לעשות ילדים זה עם לא קל
וכשאני צריכה עידוד אני הולכת לשם
הגזמנו ועוד איך..
ועוד לא דיברתן פה על המעטפות למלמדים!!
יש לי 3 בנים קטנים, עוד לא בתלמוד תורה, ומישהי אמרה לי תכיני מעטפות…
הזדעזעתי!
אם אלה המלמדים שלנו, לא פלא מה שקורה ברחובות עם הנוער…
סליחה שאני קצת חריפה, ואני אמא סופר מעריכה, גם במתנות קטנות פה ושם (תשאלו את הגננות והמטפלות של הבנים שלי)
אבל מה שהולך בפורים באמת מוגזם!
קחו את כל ההשקעה של פורים ותפזרו אותה על פני כל השנה, זה יהיה יותר יעיל ויותר ייתן כח לצוות החינוכי שחי מפורים לפורים..
ובתור מזכירה במוסד חינוכי.. כן, תזכרו גם אותנו, אחרי הכל עלינו עומד המוסד..גם אם אנחנו לא בפרונט… אנחנו מטרטרות כל פעם לשחרר לכם את הילד/ה, לדאוג לאוכל שנשכח, להודיע משו דחווווףףף לילד/ה, לדאוג לילד שעדיין לא באו לקחת אותו ועוד אלף ואחת דברים, תשאלו כל מנהל או מנהלת מה קורה כשיום אחד אין מזכירה
בקשר לרבס בחיידרים ,יש לי חברה שאבא שלה הוא רבה בחיידר מאוד גדול ומבוקש ,תאמינו או לא אבל מהכסף שמביאים לו לפורים הוא עושה פסח! ואני לא מגזימה היא סיפרה לי שכבר שנים אין להורים שלה כמעט שום הוצאות והם מארחים את כל הנשואים כך שזה לא שולחן של 2 אנשים.
אז הגזמנו! אבל לצערי לא נראה שיש מה לעשות עם העניין .אני יודעת על חיידרים בשכונה שלי שהגבילו את הסכום שהורים יכולים לתת לרבס אבל עדיין הסכום עומד על בין 80 ל150 ש"ח לרבה ואם יש 3 או 4 בנים?……..
אז אם בעניין של המורות עוד אפשר לדון אם לתת עוד משלוח בנוסף למה שכבר אספו ,פה אף אחד לא שואל וזו חובה. אין כזה דבר לא להביא ולא נראה שיהיה אי פעם שינוי עם העניין:(
מי החליט שזו חובה? ואין דבר כזה לא להביא? השינוי מתחיל מאיתנו…
לא רק לרבנים בחיידר קשה עם הוצאות הפסח…זו לא סיבה לממן אותם,
מה שצורם לי זה שעושים איפה ואיפה, מי הביא יותר מתייחסים לבן שלו יותר…גועל נפש!!
מגבילים את הסכום שהורים יכולים לתת????? מה זה? מישהו אמור להגיד לי כמה לתת ומתי?
אבל בידינו לשנות את זה!
משנה הבאה אף אחת לא מביאה מעטפה! תעריכו בדרכים אחרות..
אם אנחנו התחלנו, אנחנו יכולים גם להפסיק, רק צריך להחליט.
אז אצלנו מביאים 150-200 ש"ח, ויש לי ארבעה בנים
אצל הבנים לא אוספים למתנה משותפת ולכן חובה להביא ואין מה לעשות
אצל הבנות אני משתתפת רק בקולקטיבי, כי גם כך ההוצאה על משלוחי מנות יוצאת לנו ענקית
וכן, אני מעריכה מאד מאד את העבודה של כולם, אבל זה מעבר למה שאפשר
ועגום ממש שמורות מתרעמות על הורים שלא מביאים גם אישי, מקווה שהמורות והגננות של בנותי לא ברמה הזו
מצד אחד את מתלוננת על הכסף שאת מביאה למלמדים, מצד שני את רוצה שיקירו לך טובה על פועלך ולא ישכחו אותך? (גם המלמדים רוצים…)
ובעניין הסכומים שמקובל להביא, נכון שההורים היום צריכים לשלם שכר גבוה למלמדים כי אין לחיידרים מספיק תקציבים, אבל המשכורת של המלמדים מאד נמוכה ביחס לעבודה שלהם, ולמי נשלם אם לא למי שמלמדים את בנינו תורה? אנשים בעיירה של פעם מכרו את התכשיטים שלהם בשביל לשלם למלמד שילמד את בנם תורה, אז נכון, זה לא קל להוציא כאלו סכום כפול כל הילדים, אבל זה הוצאות תלמוד תורה!
