שלום לכולן!
אני עקרת בית טרייה, מרצון בחרתי לעזוב את העבודה מכל מיני סיבות.
היה פורים, פסח והרבה תעסוקה, אבל עכשיו לפני שבעלי מתחיל את הכולל, מתחיל להלחיץ אותי להישאר בבית עם התינוק הלא כל כך קטן, כשכולן ממהרות לעבודה, ואני גם פוחדת להשמין…
אני חוששת שאשתעמם, וכן מודה שיש לי גם קטע שקצת מביך אותי לענות לשאלה "מה את עושה?" ולהגיד שאני בבית…
אשמח לדעת אם יש עוד כאלו או שאני היחידה, כי אני לא מכירה עוד כמוני…
תודה רבה!
מילכה
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי כאן וכולנו ננסה לעזור לך!
אני חושבת שזו מציאות אפשרית רק עם הבעל עובד,
לא מכירה כמעט נשים שהן עקרות בית והבעל אברך לדוגמא
בסופו של דבר כל אחת צריכה לעשות את הבחירות הנכונות בנתוני החיים שלה.
הייתי שמחה מאוד להיות עקרת בית אבל לא על חשבון הלימוד של בעלי,
כן מפרגנת לעצמי להאריך את החופשות לידה בעוד כמה חודשים…
ואז אני מבינה כמה זה לא טבעי אנחנו עובדות ככ הרבה
אם יש לכן את האפשרות- תהנו ממנה עד הסוף
יש הרבה היו שמחות להיות במקומכן:)
וואו גם לי יש אחות כזאת
אשה בת מעל 40, אמא ל 10
מגדלת את הילדים כל כך בנחת
כל יום ארוחת צהריים מבושלת מושקעת
פלוס ארוחת ערב מושקעת
תמיד עוגות ועוגיות בפריזר
הילדים כמובן חוזרים ב 1:30 ולא בצהרונים
ותמיד עם חיוך וסיפוק ומרגישה טוב עם עצמה
בינינו עד שגומרים לשלוח את הילדים בבוקר
ורק מארגנים את היבת והחדרים ויוצאים לכמה סידורים ומבשלים צהריים
הילדים כבר פה בחזרה
אבל פחות רלוונטי בשאלה הזאת אם את אומרת שיש לך ילד אחד קטן עדיין
מביאה אותה כדוגמא כי מאמינה שאפשר לעשות את זה בצורה נכונה
ומאושרת ומלאת סיפוק
צריך רק למצוא איך להתמלא המון מבפנים
ולהצליח להרגיש את הסיפוק מכביסות מקופלות ובית נוצץ וארוחות מושקעות
ולא כמו שהתרגלנו להרגיש את הסיפוק וההגשמה דווקא מהעבודה והקריירה
לא שאני בדרגה הזאת אבל ברור שזה לא אידיאלי…
ולשאלה שלך על שעמום
אולי תחפשי דברים מעסיקים שכיף לעשות
לדוגמא תמונת יהלומים –
הדפסתי באלי אקספרס תמונת ענק מהחתונה שלנו
התחלתי פעם בחל"ד וכבר כמה שנים שזה קבור בארון למעלה, מחכה ליום שאני יגיע לזה
אפשר גם פאזלים של 3000 חלקים – גם כיף גדול, לפעמים בחל"ד אני מצליחה להגיע לזה
דברים בסגנון הזה שלוקחים זמן ומהנים
ממליצה מאוד מאוד על סדר יום ושגרה
קמים בבוקר, תפילה, להכין אוכל לבעל, ארוחת בוקר, מעמידים משהו לצהריים, סידורים וקניות אם יש,
ואחר כך נגיד לחזור לישון שעה, ארוחת צהריים ובצהריים תעסוקות נחמדות
איזה כיף לך שיש לך זמן לזה
ובשום אופן אל תתפתי להימרח כל בוקר במיטה עד 11-12
ואז הולכים לישון ב 2-3 בלילה
זה לא כיף בטווח הארוך בכלל בכלל
וממש מכניס לדיכאון
הרבה רשמו פה שזה ממש לא משעמם להיות עקרת בית!
חייבת לציין שגם אני כשהייתי עם 2 ילדים זה היה נראה לי נורא להישאר בבית!
