1.
הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁאָבִין
שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים
שֶׁמַּרְגִּישִׁים
כָּל הַזְּמַן
אֶת מָה שֶׁאֲחֵרִים
לֹא מַרְגִּישִׁים
אַף פַּעַם.

2.
הַלְוַואי
וְתִתְּנִי לִי
לִהְיוֹת.
אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לָקַחַת כְּלוּם
אֲבָל לְהָצִיץ מֵהַחַלּוֹן
לִפְעָמִים.

3.
יַלְדָּה שֶׁבִּי.
יוֹתֵר לֹא אֶתְעַיֵּף
מִכָּל תְּשׂוּמֶת הַלֵּב שֶׁאַתְּ דּוֹרֶשֶׁת.
הַיּוֹם הֵבַנְתִּי,
שֶׁזֶּה הַדָּבָר הֲכִי קָרוֹב לְאַהֲבָה,
שֶׁאַתְּ מְעִזָּה לְבַקֵּשׁ.





עמוק, נוגע. מחמם ומרגיע.
יהודית יקרה
הפשטות והאמת בפנים!
התעוזה הפשוטה שלך…
מרגש כל פעם מחדש…
אלופה אהבתי ממש
איך אישה כזאתי מצחיקה ושופעת
יכולה לרגש באותה מידה?
האמת שגם אותי מסקרן למה מתכוונת המשוררת אבל בסופו של דבר כל העניין הוא שכל אחת תתחבר למילים מהמקום שלה,אז מה עדיף? נראה לי שלהשאיר אותנו סקרניות ולתת לנו להרגיש ולתמלל את הרגשות שלנו