לא מצטטת תגובה ספציפית שלא ראויה לתגובה.
אבל כן מגיבה את דעתי. רק כדי לאזן…
אני עובדת (קשה) דואגת ללקוח מטפלת בבעיות שלו זמינה לו מעבר לשעות העבודה משקיעה בו מדייקת את העבודה חושבת עליו משפרת בשבילו. והוא קששה ומורכב ומעייף ומעצבן…
ואז, כשהפרויקט נגמר – אני לא הולכת ללקוח לבצע גביה…..
אני הולכת לבוס שלי. הוא זה שקיבל אותי לעבודה – הוא זה שאמר לי במי לטפל – והוא זה שאמור לשלם לי.
ומהבוס אני אקבל שכר. ובונוס. ומתנות. והערכה.
הלקוח – בכלל לא קשור. הוא הגיע, שילם, והלך.
אז למה כל הקושי של עובדות ההוראה נופל על ההורים (הלקוחות)???
קשה לכם? תפנו לבוס.
השכר נמוך? תדרשו העלאה (גם כשאני מבקשת העלאה מבקשים ממני בתמורה פרוייקטים או שעות).
הבוס לא מעריך? אז איך זה קשור ללקוח??.
הלקוח (התלמיד) מורכב? בבקשה עזרה ממי שמשלם לכם…….
למה ההורים קשורים לכל הנושאים האלו?????
ההורים מרגישים שאתם עושים מעל ומעבר (וזה באמת כך?) הם בהחלט יכולים להביע את הערכתם האישית או הקבוצתית.
אבל לדרוש את זה????? מאיפה העזות?
אני לא מורה, מבטיחה, מבטיחה!!!
ואגב, מעולם לא נתתי למורות מעטפות אישיות, אספו קולקטיבית בכיתה – נתתי עם כולם, לפעמים אספתי בעצמי וכו'.
לא רואה סיבה ליישר קו עם שום מקובלות חברתית, והמורות של הבנות שלי מקסימות, לא חושבת שהן נותנות יחס טוב למי שנתנה יותר.
להזדעק על זה שהמורות מתייחסות רק למי שנתנה, זה לספר סיפור, ואז להתלונן על הסיפור שסיפרת…
רק אני נתקלתי במורות מדהימות שברור לי שלא עושות איפה ואיפה למי שנותן ולמי שלא?
ב"ה מרוצה מאד.
אבל – התמימות של התגובה שלך הפתיעה אותי….
את באמת חושבת שהמורות יכולות לפנות למישהי? למי? למנהלת שלןה שגם מקבלת משכורת מצחיקה (בטח יחסית למנהלים אחרים במשק, משכורת של מנהלת בבית יעקב היא בהחלט בדיחה יחסית לעול שנופל עליה, היא מקבלת רק קצת יותר מהמורות)
ולהווי ידוע שהשכר של המורות נקבע בכנסת, ולא על ידי המנהלת האישית של בית הספר, ואפילו לא על ידי החינוך העצמאי שגם הוא תלוי בתקציבים מלמעלה.
וכידוע החינוך החרדי מופלה לרעה, ומורות חרדיות מקבלות חצי מהשכר שמקבלות מקבילותיהן בממ"ח, בממ"ד ובממלכתי.
שלא לדבר על גננות חרדיות——– ששם זעקת העושק עולה לשמיים, שגננת חילונית מקבלת פי 3!!! מאשר גננת חרדית,
זה נורא, ואם לא נתעורר לא יהיו לנו גגנות נורמליות לילדות, כבר עכשיו אין, כידוע.
ושם זה דווקא כן תלוי בהרבה בעמותות החרדיות שעושקות את הגננות בצורה מחפירה.
ולהווי ידוע שלפני שנתיים (או שנה?) מורות חרדיות נכנסו, כביכול, ל'אופק חדש', והבטיחו להן משכורת, בסוף שנה התברר שזה לא נכנס לכספים הקואליציוניים, והתברר ששנה שלימה הן עבדו שעות נוספות לריק!!
זה הזיה! שום עובד במשק לא היה מקבל כזה דבר!