היום כשאני עם 4 אני כבר כן במקום שמאוד הייתי רוצה להיות בבית ולא לעבוד (ולצערי כלכלית זה לא מתאפשר)
אבל באמת ככל שהבית מתמלא בילדים, אז רמת התעסוקה עולה (רק הכביסות ממלאות את כל היום! חח ומה עם כל הטיפולים שיש היום- ילד חולה, התפתחות הילד או טיפולי שיניים וכו'.. כל מיני השלמות שהילדים צריכים- לפעמים גם תוך כדי העונה לאחת נהרס הנעליים וצריך לקנות, השניה קרעה את כל הגרביונים וצריך לקנות לה, השלישי קרע מכנסיים וכו'..) ועם ילד קטן באמת יש הרבה פחות התעסקות וזה קצת יותר משעמם..
ולכן כמו שחלק הציעו, כן כדאי למצוא תחביבים לעשות או משהו ללמוד
לי אישית מאוד מוסיף חברה! ככה שאם את מוצאת חברה להיפגש איתה במהלך השבוע או לדבר בטלפון זה כן נחמד ומאוורר..
ואם את בקטע, את יכולה לשמור על עוד ילדים (משפחתון פרטי) שזה הכנסה נוספת ואת יכולה להגביל את זה בכמות הילדים שלא יהיה לך קשה מדיי.
אני עזבתי עבודה במשרד אחרי קרוב ל13 שנה. זה לקח הרבה אומץ לעשות את הצעד הזה. כרגע אני בבית ונהנית מכל רגע. אחרי כ"כ הרבה שנים של חיים במרוץ ולחץ אני יודעת להעריך את החיים בקצב רגוע יותר. כששואלים אותי מה אני עושה אני עונה "אני אמא במשרה מלאה" ובד"כ התשובה היא "את צודקת" או "איזה כיף לך". יש לי 5 ילדים וב"ה אני לא מרגישה שמשעמם לי בכלל. אני מספיקה דברים שתמיד הייתי מתוסכלת שאני לא מגיעה אליהם. אני מרגישה שאני חיה את החיים במקום לשרוד אותם!
לסיכום כל התגובות – תקופה של להישאר בבית בלי לחץ של בקרים וריצות היא אכן יתרון אך מניסיון שלי ושל הרבה כאן מאד חשוב למלא את הזמן וכם לצאת מהבית באופן של סדר יום קבוע כי הדרך להגיע לדכדוך כך היא מאד גדולה ..
אז כרגע עזבת את העבודה כי זה מה שמתאים ואולי בהמשך תמצאי אחרת ותחזרי לשגרה רגילה ועמוסה אבל עדיין יש גם חיסרון בלהיות בבית מנותקת במהלך היום מחברה ושגרה למרות שיש ילד אחד שקצת ממלא את הזמן
אז חשוב לבנות סדר יום בריא , להתלבש בבוקר אולי בתור התחלה גם לצאת לסיבוב יומי עם הילד לנשום אוויר , לאכול ארוחת בוקר בגינה או משהו בסגנון . מאד מאד חשובה השגרה ! בהצלחה ! 🙂
אתן קצת שוכחות שמדובר גם על נתוני אופי ולא רק על מצב כלכלי ומשפחתי, יש כאלה (כמוני…) שגם יום אחרי לידה חייבות לצאת מ4 קירות ולראות קצת שמיים, לפגוש חברות בתדירות של פעמיים שלוש לפחות בשבוע, ולעשות עוד משהו חוץ מעבודות הבית וטיפוח הילדים, גם כשברוך ד' הבית ממש מלא… ואילו גיסתי לדוגמא, גם עם ילד אחד לא ראתה צורך לצאת ולא שרדה מעולם עבודה מחוץ לבית, כך שאני גם אם מבחינה כלכלית אוכל לא לצאת לעבוד והכסף ירד כל חודש מהשמים אמשיך לצאת כל יום למכולת לגינה או כל יציאה אחרת ואעבוד במשהו קליל פעמיים שלוש בשבוע, ואילו גיסתי שלא בנויה ליציאות וגם כן ברוך ד' עובדת כדי שבעלה ישב וילמד, פתחה בבית פיצי גנון ואני פוגשת או מדברת איתה בערך פעמיים בשנה…. בקיצור להתבייש ודאי אין לך במה, אבל כדי להיות אישה שמחה, את חייבת להכיר באופי שלך ולדעת מה יתן לך, ולא לאף אחרת את היכולת להיות אישה ואמא שמחה – כדי להיות העקרת בית המושלמת!!! המון המון הצלחות ותהני בבית בשביל כולנו – הנשים העובדות….
בטווח של חיים, זה לא בריא לנפש להיות כל היום בבית.
אומרת את זה מניסיון של נשים מבוגרות,
וכן מראיה של נשים סביבי שהיו בבית תמיד "בשביל הילדים"
הילדים לא צריכים אותך צמוד כל הזמן, הם צריכים גם זמן לעצמם.