אבל מורות חרדיות הולכות בשביל השליחות כידוע, לא בשביל לפרנס….
ולכן אסור להן להפגין, ואסור להן למחות, או שומו שמיים – לשבות.
והן נאלצות לקבל באהבה את גזר משרד החינוך ו/או הכנסת.
בקיצור – מורות חרדיות בטח ביחס למקבילותיהן החילוניות – הן הסקטור הכי מוחלש במשק.
ואחרי הכל, לכל הרעל שיוצא פה נגד המורות (שאגב, חסר פרופורציה, רוב המורות פה כתבו שאין צורך במתנות, אלא רק במכתב תודה…)
אף אחת לא רוצה ללכת להיות מורה. למה?
יש כנראה סיבה….
בקיצור, די לכתוב נגד המורות בצורה מזלזלת, ואחרי הכל – לדעתי אין צורך להביא שום מתנה אישית, מספיק מכתב אישי מחמם (גם זה לא תמיד חייבים), ואיסוף קולקטיבי מהכיתה.
את מערבבת שני נושאים, לא דברנו על בעיית השכר, ולא על מורות
דברנו על נורמה חברתית הזויה שהשתרשה כאן והיא חלוקת מעטפות למלמדים, לא למורות.
תיקון קטן:
זה לא שמורה חרדית מקבלת פחות ממורה מהמגזר הדתי / הכללי, אלא מורה במוסדות חרדיים מקבלת פחות ממורה בממלכתי / ממ"ד. הרבה הודות להתנהלות השערורייתית של העמותות שעושקות את ציבור המורות.
גם בנושא אופק חדש – הרשתות (חינוך עצמאי / בני יוסף) קפצו על המציאה, והוסיפו דרישות חדשות על המורות בתמורה להטבות בשכר…
מניסיון של אחת שעזבה את ההוראה בחינוך החרדי בעקבות אותן דרישות הזויות.
יש עוד נקודה שאף אחת לא התייחסה אליה….
יש מושג של כביכול מתנה לרבה בחיידר – למורות בכיתות ז\ח – לרשמים וכו' וכו'
תמורת עזרה בקבלה לישיבה או לבמינר
ואני מדברת על סדר גודל של 1000 שח ויותר
זה פשוט מצב הזוי ואולי קיים רק פר מגזר…..
קחו בחשבון שההשקעה הזאת חוזרת לכל אחת ובגדול…
ואפשר להביא גם משהו לא יקר ושיראה מרשים.
העיקר החשיבה והכרת הטוב,
ובסכום לא גדול אפשר לארגן משהו יפה בהחלט.
בסוף אין מה לעשות, זה נותן לאנשי צוות הרבה מוטיבציה לתת לילד שלך,
אין פה מישהי שלא רוצה את זה…
שווה להשקיע!
שלום לכולכן,
הא,ב ביהדות זה לעשות מה שטוב לי ומה שאני חושב
אברהם העברי נקרא כך כי הוא עמד מהעבר השני
ואנו צריכות ללמוד ממנו לעשות מה שטוב למשפחה שלנו ולא מה שנראה טוב בעיני אנשים
כך אני חושבת בקשר למתנות
ואני גננת!
אז זה לא שלא נחמד לי לקבל תוספת מההורים (ושוב כמובן משהו זול וקטן)
אבל אני לא מאמינה שיש גננת / מורה /רבה אחד/ת שמודדים את הילד לפי מה שהאמא הביאה לו
אבל, בשביל שישארו לכם צוותות חינוך (בעיקר סייעות) צריך להשקיע בשוק הזה של ההערכה
כידוע לכם(או שלא) יש מחסור מטורף בגננות ובעיקר בסייעות
כשאמהות מתלוננות על זה שאנחנו עובדות לפעמים לבד אני מציעה להם לבוא לעבוד כסייעת
זו עבודה לא שווה ולא מתגמלת (כספית כמובן)
ובעקבות המחסור הזה צוותות ההוראה עובדות קשה ונשחקות
אנחנו חייבות לבוא גם אם הילדים חולים, גם אם אנחנו חולות ואם חלילה לא הגענו, אז אין צוות והכל נופל על הסייעת/ הגננת השניה ואז ההורים גם כועסים ומתלוננים…
אז לטובתכם האישית- שמרו את הצוות הקיים לפחות
הרבו במילים טובות(לאו דווקא מתנות ומכתבים, ולאו דווקא בפורים)
תראו להם שאתם מעריכים אותם, שאתם רואים אותם
וזה בשבילכם! בשביל שישארו לכם גננות/ סייעות/ מורות/ מטפלות…
ואגב מילים טובות והערכה נכונות לכל מקצוע ולכל תחום בחיים
במקום להתלונן על המוכרת שהיא לבד בחנות אולי תעריכי אותה על זה שהיא עובדת כ"כ קשה ועדיין אדיבה ועוד רבות הדוגמאות
ובקשר לדוגמא של הלקוח- תראי לי לקוח שעובד איתך במשך שנה שלמה יום יום חמש וחצי שעות ברצף
אז עברו המסיבות וכן, בהחלט חזרנו עם שקיות! ומה שאני רוצה להגיד לכן, אמהות יקרות ומשקיעות! תודה רבה רבה! אין לכן מושג כמה המשוב וההערכה חשובים ונותנים המון כח! תודה על כל ברכה, אני קוראת אותן בתשומת לב מרובה אפילו יותר מפעם אחת, לפעמים מתרגשת לגלות איך ההשקעה העצומה נושאת פרות, ההורים שמחים, מרוצים ומעריכים! מאד אוהבת לגלות מוטיבים שחוזרים על עצמם בברכות ולראות לדוגמה שהרוגע והסבלנות בגן משפיעים על הילדות וזה נותן לי את הכח להמשיך בזה הלאה, ואפילו תודה על למידה חוויתית או דפי קשר מושקעים עומדים לי מול העיניים בימי חמישי, הרבה אחרי חצות, כשחוץ מכל ההכנות לשבת, אני גם כותבת דף קשר!( ואני לא מתלוננת על זה בכלל.) מעריכה מאד כל ברכה, שוקולד, תו קניה או מתנה ולא עושה בכלל חשבונות מי הביאה ומי לא, מי באישי ומי בכלל, העיקר ההרגשה הטובה והדלק שאתן נותנות לכל השנה, ותודה גם על האוירה הנעימה שאתן משרות, כאילו רק חיכיתן לפורים בשביל להודות!
ועוד משהו- עבודת ההוראה באה איתנו הביתה! אף פעם אנחנו לא סוגרות יום ומסיימות… תמיד יש קניות, טלפונים, התייעצויות דחופות, טפסים למלא ועוד הרבה, נחמד לבני המשפחה לקבל דשי"ם חמים מהעבודה… בעלי לדוגמה שותף ממש לעול הגן, בייעוץ, בקניות, לסחוב דברים כבדים, לארגן גן ועוד, הילדים כמובן גם…והוא והילדים ממש נהנו לראות את ההערכה!
אז תודה רבה לכן, אמהות חיל! ופורים שמח!
תגובה מתוקה ממש!
אני מאד שמחה להשקיע בגננות של ילדי, פשוט כיף לי לפנק אותן אחרי כל ההשקעה שהן משקיעות, מרגישה שאני מחזירה להן טיפה על כל מה שעושות עבור ילדי.
אז גננות יקרות, תסתכלו על מה שקיבלתן ותשמחו! מגיע לכן! אתן שוות הרבה מעבר, ומאד מאד שמחתי לתת לכן משהו קטן שמביע הערכה ענקית!!
כתבו כאן כ"כ הרבה על בעד ונגד,
לא נכנסת לזה, רק מציינת עובדה,
כרגע, שהמצב עדיין כזה, שכמעט כולן מביאות,
קחו לתשומת לב שמי שלא מביאה-זה חריג,
אני כותבת את זה, כי ראיתי שאמא אחת כתבה שלא ידעה שזה מקובל,
אז כן, זה מקובל ברמות של כמעט כיתה שלימה,
אז כרגע שזה המצב, ומשפחה שאין להם מספיק תקציב בשביל כך,
אני מציעה לה להביא חבילת שוקולד עם עטיפה של פורים שמח יוצא 8 שקל,
אבל לפחות לא להתעלם, כי מה לעשות שעד שזה לא ישתנה זה המציאות,
ולא כדאי בשביל האידיאולוגיה שהבת שלך תהיה שונה,
זה לא נעים לה בכיתה להיות בין היחידות שלא מושיטות משהוא למורה
שוב, לא צודדתי בלהביא, רק כתבתי בתור מורה את המציאות שהיתה אתמול במסיבה