וגם לנפש שלך חשוב מאוד שיש מסגרת של בחוץ,
אפילו עבודה של פעמיים בשבוע. זה מאוד מאוד חשוב.
יש מחיר להיות בבית, וכן זה משעמם הרבה פעמים.
זה לא נותן סיפוק ומענה לכל היכולות שלנו.
וסליחה מכל הנשים שהן חושבות שזה מספק אותן…
וואו וואו איך אני מקנאה
בדיוק חזרתי מחופשת פסח ואמרתי למנהלת שלי שאני חולמת להיות עקרת בית…
יכולה לאמר לך מניסיון אישי בתור אחת שעובדת במשרה ״נוצצת״
שאחרי הכל הסיפוק האמיתי שלנו הוא בבית ומהבית
(בסוגריים, ראיתי שתמיד, כשהשקעתי יותר מידי בעבודה זה חזר אלי כבומרנג ולא הרווחתי כלום, וכשעשיתי סדרי עדיפויות נכונים לא העריכו אותי פחות, לפעמים אפילו יותר)
מדהים שיש לך את ההזדמנות להתחבר לעצמך ולהתחבר לבית ולמשפחה שלך.
אל תסתכלי על התגובות המחלישות
זו הזדמנות מעולה לפתח חוסן ולדעת שאת עושה את הדבר הנכון עבורך ועבור המשפחה שלך.
כשאת עקרת בית אין לך כל כך הרבה זמן להשתעמם, אם הילדים יוצאים בסביבות 8 וחוזרים בסביבות 1 יש לך רק 4-5 שעות של שקט ובעז״ה יהיה לך מספיק מה לעשות, בטח אם יש איתך ילד בבית
שיהיה המון הצלחה ותגשימי את כל החלומות שאני לא מספיקה (התעמלות, טיפוח הבית, בישולים, אפיה, תחביבים)
הרבה כאן כותבות שלא בריא להיות כל היום בבית
יכול להיות, גם לא בריא להיות כל היום במרוץ עכברים.
נדיר למצוא משרות בחצי/שליש משרה (שזה מה שמתאים לאמא, ביננו)
ובדר"כ אלו משרות לא מפרנסות במיוחד ולא מספקות (יש נדירים, מאחלת לכולן)
ומי שיום אחרי לידה חייבתתתתתת לצאת לעבודה
אכתוב בחריפות יש לה בעיה
חוסר יכולת להיות עם עצמינו
זה לא סימן טוב
כן אישה צריכה לדעת להיות קצת עם עצמה
קצת לנוח
קצת להרפות
זה כל כך ממלא
אני עקרת בית אחרי שנות עבודה ארוכות ומתישות
לא כל יום מכינה א. צהריים גורמה אבל יש לי נחת ופניות ושפיות! להסתכ על הילדים
להנות מהם
לגדל אותם ולא לעבור לידם
אני מודעת למסירות הנפש של נשים שעובדות שעות ארוכות כל יום ואחר כך נמצאות עם הילדים
אבל צר לי זה השעות שהם הכי עייפים, שאת הכי עייפה
חבל להשלות את עצמינו- אולי זה כורח המציאות אבל זה בוודאי קרבן שכל המשפחה משלמת
(יתכן שזה על דבר חשוב כמו למשל החזרי חובות או לימוד תורה של הבעל, אבל בוודאי שגובה מחיר כבד)
וכל אישה שיוצאת לעבוד כדי שבעלה יילמד
תחזק את עצמה בכל המילים היפות
ותדע שזה תורם המון לשלום בית וכו'
אבל
ברור שהילדים משלמים על זה מחיר
(כשהחל מוסד האברכות הרחב כפי שקיים היום איש לא חלם שנגיע למצב שבו טבעי שילד רואה את אמא שלו מ4-7 במקרה הטוב)
וכן ב,ה!!!! שערך לימוד התורה כל כך חזק אצלינו
אבל לזכור
שגם לאימהות ולגידול הדור הבא יש ערך
ולשלוות נפש של אישהש גם כן יש ערך
ולשאול רב כשחשים צורך והמשפחה מתרחבת והבית תובעני
והילדים מתבגרים וצריכים אמא יותר נוכחת וזמינה רגשית
מקווה שמילותיי אלו לא יעוררו באף אחת מצפון מיותר אלא רק חיזוק ההבנה של מה התפקיד הנכון והטבעי של אשה
-להיות אשה לבעלה ואם לילדיה.